אוברון (ירח)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אוברון
כוכב האם
כוכב אם השמש
מידע כללי
סוג ירח
ירח של אורנוס
תאריך גילוי 11 בינואר 1787
מגלה ויליאם הרשל
על שם Oberon עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפיינים מסלוליים
ציר חצי-ראשי 583519 ק"מ
אקסצנטריות 0.0014
זמן הקפה 13.463234 ימים
נטיית מסלול ~0.7°
מאפיינים פיזיים
רדיוס קו משווה 761.4 קילומטר
ממדים 1522.8 ק"מ
שטח פנים 7,285,000 קמ"ר
מסה ‎3.014×1021ק"ג
צפיפות ממוצעת 1.63 גרם/סמ"ק
תאוצת הכובד בקו המשווה 0.346 מטר/שנייה2
זמן סיבוב עצמי 13.463234 ימים
אלבדו 0.24
בהירות נראית 14.1 עריכת הנתון בוויקינתונים
מאפייני אטמוספירה
לחץ אטמוספירי 0 פסקל
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אוברון (אנגלית: Oberon) הוא הירח הקיצוני ביותר מבין ירחיו הגדולים של אורנוס. הוא נתגלה ב-11 בינואר 1787 על ידי ויליאם הרשל.

השם "אוברון", ושמות ארבעת ירחי אורנוס האחרים שהיו ידועים בזמנו של הרשל, הוצע על ידי בנו של הרשל, ג'ון הרשל, לפי בקשתו של ויליאם לאסל שגילה שנה קודם לכן את הירחים אריאל ואומבריאל. לאסל נהג להמשיך את שיטתו של הרשל מ-1847 במתן שמות שנתן לירחים שגילה, ולפיה ניתנו השמות לשבעת ירחי שבתאי שהיו ידועים אז, וגם השם "היפריון" לירח השמיני של שבתאי, אותו גילה.

כל ירחי אורנוס קרויים על שם דמויות ספרותיות של ויליאם שייקספיר או אלכסנדר פופ. אוברון קרוי על שמו של מלך הפיות במחזה "חלום ליל קיץ".[1]

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

אוברון מורכב מכ-50% מים קפואים, 30% סלע צורני, וכ-20% תרכובות של פחמן עם מימן דוגמת מתאן ועם חנקן. פני השטח שלו עטויים קרח ונושאים צלקות ומכתשים רבים, אך ללא עדויות לפעילות פנימית ניכרת, פרט לחומר כהה המכסה את תחתיתם של מכתשים רבים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Kuiper, G. P. (1949). "The Fifth Satellite of Uranus". Publications of the Astronomical Society of the Pacific. 61 (360): 129. Bibcode:1949PASP...61..129K. doi:10.1086/126146.