רלב"ג

רלב"ג לוי בן גרשום 1288 –‏ 1344
תרומות עיקריות
ספרים במתמטיקה, המצאת מטה יעקב
נתונים נוספים ענף מדעי מתמטיקה,אסטרונומיה,פילוסופיה,פרשן המקרא, ארצות מגורים צרפת הערות רב

רבי לוי בן גרשון (בר"ת: רלב"ג) (1288 – 1344) היה פרשן המקרא, איש אשכולות, מדען, רופא, מתמטיקאי, ומחשובי הפילוסופים היהודיים. פעל בחבל פרובאנס שבדרום צרפת.

רלב"ג היה בקי במתמטיקה ובאסטרונומיה. הוא פיתח שני מכשירי תצפית אסטרונומיים משוכללים, ובשל כך זכה לשם בין מלומדי דורו. עניינו באסטרונומיה השפיע רבות על הפילוסופיה שלו. היו לו תרומות גם בתחום המתמטיקה. מחקריו באסטרונומיה זכו להערכה רבה ותורגמו ללטינית בפקודת האפיפיור קלמנס השישי, וכן קרוי על שמו מכתש בירח - המכתש Rabbi Levi. בספרו "מעשה חושב" (1321), הוכיח משפטים שונים בקומבינטוריקה, בהם חישוב מספר הצירופים והתמורות, ואף כתב הוכחות באינדוקציה מתמטית.

בשיטתו הפילוסופית הולך רלב"ג אחרי הרמב"ם ואריסטו, אך גם חולק עליהם בחריפות (למשל, הוא מבטל מכל וכל את תורת שלילת התארים המיימונית) ומעלה שורה של רעיונות מקוריים, חלקם יוצאי דופן במחשבה היהודית.

ביוגרפיה

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ראו פירוט בדף השיחה.

בן גרשום נולד בעיר בניולס (Bagnols) אשר בלנגדוק, בצרפת. יש הטוענים כי היה צאצא לרמב"ן, אך ככל הנראה אין זה נכון.

הפילוסופיה של רלב"ג

בשאלת קדמות העולם נוקט רלב"ג עמדה חד משמעית לטובת התפיסה שהעולם נברא. הוא סבור שזמן עבר לעולם אינו יכול להיות אינסופי בגודלו, ועל כן חייבת להיות לו נקודת התחלה. עם זאת, הוא סבר שחומר גולמי (היולי) היה קיים תמיד והוא מה שקרוי "תוהו ובוהו", בניגוד לדעת הרמב"ם אשר סבר שהיה חידוש גמור. אפשר לראות בדעתו של הרלב"ג, כי החומר ההיולי היה קיים תמיד, דעה חדשה ביהדות בדבר קדמות ללא הגבלת זמן לכיוון העבר. הרלב"ג הקים עליו מתנגדים, בין היתר בשל דעה זו. בנוסף, הרלב"ג טוען בספרו "מלחמות השם" כי העולם נוצר יש מיש ולא יש מאין, דבר שסותר את העובדה שהעולם לא היה קדמון אפילו בפוטנציאל, ובהקדמתו לספר זה הוא מתנגד לדעת הרמב"ם שלפיה אין מקום לחקירה בנושא קדמות העולם.

רלב"ג היה מאמין נלהב באסטרולוגיה. הוא סבר שהעולם מתנהל על פי דטרמיניזם אסטרולוגי, ואילו הנביא הוא זה המסוגל להשיג את הידע האסטרולוגי, ולהסיק ממנו. מצד שני סבר הרלב"ג שחופש הבחירה של האדם אינו כפוף לדטרמיניזם אסטרולוגי. לא רק זאת, אלא שאפילו אלוהים אינו יכול לדעת מה צפוי האדם לעשות, שהרי ידיעה כזו תפגום ביכולת הבחירה החופשית של הפרט. דעה זו של הרלב"ג היא חריגה ביהדות, אף שהיו הוגים נוספים, כרבי רפאל בירדוגו, שסברו כך ואף מצאו לדעה זו סימוכין בדברי חז"ל ובפירוש רש"י לתלמוד.

ההשגחה, בעיני רלב"ג, היא שינוי ההתנהגות לכזו שהכוכבים מנבאים לה תוצאה טובה. התוצאה הסופית היא שאדם המיטיב את דרכיו, יוטב לו. גם הנס פירושו יכולתם של אדם או קיבוץ אנשים להתאים את התנהגותם לכזו, שעל פי מנהג הכוכבים, צפויה להיות מתוגמלת בנס. עם זאת, צמצם הרלב"ג בפרשנותו את מושג הנס המקראי (אירוע "שמש בגבעון דום וירח בעמק אילון" של ספר יהושע, לא כלל לדעתו כל שינוי במהלך השמש. הנס היה שבני ישראל הספיקו בזמן קצר מלאכה שבדרך כלל נדרש לה זמן מרובה).

