נעמי וולף

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נעמי וולף, 2008

נעמי וולףאנגלית: Naomi Wolf; נולדה ב-1962 בסן פרנסיסקו) היא סופרת אמריקאית שחיברה רבי מכר. ידועה כפמיניסטית התומכת בפוליטיקה פרוגרסיבית. וולף נחשבת לכוכבת הספרותית הצעירה ביותר של מה שכונה לימים הגל השלישי של הפמיניזם, שכלל גם את סוזן פאלודי.

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולף היא בתה של האנתרופולוגית היהודייה דבורה גולמן ושל הסופר היהודי-אמריקאי (יליד טרנסילבניה) ליאונרד וולף. היא הייתה נשואה לכותב הנאומים של ביל קלינטון, דייוויד שיפלי, אך הם התגרשו ב-2005. לזוג שני ילדים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולף למדה בבית הספר התיכון לואל (Lowell) בסן פרנסיסקו והשתתפה בתחרויות ויכוחים כנציגת מועדון הוויכוחים שלו. לאחר מכן למדה באוניברסיטת ייל וסיימה תואר ראשון בשנת 1984. היא קיבלה מלגת רודז ובמסגרתה למדה בניו קולג', שבאוניברסיטת אוקספורד.

כתבים ראשונים ומאוחרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולף התפרסמה בזכות ספרה הראשון "מיתוס היופי" שיצא לאור בשנת 1991 ונעשה רב מכר בינלאומי. בספר, היא תוקפת את ניצולן של הנשים על ידי תעשיות האופנה והיופי. וולף טוענת כי לנשים מגיעה "הבחירה לעשות ככל העולה על רוחנו עם פנינו וגופנו מבלי שניענש על ידי אידאולוגיה אשר משתמשת בעמדות, לחץ כלכלי, ואפילו שיפוט חוקי המתייחסים להופעתן של הנשים על מנת לחתור תחתינו פסיכולוגית ופוליטית".

ספריה הנוספים של וולף הם "אש באש" (1993) על פוליטיקה והעצמה נשית, ספרה "מופקרויות" (1997) על גיל ההתבגרות והמיניות הנשית, ו"טעויות מולדות" (2001) על הולדת ילדים. ב-2005 וולף פירסמה את ספרה: "בית העץ: חוכמה יוצאת-דופן מאבי אודות איך לחיות, לאהוב, לראות". שבו היא תיעדה את משבר גיל העמידה שלה בניסיונה להחזיר למוטב יצירתיותה, את חזונה השירי והערכתה את אהבתו של אביה. בעוד שהספר קיבל ביקורות אוהדות, הוא ספג ביקורת שלילית על ידי פמיניסטיות כגון ג'רמיין גריר, כאדיפאלי וכמקבל את הפטריארכליות שפעם היא התנגדה לה.

פעילות ציבורית וראיונות לתקשורת[עריכת קוד מקור | עריכה]

וולף היא ממייסדי מכון וודהל, שמטרתו לאמן נשים למנהיגות בתחומים שונים והיא חברה במועצת המכון. בשנת 1996, וולף הועסקה במסע לבחירתו מחדש של ביל קלינטון והשתתפה בסיעור המוחות אודות דרכים להשיג קולות נשים ובפרט ה-"soccer moms" (נשות פרברים העסוקות בהסעת ילדיהן).

בהתמודדות של אל גור בבחירות לנשיאות ארצות הברית לשנת 2000, נשכרה וולף כיועצת לפלח המצביעים הנשי, בחוזרה על תפקידה במסע הבחירות של קלינטון. הפעם, רעיונותיה של וולף והשתתפותה במסע הבחירות של גור גררו כיסוי תקשורתי משמעותי וביקורת רבה. לפי הדיווח של מיכאל דאפי במגזין טיים, "שולם לוולף שכר של חמישה עשר אלף דולרים לחודש... בתמורה לעצה בכל דבר החל מאיך לזכות בקולות הנשים וכלה בצירופים של חולצה ועניבה". מאמר הטיים ואחרים פיתחו את הרעיון שגור היה "זכר בטא אשר זקוק ליטול אחריות על הזכר אלפא בחדר הסגלגל". בריאיון שערכה עימה מלינדה הנברגר בניו יורק טיימס הכחישה וולף את הסברה כי ייעצה אי פעם לגור גבי מלתחתו. וולף עצמה טוענת כי היא הזכירה את המונח "זכר אלפא" רק פעם אחת באקראי ש"זה היה רק דבר מובן מאליו, משהו שפרשנים דשו בו במשך חודשים, שסגן הנשיא הוא בתפקיד משני וכי הנשיא הוא בתפקיד הראשי... אני השתמשתי במונחים הללו כלאחר יד בדיבורי אודות שונות בתיאורי התפקידים שלהם".

ב-2004 וולף האשימה בפומבי את הפרופסור לספרות מאוניברסיטת ייל הרולד בלום בהטרדה מינית כלפיה ב-1983 כשהייתה שם סטודנטית בת עשרים.[1]

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Give me liberty: a handbook for American revolutionaries. Simon and Schuster, 2008.
  • The Treehouse: Eccentric Wisdom from My Father on How to Live, Love, and See. Simon & Schuster, 2005.
  • Misconceptions: Truth, Lies and the Unexpected on the Journey to Motherhood. Anchor, 2003.
  • Promiscuities a Secret History of Female. Trafalgar Square, 1998

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]