סטטין

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לובסטטין (Lovastatin), תרכובת שבודדה מ-Aspergillus terreus, היה הסטטין הראשון שיוצר באופן מסחרי להורדת כולסטרול

סטטין (סטטינים) (באנגלית: Statin) או HMG-CoA reductase inhibitors, הוא תרופה מקבוצה של תרכובות-אורגניות אשר מורידות את רמות הכולסטרול.

הסטטינים מורידים את רמת הכולסטרול בגוף האדם על ידי עיכוב פעולתו של האנזים HMG-CoA רדוקטז (HMG-CoA reductase), שהוא אנזים הקובע את קצב ייצור הכולסטרול (ובפרט, ב-mevalonate pathway). עיכוב פעולתו של אנזים זה בכבד מביא להורדת רמת הכולסטרול בגוף וכן לעלייה בקולטני LDL, המביאה לעלייה בפינוי LDL מהדם. התרופה משפיעה כבר לאחר שבוע, והאפקט המקסימלי שלה מושג לאחר 4–6 שבועות.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1971, בטוקיו שביפן, החל אקירה אנדו (Akira Endo) ששאב השראה מגילוי הפניצילין, בחיפוש של מיני עובש המיצרים רעלנים הפועלים על ידי עיכוב פעולתו של האנזים HMG-CoA רדוקטז, כדרך להגן על עצמם מאורגניזמים אחרים. הרעלן הראשון שגילה כך, בשם ציטרינין, היה כבר מוכר למדע וחקירתו נעצרה כיוון שגרם לפגיעה בכליות. ב-1976 פרסמו אנדו וחבריו מסאו קורודה ויושיו צוג'יטה מחקר על גילוי הקומפקטין, או ML-236B, מולקולה המיוצרת על ידי פטריית העובש Penicillium citrinum. הקומפקטין, שנקרא גם מבסטטין (אנ'), היה הסטטין הראשון שנוסה על בני אדם, אך הפיתוח הופסק לאחר שבמינון גבוה נמצא כי גרם ללימפומה בכלבים.[1][2] מרק (חברת תרופות) בודדה לאחר מכן את הלובסטטין (Lovastatin), תוצר של הפטרייה אספרגילוס טראוס (אנ'), שהוא הסטטין הראשון שמוסחר ושווק כתרופה.

באפריל 1994, הוכרזו תוצאות מחקר שבוצע במימון חברת מרק, בשם מחקר ההישרדות עם סימבסטאטין של סקנדינביה (Scandinavian Simvastatin Survival Study - 4S). החוקרים בדקו סימבסטטין, שמאוחר יותר נמכר על ידי חברת מרק בשם Zocor, על חולים עם כולסטרול גבוה שאינם סובלים מתפקוד לב ירוד. מתוך 7027 מטופלים שגויסו למחקר, 4444 התאימו (הסיבות העיקריות לאי התאמה למחקר – ירידת כולסטרול או עליה חריגה לאחר הדרכה לדיאטה - 1300 פציינטים; טריגליצרידים גבוהים – 864 פציינטים). רובם הגדול (81%) היו גברים. רובם היו לאחר אוטם שריר הלב (79%). רובם הגדול ללא סוכרת (95%) וללא יתר-לחץ-דם (74%) וגילם הממוצע היה 58 שנים. אחרי חמש שנים, נמצאה הפחתה בתמותה (ביחס לקבוצת הביקורת) מ-12% ל-8% .[3] בשנת 1995, הכניסו מכירות Zocor ו-Mevacor מיליארד דולר לחברת מרק. לאקירה אנדו הוענק ב-2006 פרס יפן, וב-2008 פרס המחקר הרפואי על שם לסקר-דה-בייקי, על "מחקר חלוצי לסוג חדש של מולקולות להורדת הכולסטרול."[4]

בהמשך לגילוי הסטטינים הטבעיים, פותחו גם סטטינים חצי-סינתטיים (סימבסטטין ופרבאסטטין) וסינתטיים (אטורבסטטין, רוזובסטטין (אנ') ועוד).