בספרו "מלחמות השם" מבטא הרלב"ג בחריפות את דעתו על כך שהמנהיג והאחראי על העולם הוא "השכל הפועל" ואילו האל אינו משפיע באופן ישיר על העולם אלא על ידי אמצעי, דהיינו, השכל הפועל. תפישה זו גודרת את כל הפעולות הנעשות בעולם זה על ידי הטבע, שכן השכל הפועל, שמוגבל על ידי חוקים מסוימים, הוא המשפיע על עולם הזה. מחלוקת זו באה לידי ביטוי באופן ההשגחה, בהסבר לנסים ובדרכי הנבואה (בעוד שהרמב"ם טוען שאדם צריך תנאים מסוימים כדי שתחול עליו הנבואה, בנוסף לרצון האלוהי להשפיע על אדם זה את השפע, טוען הרלב"ג שמספיקים התנאים הנזכרים בלבד, ללא שום רצון אלוהי - פעולות מסוימות יגררו בהכרח תוצאות מסוימות).

בשאלת הישארות הנפש נוקט רלב"ג עמדה אריסטוטלית שכלתנית אופיינית. רק המרכיב השכלי שבנפש האדם נותר, ואילו מרכיביו האחרים נעלמים. עם זאת, הוא טוען שמכיוון שהתפיסה השכלית היא אינדיווידואלית, הישארות כזו של הנפש היא הישארות פרטית.

הרציונליזם של רלב"ג הביא אותו להביע דעות מזלזלות לגבי מעמד האישה, שאותה, בהשפעת השקפות אריסטוטליות, הוא תיאר כמי שנמצאת בדרגת ביניים בין האדם לבין החיות.

היחס לרלב"ג

שלא כהוגים נועזים אחרים, כמו רבי יוסף אבן כספי ויצחק אלבלג, לא הוצא רלב"ג מחוץ לתחומה של היהדות המסורתית. אומנם ספרו "מלחמות ה'" זכה לכינוי "מלחמות על ה'", בידי מתנגדיו, אבל בסופו של דבר הוא זכה להערכה רבה. פרשנותו על התנ"ך מצוטטת עד עצם היום הזה בספרות הלכה ומחשבה (במיוחד אהוד פירושו למשלי כ"ט י"ח, המתפרש כהתקפה על אפשרות קיומו של מוסר טבעי שאינו מוסר התורה). בשם ר' ברכיאל, מקובל שחי במאה הארבע-עשרה, מובא ש"דברי הרמב"ם קרובים אל האמת יותר מאל השקר, דברי הרלב"ג קרובים אל השקר יותר מאל האמת, ואילו ספר הכוזרי כל דבריו אמת". עם זאת מסופר שכאשר שמע פעם הגאון מווילנה דברים בגנותו של הרלב"ג הגיב באומרו: "הלוואי ואשב לצידו בגן עדן".

ספריו ומחקריו

פירושו למקרא

בפירושו למקרא משלב הרלב"ג את הידע הנרחב שלו בפילוסופיה, במתמטיקה ובאסטרונומיה, אולם במיוחד בולט העיסוק הנרחב בתחום ההלכתי. בפירושו מנסה לחבר הרלב"ג בין מדרשי ההלכה ומסורת התורה שבעל פה לבין פשוטם של הפסוקים, וכן מקדיש מקום רב לפסיקת ההלכה. רלב"ג מחלק את פירושו לשלושה חלקים: ביאור המילות, ביאור דברי הפרשה והתועלות, שהן סיכום והפקת לקחים בעיקר בדעות, במידות ובמצוות. בפירושו למקרא מפנה רלב"ג פעמים רבות לספרו הפילוסופי "מלחמות ה'". פירושו של הרלב"ג לתורה היה בתקופתו אחד הפירושים הפופולארים לתורה, ועדות לכך הדפסתו כבר בעשור הראשון לדפוס העברי (מנטובה רל"ו). למרות הפופולאריות הרבה לה זכה הפירוש, לא הוכנס פירוש הרלב"ג במהדורת מקראות גדולות בבית הדפוס של דניאל בומברגי בונציה, אך נדפס שם כספר נפרד בשנת ש"ז. בדורנו הודפס הספר במספר מהדורות מחודשות, של מוסד הרב קוק, בתוך מהדורת הכתר של אוניברסיטת בר-אילן, וכן יצא לאור במהדורה מדעית בהוצאת מכון מעליות.

