חיל הרפואה

חיל הרפואה
תג מפקדת קצין הרפואה הראשי
פרטים
מדינה	ישראל
יחידת אם	אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה
סוג היחידה	חיל
בסיס האם	מחנה תל השומר
תאריכים וזמנים
מלחמות	כל מלחמות ישראל
נתוני היחידה
פיקוד
מפקדים	מפורט בהמשך הערך

חיל הרפואה בצבא הגנה לישראל הוא החיל העוסק ברפואה וכפוף לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה של צה"ל. החיל עוסק בקביעת מדיניות הטיפול הרפואי ותורת הסיוע הרפואי לכל הדרגים. מתן טיפול רפואי מיטבי לחיילי צה"ל, במלחמה, בביטחון שוטף ובשגרה, בקידום הבריאות בצה"ל, ובקידום הרפואה הצבאית.

החיל משתתף, במסגרת הרשות העליונה לאשפוז, בתכנון, ארגון, פיקוח על הכוננות, והפעלת מערכת הבריאות בשעת חרום.

בראש החיל עומד כיום תא"ל ד"ר איציק קרייס, שמשמש קצין הרפואה הראשי (הקרפ"ר).

מטרות חיל הרפואה

• קיום היכולת להצלת מירב הפצועים והנפגעים בשדה קרב, על ידי שיפור היכולת המקצועית לטיפול בפצועים בידי חובשים, פראמדיקים, אחים ורופאים צבאיים וכמו כן פיתוח והטמעת טכנולוגיות מתקדמות לטיפול ופינוי נפגעים.
• מתן מענה מיטבי לכוחות הלוחמים על ידי העלאת הכשירות של יחידות הרפואה והכנתן לטיפול ופינוי נפגעים בכל צורות הלחימה ומתארי הקרב.
• מתן שירותי רפואה מיטביים בצה"ל.
• קידום הבריאות ומניעת תחלואה בקרב חיילי צה"ל.
• מיון רפואי מיטבי של כוח האדם בצה"ל והתאמתו לביצוע משימותיו.
• טיפוח ופיתוח סגלי הרפואה בצה"ל.
• ייזום וביצוע מחקר ופיתוח בנושאים ייחודיים לרפואה הצבאית.

הקמת חיל הרפואה

דגל חיל הרפואה

חיל הרפואה החל את דרכו כ"שירות רפואי" בסוף 1947 והתבסס על השירות הרפואי של "ההגנה", שפעל בשילוב עם המוסדות הרפואיים האזרחיים.

עם פרוץ מלחמת העצמאות היה צורך להתאים את השירות הרפואי לצבא ההולך וקם.

באותה עת, תחילת מלחמת העצמאות כינס דוד בן-גוריון בביתו דיון בנושא המערך הרפואי, כאשר הדובר הראשי בדיון היה ד"ר חיים שיבא, רופא בכיר ב"הגנה", בעל ניסיון ברפואה צבאית בשרות הצבא הבריטי במלחמת העולם השנייה.

דוקטור שיבא טען שיש להקים שירות רפואי דינמי נפרד מהמערכת האזרחית, שייתן מענה לגיוס הצפוי, לטיפול בנפגעים ובשיקומם לאחר מכן. בן-גוריון ויגאל אלון תמכו בהצעתו של ד"ר שיבא ומינו אותו לראש השירות הרפואי שבמהרה הפך לחיל הרפואה.

לאחר מלחמת העצמאות החל צה"ל בארגונו הפנימי ובתוכו גם חיל הרפואה. בשלב הראשון ארגנו את מפקדת קצין רפואה ראשי (מקרפ"ר), יחידות פיקודיות וחיילות של חיל רפואה. בראש חיל רפואה ניצב סגן אלוף ד"ר אברהם עצמון. הוקמו מרפאות בסיסיות, מרפאות חוץ מקצועיות, מרפאת שיניים, חדרי חולים וחוליות של רפואה מונעת. בתחילה הוכשרו בבתי הספר לרפואה צבאית רק חובשים וסניטרים, ומשנת 1950 הוחלט לכלול גם קורסים לקציני רפואה.

נערכו פעולות להעלאת הרמה התברואתית במחנות צה"ל. בשנת 1951 הוקם המכון לחקר הרפואה הצבאית. הישגי המכון היו מרשימים ועוררו התעניינות גם בצבאות אחרים.

