פגישה לאין קץ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פגישה לאין קץ / נתן אלתרמן

"...וַאֲנִי יוֹדֵעַ,
כִּי לְקוֹל הַתֹּף,
בְּעָרֵי־מִסְחָר חֵרְשׁוֹת וְכוֹאֲבוֹת,
יוֹם אֶחָד אֶפֹּל עוֹד
פְּצוּעַ־רֹאשׁ, לִקְטֹף
אֶת חִיּוּכֵנוּ זֶה,
מִבֵּין הַמֶּרְכָּבוֹת."

סיום השיר

פגישה לאין קץ הוא שיר שכתב המשורר העברי נתן אלתרמן. זהו השיר השני בקובץ השירים "כוכבים בחוץ" שפורסם בשנת 1938, ונחשב לאחת מפסגות יצירתו של אלתרמן. יש הרואים בשיר זה מפתח להבנת המורכבות בשירתו של נתן אלתרמן.[1][2]

על השיר[עריכת קוד מקור | עריכה]

נושא השיר (האדם או הדבר עליו נכתב השיר) אינו מובן מהשיר עצמו, וניתן לפירושים שונים, כגון: ירושלים, אישה אהובה, המדינה, השירה, ואחרים. ניתן למצוא בשיר רמזים לכל אחד מהפירושים האפשריים.

זו שעליה נכתב השיר אינה מושגת - "שָׁוְא חוֹמָה אָצוּר לָךְ, שָׁוְא אַצִּיב דְּלָתַיִם". הכותב מוכן ורוצה לתת לה את כל כולו ללא הגבלה - "לָנֶצַח אֲנַגְּנֵךְ", "עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב"; להקריב עבורה, ואף עבור צאצאיה, את רכושו - "אֱלֹהַי צִוַּנִי שֵׂאת לְעולָלַיִך, מֵעָנְיִי הָרַב, שְׁקֵדִים וְצִמּוקִים"; ואת עתידו ותפילותיו - "תְפִלָּתִי דָּבָר אֵינֶנָּה מְבַקֶּשֶת, תְפִלָּתִי אַחַת וְהִיא אומֶרֶת – הֵא לָךְ!"

השיר עמוס סמלים וטכניקות ספרותיות. בין היתר:

  • אוקסימורון - הביטוי "פִּתְאומִית לָעַד". גם שם השיר "פגישה לאין קץ" הוא אוקסימורון (פגישה על פי הגדרתה תחומה בזמן).
  • האנשה - "רָקִיע לַח אֶת שִׁעולו מַרְעִים", "עָרֵי־מִסְחָר חֵרְשׁוֹת וְכוֹאֲבוֹת".
  • אנאפורה - "שָׁם לוהֵט יָרֵח כִנְשִׁיקַת טַבַּחַת, שָׁם רָקִיע לַח אֶת שִׁעולו מַרְעִים, שָׁם שִׁקְמָה תַּפִּיל עָנָף לִי כְמִטְפַּחַת..."
  • אמצעים פיגורטיביים -"...עֵינַי בָּךְ הֲלומות, עֵת בִרְחוב לוחֵם, שׁותֵת שְׁקִיעות שֶׁל פֶּטֶל, תְּאַלְּמִי אותִי לאלומות".
  • אליטרציה - "שׁותֵת שְׁקִיעות שֶׁל פֶּטֶל".
  • הרמזים מקראיים - בשיר מספר הרמזים לספרי התנ"ך בכלל, ולשיר השירים בפרט.[3]

הכותב, שבתחילת השיר מדבר על הנֶצַח בו ישאף אל אהובתו שאינה מושגת, מסיים את השיר באופן היחיד שבו יוכל להגיע אל מושא אהבתו: במותו. "יוֹם אֶחָד אֶפּול עוד פְּצועַ ראש לִקְטֹף אֶת חִיּוּכֵנו זֶה מִבֵּין הַמֶּרְכָּבות".

הקבלות לשיר השירים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשיר קיימות מספר הקבלות למגילת שיר השירים:

  1. הרקע: בשיר השירים המשוררת היא הרעיה האלמונית, ששרה על דודה האנונימי. בשיר של אלתרמן המשורר האנונימי שר על אישה (או דמות אחרת) אלמונית.
  2. "שָׁוְא חוֹמָה אָצוּר לָךְ, שָׁוְא אַצִּיב דְּלָתַיִם" – ”אִם-חוֹמָה הִיא, נִבְנֶה עָלֶיהָ טִירַת כָּסֶף; וְאִם-דֶּלֶת הִיא, נָצוּר עָלֶיהָ לוּחַ אָרֶז” (פרק ח' פסוק ט')
  3. "תְּשׁוּקָתִי אֵלַיִךְ וְאֵלַי גַנֵּךְ" – ”אֲנִי לְדוֹדִי, וְעָלַי תְּשׁוּקָתוֹ” (פרק ז' פסוק י"א), ”יָבֹא דוֹדִי לְגַנּוֹ וְיֹאכַל פְּרִי מְגָדָיו” (פרק ד' פסוק ט"ז)
  4. "עַד קַצְוֵי הָעֶצֶב, עַד עֵינוֹת הַלַּיִל, בִּרְחוֹבוֹת בַּרְזֶל רֵיקִים וַאֲרֻכִּים." – ”אָקוּמָה נָּא וַאֲסוֹבְבָה בָעִיר, בַּשְּׁוָקִים וּבָרְחֹבוֹת--אֲבַקְשָׁה, אֵת שֶׁאָהֲבָה נַפְשִׁי; בִּקַּשְׁתִּיו, וְלֹא מְצָאתִיו” (פרק ג' פסוק ב')
  5. "יוֹם אֶחָד אֶפֹּל עוֹד פְּצוּעַ־רֹאשׁ, לִקְטֹף אֶת חִיּוּכֵנוּ זֶה, מִבֵּין הַמֶּרְכָּבוֹת." – ”לֹא יָדַעְתִּי--נַפְשִׁי שָׂמַתְנִי, מַרְכְּבוֹת עַמִּי נָדִיב.” (פרק ו' פסוק י"ב)

הלחנה וביצוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

השיר הולחן בידי נעמי שמר ובוצע לראשונה בידי "השלושרים" ב-1970.[4] לאחר מכן חודש על ידי זמרים רבים, בהם אריק איינשטיין, חוה אלברשטיין, יגאל בשן, אסף אמדורסקי, עמיר בניון, עופר לוי, עידן רפאל חביב, רן דנקר ומעיין בלוויס. בשנת 1999 הלחין רפי קינן מוזיקה שעוטפת את הקראת השיר על ידי יוסי בנאי. הביצוע יצא באלבום "פגישה לאין קץ - יוסי בנאי מגיש נתן אלתרמן".[5]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ פרופ' זיוה שמיר, עוד חוזר הניגון: שירת אלתרמן בראי המודרניזם. עמ' 82, הוצאת פפירוס, 1989
  2. ^ חגי רוגני, "ארץ נוי אביונה:"שירה ומקום בדיאלוג שירי בין לאה גולדברג לנתן אלתרמן, אורנים - המכללה האקדמית לחינוך, 1 בדצמבר 2010
  3. ^ צור ארליך, שקדים וצימוקים: קריאה מפורטת מאוד ב"פגישה לאין קץ", בבלוג של צור ארליך, 8 בפברואר 2018
  4. ^ השלושרים (1969), באתר "סטריאו ומונו"
  5. ^ https://labelehrecords.bandcamp.com/album/--2 פגישה לאין קץ - יוסי בנאי מגיש נתן אלתרמן, באתר בנדקמפ