פרז'מר
 סמל פרז'מר | |
 | |
| הכנסייה המבוצרת | |
| מדינה |
 רומניה |
|---|---|
| מחוז | בראשוב |
| קומונה | פרז'מר |
| חבל ארץ | ארץ הברסה (בורצנלנד), טרנסילבניה |
| מושל | Mihai-Florin Apafi |
| בירת הכפר |
פרז'מר  |
| שטח | 60.48 קמ"ר |
| גובה | 522 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בכפר | 8,647 (1 בדצמבר 2021) |
| קואורדינטות | 45°43′12″N 25°40′20″E / 45.72000°N 25.67222°E |
| אזור זמן | UTC +2 |
| http://www.zarnesti.go.ro/ | |
  | |
פרז'מר (ברומנית: Prejmer, בהונגרית: Prázsmár; בגרמנית: Tartlau) הוא כפר גדול (קומונה) בחלק הדרום-מזרחי של חבל טרנסילבניה שברומניה, ב"ארץ הברסה" או בגרמנית - בורצנלנד, הנמצא 18 ק"מ צפונית מזרחית לעיר בראשוב. הכפר ידוע בזכות הכנסייה המבוצרת שנמצאת בו. הקומונה פרזמ'ר מורכבת כיום מיישוב מרכזי ובעל אותו שם, פרז'מר, עיירה לשעבר, היישוב לונקה קלניקולוי (פרקשוואגו) - 3 ק"מ מהמרכז, ווהיישוב הקטן סטופיני פרזמ'רולוי (בגרמנית:רוהראו, בהונגרית:מהשקרט) הנמצא 4 ק"מ מהמרכז.
הכפר נחצה על ידי הנהר אולט אליו נשפך היובל ראול נגרו ("הנחל השחור" - בהונגרית: פקטיג')
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
מתיישבים דוברי גרמנית[1] הגיעו לראשונה לאזור בסביבות 1150, בהזמנת מלך הונגריה גזה השני. ב-1211 מלך הונגריה אנדראש השני הזמין את אבירי המסדר הטבטוני להתיישב באזור פרז'מר. כדי שיהוו מחסום לפולשים אפשריים מכיוון מעבר ההרים של בוזאו. זו גם הפעם הראשונה שפרז'מר מוזכרת בכתובים. אבירי המסדר הקימו במקום את מבצר טרטלאו עם הכנסייה בשנים 1212– 1213[2] כחלק מהתיישבותם בארץ הברסה (בורצנלנד). האבירים הטבטוניים סולקו ב-1225 על ידי אותו המלך אנדראש השני ששב ממסע הצלב, ובמקומם באו הנזירים הציסטרציאנים. אז התחילה להתפתח בקרבת המבצר העיירה טרטלאו או פרזמ'ר והיא הפכה ליישוב המזרחי ביותר של הסקסונים הטרנסילבנים.
במשך הדורות שלאחר מכן, תוך כדי מלחמות, נכבש הכפר, שהיה מיושב בגרמנים (סקסונים טרנסילבנים) נתינים של ממלכת הונגריה או של נסיכות טרנסילבניה, על ידי פולשים טטרים, הונגרים, עות'מאנים, קוזקים ורומנים מנסיכות מולדובה. המבצר עצמו נכבש רק פעם אחת, בשנת 1611, על ידי נסיך טרנסילבניה גאבור באטורי.
רוב התושבים ממוצא גרמני עזבו לגרמניה לאחר מהפיכת 1989.
דמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1800 חיו בכפר 2300 גרמנים (סקסונים טרנסילבנים) ו-1000 רומנים.
| מפקד | שייכות אתנית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| שנה | תושבים | רומנים | הונגרים | גרמנים | אחרים | |||
| 1850 | 3351 | 1044 | 17 | 2136 | 154 | |||
| 1900 | 3580 | 1336 | 123 | 2066 | 55 | |||
| 1941 | 5600 | 3263 | 157 | 2028 | 152 | |||
| 1977 | 9276 | 6937 | 385 | 1741 | 213 | |||
| 1992 | 8299 | 7555 | 301 | 238 | 205 | |||
| 2002 | 8316 | 7612 | 216 | 110 | 378 | |||
| 2011 | 8472 | 7349 | 154 | 71 | 898 | |||
במפקד בשנת 2011 מספר הכפר הגדול היה 8,472 תושבים, לעומת 8,316 בשנת 2002. מבחינה אתנית הייתה האוכלוסייה מורכבת בשנת 2011 מ:רומנים (86,74%), צוענים (6,02%) והונגרים (1,82%) וגרמנים (% 0.8). לגבי 4.51% אין מידע על שייכתם האתנית. לפי שייכות דתית - התושבים, נוצרים באמנותם, מתחלקים בין רוב נוצרי-אורתודוקסי (89,06%), רומיים-קתוליים (1,56%), פנטקוסטלים (1,3%) ושדתם אינה ידועה (4,57%)
הכנסייה המבוצרת[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – הכנסייה המבוצרת של פרז'מר
הכנסייה המבוצרת של פרז'מר היא "כנסיית מפלט" (אנ') שבנייתה החלה בתחילת המאה ה-12 על ידי אבירי המסדר הטבטוני ובהמשך על ידי הסקסונים הטרנסילבנים. היא חלק מאתר המורשת העולמית של הכפרים עם הכנסיות המבוצרות בטרנסילבניה. הכנסייה שהייתה במקורה קתולית הפכה ללותרנית בעקבות הרפורמציה הפרוטסטנטית במאה ה-16.
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הכביש הארצי DN10 עובר ליד פרז'מר.
- קו רכבת מחבר את פרז'מר עם בראשוב.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ שלימים נקראו סקסונים טרנסילבנים.
- ^ לפי מקור אחר ב-1218.