קוורום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

קוורוםלטינית: Quorum) הוא מונח המתאר דרישה למספר מינימלי של משתתפים בהצבעה כדי להקנות לה תוקף. קוורום יכול להידרש בפרלמנטים, משאלי עם, מועצות של רשויות מקומיות, חברות, ועוד. מקור המילה הוא במילה הלטינית quorum, "אשר מביניהם...", שהייתה חלק מטקסט קבוע מהמאה ה-15 ששימש להשבעת שופטים באנגליה.

בארצות הברית[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולם מלא בבית הנבחרים האמריקאי

לפי הפרק הראשון בחוקת ארצות הברית, הן בסנאט והן בבית נבחרים נדרש קוורום מינימלי של חצי מחברי הבית ועוד חבר אחד כדי לקבל החלטה. עם זאת, הוראה זו אינה נאכפת בדרך כלל. שני בתי הקונגרס פועלים לפי אקסיומה שהקוורום הדרוש התקיים, אלא אם כן אחד מחבריהם העלה, לפני הצבעה, טענה באשר להיעדרו. למעשה, אין בהיעדרו של קוורום כדי לפגוע בתוקפו של חוק, אם איש לא העלה טענה בעניין.

לעתים, העלאת טענת קוורום משמשת כאמצעי לעיכוב הליכי חקיקה, כסוג של פיליבסטר. פעולה זו מכונה "Quorum-busting". מקרה קיצוני של קוורום-באסטינג אירע בבית הנבחרים של טקסס בשנת 2003, כאשר כל החברים מטעם המפלגה הדמוקרטית נסעו לאוקלהומה כדי למנוע את חקיקתו של חוק. כדי להתמודד עם קוורום-באסטינג, נחקקו בשני בתי הקונגרס ובכמה ממדינות ארצות הברית הוראות המאפשרות ליושב ראש הבית להוציא לחברים נעדרים צווי הבאה. זו גם הסיבה שהחברים הדמוקרטים בחרו לעזוב לאוקלהומה, שבה ליושב ראש בית הנבחרים של טקסס אין סמכות.

בבריטניה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית הלורדים נדרש קוורום של 3 חברים כדי לקבל החלטות בעניינים פרוצדורליים, וקוורום של 30 חברים בחקיקת חוקים. מדובר בקוורום זניח למדי, שכן בבית הלורדים למעלה מ-700 חברים. בבית הנבחרים, שבו 646 חברים, נדרש קוורום של 40.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכנסת אין דרישה לקוורום, והחלטותיה יכולות להתקבל בכל פורום. חריג לכלל זה הוא החלטה של ועדת הכנסת בדבר הקדמת דיון בהצעת חוק, בו נדרש קוורום של שליש מחברי הוועדה.

לפי תקנון ישיבות המועצה, אין לפתוח ישיבת מועצה של עירייה אם לא נכחו בה רוב חברי המועצה. אם לאחר חצי שעה עדיין אין רוב, שליש מחברי המועצה יהוו קוורום. אם גם אז לא הושג קוורום, נדחית הישיבה בשבוע, ובמועדה החדש 3 חברים יהוו קוורום במועצות שבהן פחות מ-17 חברים, ו-5 חברים יהוו קוורום במועצות שבהן 17 חברים ומעלה. אם גם אז לא הושג קוורום, נדחית הישיבה בשבוע נוסף, ובמועד החדש כל מניין משתתפים יספיק.

חוק החברות קובע כי באסיפה הכללית של חברה דרושים שני בעלי מניות, המחזיקים בלפחות 25% מכלל המניות של החברה, ואולם לאחר חצי שעה כל מניין הוא חוקי.

לפי התקנון המצוי של בעלי הדירות בבית משותף, המופיע בחוק המקרקעין, אסיפה כללית של דיירי הבניין היא חוקית אם השתתפו בה בעליהן של לפחות מחצית מהדירות. עם זאת, קובע התקנון כי בהודעה על כינוס האסיפה ניתן להודיע כי אם לא יושג מניין, תכונס האסיפה במועד אחר שבו כל מניין יהיה חוקי.

חוקים ותקנות רבים קובעים דרישות קוורום בגופים ציבוריים שונים. עם גופים אלה נמנים, בין היתר, מינהלת הרשות לקידום מעמד האישה, האסיפה הכללית של מכון התקנים הישראלי, ועדות קלפי, מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, ועוד.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]