נורמנדי-ניימן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
דגל יחידת "נורמנדי-ניימן"

נורמנדי-ניימןצרפתית: Normandie-Niemen) שמה של יחידה אווירית צרפתית שלחמה במסגרת הצבא האדום בחזית המזרחית במהלך מלחמת העולם השנייה.

ראשית היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 1942 פנה הוועד הלאומי הצרפתי לממשלת ברית המועצות בהצעה לשלוח קבוצה של טייסים צרפתים להילחם בחזית המזרחית במסגרת הצבא האדום. ההצעה באה בעקבות רצונו של שארל דה גול שחיילים צרפתים יילחמו בנאצים בכל החזיתות האפשריים. בנובמבר 1942 נחתם הסכם צרפתי-סובייטי בדבר שיתוף יחידה אווירית צרפתית בלחימה בחזית המזרחית.

הקמת היחידה החלה עוד טרם חתימת ההסכם והושלמה בספטמבר 1942. היחידה הוקמה בבסיס צרפתי ריאק שליד העיר זחלה בלבנון. ההרכב הראשון של היחידה כלל 14 טייסים, 4 קציני מטה , רופא ו-42 אנשי צוות קרקע (טכנאים ומכונאים). היחידה נקראה טייסת יירוט מס' 3 "נורמנדי" (Groupe de Chasse GC 3 Normandie). כל טייסי היחידה היו בעלי ניסיון קרבי רב - הם השתתפו בקרבות בצרפת במאי - יוני 1940, בקרב על בריטניה ובקרבות בזירת הים התיכון.

לאחר חתימת הסכם צרפתי סובייטי הועברו אנשי היחידה מלבנון לברית המועצות דרך עיראק ואיראן. בדצמבר 1942 התמקמה היחידה בעיר איבנובו, שם צורפו אליה גם אנשי הצבא האדום - 3 מדריכים ו-17 מכונאים סובייטים, אשר הדריכו את הצוות הצרפתי בהפעלה ואחזקה של מטוסי יאק-1 מתוצרת חברת יאקובלב.

פעילות קרבית במלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסוף מרץ 1943, לאחר השלמת תקופת ההכשרה, נשלחה היחידה לחזית באזור מחוז קלוגה. היא הוכפפה לדיוויזיה אווירית מס' 303 של הארמייה האווירית ה-1.

ההפלה הראשונה של מטוס אויב על ידי טייסי "נורמנדי" התרחשה ב-5 באפריל, כאשר בקרב אווירי הופלו 2 מטוסי פוקה-וולף Fw 190. ביוני 1943 בוצע שינוי מהותי בהרכב היחידה - כל המכונאים והטכנאים הצרפתים של היחידה הוחלפו באנשי הצבא האדום. הסיבה הרשמית לכך - דרישה הולכת וגוברת ביחידות צרפתיות בצפון אפריקה באנשי צוות קרקע מנוסים. באותו חודש הגיעו ליחידה 8 טייסים נוספים.

הטייסת השתתפה בשלב התקפת הנגד הסובייטית בקרב קורסק ב-12-14 ביולי 1943. באוגוסט אותה שנה עזבה היחידה את החזית לפרק זמן קצר, לצורך רענון והחלפת המטוסים - מטוסי יאק-1 הוחלפו במטוסי יאק-9. באותה תקופה גדל באופן משמעותי מספר הטייסים ביחידה - קבוצה של 23 מתנדבים הגיעה מצפון אפריקה לברית המועצות. בעקבות כך הוחלט להפוך את היחידה מטייסת לרגימנט אווירי, אשר יכלול 4 טייסות (3 מבצעיות ואחת - טייסת אימון והדרכה). הטייסות נקראו על שמות הערים המרכזיות בנורמנדי – "לה הבר", "שרבור" , "רואן" ו"קן".

בסוף אוגוסט חזרה היחידה לחזית באזור סמולנסק והמשיכה בלחימה עד לנובמבר 1943. במהלך התקופה (אפריל-נובמבר 1943) הפילו הטייסים הצרפתים 75 מטוסים גרמנים והקנו לעצמם שם של יחידת עלית בחיל האוויר הסובייטי. אך גם אבדות קשות ספגה היחידה בתקופה זו - 16 טייסים נהרגו בקרבות, בין ההרוגים היה גם מפקד היחידה – ז'אן טולאן (Jean Tulasne).

מטוס יאק-3 של יחידת "נורמנד-ניימן" במוזיאון האוויר והחלל הצרפתי בשדה התעופה לה בורז'ה

שארל דה גול העניק ליחידה את אות מסדר השחרור. גם הגרמנים לא נשארו "אדישים" לעצם קיום היחידה – וילהלם קייטל, רמטכ"ל וורמאכט, הוציא פקודה, לפיה כל טייס צרפתי שייפול בשבי בחזית המזרחית יוצא מיד להורג. ב-6 בנובמבר 1943 הועברה היחידה מהחזית אל העורף, למחוז טולה לצורך מנוחה. עד לחזרה לחזית המשיכה היחידה לקבל מתנדבים נוספים.

