טריטון (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
טריטון
Triton (moon).jpg
טריטון, צולם על ידי וויאג'ר 2, ב-1989
גילוי
מגלה: ויליאם לאסל
תאריך גילוי: 10 באוקטובר 1846
מאפיינים מסלוליים
רדיוס מסלול: 354,800 ק"מ
אקסצנטריות: 0.0000
זמן הקפה: -5.877 (מסלול נסיגה) ימים
נטיית מסלול: למישור המילקה- 130.267°
לקו המשווה של נפטון- 157.340°
למסלול נפטון 130.063°
ירח של: נפטון
מאפיינים פיזיים
קוטר ממוצע: 2706.8±1.8 ק"מ
שטח הפנים: 23,018,000 קמ"ר
מסה: ‎2.147×1022ק"ג
צפיפות ממוצעת: 2.05 גרם/סמ"ק
כוח משיכה (על פני השטח): 0.782 מ/ש2
זמן סיבוב עצמי: 5.877 ימים
נטיית ציר הסיבוב:
אלבדו: 0.76
לחץ אטמוספירי: 0.001 kPa
בהירות: 13.47

טריטון, הידוע גם כ-נפטון I, הוא הגדול בירחיו של נפטון, כוכב הלכת השמיני במערכת השמש. טריטון הוא הירח השביעי במרחקו מכוכב הלכת והוא נתגלה על ידי ויליאם לאסל ב-10 באוקטובר 1846, רק 17 ימים לאחר גילויו של נפטון עצמו. במשך זמן רב לא היה לירח זה שם, ורק בשנת 1949 אושר סופית השם "טריטון", על שם טריטון, אחד מאלי הים במיתולוגיה היוונית.

טריטון הוא היחיד מבין הירחים הגדולים במערכת השמש אשר נע במסלולו במגמה הפוכה לכיוון תנועתו של כוכב הלכת. בשל כך סוברים‏[1] כי הוא נוצר במקום אחר ונלכד על ידי כבידתו של נפטון לאחר שכבר נהיה גוף עצמאי.

מסלול[עריכת קוד מקור | עריכה]

טריטון מרוחק כ-354,000 ק"מ מנפטון והוא משלים סיבוב אחד סביב צירו ב-5.87 ימי ארץ ובמהירות של 4.39 קמ"ש, במסלול שהוא כמעט מעגלי. נטיית מסלולו הינה בזווית של 157.3 מעלות ביחס למישור הקפתו את נפטון.

בשל תנועתו ההפוכה והשפעת כוחות הגאות שמפעיל עליו נפטון, טריטון מתקרב אליו יותר ויותר, ומעריכים כי תוך 3.6 מיליארד שנה הוא יגיע לגבול רוש ויתפורר בשל כבידתו של נפטון‏[2].

מבנה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונת מוזאיקה של טריטון שצולמה ב-1989 על ידי החללית וויאג'ר 2

צפיפותו של טריטון היא 2.05 גרם לסמ"ק, והוא ככל הנראה מורכב מ-25% קרח מימי ומ-75% מחומר סלעי. קוטרו 2,700 ק"מ, וטמפרטורת פני השטח של טריטון היא 235- מעלות צלזיוס, מה שגורם למתאן, לחנקן ולפחמן הדו-חמצני לקפוא. דבר זה מייחד את טריטון כגוף היחידי, ככל הידוע, שרוב פני הקרקע שלו עשויים מקרח חנקני, והוא נחשב לגוף הקפוא ביותר שנצפה עד כה במערכת השמש.

האטמוספירה של טריטון דלילה מאוד, והלחץ האטמוספירי על פניו הוא כ-0.01 מיליבר. גובה האטמוספירה הוא 10-5 ק"מ והיא מורכבת בעיקר מחנקן וכמות קטנה של מתאן קפוא. מהירות ההימלטות מעל פניו של טריטון שווה ל-1.45 ק"מ בשנייה, ויש לו שדה מגנטי.

