ניקולאי אנדריאנוב

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מאזן מדליות
ניקולאי אנדריאנוב
ניקולאי אנדריאנוב
התעמלות
מתחרה עבור Flag of the Soviet Union.svg  ברית המועצות
המשחקים האולימפיים
זהב מינכן 1972 קרקע
זהב מונטריאול 1976 קרב-רב
זהב מונטריאול 1976 קרקע
זהב מונטריאול 1976 טבעות
זהב מונטריאול 1976 סוס קפיצות
זהב מוסקבה 1980 קבוצתי
זהב מוסקבה 1980 סוס קפיצות
כסף מינכן 1972 קבוצתי
כסף מונטריאול 1976 קבוצתי
כסף מונטריאול 1976 מקבילים
כסף מוסקבה 1980 קרב-רב
כסף מוסקבה 1980 קרקע
ארד מינכן 1972 סוס קפיצות
ארד מונטריאול 1976 סוס סמוכות
ארד מוסקבה 1980 מתח
אליפות העולם בהתעמלות
זהב וארנה 1974 טבעות
זהב שטרסבורג 1978 טבעות
זהב שטרסבורג 1978 קרב-רב
זהב פורט לודרדייל 1979 קבוצתי
כסף וארנה 1974 קבוצתי
כסף וארנה 1974 קרב-רב
כסף וארנה 1974 סוס סמוכות
כסף וארנה 1974 מתח
כסף וארנה 1974 מקבילים
כסף שטרסבורג 1978 קבוצתי
כסף שטרסבורג 1978 סוס קפיצות
כסף שטרסבורג 1978 מקבילים
כסף פורט לודרדייל 1979 סוס קפיצות
אליפות אירופה בהתעמלות
זהב מדריד 1971 סוס סמוכות
זהב מדריד 1971 סוס קפיצות
זהב גרנובל 1973 קרקע
זהב גרנובל 1973 סוס קפיצות
זהב ברן 1975 קרב-רב
זהב ברן 1975 קרקע
זהב ברן 1975 טבעות
זהב ברן 1975 סוס קפיצות
זהב ברן 1975 מקבילים
זהב ברן 1975 מתח
כסף מדריד 1971 סוס קפיצות
כסף מדריד 1971 מקבילים
כסף גרנובל 1973 קרב רב
כסף גרנובל 1973 טבעות
כסף גרנובל 1973 מקבילים
כסף ברן 1975 סוס סמוכות
ארד מדריד 1971 סוס קפיצות
ארד מדריד 1971 מקבילים

ניקולאי יפימוביץ' אנדריאנוברוסית: Никола́й Ефи́мович Андриа́нов; ‏14 באוקטובר 1952 - 21 במרץ 2011) היה מתעמל סובייטי, אלוף אולימפי (15 מדליות מהן 7 זהב, 5 כסף ו-3 ארד), אלוף עולם (13 מדליות מהן 4 זהב ו-9 כסף) ואלוף אירופה (18 מדליות מהן 10 זהב, 6 כסף ו-2 ארד).

אנדריאנוב היה לספורטאי הגבר המעוטר ביותר במשחקים האולימפיים עד לאולימפיאדת בייג'ינג (2008) כשמייקל פלפס השחיין מארצות הברית העפיל על הישג זה. הוא מדורג במקום השלישי בכל הזמנים עם 15 מדליות, אחרי פלפס (22 מדליות) ובת ארצו המתעמלת לאריסה לטינינה (18 מדליות). הספורטאי שזכה במספר המדליות הגדול ביותר באולימפיאדת מונטריאול (1976) (7 מדליות מהן 4 זהב, 2 כסף ו-1 ארד).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדריאנוב נולד וגדל בולדימיר. בגיל 11 החל ללמוד ולהתאמן בבית הספר הגבוה לספורט לילדים ונוער, בורווסטניק, תחת הדרכתו של ניקולאי טולקאצ'יוב.

באליפות אירופה בהתעמלות שנערכה במדריד, ספרד בשנת 1971 זכה אנדריאנוב ב-6 מדליות מהן 2 זהב, 2 כסף ו-2 ארד. מדליות זהב בתרגיל על סוס הסמוכות וסוס הקפיצות, מדליות כסף בתרגיל על הטבעות והמקבילים ובמדליות ארד בתחרות הקרב רב ובתרגיל הקרקע.

באולימפיאדת מינכן (1972) זכה אנדריאנוב ב-3 מדליות אחת מכל סוג. מדליית זהב בתרגיל הקרקע, מדליית כסף בתחרות הקבוצתית ומדליית ארד בתרגיל על סוס הקפיצות. בנוסף, הוא סיים במקום רביעי בתחרות הקרב רב (114.200 נקודות), פעמיים במקום שישי בתרגיל על המתח והמקבילים, מקום שביעי בתרגיל על הטבעות ובמקום 17 בתרגיל על סוס הסמוכות. המתחרים העיקרים שלו בתחרות הקרב רב היו סאוואו קאטו (מדליית זהב-114.650 נקודות), איזו קנמוצו (מדליית כסף-114.575 נקודות) ואקינורי נאקאיאמה (מדליית ארד-114.325 נקודות) שלושתם מיפן.