היחידה חזרה לחזית בסוף מאי 1944, כאשר היא כוללת 61 טייסים צרפתים ו-249 אנשי צוות קרקע סובייטים. היא השתתפה בשחרור בלארוס (מבצע בגרטיון), ליטא ובקרבות לכיבוש פרוסיה המזרחית. ב-28 בנובמבר 1944 כאות הוקרה על מעשי הגבורה של הטייסים הצרפתים בעת מתן חיפוי אווירי לכוחות הקרקע במהלך צליחת הנהר ניימן בליטא, הורה יוסף סטלין להוסיף לשם היחידה את השם "ניימן". מעתה נקראה היחידה "הרגימנט האווירי הצרפתי ה-1 נורמנדי-ניימן".

בסוף נובמבר 1944 שוב הועברה היחידה מהחזית לעורף לצורך מנוחה וארגון מחדש. היחידה עברה למטוסי יאק-3. בסוף 1944 פייר פוייד, מפקד היחידה, ומרבית הטייסים הוותיקים עזבו את ברית המועצות וחזרו לצרפת. בעקבות כך צומצם כוחו של הרגימנט מארבע לשלוש טייסות.

ב-14 בינואר 1945 חזרה היחידה לחזית במזרח פרוסיה והמשיכה להילחם עד לסוף המלחמה באירופה במאי 1945.

ביוני 1945 עזבה היחידה את השטח הכיבוש הסובייטי במזרח גרמניה וחזרה לצרפת, בה התקבלו חייליה כגיבורים לאומיים. היחידה הגיעה לצרפת עם 41 מטוסי יאק-3, אשר הוענקו לה במתנה על ידי ממשלת ברית המועצות.

מפקדי היחידה בתקופת מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מפקדי היחידה, כולם בדרגת קומנדאנט (Commandant) המקבילה לדרגת רב-סרן בצה"ל, היו:

  • ז'וזף פוליקן (Joseph Pouliquen) - ספטמבר 1942- 22.2.1943 (הודח מתפקידו מסיבות בריאותיות).
  • ז'אן טולאן (Jean Tulasne) - ‏22.2.1943 - 17.7.1943 (נהרג בקרב)
  • פייר פוייד (Pierre Pouyade) - ‏17.7.1943 - 12.11.1944
  • לואי דלפינו (Louis Delfino) - מ 12.11.1944 ועד לסוף המלחמה

הישגים ועיטורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך הלחימה ביצעו טייסי היחידה 5240 גיחות מבצעיות וב-869 קרבות אוויר הפילו 273 מטוסים גרמנים. אבדות היחידה הסתכמו ב-42 טייסים (3 מהם בתאונות). 67 מטוסים של היחידה הופלו במהלך הקרבות ועוד 4 אבדו בתאונות. אלוף ההפלות של היחידה היה סרן מרסל אלבר, שלזכותו 23 ניצחונות.

ליחידה הוענקו עיטורים הבאים:

כל טייסי היחידה עוטרו בעיטורים סובייטים שונים. ל-4 טייסים הוענק תואר גיבור ברית המועצות.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היחידה המשיכה להתקיים בצבא צרפת תחת השם "טייסת יירוט 1/30 נורמנדי-ניימן" ( Escadron de chasse 1/30 Normandie-Niemen) בסיס היחידה היה בעיירה קולמר שבמזרח צרפת.

עד לשנת 1947 השתמשה היחידה במטוסי יאק-3 הסובייטים, אז עברה למטוסי P-47 ת'נדרבולט. בשנות ה-50 השתמשה במטוסי ווטור ולאחר מכן עברה למטוסי מיראז'.

היחידה השתתפה במלחמת הודו-סין הראשונה, במלחמת אלג'יריה ובתקיפות נאט"ו ביוגוסלביה ב-1999.

ביולי 2009, לפי החלטת מפקד חיל האוויר הצרפתי, הפכה יחידת נורמנדי-ניימן מטייסת סדירה לטייסת מילואים. טייסיה פוזרו בין היחידות הסדירות האחרות.

בתחילת 2011 הוחלט להחזיר את יחידת "נורמנדי-ניימן" לשירות פעיל. היא הוקמה מחדש בבסיס "מון-דה-מארסאן" (Mont-de-Marsan) שבחבל אקיטן. היחידה קיבלה את מטוסי הקרב החדישים מדגם ראפאל C. בשנת 2013 השתתפו טייסי נורמנדי-ניימן במבצע סרוואל במאלי.

הנצחת זכרה של היחידה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברוסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שלט בכיכר נורמנדי-ניימן בפריז

בתקופת ברית המועצות הוקמו שתי מצבות לזכר טייסי נורמנדי-ניימן:

  • מצבה בעיר קלינינגרד (בעבר קניגסברג)
  • אנדרטה לזכרו של טייס צרפתי אלמוני נמצאת בבית העלמין ודנסקויה שבמוסקבה. למרגלות האנדרטה נמצא לוח זיכרון עם שמות טייסי "נורמנדי- ניימן" שנהרגו במלחמת העולם השנייה.

בשנת 1960 הופק סרט משותף צרפתי-סובייטי בשם "נורמנדי ניימן", המתאר את דרכה של היחידה במלחמה.

ב-10 באוקטובר 2007 נפתחה באופן חגיגי, בנוכחות נשיאי רוסיה וצרפת, אנדרטה לזכר טייסי "נורמנדי-ניימן" במוסקבה.

בצרפת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ברובע 13 של פריז ישנו כיכר הקרוי על שמה של "נורמנדי-ניימן".

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]