קרומו של טריטון מורכב בעיקר מתרכובות של צורן (סיליקטים), אך מצויה עליו גם כמות רבה של קרח מימי וקרח מתאני קפוא. הקרום משופע באגמי קרח גדולים, מכתשי מטאוריטים ופסגות הרים קפואות. החללית וויאג'ר 2 תצפתה על טריטון גייזרים, המעיפים חומר לגובה של 8 ק"מ מעליו; החומר הנפלט מגייזרים אלו הוא ככל הנראה חנקן נוזלי, או תרכובות של מתאן, ומניחים כי פעילותם של הגייזרים הללו נובעת מחימום עונתי של טריטון על ידי השמש. גייזרים אלה מייחדים את טריטון והוא אחד משלושת הגופים במערכת השמש אשר מתרחשת בהם פעילות וולקנית.

טופוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היווצרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשל מסלולו ההפוך לכיוון תנועתו של נפטון, משערים כי טריטון היה גוף עצמאי וחלק מחגורת קויפר, עד אשר נלכד בכוח המשיכה של נפטון והפך ללוויין שלו. השערה זו מקבלת משנה-תוקף לאור הדמיון הגאולוגי הרב בין טריטון לפלוטו ולאור המסלול המעוות של נראיד, הירח השני של נפטון, משערים כי טריטון, בעברו בסמוך לנפטון, השפיע בכבידתו על נראיד והיטה אותו למסלול האקסצנטרי הנוכחי שלו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טריטון בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ :Craig B Agnor, Douglas P Hamilton (May 2006). "Neptune's capture of its moon Triton in a binary–planet gravitational encounter". Nature 441 (7090): 192–194. Bibcode 2006Natur.441..192A. doi:10.1038/nature04792. PMID 16688170.
  2. ^ Chyba, C. F.; Jankowski, D. G.; Nicholson, P. D. (1989-07). "Tidal evolution in the Neptune-Triton system". Astronomy and Astrophysics 219 (1–2): L23–L26. Bibcode 1989A&A...219L..23C.


מערכת השמש
השמש כוכב חמה נוגה הירח כדור הארץ קטגוריה:ירחי מאדים מאדים קרס חגורת האסטרואידים צדק קטגוריה:ירחי צדק שבתאי ירחי שבתאי אורנוס קטגוריה:ירחי אורנוס קטגוריה:ירחי נפטון נפטון קטגוריה:ירחי פלוטו פלוטו קטגוריה:ירחי האומיה האומיה מאקה-מאקה חגורת קויפר דיסנומיה אריס הדיסק המפוזר עננת אורטSolar System XXX RTL.png
(לא בקנה מידה; מיקום הסמן על גוף ייתן את שמו)

השמש - כוכב חמה - נוגה - כדור הארץ - מאדים - קרס - צדק - שבתאי - אורנוס - נפטון - פלוטו - האומיה - מאקה-מאקה - אריס

ירחים (הירח, ירחי מאדים, ירחי צדק, ירחי שבתאי, ירחי אורנוס, ירחי נפטון, ירחי פלוטו, ירחי האומיה, דיסנומיה)

טבעות פלנטריות (טבעות צדק, טבעות שבתאי, טבעות אורנוס, טבעות נפטון, טבעות ריאה)

כוכב לכת - כוכב לכת ננסי - גופים קטנים במערכת השמש: מטאורואידכוכבי לכת מינוריים (אסטרואידקנטאורגופים טרנס-נפטוניים: חגורת קויפר, הדיסק המפוזר) • שביט (עננת אורט)

כוכבי לכת ארציים - ענקי הגזים (ענקי הקרח) - גופים טרנס-נפטוניים (פלוטינו, פלוטואיד, גופים בחגורת קויפר, גופים בדיסק המפוזר, גופים בעננת אורט)

מערכת השמש הפנימית (כוכבי הלכת הארציים, חגורת האסטרואידים) - מערכת השמש התיכונה (ענקי הגזים) - מערכת השמש החיצונית (חגורת קויפר, הדיסק המפוזר, עננת אורט)

ראו גם: פורטל מדעי החלל