מפקדי חיל הרפואה לדורותיו

שם	תקופת כהונה כמפקד החיל	הערות
סא"ל ד"ר חיים שיבא	1948 - 1949	היה הקרפ"ר במלחמת העצמאות. לימים פרופסור, מנכ"ל משרד הבריאות, בית חולים בילינסון ובית חולים תל השומר. חתן פרס ישראל לשנת 1968.
אל"ם ד"ר אברהם עצמון	1949 - 1956	קרפ"ר בזמן פעולות התגמול לימים מנהל המכון לרפואה ספורטיבית ומייסד המועצה לרפואת ספורט שליד ההתאחדות לכדורגל.
אל"ם פרופ' ברוך פדה	1956 - 1962	קרפ"ר מלחמת סיני לימים מנכ"ל משרד הבריאות ומנהל בתי חולים, חתן פרס מאיר (1955), פרס יגאל אלון (1983), פרס ישראל (1985), אות הנשיא למתנדב (1988), עיטור אות שר הבריאות על מפעל חיים (1999)
תא"ל ד"ר אליהו גילון	1962 - 1967	קרפ"ר מלחמת ששת הימים והאיש שנתן לרמטכ"ל יצחק רבין את זריקת ההרגעה המפורסמת ערב המלחמה
תא"ל ד"ר ראובן אלדר	1967 - 1972	קרפ"ר מלחמת ההתשה
תא"ל ד"ר משה קורדובה	1972 - 1975	קרפ"ר מלחמת יום הכיפורים
תא"ל פרופ' דן מיכאלי	1975 - 1979	קרפ"ר בזמן מבצע אנטבה ומבצע ליטאני
תא"ל פרופ' ערן דולב	1979 - 1983	קרפ"ר מלחמת לבנון הראשונה
תא"ל ד"ר משה רווח	1983 - 1987	לימים מנהל המרכז הרפואי רמב"ם
תא"ל פרופ' יהודה דנון	1987 - 1991	קרפ"ר בזמן האינתיפאדה הראשונה
תא"ל ד"ר מיכאל וינר	1991 - 1994
תא"ל ד"ר יהושע שמר	1994 - 1997	לימים מנכ"ל משרד הבריאות ומכבי שירותי בריאות;
תא"ל פרופ' אריה אלדד	1997 - 1999	לימים חבר הכנסת
תא"ל ד"ר גיורא מרטינוביץ'	1999 - 2002	קרפ"ר באינתיפאדת אל-אקצה
תא"ל ד"ר חזי לוי	2002 - 2007	קרפ"ר באינתיפדת אל אקצה, תוכנית ההתנתקות ומלחמת לבנון השנייה
תא"ל ד"ר נחמן אש	2007 - 2011	קרפ"ר במבצע עופרת יצוקה
תא"ל ד"ר איציק קרייס	2011 ואילך	קרפ"ר הנוכחי

אנדרטת חיל הרפואה ביער מודיעין

הוראות קצין הרפואה הראשי

בחיל הרפואה קיימים כמה כרכים של הוראות מחייבות שנחתמו על ידי קציני הרפואה הראשיים של צה"ל לדורותיהם, אשר דנות בהיבטים השונים של הרפואה בצה"ל: מסדר חולים, מתן ימי מנוחה (ימי ב', ימי ג' או ימי ד'), סמכויות החובש, הרופא, האחות, רופא השיניים, הרופא המומחה וסייעת השיניים, אופן הטיפול בפגיעות טראומה, הוראות להקמת מרפאה צבאית או תאג"ד בשגרה או בחירום, הוראות הדנות בקב"נים ובבריאות הנפש בצה"ל ועוד. ההוראות מתעדכנות מעת לעת על ידי הקרפ"ר המכהן.

מערך ההדרכה של החיל

מערך ההדרכה של חיל הרפואה מורכב משלושה גופים:

ענף תורה והדרכה

ענף זה במפקדת קצין הרפואה הראשית הוא גוף המטה המתווה את תורת ההדרכה והאימונים של חיל הרפואה.

בה"ד 10

ערך מורחב – בה"ד 10

בה"ד 10 הוא בית הספר לרפואה צבאית הכפוף לחיל הרפואה ונמצא במחנה צריפין. בבה"ד מתקיימים קורסים המכשירים את סגלי הרפואה של צה"ל בסדיר ובמילואים. בראשות הבה"ד עומד מפקד בדרגת אל"מ. ההכשרה בבה"ד מתבצעת במסגרת של מגמות המחולקות לפי נושאי ההכשרה בהן.

