עמירם ניר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עמירם ניר

עמירם ניר (8 בדצמבר 1950 - 30 בנובמבר 1988), איש צבא, עיתונאי, יועץ ראש הממשלה לענייני טרור בינלאומי, מהמעורבים העיקריים בפרשת איראן-קונטראס.

תולדות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

גינת עמירם ברחוב הגת ברמת גן

בנם של יצחק ומרים ניסקר. שירת בצה"ל במלחמת יום כיפור ובמלחמת לבנון, הגיע לדרגת סגן אלוף ופיקד על גדוד טנקים. נפצע מספר פעמים במהלך שירותו. באחת הפעמים איבד את עינו.

במהלך פציעתו הארוכה שירת ככתב בגלי צה"ל. לאחר שחרורו שימש כתב ב"ידיעות אחרונות" והיה גם כתב הערוץ הראשון.

הוא היה חוקר במרכז למחקרים אסטרטגיים באוניברסיטת תל אביב.

ב-1982 נשא לאישה את ג'ודי מוזס, עיתונאית ומבעלי "ידיעות אחרונות", ולזוג נולדו שני בנים.

בתקופת הבחירות לכנסת העשירית שימש כראש אגף הסקרים והמחקר של המערך.

ב-1982, עם פתיחת מבצע של"ג, כתב מאמר ב"ידיעות אחרונות" בשם "שקט יורים", ובו קרא לאחדות השורות בזמן מלחמה.

ניר עזב את העיתונות והפך ליועץ ראש הממשלה מנחם בגין לענייני טרור בינלאומי. בתפקיד זה, בתקופת ממשלת פרס נקשר שמו בעיקר בפרשת איראן-קונטראס, שעסקה ביוזמה ישראלית לשחרור שבויים אמריקנים מלבנון בתמורה לאספקת נשק לאיראן דרך ישראל. הפרשה נחשפה על ידי גורמים איראניים, אשר הדליפו את פרטיה לעיתון הלבנוני "א-שראע"‏‏‏[1]. נשיא ארצות הברית דאז, רונלד רייגן, וסגנו, ג'ורג' הרברט ווקר בוש, טענו שלא היו מודעים לפרשה זו, אך נאלצו להקים ועדת חקירה בנושא. ועדה זו קבעה שאף אם אכן לא היו מודעים לכל פרטי הפרשה, הייתה להם אחריות ניהולית להתרחשותה.

ניר נהרג לאחר סיום הפרשה, בשנת 1988, כאשר לא נשא עוד בתפקיד ממלכתי, בהתרסקות מטוס פרטי שכור במקסיקו. נסיבות מותו נותרו עלומות, וחשדות על מעורבות אפשרית של גורמים אמריקאיים בתאונה לא הוכחו.

עמירם ניר קבור בבית העלמין בקרית שאול בתל אביב. על שמו נקראים אולפן גלי צה"ל בבית החייל בירושלים וגינה ברמת גן.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא עמירם ניר בוויקישיתוף

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏נקודת האל חזור, רונן ברגמן



עץ משפחה - משפחת מוזס
 
 
 
 
 
 
 
 
יהודה מוזס:
איש עסקים ישראלי
מו"ל העיתון "ידיעות אחרונות"
 
מרים מוזס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
פולה מוזס:
אשת תקשורת שכיהנה
לאחר מות בעלה כמו"ל
 
נח מוזס:
איש תקשורת ועסקים
עורך "ידיעות אחרונות" השני
אלכסנדר מוזס:
בעל בית דפוס בתל אביב שבו הודפס העיתון "ידיעות אחרונות"
 
מאיר מוזס
 
 
 
 
ראובן (ישראל) מוזס
 
חמדה נופך-מוזס:
המייסדת והעורכת האחראית הראשונה של השבועון לאשה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
עודד מוזס
 
זאב מוזס:
היה מנכ"ל ידיעות אחרונות
 
יצחק נופך-מוזס
 
מרים 'מימי' נופך-מוזס:
העורכת האחראית של "לאשה", יו"ר אתר האינטרנט ynet
 
שמואל אהרון מוזס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
שחר מוזס
 
טל אלון-מוזס:
מרצה וסגן דיקן בפקולטה לארכיטקטורה בטכניון
 
תומר נופך-מוזס יהודה נופך-מוזס
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
גלעד מוזס
 
דלית בר-מוזס
 
ארנון (נוני) מוזס:
הבעלים העיקרי והמוציא לאור של העיתון ידיעות אחרונות
 
מיכל עפרון-מוזס
 
סילבן שלום:
חבר כנסת ושר בממשלות ישראל
 
ג'ודי שלום ניר מוזס:
אשת תקשורת ומנחת רדיו וטלוויזיה
 
עמירם ניר:
איש צבא, עיתונאי, יועץ ראש הממשלה לענייני טרור בינלאומי, מהמעורבים העיקריים בפרשת איראן-קונטראס
 
תמי מוזס:
בעלת חברות ישראליות רבות ומנהלת עיתונים שונים בעבר
 
דוד (דדי) בורוביץ':
מנהל קבוצת "כנפיים"
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הדס מוזס