קובלא חאן (פואמה)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
השיר בכתב ידו של המשורר
העמוד הראשון של ההקדמה ממהדורת 1816
Disambig RTL.svgהמונח "קובלא חאן" מפנה לכאן. לערך העוסק בקיסר המונגולי קוּבּלַאי חַ'אן, ראו קובלאי חאן.

קובלא חאןאנגלית: Kubla Khan, a vision in a dream, fragment) היא קטע מפואמה מאת סמיואל טיילור קולרידג', שיצא לאור בשנת 1816 עם הקדמה מאת המשורר ועם כותרת המשנה "חיזיון בחלום, פרגמנט". בהקדמה מגולל המשורר סיפור מוזר לפיו הוכתבו לו 300 שורות שיר בחלומו, שעה שהיה שקוע בהזיה כתוצאה מסם אופיום שנטל כמשכך כאבים, 19 שנים קודם לכן, בשנת 1797 (צעד מקובל ולא בלתי-חוקי דאז). הוא הצליח להעלות על הכתב 54 שורות לפני שהופרע על ידי מכר, משחזר לכתוב, נשכח ההמשך מזכרונו. הפואמה בנויה משני חלקים, בראשון מתואר ארמונו הפלאי של הקיסר המונגולי קובלאי חאן, זאנאדוּ, ובשני מתוארת השתוקקות לקול זמרתה של נערה חבשית. הפואמה אינה דומה לשירים אחרים מאת המשורר והיא עוררה עניין רב בשל המסתורין האופפים אותה. לדברי אסף ענברי "זהו השיר הנחקר ביותר בתולדות הספרות האנגלית, אם לא בתולדות ספרות המערב כולה".[1]

רקע וההקדמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בסתיו 1797 חי קולרידג' בנת'ר סטווי שבדרום אנגליה, ובילה בטיולים בסביבה ויצירה משותפת עם חברו המשורר ויליאם וורדסוורת' ואחותו דורותי. באוקטובר אותה שנה חלה במהלך טיול ונאלץ לנוח מספר ימים בבקתה בחווה סמוכה. לפי ההקדמה לפואמה היה עמו באותה עת ספרו של סמואל פרצ'ס מ-1613 "מסע הצליינות" (Pilgrimage). הספר מכיל בין היתר את תיאורו של ארמונו של הקיסר קובלאי חאן, כפי שנמסר על ידי מרקו פולו. התיאור פותח במילים:

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בזאנאדה הקים קובלאי חאן ארמון שחומתו הקיפה 16 מייל רבועים של כרים פוריים, מעיינות נאים, נחלים משובבי נפש, שלל חיות יאות-לציד, ובמרכז - בית תענוגות מפואר הניתן להזזה ממקום למקום.

-- תרגום: אסף ענברי

אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

In Xanada did Cublai Can build a stately Pallace, encompassing sixteene miles of plaine ground with a wall, wherein are fertile Meddows, pleasant Springs, delightful Streames, and all sorts of beasts of chase and game, and in the midst thereof a sumptuous house of pleasure, which may be removed from place to place.

לדברי קולרידג', הוא סבל מכאב בטן ונטל מנת אופיום לשם הקלה, לאחר מכן קרא שורות אלה בספר ושקע בשינה עמוקה. בשנתו חווה חזיון מוחשי ביותר, במהלכו נגלו אליו הארמון, הגנים, הנהר "אלף" התת-קרקעי ועוד. החזיון אף נרקם והוכתב עבורו בכ-200 עד 300 טורי-שיר. לאחר שהתעורר מהשינה מיהר המשורר לכתוב את השורות שזכר. אולם, לאחר שכתב 54 שורות הופרע לפתע על ידי "אדם מפורלוק" (a person from Porlock), שהפריע לו. לאחר שסיים את עניינו עם האיש, חזר קולרידג' אל שולחן הכתיבה רק על מנת לגלות ששאר טורי השיר פרחו מזכרונו.

