חיל השריון
ערך זה עוסק בחיל השריון הישראלי. אם התכוונתם לחילות שריון בעולם, ראו חיל שריון.
| חיל השריון | |
 " האדם שבטנק ינצח" |
|
| פרטים | |
|---|---|
| מדינה |  ישראל |
| שיוך |  צה"ל |
| יחידת אם | זרוע היבשה |
| סוג היחידה | חיל שריון |
| תאריכים וזמנים | |
| הקמת היחידה | 1948 |
| מלחמות | כל מלחמות ישראל |
| נתוני היחידה | |
| ציוד עיקרי | טנקים |
| פיקוד | |
| מפקדים | ראו בהמשך הערך |
חיל השריון הישראלי (בראשי תיבות: חש"ן) הוא החיל המתמרן העיקרי בזרוע היבשה של צבא הגנה לישראל ומבסס את עיקר כוחו על טנקי מערכה.
צבעה של כומתת החיל שחור ואילו צבעי הדגל של חיל השריון הם ירוק ושחור. סיסמתו של החיל היא "האדם שבטנק ינצח".[1]
תוכן עניינים |
[עריכה] תפקיד חיל השריון
חיל השריון הוא החיל המכריע בזרוע היבשה אשר מבסס את המחץ שלו על שילוב של ניידות, עמידות וכוח אש. החיל מפעיל בעיקר טנקי מערכה אך גם יחידות פלס"ר ניידות.
במלחמות, תפקיד חיל השריון הוא מצד אחד להוביל את הכוחות המסתערים בקו הראשון ולטהר את השטח מכוחות אויב, ומהצד השני - לבלום את כוחות השריון של האויב ולהשמיד את הטנקים שלו.
בימי שלום, מספק חיל השריון גיבוי לחיל הרגלים בעת ביצוע משימות ביטחון שוטף, כאשר הטנקים משמשים בגדר "מוצב נייד" המהווה מכפיל כוח לכוחות הבט"ש.
[עריכה] חטיבות חיל השריון הסדירות
[עריכה] חטיבה 7
 |
ערך מורחב – חטיבה 7 |
חטיבה 7, המכונה גם עוצבת סער הגולן, היא חטיבת שריון סדירה בעוצבת געש הנמצאת תחת פיקודו של פיקוד הצפון. חטיבה 7 היא אחת משתי חטיבות השריון הראשונות בצה"ל (יחד עם חטיבה 8), והשתתפה בכל מלחמות ישראל. לחימת החטיבה במבצע קדש גרמה לפריצת דרך ביחס גורמי הצבא אל אופי הלחימה המשורין. החטיבה מצוידת כיום בטנקים מסוג מרכבה סימן 2.
[עריכה] חטיבה 188
|
|
ערך מורחב – חטיבה 188 |
חטיבה 188, המכונה גם עוצבת ברק, היא חטיבת שריון סדירה בעוצבת געש הנמצאת תחת פיקודו של פיקוד הצפון. החטיבה השתתפה בכל מלחמות ישראל החל ממלחמת ששת הימים. במלחמת יום הכיפורים נשאה החטיבה בעול הבלימה ביום הראשון של המלחמה בדרום רמת הגולן, וכמעט כל הקצינים של החטיבה נפלו בקרב. חטיבה 188 הייתה החטיבה האחרונה שהשתמשה בטנקי צנטוריון (שנקראו בצה"ל שוט) והוסבה לטנקי מרכבה סימן 3 בסביבות שנת 1992. לחטיבה 188 משויכים הגדודים: 71, 74, 53 וגדוד 605 של חיל ההנדסה.
[עריכה] חטיבה 401
|
|
ערך מורחב – חטיבה 401 |
חטיבה 401, המכונה גם עוצבת עקבות הברזל, היא חטיבת שריון שהוקמה בשנת 1968 במטרה להחזיק את קו התעלה. במלחמת יום הכיפורים נשאה החטיבה בעול הבלימה ביום הראשון בתעלה וספגה אבידות כבדות. במבצע שלום הגליל לחמה החטיבה בגיס המזרחי ואחד מגדודיה השתתף בקרב סולטאן יעקוב. בשנים 2004-2005 הוסבו טנקי החטיבה לטנקי מרכבה סימן 4. ב-2006 הוכפף גדוד אסף (601) של חיל ההנדסה הקרבית תחת פיקוד החטיבה.
