נ נח נחמ נחמן מאומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הפיתקה שבה מופיעה הסיסמה (בשורה השביעית)
הרב ישראל דב אודסר - מפיץ הסיסמה
הסיסמה "נ נח נחמ נחמן מאומן" על שער וקיר בדרום תל אביב
הסיסמה על גדר בצפת
חסיד ברסלב עם סטיקר "נ נח..."

נַ נַחְ נַחְמָ נַחְמָן מְאוּמַן (ובקיצור נ נח) היא סיסמה המייצגת את תלמידי ר' ישראל דב אודסר מחסידות ברסלב, המכונים לעתים "נַח-נַחִים".
צירוף האותיות לקוח משמו של רבי נחמן מברסלב ומהעיר אומן שבה נקבר.

מקור הסיסמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור הסיסמה בפיתקה שהרב אודסר מצא לדבריו בשנת 1922 בין דפי ספר של רבי נתן מברסלב בימים בהם התגורר בטבריה. הוא סבר שהפיתקה הגיעה בדרך פלאית מרבי נחמן, שהלך לעולמו 112 שנה קודם לכן (1810). במשך שנים ידעו מעטים בלבד על קיום הפתק. בהיותו בן שמונים החליט לפרסמו ברבים.

מאוד היה קשה לי לרדת אליך
תלמידי היקר, להגיד לך כי נהנתי
מאוד מעבודתך, ועליך אמרתי
מיין פייערל וועט טליען ביז
משיח וועט קומען[1] חזק ואמץ
בעבודתך
נ נח נחמ נחמן מאומן
ובזה אגלה לך סוד והוא:
מלא וגדיש מקו לקו (פצפציה [2]
ובחיזוק עבודה תבינהו וסמן
יז בתמוז יאמרו שאינך מתענה

מרגע שפורסם דבר המכתב הפך הרב אודסר למקור משיכה לחסידים באופן שהביא להקמת פלג חדש בחסידות ברסלב סביבו וסביב הסיסמה. לטענתו של הרב אודסר עצם האמירה או השירה של "נ נח נחמ נחמן מאומן" מקרבת את הגאולה והיא סגולה לישועה והצלחה. הוא תלה את הדברים במושג "שיר פשוט, כפול, משולש ומרובע", הנזכר בתיקוני הזוהר ובליקוטי מוהר"ן סימן ח. חסידי הרב אודסר הלחינו את הסיסמה, ובפרט התפרסם השיר: "אשרינו שיש לנו רבי כזה, קוראים לו נ נח נחמ נחמן מאומן"‏[3].

מרבית חסידי ברסלב לא קיבלו את טענתו של הרב ישראל אודסר בדבר הפיתקה שכביכול קיבל מרבו, ויש המצביעים על חסיד סלונים בשם הרב יואל אשכנזי שחמד לו לצון ומסר לו את הפיתקה בשם רבי נחמן.

משמעויות לסיסמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

המשמעות הרעיונית של פירוק המילה והוספת אות בכל פעם מובא במסכת פסחים דף קיב שכדי למעט את כוחו של השד שברירי יש לומר את שמו בהפחתת אות בכל פעם (שברירי ברירי רירי ירי רי) לפי האמור שם מטרת כתיבת שם באופן כזה של הוספת אות בכל פעם היא הגדלת כח רוחני. לפי הסברו של פרופ' שלום רוזנברג ניתן לפרש את הסיסמה כרומזת לתהליך של התמודדות של האדם עם נפילותיו, מוטיב מרכזי במשנתו של ר' נחמן.