בשנת 2003 הוחל בהפצת רוזובסטטין ובשנת 2013, היא הייתה התרופה הרביעית הנמכרת ביותר בארצות הברית, עם כ-5.2 מיליארד דולר במכירות.[5]

אופן פעולתם של הסטטינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסטטינים פועלים כמעכבים תחרותיים של האנזים HMG-CoA רדוקטז, מאחר שהם דומים לליגנד של אנזים זה (החומר עליו האנזים פועל): הם "תופסים את מקומו" של הליגנד המקורי (HMG-CoA) ובכך מחבלים ביכולת ההמרה של HMG-CoA ל-Mevalonate, שהוא חומר הגלם הנחוץ ליצירת הכולסטרול ותירכובות חיוניות נוספות.

עיקר הכולסטרול הקיים בגוף הוא כתוצאה מייצור עצמי (אנדוגני) בכבד ורק מיעוט ממנו מגיע ישירות מתזונה (אקסוגני). לכן, עיכוב פעולתו של האנזים HMG-CoA רדוקטז יביא להורדת רמות הכולסטרול בדם. עיקר הייצור של כולסטרול בכבד מתבצע בלילה (בזמן שבו אין אספקה ישירה של כולסטרול מהמזון), ולכן סטטינים בעלי משך זמן חיים קצר נלקחים בערב כדי למקסם את השפעתם.

בנוסף להורדת רמת הכולסטרול בגוף, מביאים הסטטינים גם לייצור מוגבר של קולטני LDL בתאי הכבד. תאי הכבד חשים את הירידה ברמות הכולסטרול ומפצים על ידי ייצור מוגבר של קולטני LDL במטרה לאסוף את הכולסטרול מזרם הדם. לסטטינים קיימים אפקטים נוספים - כך למשל, במחקר ASTEROID נמצא כי מתן סטטין הקטין נגעים טרשתיים (atheroma). נטען, כי לסטטינים תפקיד מניעתי במחלות קרדיו-ווסקולריות באמצעות 4 מנגנונים שונים:

  1. שיפור תפקוד האנדותל
  2. מיתון (דיכוי) תהליכי דלקת
  3. שמירת יציבות הפלאק הטרשתי.
  4. מניעת יצירת טרומבוס (פקקת)- (על ידי עיכוב האנזים מטלופרוטאינז, שהוא אנזים התלוי באבץ ואחראי על הפיכת רובד יציב לרעוע.

לססטינים יש השפעה מיטיבה גם על אנשים שאינם סובלים מכולסטרול גבוה. במחקר JUPITER משנת 2008 נמצא כי לקיחת סטטינים אצל אנשים עם רמת CRP גבוהה ורמת כולסטרול תקינה, הביאה לירידה בהיארעות אוטם שריר לב, שבץ, צנתורים ותעוקת חזה, ותמותה כוללת (בהפרשים של 0.2, 0.16, 0.36 ו-0.25 אחוזים לשנה בהתאמה).[6] סטטינים מקושרים גם לירידה משמעותית בסרטן הערמונית, הגדלה שפירה של הערמונית, אין-אונות ואי שליטה על מתן שתן אצל גברים מבוגרים. עם זאת, לגבי נשים, כפי שהסתבר במטא-אנליזה שפורסמה ב-2012, אין הוכחה לתועלת במניעת תמותה או מניעת אירועים-מוחיים מטיפול בסטטינים (זאת למרות הפחתה במספר אירועי לב-וכלי-דם).[7] בדומה, שיתוף מבוגרים (בני 75 שנים ומעלה) במחקרים רלוונטיים הוא מצומצם במיוחד והמידע לגבי התועלת והסיכון שבטיפול בסטטינים בגילאים אלו מוגבל. במטה-אנליזה שפורסמה ב-2013 לגבי בני 75+ ללא מחלת-לב וכלי דם מוכחת, לא נמצאה תועלת משמעותית לטיפול בסטטינים בהפחתת תמותה. זאת, למרות הפחתה משמעותית באירועי לב-וכלי-דם. כלומר, ייתכן שהנזקים מהטיפול המניעתי-הראשוני משתווים מתועלתו בגילאים אלו.[8][9]

שימוש ואינדיקציות לשימוש[עריכת קוד מקור | עריכה]

עיקר השפעתם של הסטטינים הוא בהפחתת רמות כולסטרול LDL ("הכולסטרול הרע" אשר אחראי על אספקת הכולסטרול לתאי הגוף, כולל תאי האנדותל, כנשא של כולסטרול בנוזל הפלסמה, ומקובל לראותו כמזיק ללב ולכלי הדם על ידי נטייה לשקוע על דפנות עורקי הדם ולגרום לטרשת עורקים). חישוב מצא כי הורדה של רמת ה-LDL ב-1.8 מילימול לליטר (70 מיליגרם לדציליטר) על ידי סטטינים, מתורגמת ל-60% ירידה בסיכוי למאורעות לבביים כגון מוות לבבי פתאומי או התקף לב, ולירידה של כ־17% בסיכוי לשבץ. האינדיקציות למרשם סטטינים השתנו במהלך השנים וכיום הם ניתנים כטיפול ראשוני או שניוני במניעת מחלה קורונרית, אוטם לבבי, שבץ איסכמי ומחלת עורקים היקפיים.