חוליה ארצית

החוליה הארצית היא יחידה המונה מספר מדריכים מצומצם אשר אחראית על אימון והכשרת כלל צוותי הרפואה בצה"ל לזמן מלחמה. האימונים הם אימוני צוות אשר מכשירים את הצוותים לתפקד בזמן חירום הן כצוות תאג"ד והן כפלוגות רפואה שונות. החוליה עובדת עם יחידות רפואה המתגייסות כחלק מאימון יחידת האם שלהן בכל רחבי המדינה. בנוסף לאימונים הרבים, ישנם שבועות בהם יוצאים המדריכים להשתלמויות בבתי חולים, סיפוחים למד"א וכיוצא בזאת, במטרה להעלות את רמת מקצועיותם ולהשאירם מוכנים לפעולה.

חוליה פיקודית (חו"פ)

מדריכי החוליה הפיקודית מאמנים את סגלי הרפואה הסדירים והמילואים למתאר הבט"ש בכל הארץ. כמו כן אחראים המדריכים לכל תחום ההדמיה הניידת בתחומי הפיקוד (צנת"ר) ומשתתפים באופן קבוע בבקרה על תרגילי יחידות הפיקוד. החו"פ כפופים לבה"ד 10 בכל הקשור למקצועיות והדרכה ולפיקוד עצמו בכל שאר התחומים.

כוח האדם בחיל הרפואה

תג חיל הרפואה בתחילת שנות ה-50

קיימים שני מסלולי קידום של רופאים בחיל הרפואה, המסלול הקידמי והמסלול העורפי, המגמה בצה"ל היא לכוון כמה שיותר גברים לתפקידים קידמיים ולהניח לנשים להישאר בתפקידים עורפיים אולם קיימים יוצאי דופן רבים (עקב מיגבלות פרופיל, תנאי שיבוץ ות"ש).

המסלול העורפי

המסלול העורפי פשוט יחסית ודורש מקצין הרפואה לתפקד כמעט כמו רופא משפחה.

לרוב התפקיד הראשון הוא רופא במרפאה עורפית והתפקיד השני הוא מפקד מרפאה עורפית. האופציה להתקדמות היא למרפאות גדולות ומרכזיות יותר, המשך התמחות בבתי חולים או במסלול התמחות ברפואת משפחה בחיל הרפואה וחזרה לצה"ל כרופא מומחה במרכזי המומחים של חיל הרפואה.

המסלול הקידמי

המסלול הקידמי מורכב יותר ודורש מיומנויות של קצין קרבי, ידע בפיקוד וניהול הרפואה בקרב, בפריסת תאג"ד ומיומנות רבה ברפואת חירום.

קצין רפואה גדודי (קרפ"ג) קצין הרפואה הגדודי הוא רופא בהכשרתו שברוב המקרים עבר קורס קצינים במסלול יבשה ומשמש כרופא המוצמד תדיר לגדוד שריון, חי"ר, תותחנים או הנדסה הן בשיגרה והן בחירום. לרוב זהו תפקיד ראשון. בשונה משאר מסיימי קורס הקצינים דרגתו של הקרפ"ג היא סגן מיד בסיומו של קורס הקצינים.

קצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח) בחטיבה סדירה או בחטיבת מילואים קצין הרפואה החטיבתי הוא רופא בהכשרתו בוגר קורס קציני רפואה מתקדם, ומשמש כרופא המוצמד לחטיבת שריון או חי"ר ואגד ארטילרי הן בשיגרה והן בחירום. בחטיבה מרחבית עשוי קצין הרפואה החטיבתי להיות רופא או קצין ארגון רפואה.

רופא ביחידה מובחרת\הדרכה\תפקידי מטה\מחקר כל התפקידים הללו פוטנציאליים לרופא שיבחר לחתום על המשך שירות קבע בצה"ל. לרוב אלו תפקידים שלישיים. דרגתם של הרופאים הללו ברוב המקרים היא סרן.

קצין רפואה פעילה (קרפ"פ) קצין הרפואה הפעילה הוא רופא בהכשרתו הממונה בכל פיקוד או זרוע על אישורים וסמכויות שאינן שייכות לרופאים הגדודיים או החטיבתיים. לדוגמה - פטורים חריגים, ממושכים או קבועים. לרוב זהו תפקיד שלישי. דרגתו של קצין הרפואה הפעילה היא סרן.