פרסום הסיסמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרסום בציבור החל באמצע שנות השמונים באמצעות מודעה שנתלתה ברחובות הערים ושבה נאמר:

סגולה נפלאה שהובאה בפתק שנשלח מהשמים על ידי רבנו רבי נחמן מברסלב, שהבטיח בספרו ליקוטי מוהר"ן תנינא תורה ח' שעתיד להתגלות שיר של חסד פשוט, כפול, משולש ומרובע שיגרום לחידוש העולם וביאת משיח צדקנו. אכן השיר נגלה, נס בימינו אלה, והנהו לפניכם
נַ‏ נַ‏חְ‏ נַ‏חְ‏מָ‏ נַ‏חְ‏מָ‏ן מאומן
והזוכה לאומרו בכל עת יזכה לישועות, נסים ונפלאות.

– כרזה מירושלים, אמצע שנות ה-80

מאז מפורסמת הסיסמה באמצעים שונים, בין היתר על ידי סטיקרים, ובמקומות שונים בארץ מופיע גרפיטי של "נ נח נחמ נחמן מאומן". קיימות גם כיפות הנושאות את הסיסמה. הזמר עדי רן הלחין והקליט את תוכן הפתק.

פולמוס הפתקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרסת התומכים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לדברי המאמינים באותנטיות הפתק, בצום י"ז בתמוז תרפ"ב הפר הרב אודסר, אשר גר אז בטבריה, את הצום ואכל עקב חולשתו. הפרת הצום פגעה בו אנושות, ולדבריו:

"לא רציתי לחיות ונפלתי לעצבות כזו, שלא יכולתי לדבר ולא להתראות עם אנשים. הלכתי לישיבה ושכבתי בבית הכנסת שבישיבה כמו מת, לא אכלתי ולא ישנתי שישה ימים".

לאחר תפילות ותחנונים לבורא עולם אחז ברב אודסר, לפי עדותו, צורך עז לגשת למדף הספרים בחדרו ולשלוף ספר באופן אקראי. הספר שהוציא היה "ליקוטי הלכות" של רבי נתן מברסלב ובתוכו מצא את הפתק.

רבי ישראל הסיק שקיבל מכתב מרבו, אף שזה הלך לעולמו 112 שנה קודם לכן (1810). הוא שמר על המכתב בקנאות ורק מעטים ידעו על קיומו עד שבגיל 80 פרסם את הסיפור.

גרסת השוללים[עריכת קוד מקור | עריכה]

רבים מתנגדים לגרסתם של הרב אודסר וחסידיו אודות מציאת הפתק, ולדבריהם מעשה שהיה כך היה:

באותם ימים למד הרב אודסר בישיבת אור תורה, שהייתה ממוקמת בבניין הסמוך לקברו של רבי מאיר בעל הנס. מאחר שאודסר היה חסיד ברסלב הוא נחשב לחריג בנוף הישיבתי, שכן לא זו בלבד שבטבריה לא הייתה קיימת אז קהילת ברסלב, אלא גם מרבית תלמידי הישיבה היו חסידי סלונים שהתנגדו באופן קיצוני לשיטתה של חסידות ברסלב. למרות זו נהג ראש הישיבה רבי מרדכי חיים קסטלניץ באודסר בחביבות, ולמד יחד איתו פעמים רבות.

הרב אודסר השתכר למחייתו בקושי רב, ופעמים רבות כמעט לא היה בביתו מה לאכול. לבו היה שבור, ואת מצוקתו נהג לשפוך, כדרכם של חסידי ברסלב, באמצעות "התבודדות" והתייחדות עם אלוהיו.

באותה ישיבה היה תלמיד נוסף, יואל אשכנזי. באחד הימים חמד אשכנזי לצון, רשם את הפתקה המדוברת והטמינה באחד מספריו של אודסר. בדרך כלשהי הוא העביר לאודסר מידע על קיומה של הפתקה‏[4].

משגילה אודסר את הפתקה הוא לא היה בטוח שהיא אמיתית, וגילה את סיפור מציאתה למקורביו בלבד. בחורי הישיבה שמעו על דבר מציאת הפיתקה, והתייחסו לאודסר כאל אדם שבור לב שמצא נחמה מסוימת בפתקה זו. מששמע ראש הישיבה רבי מרדכי חיים קסטלניץ את הסיפור ביקש להביא לפניו את הפיתקה, ומיד כשראה אותה פרץ בצחוק ואמר: הלוא זהו כתב ידו של יואל אשכנזי[דרוש מקור].