הסטטינים הקיימים כיום מחולקים לשתי קבוצות- סטטינים סינתטיים, ומוצרי תסיסה (Fermentation derived). להלן מספר דוגמאות לסטטינים:

  • Atorvastatin (אטורבסטטין, שם מסחרי - ליפיטור, תוריד, ליטורבה, אטורבה, נמצא גם ב:אטוזט) - סטטין סינתטי. בין 10 מ"ג ל-80 מ"ג, ניתן פעם ביום, ללא קשר לארוחות.
  • Rosuvastatin (רוזובסטטין, שם מסחרי - Crestor, קרסטור, סטטור, נמצא גם בתרופה משולבת רוסטמיב) - טבליות של 5 מ"ג, 10 מ"ג, 20 מ"ג, 40 מ"ג פעם ביום.
  • Fluvastatin (פלובסטטין, שם מסחרי - lescol)- בין עשרים מ"ג ל-80 מ"ג, ניתן פעם ביום - שיווק הופסק בישראל
  • Lovastatin (לווסטטין שם מסחרי- lovalip, mevacor)- בין עשרים מ"ג ל-80 מ"ג, ניתן פעם ביום, עם האוכל - הסטטין הראשון בישראל, שיווקו הופסק.
  • Simvastatin (סימבסטטין שם מסחרי - zocor, lipex, simovil, סימוביל, סימבסטאטין, סימבקסון, נמצא גם ב:אינג'י)- בין 10 מ"ג ל-80 מ"ג, ניתן פעם ביום.
  • סריווסטטין (שם מסחרי - lipogis, baycol)- בין 0.4 מ"ג ל-0.8 מ"ג פעם אחת ביום, בערב, עם הארוחה - שיווקו הופסק בגלל תופעות לוואי.
  • Pravastatin (פרהווסטטין - שם מסחרי - Pravalip, lipidal, pravachol, lipostat, פרבסטאטין, פרבליפ)- בין 10 מ"ג ל-40 מ"ג פעם אחת ביום, בערב.

אחד הגורמים לניפוק מוגבר של סטטינים הוא תהליך עדכון מתמשך של הנחיות ועדות מומחים, המגדירים אוכלוסיה גדלה והולכת ככזו שמומלץ לה ליטול תרופות אלו לצורך מניעת מחלות לב וכלי דם.[10]

תופעות לוואי[עריכת קוד מקור | עריכה]

למידע מוסמך ועדכני יש לקרוא את העלון לצרכן של התרופה עצמה.

  1. לסטטינים יש שתי תופעות לוואי עיקריות:
  1. עלייה באנזימי הכבד (עד 2% מהמקרים יכולה להיות פגיעה בתפקודי כבד עם עלייה באנזימים, אולם היא לרוב אינה משמעותית אם היא אינה מעל סף מסוים).
  2. דווחו כאבי שרירים או לעיתים כאבי גב, כאבי מפרקים, נוקשות מפרקים, התכווצויות שרירים, דאבת (מיאלגיה, כאב ברקמת החיבור ובשרירים) - כולם כתופעות לוואי שכיחות,[דרוש מקור] אף על פי שבמחקר הקליני תופעת הלוואי מתוארת כנדירה. מלבד כאבי שרירים תיתכן התפרקות והתנוונות של רקמת שריר השלד, הקרויה - רבדומיוליזיס (תמס שריר) וייתכן סיבוך שלה בדמות פגיעה בכליות.

רבדומיולוזיס כשלעצמו עלול להביא לאי ספיקת כליות חריפה ולמוות. במחקר Graham משנת 2004 נבדקו הנתונים של 250,000 מטופלים שנטלו סטטינים בין השנים 1998–2001. הסיכון לרבדומיוליזיס היה 0.5% במרבית הסטטינים למעט אם נלקח cerivastatin (בשמה המסחרי- lipobay) אשר הגדילה את הסיכון לרבדומיוליזיס. תרופה זו הורדה מהמדפים בשנת 2001 כתוצאה מהסיכון המוגבר לרבדומיוליזיס.