[עריכה] חטיבה 460
|
|
ערך מורחב – חטיבה 460 |
חטיבה 460 המכונה גם עוצבת בני אור, היא חטיבת ההכשרה של חיל השריון (בית-הספר לשריון — ביסל"ש). החטיבה מצויה, בשגרה, תחת פיקוד מפקדת זרוע היבשה, ובחירום מוכפפת לאחת מאוגדות צה"ל כחטיבת שריון מן המניין.
בית-הספר לשריון חונה בבסיס שיזפון, בו מתקיימים הטירונות והאימון המתקדם של חטיבות השריון הסדירות 7ו-401, האימון המתקדם של 188 מתקיים בבסיס סיירים בגלל מחסור של שטחי אימון של טנקים, וכן קורסי המפקדים של חיל השריון — קורס מפקדי טנקים (קמ"ט) וקורס קציני שריון (קק"ש).
בעבר שימש גם מחנה מגן-סיירים את בית הספר לשריון (בו התקיימו הטירונות של חטיבות 7, 188 ו-401), אולם הוא עבר בראשית שנת 2009 לידי חיל האיסוף הקרבי, לשמש כבית-הספר החילי (בית-הספר לאיסוף קרבי — ביסל"ק).
[עריכה] היסטוריה
חיל השריון הישראלי החל את דרכו במלחמת העצמאות תחילה כשירות המשוריינים של פלמ"ח שהוקם ב-24 לפברואר 1948. בראש השירות הוצב יצחק שדה. ב-31 למאי מונה יצחק שדה לעמוד בראש חטיבה 8 היא חטיבת שריון הראשונה של צה"ל. כוחותיה גויסו ממקורות שונים: אנשי הצבא הבריטי, מתנדבי חוץ לארץ, עולים חדשים, אנשי "ההגנה" והפלמ"ח ולוחמים מיחידות אחרות. החיל כלל 2 טנקים מסוג קרומוול שנגנבו מהצבא הבריטי וכ-10 טנקי הוצ'קיס מיושנים. בהתקפת השריון הראשונה כבש גדוד 82 את שדה התעופה לוד.
חטיבה 7 (בפיקודו של שלמה שמיר) הוקמה לא כחטיבת טנקים, אלא כחטיבה משוריינת, ובתום מלחמת השחרור נשארה חטיבת השריון הסדירה היחידה אשר כללה את גדוד 79 משלה, גדוד 9 מחטיבת הנגב כגדודי חרמ"ש וכן גדוד 82 (טנקים) מחטיבה 8. החטיבה, ביה"ס לשריון ויחידות המילואים של השריון הוכפפו אז תחת פיקודו של קצין חיל ראשי בדרגת אל"מ. לאחר זמן מה פוזרו הגדודים והופעלו כצג"מים (צוות גדודי משורין). לקראת שנת 1954 הוחלט לחזור למבנה חטיבתי ואז הוקמו גם חטיבות המילואים המשורינות חטיבה 27 וחטיבה 37, ומפקדת החיל הפכה למפקדת גייסות השריון תחת פיקודו של האלוף חיים לסקוב. מפקדה זו התקיימה עד להקמתה של המפח"ש, ואז גם הוחזר תפקידו של קצין שריון ראשי (קשנ"ר).
חשיבותו של החיל להכרעת המערכה מצאה את ביטויה לאורך השנים, כאשר החיל הווה גורם מכריע בהשגת ניצחון מול צבאות ערב, שנהנו מיתרון מספרי ולעתים גם מיתרון בכמות התחמושת) בשורה של מלחמות: במבצע קדש הובקעו מערכי חי"ר בשטח פתוח, מלחמת ששת הימים הובקעו מערכי חי"ר ושריון מחופרים ובמלחמת יום הכיפורים התרחשו קרבות שריון-בשריון שנחשבים הגדולים שהתרחשו מאז מלחמת העולם השנייה. מצביאי שריון ישראלים זכו להערכה רבה על תמרונים מזהירים בסיני וברמת הגולן. האלופים ישראל טל ומשה פלד ("מוסא") אף זכו להנצחה בקיר "מצביאי השריון הטובים בהיסטוריה" במוזיאון השריון בפורט נוקס.
יחד עם ההישגים של השריון, כחלק מהישגיו של צה"ל כולו, יש המותחים ביקורת על תורת הלחימה שלו. הללו טוענים כי תורת הלחימה של חיל השריון נכשלה למעשה שוב ושוב. כדוגמאות לטענתם הללו מביאים את מבצע קדש בו ספגה חטיבה 7 עשרות הרוגים בהבקעת מערכי חי"ר פשוטים, או הבקעת רפיח בששת-הימים, שעלתה בהרוגים רבים והצליחה רק הודות לפקודת הנסיגה הכללית שהוציא הצבא המצרי ב-6 ביוני. לעומת זאת, יש טוענים כי השריון הישראלי לא זו בלבד שלא נכשל, אלא הצליח להביס כוחות שריון עדיפים עליו במובנים רבים.
כישלונו הגדול של השריון במלחמת יום הכיפורים היה בהתמודדות עם טילי הנ"ט (בעיקר הסאגר). למרות שהיה ידוע על קיומם של אלו מאז שנת 1968, לא פיתח חיל השריון מענה הולם לאיום שהציבו. הטילים, שסופקו למדינות ערב בידי הסובייטים, הסבו לשריון הישראלי אבדות כבדות ביותר, בעיקר בחזית הדרום.
במהלך קרבות מלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן הצליחו שתי חטיבות שריון: חטיבה 7 וחטיבה 188 לבלום שתי דיוויזיות משורינות ושלוש דיוויזיות חי"ר של הצבא הסורי, ובכך הגיעו להישג יוצא דופן, בין השאר בזכות מעשי גבורה של כוחות קטנים (למשל- "כוח צביקה") שהצליחו להדוף מאות טנקים סורים. מפקדים בחיל כמו אביגדור קהלני זכו לעיטורים וצל"שים על הקרבות שניהלו כנגד הסורים.
כלקח מקרבות השריון במלחמת יום כיפור ננקטו מספר צעדים: בראש ובראשונה, פותח טנק המרכבה הראשון, שבניגוד לטנקים אחרים בעולם, תכנונו נתן דגש על שרידות צוות הטנק. פיתוח נוסף היה המיגון הריאקטיבי שהקטין את האיום הנשקף לטנקים מטילי נ"ט בעלי מטען חלול. כמו כן אמצעי ראיית לילה הוכנסו לשימוש צוותי טנקים, במטרה להקל על הלחימה גם בלילה ונרכשו מסוקי קרב, מסוקי הקוברה והדיפנדר ששולבו בהמשך בלחימת השריון.
טנק המרכבה לקח חלק פעיל במלחמת לבנון וכל האמצעים שהוזכרו לעיל, הקלו על הלחימה והטו את הכף לטובת צה"ל. כדוגמה לתרומה הרבה של הטכנולוגיה לשרידות צוותי הטנקים במלחמה זו, ניתן להזכיר מקרה שבו צוות של טנק מרכבה שרד פגיעה של לפחות ארבעה טילי נ"ט.
בימים הראשונים ללחימה של מלחמת לבנון השנייה, מחדל מלחמת יום הכיפורים חזר על עצמו: מערכת הביטחון לא השכילה להאיץ פיתוח של מערכות מיגון חדישות לטנקים כדוגמת מעיל רוח ולצייד בה את הרק"מ של צה"ל, לאור הצטיידות צבא סוריה והחזבאללה בטילי נ"ט מתקדמים כמו קורנט. צוותי הטנקים החדשים הודרכו לחשוב שטנק המרכבה הוא הטוב בעולם ואין בו פגמים, וכך גם התנהגו הצוותים בשטח-תנועה בשטח פתוח, ללא התחשבות באיום טילי הנ"ט[דרוש מקור]. כך נגרמו פגיעות משמעותיות לא מעטות לטנקים הישראליים. עם זאת, תכנונם של הטנקים הגביר את שרידות צוותי הטנקים ומנע נזקים חמורים יותר מבעבר כמו התפוצצות תחמושת בתוך הטנק או שריפה.
[עריכה] טנקים
|
|
ערך מורחב – טנקים של צה"ל |
בתחילת דרכו, צה"ל לא רכש טנקים באופן מסודר אלא קיבץ טנקים מיושנים בדרכים לא-דרכים, עקב מגבלות מדיניות וחוסר ניסיון של צבא שרק נולד. כתוצאה מכך נוצר מצב בעייתי של ריבוי דגמי טנקים. המגוון הרחב הקשה על תחזוקת וחימוש הטנקים וגרם לבעיות בשיתוף כל הכלים במערכות הקרב.
