שולמית לפיד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
אין תמונה חופשית

שולמית לפיד (נולדה ב-9 בנובמבר 1934) היא סופרת ומחזאית ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שולמית לפיד נולדה בתל אביב. בעלת תואר במזרחנות מהאוניברסיטה העברית בירושלים, בעברה יו"ר אגודת הסופרים העבריים בארץ ישראל, פירסמה ספרים, ספרי ילדים, מחזות וסיפורים קצרים.

מחזות מפרי עטה שהוצגו: "הירושה", "רכוש נטוש", "מפעל חייו", "רחם פונדקאי".

הספר הידוע ביותר של לפיד הוא "גיא אוני", המספר על אנשי העלייה הראשונה, מייסדי המושבה ראש פינה. ספר ההמשך, "חוות העלמות", עוסק בגיבורי "גיא אוני" ובגיבורים נוספים בתקופת העלייה השנייה, שהיוו חלק מ"חוות העלמות" להכשרת נשים לחקלאות סמוך לחוות כנרת. ספר אחר שלה, "כחרס הנשבר", עוסק בסוחר העתיקות מוזס וילהלם שפירא. כמו כן כתבה מספר ספרי ילדים, ואת מילות השיר "רוזה מרציפן" שהלחין שלמה גרוניך.

עיקר הפופולריות שלה היא בתחום הספרות הבלשית. לפיד היא היוצרת של "ליזי בדיחי", גיבורה של שישה ספרי מתח. ליזי בדיחי היא כתבת במקומון באר שבעי בשם "הזמן דרום", ובכל ספר היא מתעקשת לעסוק בתעלומה בלשית שאיש לא הטיל עליה לחקור. הספר הראשון בסדרה, "מקומון", שיצא בשנת 1989, שימש אבן פינה בספרות הבלשית העברית, והצלחתו סייעה להתקדמות הסוגה הבלשית בעברית. בעקבות הספר באו חמישה ספרים נוספים, בהם פתרה ליזי בדיחי תעלומות שונות, תוך שהיא מדדה ברגליה הגדולות מדי, ועונדת עגילים גדולים מדי, כמו שאוהבת שולמית לפיד לתאר אותה.

בשנת 1996 זכתה בפרס ניומן. בשנת 2013 זכתה בפרס סטימצקי על ספרה "רכוש נטוש".

משפחתה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה, דוד גלעדי, יליד טרנסילבניה, צאצא למשפחה של רבנים, היה ידוע כעיתונאי, סופר ומתרגם, נמנה עם מייסדי העיתון "מעריב". את סיפור עלייתו וקליטתו בארץ של אביה וכן את סיפור ילדותה בתל אביב של שנות השלושים והארבעים תיעדה שולמית לפיד בספרה 'ואולי לא היו' (כתר, 2011). שולמית לפיד היא אלמנתו של איש הציבור והעיתונאי יוסף לפיד. לזוג נולדו שלושה ילדים: מיכל (נהרגה בתאונת דרכים ב-1984), מירב, ויאיר, פוליטיקאי, עיתונאי לשעבר, סופר, יוצר ואיש טלוויזיה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בין ספרי הילדים מפרי עטה:

  • שפיץ (מסדה, 1971)
  • עודד המלוכלך (כתר, 1988)
  • השמיכה זהבה (כתר, 1988)

רומנים:

  • גיא אוני (כתר, 1982)
  • כחרס הנשבר (כתר, 1984)
  • אצל באבו (כתר, 1998)
  • חיבוק דב (בבל, 2002)
  • חוות העלמות (כתר, 2006)
  • ואולי לא היו (כתר, 2011)
  • טעות אנוש (כתר, 2012)

סיפורים

  • שלוות שוטים (מסדה, 1974)
  • מזל דגים (עקד, 1969)
  • קדחת (יחדיו, 1979)
  • חלומות של אחרים (כתר, 2014)

סדרת ספרי ליזי בדיחי:

  • מקומון (כתר, 1989)
  • פיתיון (כתר, 1991)
  • התכשיט (כתר, 1992)
  • חול בעיניים (כתר, 1997)
  • פילגש בגבעה (כתר, 2000)
  • סוף עונת הלימונים (כתר, 2007)

מחזותיה שהוצגו בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מכּתביה: