פטריק זיסקינד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פטריק זיסקינדגרמנית: Patrick Süskind;‏ נולד ב-26 במרץ 1949) הוא סופר ותסריטאי גרמני. התפרסם במיוחד בשל ספרו רב-המכר "הבושם" (1985), שעלילתו מתרחשת בצרפת של המאה ה-18 ובשל הדרמה-מונולוג במערכה אחת "הקונטרבס" (1981) אותה כתב.

מבקר הספרות הנודע מרסל רייך רניצקי התלהב מקריאת הרומן "הבושם" והתבטא כך: "הנה עדיין זה קורה או קורה לנו שוב: סופר גרמני השולט על השפה הגרמנית; מספר בן זמננו היודע למרות זאת לספר סיפור; כותב רומנים שאינו מטריח את קוראיו עם השתקפות הפופיק של עצמו בראי; מחבר צעיר שבכל זאת איננו משעמם".

זיסקינד מחלק את זמנו בין מינכן, זֵהיים (Seeheim) על האגם שטארנברג ומונטולייה (Montolieu) שבצרפת.

רקע משפחתי וילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

זיסקינד נולד בבוואריה, באמבך (Ambach) על הגדה המזרחית של אגם שטארנברג (Starnberger See). בן שני לוילהלם עמנואל זיסקינד, סופר, מתרגם, בלשן ועתונאי בעתון הליברלי "זידדויטשה צייטונג", ידיד של הסופר קלאוס מאן, ולאם מורה לחינוך גופני. למשפחה שורשים גם באזור וירטמברג. לפי ענף זה של המשפחה, הסופר הוא צאצא לפרשן התנ"ך הנוצרי לותרני יוהאן אלברכט בנגל (1687 - 1752) ודרכו גם של התאולוג הלותרני השוואבי, יוהנס ברנץ (1499 -1570) מאנשי הרפורמציה. פטריק זיסקינד גדל בכפר הבווארי הקטן הולצהאוזן. אחרי לימודים בבית הספר היסודי ובתיכון בכפר ואחרי מילוי השירות הלאומי (במקום שרות צבאי), בין השנים 1974-1968 למד היסטוריה של ימי הביניים והיסטוריה מודרנית במינכן ובנוסף שני סמסטרים בעיר אקס-אן-פרובנס על מנת לשפר את ידיעת השפה הצרפתית. באותה תקופה בעת לימודיו באוניברסיטה התחיל לכתוב את היצירות הספרותיות הראשונות. השתתף גם כן בקורסים לאנגלית, ספרדית, לטינית, יוונית עתיקה, מדעי המדינה, אמנות ותאולוגיה. עבודת הגמר שלו דנה בתפיסות הפוליטיות והחברתיות של ג'ורג' ברנרד שו. בילדותו ובנעוריו למד פסנתר כחובב, עד גיל 19.

חיים רחוקים מאור הזרקורים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתום לימודיו התפרנס זיסקינד מעבודות מזדמנות בעתונים, כמו כן במחלקת הפטנטים של חברת סימנס, כפסנתרן במועדונים וכמאמן אישי לטניס שולחן. משנות השמונים הקדיש עצמו בעיקר לכתיבת ספרות ותסריטים. זיסקינד שומר בקנאות על פרטיותו, מתראיין לעתים רחוקות מאוד, נמנע מהופעות פומביות ואף דחה כמה מחוות הערכה למפעלו הספרותי, כמו את הפרס טוקאן (1987) מטעם העיר מינכן, את הפרס לספרות של העתון פרנקפורטר אלגמיינה צייטיונג (FAZ) באותה שנה (1987), את פרס גוטנברג ואת הפרס הצרפתי לספרי ביכורים בשנת 1986. זיסקינד לא בא אפילו לבכורה העולמית של הסרט שהופק לפי ספרו "בושם", במינכן ב-7 בספטמבר 2006. בתסריטו לקומדיית הקולנוע "רוסיני" שיקף זיסקינד בנימה של אירוניה עצמית היבטים מחיי עצמו. למשל בבניית דמות המחבר הביישן המסרב אפילו תמורת סכומים מכובדים לאשר עיבוד ספרו לסרט. המפיק באותו התסריט דומה למפיק ברנד אייכינגר (מחברת "קונסטנטין פילם") אשר, לפי שמועות, ביקש לפני שנים רבות לקנות מזיסקינד את הזכויות לעיבוד ספרו "בושם" לסרט קולנוע ונענה רק ב-2001 תמורת סכום של 10-5 מיליון אירו, לפי גרסאות שונות. אין בנמצא צילומים של זיסקינד פרט לכמה צילומים משנות השמונים. פעם אחת הופיע בהופעת קמאו קצרה בסדרת הטלוויזיה. הטלוויזיה הבווארית שידרה תוכנית על זיסקינד במסגרת הסדרה "גדולי הבווארים" אבל הסופר לא השתתף בה.

