הטלוויזיה החינוכית הישראלית
| הטלוויזיה החינוכית הישראלית | |
|---|---|
| פרטי הערוץ | |
| קטגוריה: | כללי, ילדים |
| שפה: | עברית |
| מדינה: | ישראל |
| אזור קליטה: | המזרח התיכון
|
| אתר האינטרנט | |
הטלוויזיה החינוכית הישראלית היא ערוץ הטלוויזיה הראשון שהחל לפעול בישראל. הערוץ נועד ללמד ילדים ונוער נושאים שונים ובשנים האחרונות פונה גם להעשרת מבוגרים.
תוכן עניינים |
[עריכה] היסטוריה
|
|
הערוץ החל לשדר ב-24 במרץ 1966, תחת השם "נאמנות הטלוויזיה הלימודית" והופנה לתלמידים מגן הילדים ועד לבית הספר התיכון, כשהוא מקנה חומר לימודי בתחומים כגון מתמטיקה ואנגלית, כמו גם בתחומי העשרה שונים. מנחי התכניות היו מורים שעברו הכשרה להנחיית משדרי טלוויזיה.
שורש הטלוויזיה החינוכית ברצון להפעיל טלוויזיה בישראל, תוך התגברות על ההתנגדות למדיום זה, שנחשב לשלילי ומזיק. התחנה הוקמה בידי קרן משפחת רוטשילד, וכעבור שנה הועברה לידי משרד החינוך והיא פועלת כיחידה במסגרת המשרד. במהלך השנים נוספו לתחנה זו גם תכניות אקטואליה, משדרי בידור וסדרות טלוויזיה שגרתיות. הטלוויזיה החינוכית מפעילה גם את שירות הטלטקסט בישראל.
בשנות השמונים השתנתה מגמת התכניות לבידור, אקטואליה רכה וחינוך, ובשנים אלו שונה שמה, על פי החלטת שר החינוך יצחק נבון ל"טלוויזיה החינוכית". עם פתיחת מלחמת לבנון, שכונתה אז "מבצע שלום הגליל", החל הערוץ לשדר חדשות תחת התוכנית "שלום הגליל". לאחר המלחמה, התוכנית נותרה ושינתה את שמה ל"ערב חדש", אשר משודרת עד היום.
כעת מתקיימים שידורי הטלוויזיה החינוכית, בשעות המוקצבות לה, במסגרת הערוץ הראשון והערוץ השני. במסגרת שידורי חברות הכבלים והלוויין מוקדש אחד הערוצים, ערוץ 23, לטלוויזיה החינוכית. שידורים אלה מתקיימים מכוחם של שלושה חוקים נפרדים:
- בערוץ הראשון - מכוח חוק רשות השידור, התשכ"ה-1965.
- בשידורי חברות הכבלים והלוויין - מכוח חוק הבזק התשמ"ב-1982.
- בערוץ 2 - מכוח חוק הרשות השנייה לטלוויזיה ורדיו התש"ן-1990.
בהתאם לכך, שידורי הטלוויזיה החינוכית נתונים לפיקוחם של שלושה גורמים שונים: משרד החינוך, מועצת הרשות השנייה והמועצה לשידורי כבלים ולוויין.
בשל לחץ מצד חברת הכבלים וחברת הלוויין, ערוץ 23 לא נכלל עד כה בחבילת הערוצים בשידורים הדיגיטליים הקרקעיים (עידן+).
בסוף שנת 2003 נשקלה הפסקת פעולתה של הטלוויזיה החינוכית, אך לבסוף הוחלט להסתפק בקיצוץ משמעותי בתקציבה.
ב-3 בנובמבר 2005, הפך ערוץ 23 לערוץ הבית של החינוכית.
ביולי 2008 נשקלה שוב סגירת הטלוויזיה החינוכית על ידי משרד האוצר [1].
ב-5 ביולי 2009 נפתח אתר האינטרנט המחודש של הטלוויזיה החינוכית המכיל חלק ניכר מהתכניות שבארכיון הערוץ. תכנים אלה זמינים לצפייה מקוונת בחינם.
[עריכה] תוכניות שהופקו על ידי הטלוויזיה החינוכית
[עריכה] בולים
ב-20 בפברואר 2007, הנפיק השירות הבולאי סדרה של שלושה בולים בנושא "הטלוויזיה החינוכית הישראלית". את הסדרה עיצבה מירי ניסטור (סופר) ומופיעים בה דמויות ופרטים מהתוכניות "מה פתאום?!", "בלי סודות", "קרובים קרובים", "זהו זה", "פרפר נחמד", "בחדר של חני", "רגע עם דודלי", "בבית של פיסטוק", "ערב חדש" וכן לוגו "חינוכית 23". לא הייתה זו הפעם הראשונה בה הופיעו דמויות מתוכניות של הטלוויזיה החינוכית על-גבי בולים: בשנת 1999 הונפקה סדרה של שלושה בולים שיוחדה כולה לתוכנית הילדים פרפר נחמד, והוצגו בה כוכבי התוכנית.
|
|
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הטלוויזיה החינוכית הישראלית - האתר הרשמי, כולל קטעים מתוכניות ישנות
- נחום ברנע, הטלוויזיה של רוטשילד, דבר, 27 בדצמבר 1968
- יוסי נחמיאס, הטלוויזיה באה לישראל, באנציקלופדיה ynet, 30.8.2007
- ליטל לוין, שידור הטלוויזיה הראשון בישראל - היום לפני 43 שנים, באתר הארץ, 24.3.2009
- גיורא פרבר, החינוכית היא לא בזבוז כסף, באתר TheMarker, 24.3.2009
- אריאנה מלמד, מי צריך טלוויזיה חינוכית?, באתר ynet, 11.6.2009
-
- יהורם גאון, ערכים במקום רעש וצלצולים, באתר ynet, 16.6.2009 - תגובה למאמרה של אריאנה מלמד
- אהוד קינן, פיסטוק וקישקשתא עולים לרשת, באתר ynet, 29.6.2009
- הטלוויזיה הלימודית עולה לאוויר - קטע וידאו מתוך "יומני גבע-כרמל" מ-1966, באתר ynet
- דף ההסבר על סדרת הבולים בנושא הטלוויזיה החינוכית, כולל תקציר ההיסטוריה של הערוץ - מתוך אתר "התאחדות בולאי ישראל"
- הימים הראשונים של ההנדסה בטלוויזיה החינוכית, מזכרונותיו של מאיר בן ארי בבלוג שלו בוורדפרס
- צבי לביא, שידורי טלביזיה נסיוניים ייערכו בעוד כמה שבועות, מעריב, 13 בדצמבר 1965
- מור אלזון, יום מחלה: הטלוויזיה החינוכית של היום ושל פעם, באתר ynet, 9 בנובמבר 2011
[עריכה] הערות שוליים
- ^ מירב קריסטל, האוצר: "סגירת החינוכית עדיין על הפרק", באתר ynet, 26.8.2008