באליפות אירופה בהתעמלות שנערכה בגרנובל, צרפת בשנת 1973 זכה אנדריאנוב ב-5 מדליות מהן 2 זהב ו-3 כסף.

באוניברסיאדה שנערכה במוסקבה בשנת 1973 זכה אנדריאנוב ב-6 מדליות מהן 4 זהב ו-2 כסף.

באליפות העולם בהתעמלות שנערכה בוארנה, בולגריה בשנת 1974 זכה אנדריאנוב ב-6 מדליות מהן 1 זהב ו-5 כסף. מדליית זהב בתרגיל על הטבעות, מדליות כסף בתחרות הקרב רב (115.375 נקודות) אחרי שיגרו קאזאמצו מיפן (115.500 נקודות), בתרגיל על סוס vסמוכות, בתרגיל על סוס הקפיצות, בתרגיל על המקבילים ובתחרות הקבוצתית.

באליפות אירופה בהתעמלות שנערכה בברן, שווייץ בשנת 1975 זכה אנדריאנוב ב-6 מדליות מהן 5 זהב ו-1 כסף, כולל בתחרות הקרב רב.

אולימפיאדת השיא[עריכת קוד מקור | עריכה]

באולימפיאדת מונטריאול (1976) זכה אנדריאנוב ב-7 מדליות מהן 4 זהב, 2 כסף ו-1 ארד והיה לספורטאי המעוטר ביותר במשחקים אלו. מדליות זהב בתחרות הקרב רב (116.650 נקודות), בתרגיל הקרקע, בתרגיל על סוס הקפיצות ובתרגיל על הטבעות. מדליות כסף בתחרות הקבוצתית ובתרגיל על המקבילים ומדליית ארד בתרגיל על הסוס סמוכות. בנוסף, הוא סיים במקום 11 בתרגיל על המתח. המתחרים העיקריים שלו בתחרות הקרב רב היו האלוף האולימפי היוצא פעמיים ברציפות סוואו קאטו (מדליית כסף-115.650 נקודות), מיצואו צוקאהרה (מדליית ארד-115.575 נקודות) שניהם מיפן וחברו לנבחרת אלכסנדר דיטיאטין (מקום רביעי-115.525 נקודות).

באליפות העולם בהתעמלות שנערכה בשטרסבורג, צרפת בשנת 1978 זכה אנדריאנוב ב-5 מדליות מהן 2 זהב ו-3 כסף.

באליפות העולם בהתעמלות שנערכה בפורט לודרדייל, ארצות הברית בשנת 1979 זכה אנדריאנוב ב-2 מדליות מהן 1 זהב ו-1 כסף.

באולימפיאדת מוסקבה (1980) נשא אנדריאנוב את שבועת הספורטאים בטקס הפתיחה. במשחקים עצמם הוא זכה ב-5 מדליות מהן 2 זהב, 2 כסף, ו-1 ארד. בהיעדרה של נבחרת יפן האלופה האולימפית ב-5 האולימפיאדות הקודמות בגלל החרם שהוטל ביוזמת ארצות הברית, במחאה על פלישת ברית המועצות לאפגניסטן, זכתה נבחרת ברית המועצות במדליית הזהב בתחרות הקבוצתית, כך שהוא זכה במדליות זהב בתחרות הקבוצתית ובתרגיל על הסוס הקפיצות. מדליות כסף בתחרות הקרב רב (118.225 נקודות) אחרי חברו לנבחרת דיטיאטין (118.650 נקודות) ולפני סטויאן דלצ'ב מבולגריה (118.000 נקודות) ובתרגיל הקרקע ומדליית ארד בתרגיל על המתח. בנוסף, הוא סיים במקום שביעי בתרגיל על המקבילים ובתרגיל על הטבעות ובמקום תשיעי בתרגיל על סוס הסמוכות.

לאחר סיום המשחקים האולימפיים פרש אנדריאנוב מספורט תחרותי.

בין השנים 2002-1994 אימן אנדריאנוב , לבקשתו של מתחרהו מיצואו צוקאהרה, אלוף אולימפי (בעל 9 מדליות מהן 5 זהב), את נבחרת הגברים של יפן בהתעמלות ובה גם בנו של מיצואו, נאויה צוקהרה, אלוף אולימפי גם הוא.

אנדריאנוב היה נשוי ללובוב בורדה, אלופה אולימפית בהתעמלות בשתי אולימפיאדות (מקסיקו 1968 ומינכן 1972) ואלופת עולם.

מחלתו ומותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנותיו האחרונות סבל אנדריאנוב מהפרעה ניוונית נוירולוגית חשוכת מרפא - MSA ‏(Multiple system atrophy). בחודשים האחרונים לחייו, בשלב הסופי של המחלה, הוא לא היה יכול להזיז את הידיים והרגליים ואף לא לדבר. הוא נפטר בעיר הולדתו ולדימיר ב-21 במרץ 2011 בגיל 58.

תארים והשגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • בשנת 2001 זכה אנדריאנוב להכלל בהיכל התהילה הבינלאומי של ההתעמלות.[1]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]