הסיפור בהקדמה מעורר תהיות רבות. ראשית, ספרו של פרצ'ס היה ספר עב-כרס ביותר (בין 900 ל-1,000 עמודים), לא ספר שנוטל עמו איש לטיול. שנית, הפואמה פותחת אמנם בתיאור הארמון, אך עד מהרה עוברת לתמונה שונה, נושא העלמה החבשית, שאינו קשור לחזיון לפי ההקדמה.

שורות לדוגמה מהפואמה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפתיחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בְּזַנַּאדוּ, קוּבְּלָא חָאן
עַל הֵיכַל־תַּעֲנוּגוֹת נֶאְדָּר צִוָּה :
שָׁם אַלְף, נְהַר הַקֹּדֶשׁ, זָרַם
בֵּין מְעָרוֹת לֹא מָדָד כָל אָדָם
מַטָּה, אֶל יָם נְטוּל־שֶׁמֶשׁ.

-- תרגום: נחום ונגרוב

אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

In Xanadu did Kubla Khan
A stately pleasure-dome decree :
Where Alph, the sacred river, ran
Through caverns measureless to man
Down to a sunless sea.

פתיחת החלק השני[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגום לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

עַלְמָה עִם קַתְרוֹס
בַּמַּחֲזֶה רָאִיתִי:
אָמָה כּוּשִׁית זוֹ הָיְתָה,
וּבַקַּתְרוֹס הִיא נִגְּנָה,
שׁוֹרְרָה עַל הַר אָבוֹרָה.

-- תרגום: נחום ונגרוב

אנגלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

A damsel with a dulcimer
In a vision once I saw:
It was an Abyssinian maid,
And on her dulcimer she played,
Singing of Mount Abora.

ביקורת ופרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עוד לפני שהשיר פורסם הראה אותו קולרידג' ללורד ביירון, שאהב אותו והאיץ בו לפרסמו, כך נהג גם וולטר סקוט. אולם משפורסם השיר בחוברת שכללה את השירים "קריסטבל" ו"מכאובי השינה", ב-1816, היא לא זכתה למכירות והתגובות עליה היו מעטות וגרועות ביותר. ההתייחסות לשיר הייתה כאל מוצר פגום, לא שלם ולא מובן. ביקורת עוקצנית התייחסה למכלול השירים ולהקדמה בציינה ש"השיקול האמנותי פגום בעת השינה".[2]

רק ב-21 באוקטובר 1821 חלה תפנית לקראת קריאה חיובית ושונה בפואמה, כאשר לי האנט ציין ב"אקזמינר" שאין להתייחס אל הפואמה כאל שיר אלא כאל "מוזרות פסיכולוגית" המציגה לקורא מראות עומק ציוריים בדרך חדשה ובלשון חדשה.[3] לאורך המשך המאה ה-19, ככל שגבר העניין בפסיכולוגיה ובחקר החלומות הלכו ורבו ההתייחסויות לחוויה של קולרידג' וליכולתו של האדם לראות מראות אמת בחלומו, עם או בלי הסתייעות בסם פסיכואקטיבי.

ב-1927 טען ג'ון לווס (John Lowes) בספרו "Road to Xanadu" ("הדרך לזאנאדו"), מחקר בדרכי הדמיון, שהפואמה היא אחת היצירות הראויות לציון ביותר בספרות האנגלית.[4] הוא מציין את יכולתו של קולרידג' לצייר מראות חיים ומלאי דמיון באמצעות שימוש יצירתי וחדשני בשפה ובסמלים. צירופם של הארמון, הנהר התת-קרקעי, הנקיקים ומערות הקרח, סילון המים הפורץ ועוד יוצרים, לדבריו, מכלול שלם שלא נוצר מכל אחד מהדימויים בנפרד ומקנה תחושת מציאות למראה הדמיוני. במאמרו "The use of poetry and the use of criticism" ("השימוש בשירה והשימוש בביקורת") מ-1933 פתח טי אס אליוט במתקפה על ההילה לה החלה זוכה הפואמה. הוא טען שלא ניתן להתייחס לצמד הבתים כאל השיר כולו. השיר מעולם לא נכתב. השראה, דמיון ומקור יצירה מסתורי אינם די, יש צורך בארגון צורני וביצירה אמנותית כדי שאוסף שורות יוכל להקרא שיר[5] מאמר זה פתח בדיון על הקשר שבין צורת השיר ובין תוכנו ומה שהיה ברצונו להביע.