תופעות לוואי שכיחות אחרות כוללות דלקת במעברי האף, כאב גרון, דימום מהאף, תגובה אלרגית, עלייה ברמות הסוכר בדם, עלייה בקראטין קינאז בדם, כאב ראש, בחילה, עצירות, גזים, קשיי עיכול, שלשול, תוצאות בדיקות דם המראות ליקוי בתפקוד הכבד.

תופעות לוואי נוספות, חלקן נדירות, שדווחו הן: נדודי שינה, ירידה בזיכרון וכן תופעות אלרגיות רבות (כולל לופוס).

תופעות לואי ששכיחותן אינה ידועה (תופעות אשר שכיחותן טרם נקבעה) כוללות: זיהומים בדרכי הנשימה העליונות, מגוון שינויים בעור (כגון גבשושיות, שינוי בצבע, יובש של העור או הריריות, שינויים בשיער או בציפורניים), התכווצויות שרירים, הפרעה בזיקפה, מחלת ריאה אינטרסטיציאלית (בעיות בנשימה כולל שיעול מתמשך או קוצר נשימה או חום) ודיכאון.

אין ליטול סטטינים בתקופת ההיריון.

בנוסף, שתיית מיץ אשכוליות מקטינה את המטבוליזם של הסטטינים (מנגנון ציטוכרום p450) ולכן מעלה את רמת התרופה בגוף כתוצאה מפירוק מוקטן של התרופה בכבד, ועל כן לא מומלץ לשתות מיץ אשכוליות יחד עם נטילת סטטינים, לאור החשש מהעלאת תופעות הלוואי כתוצאה מהעלאת רמות התרופה בדם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא סטטין בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Akira ENDO, A historical perspective on the discovery of statins, Proceedings of the Japan Academy. Series B, Physical and Biological Sciences 86, 2010-05-11, עמ' 484–493 doi: 10.2183/pjab.86.484 (באנגלית)
  2. ^ אהרן צ'חנובר, "מצוינות ויצירתיות", בתוך: עופר גרוסקופף ושי לביא (עורכים), משפט, תרבות וספר: ספר נילי כהן, ההוצאה לאור ע"ש חיים רובין, אוניברסיטת תל אביב, 2017
  3. ^ Scandinavian Simvastatin Survival Study Group, Randomised trial of cholesterol lowering in 4444 patients with coronary heart disease: the Scandinavian Simvastatin Survival Study (4S), The Lancet 344 (8394), 1994-11-19, עמ' 1383–1389 doi: 10.1016/S0140-6736(94)90566-5
  4. ^ "National Inventors Hall of Fame Honors 2012 Inductees". PRNewswire. נבדק ב-11 במאי 2014. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Top 100 Drugs for 2013 by Sales - U.S. Pharmaceutical Statistics, web.archive.org, ‏2019-02-19 (באנגלית)
  6. ^ Paul M. Ridker, Eleanor Danielson, Francisco A. H. Fonseca, Jacques Genest, Rosuvastatin to prevent vascular events in men and women with elevated C-reactive protein, The New England Journal of Medicine 359, 2008-11-20, עמ' 2195–2207 doi: 10.1056/NEJMoa0807646
  7. ^ Jose Gutierrez, Gilbert Ramirez, Tatjana Rundek, Ralph L. Sacco, Statin therapy in the prevention of recurrent cardiovascular events: a sex-based meta-analysis, Archives of Internal Medicine 172, 2012-06-25, עמ' 909–919 doi: 10.1001/archinternmed.2012.2145
  8. ^ Gianluigi Savarese, Antonio M. Gotto, Stefania Paolillo, Carmen D'Amore, Benefits of statins in elderly subjects without established cardiovascular disease: a meta-analysis, Journal of the American College of Cardiology 62, 2013-12-03, עמ' 2090–2099 doi: 10.1016/j.jacc.2013.07.069
  9. ^ ד"ר ניר צבר, הגריאטר שברופא המשפחה - גישה לאיזון כולסטרול בגילאי הזקנה, Israeli Journal of Family Practice, 2015
  10. ^ תופעת לוואי, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 25 בפברואר 2021

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=סטטין&oldid=38304429"