קצין רפואה אוגדתי (קרפ"א) קצין הרפואה האוגדתי הוא רופא בהכשרתו המוצמד לאוגדה ומפקד בה על הרפואה בשיגרה ובחירום. לרוב זהו תפקיד חמישי או שישי. דרגתו של קצין הרפואה האוגדתי היא סגן אלוף.

מפקד רפואה פיקודי (מר"פ) / קצין רפואה חיילי (קרפ"ח) מפקד הרפואה הפיקודי או קצין הרפואה החיילי (בחיל האויר וחיל הים) הוא רופא בהכשרתו הממונה על ניהול ופיקוד על הרפואה בפיקוד. דרגתו של מפקד הרפואה הפיקודי היא אלוף משנה.

קצין רפואה ראשי לשעבר תא"ל ד"ר חזי לוי

קצין רפואה ראשי (קרפ"ר) הוא תוארו של מפקד חיל הרפואה בצה"ל. הקרפ"ר הוא מפקדם של כל כוחות הרפואה בצה"ל, והמפקד המקצועי העליון של כל תחום הרפואה בצה"ל. הוא כפוף פיקודית לראש אט"ל בדרגת אלוף. דרגתו של קצין הרפואה הראשי היא תת אלוף.

הקרפ"ר הוא רופא וקצין שעבר את כל מסלול התפקידים – החל מתפקיד קצין רפואה גדודי (קרפ"ג), עבור בקצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח), קצין רפואה בתפקיד רוחב כלשהו - לרוב במפקדת קצין הרפואה הראשי (מקרפ"ר) או קצין רפואה פעילה (קרפ"פ), וכלה בקצין רפואה אוגדתי (קרפ"א), קצין רפואה פיקודי (מר"פ) וסגן קרפ"ר.

בכל המקרים, קרפ"ר הוא רופא שעבר התמחות בתחום כלשהו ורכש ניסיון מעשי בבתי חולים בישראל ובעולם.

תפקידו של הקרפ"ר מתאפיין בעיקר בעבודה מינהלית ופיקודית; בעבודתו היומיומית אין כמעט מקום להכרעות מקצועיות - לשם כך מועסקים יועצים מומחים בכל תחום מתחומי הרפואה.

לנוכח המחסור ברופאים בצה"ל בתחילת המאה ה-21 מקור החלה מגמה של איוש תפקידי קצונה רפואיים, שאינם דורשים טיפול בחולים אלא רק ניהול ופיקוד רפואי, כדוגמת קצין רפואה חטיבתי (קרפ"ח) ומעלה, בקציני ארגון רפואה (קא"ר) שבהכשרתם הם חובשים שעברו קורס קצינים והשתלמות ניהול ופיקוד רפואי בשגרה ובחירום.

תגי יחידות בחיל הרפואה

• 

  תג בה"ד 10

• 

  תג מצר"פ(מרכז ציוד רפואי) גרסא ישנה

• 

  תג מצר"פ(מרכז ציוד רפואי) גרסא חדשה

• 

  תג חיל רפואה פיקוד צפון

• 

  תג חיל רפואה פיקוד מרכז

• 

  תג חיל רפואה פיקוד דרום

• 

  תג מרכז שיקום של חיל רפואה

משלחות הומניטריות

רופא ממשלחת צה"ל ליפן מסייע לאם ותינוקת בעקבות רעידת האדמה בסנדאי (2011)

ניתוח בבית חולים השדה שהוקם בפורט-או-פרנס על ידי משלחת צה"ל להאיטי לסייע לנפגעי רעידת האדמה בהאיטי (2010)

מעבר לתפקוד החיל במערכת הצבאית, חיל הרפואה משרת גם מטרות הומניטריות.

ב-1949 החל מבצע מרבד הקסמים שמטרתו העלאת 40,000 מיהודי תימן בכ-390 טיסות. צוות של 200 רופאים נרתם לסיוע המעברות העולים.

בשנת 1979 סיוע לפליטים קמבודיים בגבול תאילנד שהצטופפו שמחנות פליטים. משלחות נשלחו במשמרות, כאשר משלחת מחליפה אחרת, ובכל משלחת 4 רופאים ו-5 חובשים.

ב-19 בספטמבר 1985 החרידו שתי רעידות אדמה עזות את העיר מקסיקו סיטי, והתירו אחריהן אלפי בתים שחרבו, ואלפי תושבים לכודים תחת ההריסות. בעקבות האסון הוחלט על שיגור משלחת סיוע של צה"ל לבירת מקסיקו ועמה עשרות טונות של ציוד הומניטרי: תרופות ואוהלים, ציוד חילוץ, מומחים מיחידת החילוץ של הג"א וצוותים רפואיים. הכוחות שהשתתפו בחילוץ זכו להערכה בינלאומית רבה.