עד סמוך למבצע סיני סוג הטנק היחיד של חיל השריון היה השרמן (מאוחר יותר עודכן לסופר שרמן) שצוותו כלל 5 לוחמים (מפקד, תותחן, טען-קשר, נהג ומיקלען). סמוך למבצע סיני הגיעו טנקי AMX-13 הצרפתיים שהיו טנקים קלים, ובין השאר, סייעו לצנחנים בקרבות המיתלה. שני דגמים אלו יצאו משירות לאחר מלחמת ששת הימים. לפני מלחמת ששת הימים נקלטו טנקי M48 פטון האמריקאיים והצנטוריון הבריטי.
לאחר מלחמת ששת הימים קלט צה"ל את מגח 6, שכבר אז נחשב מיושן מול צבאות ערב, שהחלו מצטיידים באותו זמן ב-T-62.
חלק מטנקי השלל מששת הימים מדגמי T-54 ו-T-55 הוכנסו לשימוש מבצעי בצה"ל ונקראו "טירנים".
נסיון לרכוש מבריטניה את טנק הצ'יפטיין לא יצא לפועל בגלל לחץ ערבי וכתוצאה מכך הוחלט על פיתוח טנק תוצרת ישראל. ב-1970 החל משרד הביטחון לפתח את טנק המרכבה. הטנק נכנס לשירות רק ב-1980, והשתתף במבצע שלום הגליל. הטנק סבל מבעיות קשות במהלך מבצע שלום הגליל בשל כשלים הנדסיים במערכת בקרת האש שלו אך למרות זאת נחשב להצלחה. בעקבות זאת הוחלט על המשכת פיתוח סדרת המרכבה והמרכבה הפכה לטנק המערכה העיקרי של צה"ל רק בשנות ה-2000. באינתיפאדת אל-אקצה פעלו טנקי מגח 6 ו-7 לצד טנקי מרכבה סימן 2 ומרכבה סימן 3 ב"ז שהוסבו ללוחמה בשטח בנוי ובשנים האחרונות הוחלפו המגחים בטנקי מרכבה סימן 4 שהוכיחו את יעילותם בלחימה ברצועת עזה.
כיום מפעיל חיל השריון טנקי מערכה מהמתקדמים בעולם: טנקי המרכבה סימן 2 (שנחשבים למיושנים וכנראה יוחלפו בטנקי מרכבה סימן 4), סימן 3 ב"ז (שדרוג של מרכבה סימן 3), וסימן 4. בנוסף מפעיל החיל, ביחידות המילואים שלו, טנקי מרכבה סימן 1 ומגח 6 ו-7, ששופרו ללא הכר על מנת להתמודד מול האיומים בזירת הקרב העתידית.
-
טנק קרומוול תוצרת בריטניה. מראשוני הטנקים של צה"ל.
-
שרמן - עמוד השדרה של חיל השריון בשנותיו המוקדמות.
-
טנק קל AMX-13
-
טנק M48 פטון
-
טנק מגח 7 של חטיבה 500 מתאמן בבקעת הירדן
-
מרכבה סימן 1 - טנק שתוכנן ופותח על ידי ישראל, לקח חלק במבצע של"ג.
-
מרכבה 3ד ב"ז עם מיגון קס"ג.
-
טנק מרכבה סימן 4 - הטנק החדיש ביותר וחוד החנית של חיל השריון הישראלי.
-
טנק מרכבה סימן 4 ביד לשריון.
[עריכה] חטיבות שפורקו
[עריכה] עוצבת כפיר, חטיבה 500
|
|
ערך מורחב – חטיבה 500 |
חטיבה 500, המכונה גם עוצבת כפיר, היא חטיבת שריון שפעלה כחטיבה סדירה משנת 1972 ועד לשנת 2003. במלחמת יום הכיפורים השתתפה בקרב על העיר סואץ. במבצע שלום הגליל לחמה והשתתפה בקרב עין זחלתא. החטיבה פורקה בשנת 2003 על רקע קיצוץ בתקציב הביטחון, ובעקבות התמוטטות עיראק והפחתת איום החזית המזרחית.
[עריכה] עוצבת יש"י, חטיבה 211
חטיבה 211, המכונה גם עוצבת יש"י ("יחידת שומרי ירושלים"), זו החטיבה שבראשה עמד אלי גבע במלחמת של"ג ולחמה בציר החוף ובגיזרה המרכזית. פורקה בתחילת שנות ה-90.
