קוגל
ערך זה עוסק בפשטידה מסורתית. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו קוגל (פירושונים).
קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה הנפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה, בדרך כלל על בסיס תפוחי אדמה או אטריות.
תוכן עניינים |
אטימולוגיה [עריכה]
מקור השם קוגל הוא במילה הגרמנית 'Kugel' שפירושה כדור, והוא נקרא כך על שם צורתו של הקוגל הנאפה בדרך כלל בתוך סיר עגול. באטימולוגיה העממית מקובל שמקור השם הוא בשיבוש המילה העברית 'כעיגול'[1].
סוגי קוגל [עריכה]
את הקוגל מכינים בהרבה וריאציות ותיבולים. העיקריים שבהם הם:
- קוגל אטריות (בשמו היידישאי 'לוקשן קוגל') - מכיל אטריות, ביצים, קרמל ותבלינים. גרסה מקומית של קוגל זה הוא הקוגל הירושלמי המתובל בחריפות, כאשר אצל יוצאי פולין מקובלת גרסה מתוקה יותר.
- קוגל תפוחי אדמה - בדרך כלל אפוי בתנור. אולם יש השתמשים במושג קיגלאך (רבים של קוגל) ככינוי ללביבות תפוחי אדמה מטוגנות.
- קוגל קמח (ביידיש: 'מעהל קוגל') - כופתאות בצק המתבשלות בתוך החמין.
- קוגל תפוחי עץ - פשטידת תפוחי עץ, צימוקים וקינמון עם אטריות רחבות.
קוגלים שונים קיבלו כינויים בהתאם למועדים או לאירועים בהם הם נאכלו כגון:
- גמורא קוגל - "קוגל גמרא" הנאכל על ידי חתן ביום חתונתו.
הקוגל במנהגים ובפולקלור [עריכה]
יש הנוהגים לאכול קוגל בשבת מפני שכך היא המסורת שבידם, שנים ארוכות. מאחר שניתן לשמור על חומו על פלטת שבת, הוא גם פרקטי לשבתות. כיום מקובל אצל היהודים החרדים לאכול את הקוגל בקידושא רבא לאחר תפילת שחרית בשבת בבית כנסת.
הקוגל מהווה מאכל מרכזי הנאכל במסגרת הטיש ביהדות החסידית. כך למשל מיוחסת לרבי מקומרנה האימרה "מי שלא אוכל קוגל בשבת, יש לחשוש ליהדותו"[2].
אימרה חסידית נוספת מתארת את הקוגל כ"בוכה כלאה, יפה כרחל, טוב כיעקב ואדום כעשיו".
מנהג חסידי נוסף הוא לאכול קוגלים כמספר ספרי התורה המוצאים באותה שבת (היינו בשבת ראש חודש נאכלים שני קוגלים).
קיים מנהג לאכול בשבת זכור ארבעה סוגים של קוגל, בהתאם לראשי התיבות: "עמלק": עפעל (ביידיש: תפוחי עץ), מעהל (ביידיש: קמח), לוקשן (ביידיש: איטריות) וקרטופל (ביידיש: תפוחי אדמה). ובכך לקיים את מצוות זכירת מעשי עמלק, או מחיית זכר עמלק על ידי אכילת הקוגלים.
לקריאה נוספת [עריכה]
- Prof. Allan Nadler, Holy Kugel: The Sanctification of Ashkenazic Ethnic Food in Hasidism, in Leonard J. Greenspoon, Ronald A. Simkins & Gerald Shapiro, eds., Food & Judaism (Omaha: Creighton University Press, 2005)
קישורים חיצוניים [עריכה]
- שגיא קופר, סיפור על קוגל לשבת, באתר ynet, 4 בדצמבר 2003
- רותי קינן, ריח של ילדות: קוגל לשבת, באתר ynet, 27 בינואר 2012
- אורלי פלאי-ברונשטיין, ארוחה משפחתית: קיגל ירושלמי, באתר וואלה!, 14 במאי 2012
הערות שוליים [עריכה]
- ^ Kugiel po polsku
- ^ שמיל הולנד, הרצאה של יד בן צבי על המטבח החסידי, 10 במאי 2012