ב-7 בדצמבר 1988, הכתה רעידת אדמה רבת עוצמה את ארמניה, כשהיא מותירה עשרות אלפי הרוגים ופצועים, ואזרחים בלא קורת גג. ברחבי העולם התארגנו משלחות סיוע אשר עזרו לשלטונות ברית המועצות בחילוץ ופינוי הנפגעים ובאספקת ציוד חינוי. ישראל שלחה משלחת סיוע ובה יחידת החילוץ של הג"א המורכבת ממחלצים, רופאים וציוד חיוני. צוותי החילוץ הישראלים זכו לשבחים רבים על עזרתם המקצועית בהצלת חיי אדם.

ב-19 ביולי 1994, זעזע פיצוץ מכונית תופת את בניין הקהילה היהודית בבואנוס איירס. בפיגוע נהרגו מעל ל-100 אנשים וכ-200 נפצעו, רבים נקברו חיים תחת ההריסות. ישראל שיגרה משלחת חילוץ והצלה אשר מנתה מעל ל-40 קצינים, חיילים ורופאים. המשלחת סייעה בחילוצם של רבים אשר נקברו חיים תחת ההריסות ובהצלת חייהם.

בשנת 1994 פרצה מלחמת אזרחים עקובה מדם ברואנדה בין שבטי ההוטו והטוטסי, מלחמה זו גבתה כמליון קורבנות בנפש. מיליוני פליטים התרכזו במחנות פליטים במדינות השכנות. ב-23 ביולי 1994 שלח צה"ל משלחת מוטסת של רופאים וסגל רפואי, ציוד רפואי, מזון ובגדים עבור הפליטים אשר התרכזו ליד העיר גומה בזאיר. במשך 40 יום פעלו כ-270 חיילי וקציני צה"ל (3 משלחות נשלחו) בבית חולים שדה במחנה הפליטים והגישו סיוע רפואי והומניטרי.

ב-6 באפריל 1999, לפנות בוקר שלח צה"ל בית חולים שדה בפיקוד חיל הרפואה לסייע לפליטים האלבנים מקוסובו והתחיל במבצע להצלת חיי אדם. משלחת צה"ל נחתה בסקופיה, בירת מקדוניה והקימה בית חולים שדה ובו כמאה מיטות אשפוז באזור גבול קוסובו. המשלחת כללה כ-60 איש, ביניהם רופאים, בין היתר מומחים לרפואת פנים, ילדים, מחלות זיהומיות, אורטופדיה וגינקולוגיה, פארמדיקים, אחיות, חובשים וטכנאי רנטגן. בית החולים הכיל מעבדה רפואית, בית מרקחת וחדר ניתוח.

ב-26 בינואר 2001 האדמה רעדה בהודו. היא השאירה אחריה עשרות אלפי נפגעים. מדינת ישראל הייתה בין הראשונות להציע סיוע הומניטרי. לאחר שנודע כי המערך הרפואי קרס, צה"ל בשם מדינת ישראל, נדרש להקים בבוז' שבמדינת בוג'ארת בית חולים שדה. כ-150 אנשי חיל רפואה בהם רופאים, אחים ואחיות, פארמדיקים, חובשים ורוקחים הגיעו להודו. המבצע נקרא "יד מושטת". במהלך השבועיים בהם פעלו, טופלו בבית החולים למעלה מ-1,200 פצועים, אושפזו 127 חולים, בוצעו 54 ניתוחים והתקיימו 13 לידות.

רעידת האדמה בהאיטי: ב-12 בינואר 2010 התרחשה רעידת אדמה בעוצמה של 7.0 בסולם ריכטר. ישראל הייתה מבין הראשונות להגיש עזרה, ואף הראשונה להקים בית חולים שדה הכולל חדרי ניתוח וחדרי לידה. בבית החולים טופלו כ-1200 איש על ידי 220 אנשי צוות.

לקריאה נוספת

• ברוך הורוויץ, 'כל חייל חזית': השירות הרפואי הצבאי בארץ-ישראל ובמדינת ישראל בתקופת מלחמת העצמאות 1949-1947, משרד הביטחון - ההוצאה לאור, תל אביב, 2000, 630 עמ'

קישורים חיצוניים

• חיל הרפואה באתר אט"ל