[עריכה] חטיבה 14
|
|
ערך מורחב – חטיבה 14 |
החטיבה נוסדה בשנת 1967, יחד עם חטיבה 401 ונודעה בעיקר עקב השתתפותה במלחמת יום הכיפורים, במסגרת אוגדה 143 בפיקודו של אריאל שרון. מהווה כיום חטיבת מילואים.
[עריכה] חטיבה 421
|
|
ערך מורחב – חטיבה 421 |
החטיבה נוסדה בשנת 1972, ונודעה בעיקר כחטיבת השריון הראשונה שצלחה את תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. במסגרת אוגדה 143 בפיקודו של אריאל שרון. פורקה ב-1986.
[עריכה] הכומתה והבחירה בה
צבע הכומתה שחור. מסורת זו נלקחה מהצבא הבריטי אשר בו נבחר הצבע מסיבה טכנית: החיילים הבריטיים היו מתלכלכים כאשר עסקו בטיפול בטנקים, וכדי שלא יראו את כתמי השמן והגריז על הכומתות, נקבע כי חיילי השריון יקבלו כומתה שחורה. החלטה זו עברה בירושה לצה"ל[2]. על הכומתה עונדים סמל של חיל השיריון.
[עריכה] מפקדי החיל
| שם | תקופת כהונה | הערות |
| סגן-אלוף שאול יפה | 16 בינואר 1950 - 10 באוגוסט 1950 | קצין שריון ראשי הראשון |
| אלוף-משנה משה מונדק בר-תקווה | 10 באוגוסט 1951 - 22 בדצמבר 1953 | קצין שריון ראשי |
| אלוף-משנה יצחק פונדק | 22 בדצמבר 1953 - 24 ביולי 1956 | מפקד גייסות השריון הראשון |
| אלוף חיים לסקוב | 24 יולי 1956 - 9 בנובמבר 1956 | מפקד גייסות השריון, הרמטכ"ל החמישי |
| אלוף מאיר זורע | 9 בנובמבר 1956 - 23 בדצמבר 1956 | מפקד גייסות השריון |
| אלוף-משנה אורי בן-ארי | 23 בדצמבר 1956 - 21 במאי 1957 | מפקד גייסות השריון |
| אלוף חיים בר-לב | 21 במאי 1957 - 25 ביוני 1961 | מפקד גייסות השריון, הרמטכ"ל השמיני |
| אלוף דוד אלעזר | 25 יוני 1961 - 2 בנובמבר 1964 | מפקד גייסות השריון, הרמטכ"ל התשיעי |
| אלוף ישראל טל | 2 בנובמבר 1964 - מרץ 1969 | מפקד גייסות השריון, אבי פרויקט טנק המרכבה |
| אלוף-משנה מנחם (מנדי) מרון | יוני 1967 | לימים אלוף, מונה לקצין שריון ראשי בתקופת מלחמת ששת הימים |
| אלוף אברהם אדן | מרץ 1969 - ינואר 1974 | מפקד גייסות השריון |
| מרדכי ציפורי | אוקטובר - נובמבר 1973 | מונה לקצין שריון ראשי במהלך מלחמת יום הכיפורים |
| אלוף משה פלד | ינואר 1974 - ינואר 1979 | מפקד גייסות השריון, מנכ"ל רפא"ל ויו"ר יד לשריון |
| אלוף אמנון רשף | ינואר 1979 - פברואר 1982 | מפקד גייסות השריון |
| אלוף משה בר כוכבא | פברואר 1982 - אוגוסט 1983 | מפקד גייסות השריון, בעל עיטור העוז |
| תת-אלוף עמי מורג | אוקטובר 1981 - יוני 1982 | קצין שריון ראשי, בעל עיטור המופת |
| תת-אלוף עמוס כץ | אוגוסט 1983 - יולי 1986 | קצין שריון ראשי, בעל עיטור המופת |
| תת-אלוף יוסי בן-חנן | יולי 1986 - יוני 1990 | קצין שריון ראשי, לימים אלוף, בעל עיטור העוז |
| תת-אלוף יצחק רבין | יוני 1990 - יוני 1993 | קצין שריון ראשי |
| תת-אלוף אמי פלנט | יולי 1993 - יולי 1995 | קצין שריון ראשי, בעל עיטור העוז |
| תת-אלוף דוביק טל | יולי 1995 - ספטמבר 1997 | קצין שריון ראשי |
| תת-אלוף מאיר גחטן | ספטמבר 1997 - מאי 2000 | קצין שריון ראשי |
| תת-אלוף אודי שני | מאי 2000 - יולי 2001 | קצין שריון ראשי, לימים אלוף |
| תת-אלוף אביגדור קליין | אוגוסט 2001 - ינואר 2004 | קצין שריון ראשי |
| תת-אלוף סמי תורג'מן | ינואר 2004 - ספטמבר 2005 | קצין שריון ראשי, לימים אלוף |
| תת-אלוף חלוצי רודוי | ספטמבר 2005 - יולי 2008 | קצין שריון ראשי |
| תת-אלוף אגאי יחזקאל | יולי 2008 - אפריל 2010 | קצין שריון ראשי |
| תת-אלוף יגאל סלוביק | אפריל 2010 - | קצין שריון ראשי הנוכחי |
בין השנים 1954 ל-1983 היוותה מפקדת גייסות השריון גם מפקדת פיקוד ייעודית האחראית על העוצבות המשוריינות בצה"ל, על יחידות חיל השריון ועל יחידות של חילות אחרים המהווים חלק אורגני בעוצבות השריון. מפקד גייסות השריון באותה תקופה שימש הן כמפקד הפיקוד הייעודי והן קצין שריון ראשי האחראי לתורת הלחימה, אמצעי הלחימה, ארגון והדרכת כוח האדם בחיל. עם הקמת המפח"ש ב-1983 הופרדו התפקידים.
