פטהוללה גילן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פטהוללה גילן, 2012

פטהוללה גילֶן (טורקית Muhammed Fethullah Gülen, נולד ב-27 באפריל 1941) הוא איש דת מוסלמי, הנחשב על ידי רבים במערב כמתון, אף כי יש גם הרואים בו צד רדיקלי הרבה יותר‏[1]. אימאם לשעבר, וסופר טורקי, אשר עד לאחרונה היה מנהיגה הרוחני של מפלגת הצדק והפיתוח השלטת בטורקיה, לרבות של ראש הממשלה רג'פ טאיפ ארדואן. בין ארדואן לבינו נוצר קרע של ממש, ככל הנראה כבר ב-2010, אך היקפו התגלע לציבור רק ב-2013. חי כיום בפנסילווניה עם כמאה מאנשיו. מנהיגה הרוחני של "תנועת גילן", שלה השפעה גדולה, והיא שולטת במוסדות חינוך ודת רבים בטורקיה, עד היום, בנוסף לאמצעי תקשורת ומוסדות כלכליים. תקציבה של התנועה הוערך ב-2007 כעומד על כ-25 מיליארד דולר.

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פטהוללה גילן נולד בארזורום שבמזרח טורקיה ב-1941. אביו היה אימאם והוא קיבל חינוך מוסלמי בילדותו. פורמלית, למד בבית ספר יסודי חמש שנים בלבד. פורסם שכבר בגיל 14 העביר את הדרשה הראשונה לשומעיו.

בשנת 1959 קיבל רישיון כמטיף מטעם המדינה בעיר אדירנה. ב-1966 הועבר לאיזמיר, שם החל להתמקד בנושאים של חינוך, מדע, כלכלה וצדק חברתי - נושאים שילוו אותו בהמשך דרכו. ב-1971 נעצר על ידי השירות הביטחון הטורקי, עקב ניהול מחנות קיץ דתיים והטפות דתיות לבני נוער, פעולה אסורה אז בטורקיה, החילונית על פי חוקתה. גילן פרש מתפקידו כמטיף רשמי בשנת 1981. מ-1988 עד 1991 הוא ערך סדרת דרשות פופולארית בערים המרכזיות של טורקיה. פעילויות אלה פרסמו אותו כאיש ציבור. בשנת 1994, השתתף בהקמת "קרן עיתונאים וסופרים" וקיבל את התואר "נשיא כבוד" על ידי הקרן.

ב-1999 היגר גילן למדינת פנסילבניה שבארצות הברית, בגלות מרצון, ככל הנראה מחשש מפני העמדתו לדין, עקב עמדות שפורשו כדוגלות בהפיכתה של טורקיה למדינה אסלאמית, בניגוד לחוקתה החילונית. ב-2000 הוא אכן הועמד לדין בהיעדרו, בגין הבעת עמדות שכאלה, אך תוך כדי ההליכים המשפטיים, בנובמבר 2002 עלתה לשלטון בטורקיה המפלגה שהוא נחשב למנהיגה הרוחני, מפלגת הצדק והפיתוח, האווירה במדינה כולה השתנתה וב-2008 הוא זוכה מכל אשמה.

דעותיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

השקפותיו של גילן נחשבות לליברליות במערב, יחסית לדמויות מוסלמיות פונדמנטליסטיות. הוא מגנה טרור בתוקף ורואה אותו כסותר את עקרונות האסלאם. באחת מהתבטאויותיו השווה טרוריסטים לאתאיסטים, באומרו ששניהם נדונים לענישה נצחית בידי אללה. הוא קורא לאימוץ המדע בטורקיה ולאסלאם המבוסס על חיפוש אחר טובת הכלל. הוא תומך בדיאלוג בין דתי עם היהדות והנצרות.

עם זאת, בטורקיה עצמה השקפותיו נחשבות לשמרניות ולמאיימות על המדינה החילונית. הוא תומך בחבישת רעלה ככיסוי ראש לנשים, וביקר בחריפות את הפמיניזם המערבי. התבטאויותיו בעד הפיכת טורקיה למדינה מוסלמית הביאו לפתיחת משפט כנגדו וגרמו לו לצאת לגלות בארצות הברית. בגלותו הוא ממעט מאוד להתבטא בנושאים פוליטיים. אחת מהתבטאויותיו יוצאות הדופן הייתה ביקורת על משט הספינות לעזה שהסתיים בהרג תשעה פעילים טורקיים ביוני 2010. הוא טען שמשט זה היה צריך להיות מתואם עם ישראל, והתייחס אליו כ"קריאת תִּגָּר על סמכות, שאינה יכולה להניב פירות". ביקורת זו הוסיפה לפולמוס הפנימי בטורקיה בנושא.

יחסו לממסד הפוליטי בטורקיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילן לא השמיע את קולו בציבור לגבי סגירתה של מפלגת הרווחה בשנת 1998 ושל מפלגת מעלות בשנת 2001. הוא אמנם פגש כמה פוליטיקאים כמו טנסו צ'ילר ובולנט אג'וויט, אבל הוא התחמק מפגישה עם מנהיגי המפלגות האסלאמית.

כוח כלכלי[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילן מאמין בכלכלת שוק וככזה, הסכים ודחף לבניית כח כלכלי, במקביל לכח הפוליטי.

בבעלות תנועת גילן מספר מוסדות ובנקים בטורקיה לרבות המוסד הפיננסי Bank Asya, העיתון Zaman ורבים אחרים המאפשרים שליטה והשפעה בקרב דעת הקהל הטורקית.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]