במהלך השנים נפוצו עשרות פרשנויות, בהן מרחיקות לכת, הקשורות לשדות הפסיכואנליזה, הפרהפסיכולוגיה, מין, שימוש בסמים, ואף היסטוריה ופוליטיקה.

ההתייחסות של בורחס[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסופר הארגנטיני חורחה לואיס בורחס הוקסם מסיפור הפואמה וחזר אליו מספר פעמים.[6] בחיבור קצר בשם "חלומו של קולרידג'" (שפורסם בספר "חקירות נוספות" מ-1952 וראה אור בעברית בספר "מבוכי הזמן" בתרגומו של יורם ברונובסקי ב-1986) מצביע בורחס על העובדה שב-1836 יצא בצרפת תרגום של "ספר ההיסטוריות" של ראשיד א-דין, ספר פרסי שחובר במאה ה-14 ושבו מופיעה הפסקה: "...הקים קובלאי חאן ארמון, הוא בנה אותו לפי תוכנית שנתגלתה לו בחלום ואשר נשמרה בזכרונו". בורחס מפליג מצירוף המקרים אל רעיון לפיו הארמון והפואמה אינם אלה התגלויות בעולמנו של חפץ מיסטי, שנגלה ליחידי סגולה שמימשו אותו, איש איש לפי יכולתו ודרכו, בהכרח באופן עמום ומקוטע ביחס למקור השמיימי.

האדם מפורלוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

המכר שהתדפק על דלתו של קולרידג' והפריעו מעבודתו זכה אף הוא להתייחסות נרחבת. יש שראו בו את האבטיפוס של הגורם המפריע, המעכב את היצירה ומונע את הוצאתה לאור, הגורם הארצי המטשטש את ההשראה האלוהית.

הדמות זכתה למספר התייחסויות בתרבות וה"אדם מפורלוק" היה למטבע לשון:

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Anonymous. "Samuel Taylor Coleridge". The Church Quarterly Review. Vol 37 (October 1893 - January 1894). London: Spottiswoode, 1894
  • Anonymous. Westminster Review. Vol 67 (January, April). Philadelphia: Leonard Scott, 1885.
  • Ashton, Rosemary. The Life of Samuel Taylor Coleridge. Oxford: Blackwell, 1997.
  • Barth, J. Robert. Romanticism and Transcendence. Columbia: University of Missouri Press, 2003.
  • Bate, Walter Jackson. Coleridge. New York: Macmillan, 1968.
  • Beer, John. Coleridge the Visionary. New York: Collier, 1962
  • Bloom, Harold. "Introduction" in Samuel Taylor Coleridge. Ed. Harold Bloom. New York: Infobase, 2010.
  • Bloom, Harold. The Visionary Company. Ithaca: Cornell University Press, 1993.
  • Burke, Kenneth. "'Kubla Khan': Proto-Surrealist Poem" in Samuel Taylor Coleridge. Ed. Harold Bloom. New York: Chelsea House, 1986.
  • Caine, T. Hall. Cobwebs of Criticism. London: Elliot Stock, 1883.
  • Doughty, Oswald. Perturbed Spirit. London: Associated University Presses, 1981.
  • Fruman, Norman. Coleridge, the Damaged Archangel. New York: George Braziller, 1971.
  • Fulford, Tim. "Slavery and Superstition in the Poems" in The Cambridge Companion to Coleridge. Ed. Lucy Newlyn. Cambridge: Cambridge University Press, 2002.
  • Furst, Lilian. Romanticism in Perspective. New York: St Martin's Press, 1969.
  • Holmes, Richard. Coleridge: Early Visions, 1772-1804. New York: Pantheon, 1989.
  • Holmes, Richard. Coleridge: Darker Reflections, 1804-1834. New York: Pantheon, 1998.
  • House, Humphry. Coleridge. London: R. Hart-Davis, 1953.
  • Jackson, J R de J. Coleridge: The Critical Heritage. New York: Barnes & Noble, 1970.
  • Jackson, J R de J. Coleridge: The Critical Heritage 1834-1900. New York: Routledge, 1995.
  • Knight, G. W. "Coleridge's Divine Comedy" in English Romantic Poets. Ed. M. H. Abrams. Oxford: Oxford University Press, 1975.
  • Lang, Andrew. "The Letters of Coleridge". Littell's Living Age. Vol. 206 (July, August, September). Boston: Littell and Co., 1895.
  • Lowes, John. The Road to Xanadu. Boston: Houghton Mifflin, 1927.
  • Mays, J. C. C. (editor). The Collected Works of Samuel Taylor Coleridge: Poetical Works I Vol I.I. Princeton: Princeton University Press, 2001.
  • Mays, J. C. C. "The Later Poetry" in The Cambridge Companion to Coleridge. Ed. Lucy Newlyn. Cambridge: Cambridge University Press, 2002.
  • McFarland, Thomas. "Involute and Symbol" in Coleridge, Keats, and the Imagination. Ed. J. Robert Barth and John Mahoney. Columbia: University of Missouri Press, 1990.
  • Perkins, David. "The Imaginative Vision of Kubla Khan: On Coleridge's Introductory Note" in Samuel Taylor Coleridge. Ed. Harold Bloom. New York: Infobase, 2010.
  • Radley, Virginia. Samuel Taylor Coleridge. New York: Twayne, 1966.
  • Rauber, D. F. "The Fragment as Romantic Form", Modern Language Quarterly. Vol 30 (1969).
  • Roe, Nicholas (2001), Samuel Taylor Coleridge and the sciences of life, Oxford University Press, ISBN 9780198187233,
  • Rzepka, Charles. The Self As Mind. Cambridge: Harvard University Press, 1986.
  • Schneider, Elisabeth. "Kubla Khan" in Coleridge. Ed. Kathleen Coburn. Englewood Cliffs: Prentice-Hall, 1967.
  • Sheppard, John. On Dreams. London: Jackson and Walford, 1847.
  • Singh, Sukhdev (1994), Coleridge and the New Criticism, Anmol Publications, ISBN 9788170418955

Sisman, Adam. The Friendship. New York: Viking, 2006.

  • Stillinger, Jack. "Pictorialism and Matter-of Factness in Coleridge's Poems of Somerset" in Samuel Taylor Coleridge. Ed. Harold Bloom. New York: Infobase, 2010.
  • Watson, George. Coleridge the Poet. New York: Barnes & Noble, 1966.
  • Wheeler, Kathleen. The Creative Mind in Coleridge's Poetry. Cambridge: Harvard University Press, 1981.
  • Woodberry, G. E. "Samuel Taylor Coleridge" in Library of the World's Best Literature. Vol VII. New York: R. S. Peale and J. A. Hill, 1897.
  • Yarlott, Geoffrey. Coleridge and the Abyssinian Maid. London: Methuen & Co, 1967.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ במאמר ב"הארץ", מנוע החיפוש google scholer מצא ביולי 2010 למעלה מ-12,000 מאמרים אקדמיים בנושא הפואמה
  2. ^ Samuel Taylor Coleridge: the critical heritage מאת De J. Jackson,James Robert de Jager Jackson‏ עמוד 216
  3. ^ Samuel Taylor Coleridge: the critical heritage מאת De J. Jackson,James Robert de Jager Jackson‏ עמוד 475
  4. ^ Lowes, John. The Road to Xanadu. Boston: Houghton Mifflin, 1927 עמוד 3
  5. ^ The use of poetry and the use of criticism מאת Thomas Stearns Eliot‏ עמוד 139
  6. ^ בין היתר בחיבור "הפרח של קולרידג'" שנדפס ב"גן השבילים המתפצלים" ובו השאלה "אם היה אדם עובר בחלומו בגן העדן ופרח היה ניתן בידו... ואם לאחר שהתעורר היה הפרח עדיין בידו - מה אז?"