במהלך מלחמת ששת הימים ובמלחמת יום הכיפורים, נערכו מינויי חירום של קציני שריון ראשיים, בשעה שמפקדי גייסות השריון התרכזו בתפקידם העיקרי.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- העמוד הרשמי של חיל השריון באתר מפקדת זרוע היבשה - אתר זרוע היבשה
- האתר הרשמי של חיל השריון ו"יד לשריון"
- יד לשריון האתר הרשמי (עברית)
- נחמיה גרשוני, יום כשירות שריון 27.10.2008 - תמונות של הטנקים בפעולה, בעת ירי ובביצוע פעילויות שונות מתחרות "יום כשירות שריון"
- תמונות מתרח"ט 188, פורום "צבא וביטחון" באתר פרש
- תמונות של תרגיל המשלב שריון, הנדסה, חי"ר ומסוק יסעור, פורום "צבא וביטחון" באתר פרש
- חיל השריון הישראלי באתר יחידה- אתר יחידות צה"ל
- דף פלס"רי השריון באתר יחידה- אתר יחידות צה"ל
[עריכה] הערות שוליים
|
|
||
|---|---|---|
| זרועות, פיקודים ואגפים | ||
| אגפים | אגף המבצעים | אגף המודיעין | אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה | אגף התכנון | אגף כוח אדם | אגף התקשוב | |
| זרועות | זרוע היבשה | זרוע האוויר והחלל | זרוע הים | זרוע המודיעין | |
| פיקודים | פיקוד הצפון | פיקוד המרכז | פיקוד הדרום | פיקוד העורף | |
| גופים נוספים | יחידת בתי הדין הצבאיים | הפרקליטות הצבאית | המכללות הצבאיות | דובר צה"ל | הרבנות הצבאית | פיקוד העומק | |
| חילות צה"ל | ||
| חילות השדה | חיל הרגלים | חיל השריון | חיל התותחנים | חיל ההנדסה הקרבית | חיל האיסוף הקרבי | |
| חילות נוספים | חיל הרפואה | חיל הלוגיסטיקה | חיל החימוש | חיל המודיעין | חיל התקשוב | חיל המשטרה הצבאית | חיל השלישות | חיל החינוך והנוער | החיל הכללי | |
| זרוע היבשה של צבא הגנה לישראל | ||
|---|---|---|
| מטה זרוע היבשה |
חטיבת התכנון • חטיבת היבשה • חטיבת כוח אדם (חטכ"א) • החטיבה הטכנולוגית ליבשה (חט"ל) |
|
| חילות השדה |
חיל הרגלים (חי"ר) • חיל השריון (חש"ן) • חיל ההנדסה (חה"ן) • חיל התותחנים (חת"ם) • חיל האיסוף הקרבי (חא"ק) |
|
| מרכז אימונים |
המרכז הלאומי לאימונים ביבשה (מל"י) |
|
| בתי ספר לפיקוד |
בית הספר לקצינים ע"ש רא"ל חיים לסקוב (בה"ד 1) • קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים (קמ"פ-קמ"ג) • המכללה לפיקוד טקטי (מלט"ק) |
|