פירושו לשיר השירים

פירושו של רלב"ג על שיר השירים ייחודי אף הוא. רוב רובם של חכמי ישראל פרשו את שיר השירים כשיר אהבה בין עם ישראל לה', ואילו רלב"ג מפרש את שיר השירים כטקסט שמטרתו היא אפיסטמולוגית; לדעתו, שיר השירים מסביר לקורא אותו כיצד יש לגשת למציאות ובאילו כלים עלינו לחקור אותה. לשיטתו, שיר השירים כתוב כמחזה שמשתתפות בו שלוש ישויות בשתי שיחות. דו-שיח אחד הוא בין השכל ההיולי לבין כוחות הנפש, ודו-שיח שני הוא בין השכל ההיולי לשכל הפועל. יש חוקרים הרואים את פירושו לשיר השירים כחלק מן הפולמוס בשאלת לימוד הפילוסופיה - האם ראוי ללמוד פילוסופיה, מיהו הראוי ללמוד, ובאיזה גיל.

עבודות במתמטיקה ואסטרונומיה

מטה יעקב

בשנת 1321 כתב הרלב"ג ספר בשם "מעשה חושב" בהקשר לפעולות חשבון, כולל שורש ריבועי ושורש שלישי, זהויות אלגבריות, סכומי סדרות חשבוניות, מקדמים בינומיים וזהויות קומבינטוריות שונות. בשנת 1341 הוא כתב ספר בשם "חכמת התשבורת" (על סינוסים, מיתרים וקשתות) בנושא טריגונומטריה כולל הוכחת משפט הסינוסים וטבלאות סינוסים בדיוק של 5 ספרות. שנה מאוחר יותר הוא כתב ספר פרושים על ספרי אוקלידס.

הרב ד"ר נחום רבינוביץ'‏‏ טען שהרלב"ג היה "הכותב הראשון שהשתמש באינדוקציה באופן שיטתי, ושהכיר בה כהליך מתמטי נפרד". לוי בן גרשום כתב כמה ספרי הערות על "יסודות" של אוקלידס; בספר "מעשה חושב" (1321) הוא באר את הספרים השביעי, השמיני והתשיעי של אוקלידס, והוכיח תוצאות קומבינטוריות משל עצמו. לשיטה של עלייה צעד אחר צעד ששימשה אותו בהוכחות הוא העניק את השם העברי "הדְרגה". רבינוביץ' הציע שהרלב"ג יכול היה לשאוב את רעיונותיו מפירושו של שבתאי בן אברהם דונולו (913-970) לספר יצירה, שמנה תמורות והסביר כיצד לחשב (רקורסיבית) את מספר התמורות של 3 עצמים מזה של 2 עצמים, של 4 מזה של 3, של 5 מזה של 4, וכן הלאה, עד לתמורות של 7 עצמים (אותן הוא מנה אחת לאחת).

לרלב"ג מיוחסת המצאתו של מכשיר המדידה מטה יעקב, ששימש נווטים בלב ים כארבע מאות שנים.

הוא עשה תצפיות של ליקוי ירח בשנת 1337 וליקוי חמה בשנת 1335.

לקריאה נוספת

• Charles Touati,La pensée philosophique et théologique de Gersonide,éditions de Minuit, Paris 1973
• יוסף שצמילר, הרלב"ג וקהילת אוראנז' בימי חייו, מחקרים בתולדות עם-ישראל וארץ-ישראל ב (תשלב) עמ' 111-126; הנ"ל, שם ג (תשלה) 139-143.
• אברהם בן עזרא, עיונים בחכמת הרלב"ג, מבוא ופרקי פרשנות וביאורים על התורה לפי סדר פרשיות השבוע, תוך הסתמכות על כתבי הרלב"ג, הוצאת "קרטוב" תשס"ז.
• ר' לוי בן גרשום, פירוש לשיר השירים, ההדיר מנחם קלנר, הוצאת אוניברסיטת בר-אילן

קישורים חיצוניים

• לוי בן גרשון באנציקלופדיה יהודית "דעת"
• אלי פריימן וברוך ברנר, פירוש רלב"ג לתורה, מחניים, גיליון 4(ב) תשנ"ג
• הרב ברוך ברנר, יחסו של הרלב"ג לדרכו של הרמב"ם במניין המצוות, מעליות כ'
• אורי קציר, "המרובע ההווה מנקבץ הנמשכים", אתר אפלטון
• דב שוורץ, על קובץ מאמרים בנושא חייו והגותו של ר' לוי בן גרשם, עורך הקובץ-גד פרוידנטל, פעמים, 54, חורף תשנ"ג, עמ' 138-133
• הרב זאב סולטנוביץ', ‏הרלב"ג, באתר ישיבה

ספריו

• שתי מהדורות סרוקות של ספר מלחמות ה' לרלב"ג: ריווא די טרנטא 1560 וברלין 1923 באתר ספרים אונליין
• פירוש הרלב"ג על הנ"ך בקובצי טקסט להורדה

תקופת חייו של רלב"ג על ציר הזמן