פנגיורישטה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פָּנַגְיוּרִישְטֶה
Панагюрище
Panagyurishte-coat-of-arms.svg
סמל העיר
Panagyurishte-from-the-Monument-Hilltop.jpg
העיר ממרום האנדרטה לזכר מרד אפריל הבולגרי
מדינה / טריטוריה Flag of Bulgaria.svg  בולגריה
מחוז פאזארדז'יק
ראש העיר גאורגי גרניקוב
שטח 221.78 קמ"ר
גובה 550 מטרים
תאריך ייסוד שלהי המאה ה-15
אוכלוסייה
 ‑ בעיר

18,487‏  (נכון ל-2010)
קואורדינטות 42°30′N 24°11′E / 42.500°N 24.183°E / 42.500; 24.183קואורדינטות: 42°30′N 24°11′E / 42.500°N 24.183°E / 42.500; 24.183
אזור זמן UTC +2
http://www.panagyurishte.org

פָּנַגְיוּרִישְטֶהבולגרית: Панагюрище) היא עיר במערב מרכזה של בולגריה, הרביעית בגודלה מבחינת כמות האוכלוסין במחוז פאזארדז'יק. שוכנת 91 קילומטרים מהבירה סופיה ו-43 קילומטרים מבירת המחוז פאזארדז'יק. שמה נגזר מהמילה היוונית "פאנגיורי", שמשמעה "יריד".

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראשית ההתיישבות האנושית באזור מתוארכת לתקופת האבן החדשה באלף ה-3 לפנה"ס. שרידי יישוב מאורגן המצויים בסמיכות לעיר מתוארכים למאה ה-5 לפנה"ס. בשלהי 1949 במהלך עבודות להרחבת מפעל לאריחים המצוי בפאתי העיר, נתגלו כלי זהב מתקופת הממלכה התראקית ובכלל זה מערכת כלי אוכל. מה-8 בדצמבר 1949 מוצג האוסף לציבור ונודע בשם האוצר מפנגיורישטה[1]. במהלך המאה ה-1 נכבש האזור על ידי האימפריה הרומית ובמקום נתגלו שרידי קברים רומים מ-המאה ה-4. בהמשך עבר האזור לחזקת האימפריה הביזאנטית וב-821 נכבש על ידי מאלאמיר ח'אן האימפריה הבולגרית הראשונה. בשלהי המאה ה-14 נכבש השטח על ידי האימפריה העות'מאנית ולאחר החרבת בירת האימפריה הבולגרית השנייה טרנובו הגיעו פליטים רבים לכפר שבאותה העת נקרא אָסֶנֶוְוצִי והיה סמוך למיקומה של העיר המודרנית. במהלך המאה ה-15 נערך במקום יריד שבועי ובסמוך לכפר אסנווצי התפתח ייישוב שהיה גם מרכז מסחרי, מנהלי וצבאי עות'מאני. מקובל לייחס את מועד הקמת הייישוב המודרני לתקופה זו.

במהלך המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-1878) נכבשה העיירה על ידי צבא האימפריה הרוסית, אך מתוקף סיכומי קונגרס ברלין נותרה חלק מהמחוז האוטונומי רומליה המזרחית. ב-1885 הכריז אלכסנדר בטנברג שליט נסיכות בולגריה על איחוד בין מחוז רומליה המזרחית לנסיכות והעיירה עברה לחזקת בולגריה‏[2].

כלכלה ודמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

באזור העיר מצויים מכרות ומפעלי עיבוד נחושת וכן מפעלי טקסטיל ומזון. בפנגיורישטה תחנת רכבת המצוייה על הקו סופיהפלובדיב וכן מספר כבישים בין עירוניים. אוכלוסיית העיר מצויה במגמת קיטון (תמותה לעומת ילודה) ובעשור הראשון של המאה ה-21 קטן מספרה ב-8.5%. 49.21% הם גברים ו-50.79% הן נשים. 97.3% מקרב האוכלוסייה הם ממוצא בולגרי, 2.2% הם צוענים ו-0.2% ממוצא טורקי[3].

אקלים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפנגיורישטה שורר אקלים ממוזג כאשר ערכי הטמפרטורה הממוצעים נעים ממינוס 1.1oc בינואר ועד 20.6oc ביולי. כמות המשקעים השנתית הממוצעת עומדת על 560 מילימטרים‏[4].

ערים תאומות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פנגיורישטה בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ האוצר מפנגיורישטה באתר bgtreasures.eu.
  2. ^ "ההיסטוריה של פנגיורישטה", באתר הרשות המקומית (בבולגרית).
  3. ^ "פנגיורישטה-סקירה דמוגרפית", באתר הרשות המקומית (בבולגרית).
  4. ^ "האקלים בפנגיורישטה", באתר הרשות המקומית (בבולגרית).


רשויות מקומיות וערי מחוז פאזארדז'יק שבבולגריה
פאזארדז'יקולינגראדפנגיורישטהספטמווריפשטרהרקיטובובראציגובובלובובאטאקלסיצ'ובוסטרלצ'ה מחוז פאזארדז'יק