סאבא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
סאבא (טריטוריית אי שהיא רשות מוניציפלית)
Saba
Saba wapen.svg Flag of Saba.svg
מדינה / טריטוריה ממלכת ארצות השפלה (הולנד)
מושל ג'ונתן ג'ונסון (נכון ל-2010)
בירת הטריטוריית אי שהיא רשות מוניציפלית ד'ה בוטום
שפה רשמית הולנדית (רשמית)
אנגלית (השפה המקובלת)
שטח 13 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בטריטוריית אי שהיא רשות מוניציפלית
 ‑ צפיפות

1,424‏  (נכון ל-2004)
104 נפש לקמ"ר (נכון ל-2004)
קואורדינטות 17°38′N 63°14′W
אזור זמן UTC -4
SSS Islands Map.png
מיקומה של סאבא בים הקריבי

סאבאהולנדית: Saba) הוא רשות מוניציפלית של הולנד כחלק מממלכת ארצות השפלה בטריטוריה מעבר לים הידועה גם כהולנד הקריבית. עד שנת 2010 היווה חלק מהאנטילים ההולנדים.

האי הינו הר געש רדום (התפרץ בסביבות 1640) - הר סינרי שגובהו 877 מטר. שטח האי 13 קמ"ר, ומתגוררים בו 1,349 תושבים (2001). צפיפות האוכלוסין באי 104 נפשות לקמ"ר. משערים כי נכון לשנת 2004, מספר התושבים באי עולה על 1,400.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מקור שמו של האי סאבא אינו ברור. יש הסוברים כי מקורו במילה ההולנדית ל"נעל" - וזאת בשל הצורה דמוית הנעל של האי, רבים אחרים סבורים כי מקור השם במילה האינדיאנית בשפת האראוואק "סיבא" שמשמעה - "סלע".

ככל הנראה כריסטופר קולומבוס גילה את האי ב-13 בנובמבר 1493 אולם לא עגן בו. בשנת 1632 נטרפה ספינה אנגלית לחופי האי. באותה עת היה האי בלתי מיושב. בשנת 1635 אונייה צרפתית שטעתה בדרכה הגיעה אל האי והכריזה עליו כשטח צרפת. בשנת 1640 חברת הודו המערבית ההולנדית שלחה אנשים מהאי הסמוך סנט אוסטטיוס ליישב את האי. מתיישבים אלה גורשו מהאי לסנט מארטן על ידי שודד הים האנגלי הנרי מורגן. בתחילת המאה ה-19 השתלטו האנגלים על האי ובשנת 1816 השתלטה הולנד על האי.

במאה ה-16 שימש האי מקום מסתור לשודדי ים, הידוע בהם היה שודד הים היראם בריקס שהמציא את הפתגם הידוע "איש מת לא מגלה סודות" ("Dead Men Tell No Tales").

במאות ה-17 וה-18 עיקר כלכלת האי התבססה על גידול הסוכר וייצור רום. לדיג ובעיקר דיג סרטנים היה מרכיב חשוב בכלכלת האי. בתקופה זו החל המסחר בתחרת האי שנודעה באיכותה.

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מראה כללי של האי

מרבית האי מיוער, וגדלים עליו שרכים ועצי מנגו. בעבר היו ביערות עצי מהגוני אולם אלה נהרסו בסערות הוריקן בשנות ה-60, וכיום עצים אלה בסכנת הכחדה באי. מרבית שטח היער הינו שמורת טבע מוגנת הנקראת "שמורת יער העלפים" ("Elfin Forest Reserve") בשל מראיה.

4.3 ק"מ דרומית לאי מצויה סאבא בנק - אטול תת-מימי המהווה בית גידול עשיר במיוחד לבעלי חיים ימיים.

היישובים באי הם:

תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

נמל האי הוא פורט ביי - נמל המפרץ, וממנו הוביל גרם מדרגות אל היישוב המרכזי באי ד'ה בוטום ("התחתית"). רק בשנת 1938 החלו לבנות את הדרך היחידה בין הנמל והיישוב. הדרך הנקראת "הדרך" - "The Road", והיא הוקמה ביוזמת ג'וספוס למברט האסל. הדרך נבנתה בין השנים 1938 - 1943, אולם רק בשנת 1947 הגיע כלי הרכב הראשון לאי. בשנת 1951 הוארכה הדרך והגיעה ליישוב וינדוורדסייד, ובשנת 1958 הושלמה הדרך.

בשנת 1963 נבנה שדה התעופה ג'ואנצ'ו א. איראוסקין שאורך מסלולו 400 מטרים, והוא שדה התעופה המסחרי שמסלולו הקצר ביותר בעולם. טיסות סדירות מגיעות לאי מסנט מארטן.

בשנת 1972 נבנה רציף לאי המאפשר לאוניות טיולים לעגון באי.

תרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל העובדה שהמהגרים לאי (ובכללם גם העבדים שהובאו לאי) הגיעו מתרבויות רבות ושנות, ובשל גודלו הקטן של האי, נוצרה באי חברה רב תרבותית. האי היה הראשון מבין האיים בים הקריבי שאסרו על העבדות, בשל העובדה שהמתיישבים עבדו לצד עבדיהם ובסמוך אליהם על מנת להצליח בתנאים הקשים ששררו באי, וכך נוצרו יחסי חברות בין בעלי העבדים והעבדים. מרבית אוכלוסיית האי הינה מהגרים חדשים שהגיעו אל האי בשנים האחרונות.

הן אנגלית והן הולנדית משמשות באי. הולנדית היא השפה הרשמית, אולם אנגלית היא הנפוצה יותר, ומאז 1986 היא שפת הלימוד בבתי הספר.

מרבית התושבים באי נוצרים קתולים.

השכלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באי נמצאת אוניברסיטת סאבא לרפואה. במהלך שנת הלימודים מגיעים לאי כ-300 סטודנטים מאיים אחרים.

כלכלה ותיירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אף שהגילדר הוא המטבע הרשמי של האי, נעשה שימוש רב בדולר האמריקאי.

אחד ממוצרי הייצוא העיקריים של האי היא תחרת סאבא (המכונה גם "תחרה ספרדית). ייצור התחרה באי מקורו בנסיעתה של מרי גרטרוד האסל ג'ונסון (Mary Gertrude Hassell Johnson) בשנות ה-70 של המאה ה-19 לקאראקס, שם למדה אריגת תחרה במנזר. עם שובה לסאבא התפשט ידע אריגת התחרה ברחבי האי.

כלכלת האי מתבססת בעיקר על תיירות ואקו תיירות. באי אתרי צלילה, טיפוס הרים ומסלולי הליכה רבים.

בשל מספר הצוללים הרב מצויים באי שני תאי לחץ.

תמונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]