סיפור הפתק לא התקבל על לבו של איש, ואודסר נאלץ לשאת בגפו את האמונה באמיתות הפיתקה. שנים רבות לאחר מכן, משהתגבשו סביב אודסר קומץ חסידים, הפיץ אודסר את המעשה, ומאז החלו רבים להאמין בכך, בין השאר הודות לפרסום העקבי והנמרץ שמתקיים בנושא זה על ידי חסידי אודסר.

בשנת תשס"ב קיבלה גירסת השוללים תמיכה מאת אחדים ממנהיגי חסידות ברסלב, ובראשם הרב יעקב מאיר שכטר והרב אליעזר ברלנד, אשר יצאו בכרוז משותף שבו תוארה הפתקה כעניין אשר בדו מלבם כמה מחסידי ברסלב.

לאחר פטירת הרב אודסר נשמר הפתק בבית בתו ציפורה. בשנת תשס"א נגנב הפתק או נשרף על ידי תלמיד שביקש לראות אותו.‏[5]

טענות התומכים כנגד המתנגדים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרב אודסר סיפר כי לאחר שהרב מרדכי קסטלניץ פרץ בצחוק הוא אמר לו: "בא ואראה לך מי כתב את הפתק". הוא עבר מתלמיד לתלמיד בישיבה וכולם אמרו שאינם יודעים מאומה על הפתק. בעקבות זאת אמר הרב קסטלניץ שהוא ביטל את התנגדותו לברסלב‏[6]. עוד אמר שאיש לא ידע מלבדו על שבירת הצום‏[7].

לדברי תלמידו של ר' ישראל, הרב ישראל יצחק בזנסון, לא ייתכן שיואל אשכנזי שמוכר כליצן, כתב את הפתק, שכן מרומזים בו סודות גבוהים ביותר בקבלה. הרב בזאנסון כתב ספר שלם בשם "זה ינחמנו" המבאר את הפתק וסודותיו, וכן ספר תקציר בשם "שיר חדש".

בנוסף, אודסר טען כי הפתק נמצא בארון נעול, ולא הייתה ליואל אשכנזי אפשרות להכניס לשם את הפתק.

יש חסידי נ-נח שמאמינים שאף שבפועל אשכנזי כתב את הפתק בכתב ידו, הוא עשה זאת בכפיה לא מודעת, ואף שחשב שהוא עושה מעשה בדיחה - לא הבין מה הוא כותב, ובפועל ר' נחמן הכניס בו את המילים הללו.

אודסר קיבל מכתב מהרב משה פיינשטיין, הכולל את ההתבטאות "וראיתי פתק סודי שיש לו - דבר נפלא מאד" שניתן לפרשה כתמיכה בדבר אמיתות הפתק. מתנגדי הפתק טוענים כי התבטאות זו אינה מביעה תמיכה בפתק.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יידיש: האש שלי תוקד עד ביאת המשיח)
  2. ^ המילה פצפציה מופיעה באותיות כתיב ולא באותיות דפוס. ‏פצפציה הוא אחד משמותיו של המלאך מטטרון‏.
  3. ^ באתר מוהרן
  4. ^ אהרן גרנות, משפחה, י"ז באייר תשס"ח, עמ' 59. לדברי גרנות נכדו של הרב אשכנזי, שמואל, שמע מסבו שאכן הוא עשה זאת
  5. ^ מערכת וואלה, נ נש נשר נשרף?, באתר וואלה!, 7 בנובמבר 2000
  6. ^ "שיחות מתוך חיי הסבא" עמודים קמא-קמב
  7. ^ שם עמודים ק"ו, ק"ז, ק"ט, קי"ב, קי"ג, ובווידאו דקות 2:30-2:35 וביתר פירוט 4:00-4:40