פטהוללה גילן
פטהוללה גילֶן (טורקית Fethullah Gülen, נולד ב-1942) הוא איש דת מוסלמי טורקי החי כיום בפנסילווניה. הוא מנהיגה הרוחני של "תנועת גילן", שלה השפעה גדולה בטורקיה, והיא שולטת במוסדות חינוך ודת רבים. הוא נחשב למנהיג רוחני בעיניהם של ראשי מפלגת הצדק והפיתוח בטורקיה, ביניהם ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן.
תוכן עניינים |
קורות חייו [עריכה]
פטהוללה גילן נולד בארזורום שבמזרח טורקיה ב-1941. אביו היה אימאם והוא קיבל חינוך מוסלמי בילדותו. פורסם שכבר בגיל 14 העביר את הדרשה הראשונה לשומעיו.
בשנת 1959 קיבל רישיון כמטיף מטעם המדינה בעיר אדירנה. ב-1966 הועבר לאיזמיר, שם החל להתמקד בנושאים של חינוך, מדע, כלכלה וצדק חברתי - נושאים שילוו אותו בהמשך דרכו. גילן פרש מתפקידו כמטיף רשמי בשנת 1981. מ-1988 עד 1991 הוא ערך סדרת דרשות פופולארית בערים המרכזיות של טורקיה. פעילויות אלה פרסמו אותו כאיש ציבור. בשנת 1994, השתתף בהקמת "קרן עיתונאים וסופרים" וקיבל את התואר "נשיא כבוד" על ידי הקרן.
כיום חי גילן במדינת פנסילבניה שבארצות הברית, בגלות מרצון.
דעותיו [עריכה]
השקפותיו של גילן נחשבות לליברליות במערב, יחסית לדמויות מוסלמיות פונדמנטליסטיות. הוא מגנה טרור בתוקף ורואה אותו כסותר את עקרונות האסלאם. באחת מהתבטאויותיו השווה טרוריסטים לאתאיסטים, באומרו ששניהם נדונים לענישה נצחית בידי אללה. הוא קורא לאימוץ המדע בטורקיה ולאסלאם המבוסס על חיפוש אחר טובת הכלל. הוא תומך בדיאלוג בין דתי עם היהדות והנצרות.
עם זאת, בטורקיה עצמה השקפותיו נחשבות לשמרניות ולמאיימות על המדינה החילונית. הוא תומך בחבישת רעלה ככיסוי ראש לנשים, וביקר בחריפות את הפמיניזם המערבי. התבטאויותיו בעד הפיכת טורקיה למדינה מוסלמית הביאו לפתיחת משפט כנגדו וגרמו לו לצאת לגלות בארצות הברית. בגלותו הוא ממעט מאוד להתבטא בנושאים פוליטיים. אחת מהתבטאויותיו יוצאות הדופן הייתה ביקורת על משט הספינות לעזה שהסתיים בהרג תשעה פעילים טורקיים ביוני 2010. הוא טען שמשט זה היה צריך להיות מתואם עם ישראל, והתייחס אליו כ"קריאת תִּגָּר על סמכות, שאינה יכולה להניב פירות". ביקורת זו הוסיפה לפולמוס הפנימי בטורקיה בנושא.
יחסו לממסד הפוליטי בטורקיה [עריכה]
גילן לא השמיע את קולו בציבור לגבי סגירתה של מפלגת הרווחה בשנת 1998 ושל מפלגת מעלות בשנת 2001. הוא אמנם פגש כמה פוליטיקאים כמו טנסו צ'ילר ובולנט אג'וויט, אבל הוא התחמק מפגישה עם מנהיגי המפלגות האסלאמית.
כוח כלכלי [עריכה]
גילן מאמין בכלכלת שוק וככזה, הסכים ודחף לבניית כח כלכלי, במקביל לכח הפוליטי.
בבעלות תנועת גילן מספר מוסדות ובנקים בטורקיה לרבות המוסד הפיננסי Bank Asya, העיתון Zaman ורבים אחרים המאפשרים שליטה והשפעה בקרב דעת הקהל הטורקית.