הסופר חי לרוב במינכן עם בת זוגו, טטיאנה גראף, ובנו, יאקוב.

אחיו הבכור, מרטין ע. זיסקינד, הוא עתונאי מוכר ,יליד 1944, בין היתר כתב נאומים לקאנצלר וילי ברנדט בשנים 1975 - 1977.

יצירתו הספרותית[עריכת קוד מקור | עריכה]

המפורסם בספריו הוא הרומן "הבושם" (1985), שתורגם ל-46 שפות ונמכר ב-15 מיליון עותקים. השוו הצלחה זו לפריצה המסחרית שעשה עשרות שנים קודם לכן הרומן "במערב אין כל חדש" מאת אריך מריה רמרק. בשנת 2006 עובד לסרט בבימויו של טום טיקוור. הזכויות והוצאות הפיתוח ניתנו לחברת ההפקות "קונסטנטין פילם" ולברנד אייכינגר תמורת סכום המשוער, לפי שמועות, של בין חמישה לעשרה מיליון אירו.

פרט לכך כתב זיסקוינד תסריטים לסדרות הטלוויזיה "מונאקו פראנצה" (1982) ו"קיר רויאל" (1986), כמו כן לקומדיית הקולנוע "רוסיני והסוגיה הרצחנית מי שכב עם מי?" (2005).

בתחילת הקריירה הספרותית שלו כתב זיסקינד בשנת 1981 את המונולוג "הקונטרבאס" במערכה אחת שזכה אחרי הבכורה בתיאטרון קובייה במינכן, בהצלחה יוצאת מן הכלל על בימות התיאטראות דוברי הגרמנית והבינלאומיים. בשנים 1984 - 1985 היה הקונטרבאס המחזה שהוצג הכי הרבה על במות גרמניה - כ500 הופעות. לעתים קרובות מתאר זיסקינד דמויות של אנטי-גיבורים המחפשות את מקומן בעולם וביחס לזולת. הנובלה פרי עטו "סיפורו של מר זומר" אוייר על ידי הקריקטוריסט הצרפתי ז'אן ז'אק סמפה.

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

המחזה הוצג בשנת 2001 בפסטיבל תיאטרונטו ביפו במסגרת תיאטרון מלנקי, בבימויו של איגור ברזין עם השחקן מיכאל טפליצקי שזכה בפרס הפסטיבל.
  • הבושם 1985 Das Parfum - רומן
תורגם לעברית על ידי ניצה בן-ארי, בהוצאה לאור מודן, 1988.
  • היונה 1987 Die Taube - סיפור
תורגם לעברית על ידי רחל בר חיים, הוצאה לאור "עם עובד" 1995.
  • סיפורו של מר זומר 1991 Die Geschichte von Herrn Sommer-רומן - תורגם לעברית על ידי אילנה המרמן, עם עובד, 1992
  • שלשה סיפורים והסתכלות אחת' 1995 Drei Geschichten
  • על אהבה ומוות 2006 Über Liebe und Tod - מסות - תורגמו לעברית על ידי יונתן ניראד, עם עובד,2009

תסריטים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • השגעון הנורמלי לגמרי 1980 Der ganz normale Wahnsinn,

יחד עם הלמות דיטל

  • הסדרה "מונאקו פראנצה" 1982 -Monaco Franze יחד עם הלמות דיטל
  • סדרת הטלוויזיה קיר רויאל 1986 Kir Royal יחד עם הלמות דיטל
  • רוסיני או הסוגיה הרצחנית , מי שכב עם מי 1997
Rossini – oder die mörderische Frage, wer mit wem schlief

עם הלמות דיטל

  • על חיפוש החיים ומציאתם 2005 Vom Suchen und Finden der Liebe יחד עם הלמות דיטל

ספרי פטריק זיסקינד ומוזיקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]