עמירם גבריאל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עמירם גבריאל
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 9 באוקטובר 1963 (בן 60)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים בית צבי עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר של עמירם ויעל גבריאל
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עמירם יהודה גבריאל (נולד ב-9 באוקטובר 1963) הוא שחקן ישראלי.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1986 סיים 3 שנות לימודים בבית הספר למשחק "בית צבי" לצד חגית דסברג, ברוריה אלבק, ריטה ויגאל שדה.

טלוויזיה וקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1984 שיחק לצד ענת עצמון, אורי גבריאל ושלמה תרשיש בסרט "עדות מאונס" שכתב אלי תבור וביים רפאל רביבו. ב-1987 גילם את פרנג'י בסרט "חימו מלך ירושלים" שכתבה עדנה מזי"א (ע"פ ספרו של יורם קניוק) וביים עמוס גוטמן. באותה שנה השתתף בסרט הטלוויזיה שביים סלבה צ'פלין "שניים בדרך".

ב-1990 השתתף בסרט "המחצבה" שכתב עירא דביר (ע"פ ספרו של אהוד בן עזר) וביים רוני ניניו. ב-1991 השתתף בסרט "מקומון" שביים אמנון רובינשטיין ע"פ ספרה של שולמית לפיד בעל אותו השם. השתתף כשחקן אורח בסדרת טלוויזיה לנוער "עניין של זמן" ששודרה בשנים 19921996 בטלוויזיה החינוכית. ב-1993 גילם את אשר בסרטו של ערן ריקליס "זהר", והשתתף בסרט "נקמתו של איציק פינקלשטיין" שכתבו אסטבן גוטפריד ואנריקה רוטנברג - שגם ביים. ב-1994 גילם את שוקי בסדרת הטלוויזיה "רצח בים המלח" שכתבו יוסי גודארד ועמוס נוי וביים יוסי גודארד. בין השנים 19961998 השתתף כשחקן אורח בסדרת הטלוויזיה "קפה פריז" שביים אמנון רובינשטיין.

ב-2010 השתתף בסדרת הטלוויזיה שיצר גידי רף "חטופים". ב-2011 השתתף בסדרת הטלוויזיה "ילדי ראש הממשלה" שכתבו שחר מגן ונועה רוטמן וביים אלון בנארי. ב-2012 השתתף בסדרת הטלוויזיה "תא גורדין" שכתבו רון לשם ועמית כהן וביים דני סירקין, ובסדרת הטלוויזיה "המיוחדת" ששודרה בערוץ 2.

שיחק בכמה סרטי קולנוע חרדי, בסרטים "הפרטיזן המסתורי", "התיבה המופלאה" ו"בית של שלום" (של יגאל הושיאר, "ניצוצות של קדושה"), "בורג משוחרר 2" (של יהודה גרובייס), "המלכודת" (לצד ישראל טרייסטמן, של "חלום הפקות"), "מארב מתוכנן" (של "מדיה כהלכה"), "קלף מיקוח" (של "גל דיסק"), "מעייסעס 3" ו"72 שעות" (של "אולפני דינור") ועוד.

השתתף בפרסומות לחברת טמבור וחברת נטפים.

תיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחק עשר שנים בתיאטרון באר שבע ושנתיים בתיאטרון בית ליסין.

בתיאטרון באר שבע[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1985 שיחק בהצגה "אותו ואת בנו" מאת יצחק דב ברקוביץ (בעיבודו של שמואל הספרי) שביים מיכה לבינסון; גילם את הורטנסיו בהצגה "אילוף הסוררת" שביים מיכה לבינסון, וגילם את צ'ארלי בהצגה "אהובת החייל" מאת שירלי גי שביים גדי רול, ושיחק בהצגה "מותו של סוכן" מאת ארתור מילר שביים מיכה לבינסון. ב-1988 גילם את האחיין בהצגה "הנפש הטובה מסצ'ואן" מאת ברטולט ברכט שביים יורי ליובימוב, והייתה קופרודוקציה של תיאטרון באר שבע ותיאטרון הבימה. באותה שנה גילם את דני בהצגה "דני והים הכחול" מאת ג'ון פטריק שנלי שביים רוני ניניו.

ב-1990 גילם את סוליוני לצד בהצגה "שלוש אחיות" מאת אנטון צ'כוב שביים גדליה בסר, וגילם את המתנקש בהצגה "מפיסטו" מאת הלל מיטלפונקט (על פי רומן מאת קלאוס מאן) שביים מיכה לבינסון. ב-1991 שיחק בהצגה "כטוב בעיניכם" מאת שייקספיר שביים עמרי ניצן. ב-1992 שיחק בהצגה "כולם היו בניי" מאת ארתור מילר שביים איציק ויינגרטן. באותה שנה שיחק בהצגה "אחים לנשק" שכתב וביים הלל מיטלפונקט. ב-1993 שיחק בהצגה "אם הבית" שכתב וביים הלל מיטלפונקט, וגילם את הרוזן הצרפתי בהצגה "נוכלים ואוהבים" מאת ג'ורג' פרקר שביים פיטר ג'יימס.

ב-1998 גילם את התליין בהצגה "קומדיה של טעויות" מאת שייקספיר שביים מיכה לבינסון. ב-1999 גילם את בורקיו בהצגה "מהומה רבה על לא דבר" מאת שייקספיר בבימויו של מיקי גורביץ'.

בתיאטרון בית ליסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחק בהצגה "היורשת" מאת גורן אגמון בבימיו של עידו ריקלין. ב-2010 שיחק בהצגה "בחורים טובים" מאת ארון סורקין וביים משה קפטן.

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1998 חזר בתשובה, חי אורח חיים חרדי, התחתן והוא אב לשישה ילדים. ב-2010 עזב את אורח החיים החרדי אך הגדיר עצמו "עדיין מאמין ואפילו דתי". אשתו וילדיו עדיין מנהלים אורח חיים חרדי.

על תהליך זה סיפר בראיון: "הרגשתי בעולם החילוני שמשהו חסר לי, אז הלכתי לעולם החרדי. אני אדם עמוק ויסודי, אז כשהלכתי לעולם הזה הלכתי אליו ברצינות. אבל עכשיו, אחרי כל הזמן הזה, שוב יש לי תחושה שמשהו חסר. אני אדם מאמין גם היום, אפילו אדם דתי. אבל משהו בפרקטיקה, בביטוי החיצוני, החברתי, של העולם הזה, לא מתאים לי יותר. אז כמו נחש, אני משיל את העור הזה. אבל בבסיס, אני נשאר אותו דבר. (אשתי והילדים עדיין חיים אורח חיים חרדי וזה) קשה, אבל גם מאתגר ומקרב. לי ולאשתי יש חיי זוגיות נפלאים, חברות ואהבה אמיתיים וקרבה אמיתית. כנראה שזה השיעור שלנו, מה שאנחנו צריכים ללמוד ולהתמודד איתו עכשיו, אז אנחנו מקבלים את זה באהבה, מפליגים יחד בנהר ומנסים לשמור על יציבות הסירה".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]