מניין
בהלכה, מניין הוא קבוצה של לפחות עשרה[1] יהודים בוגרים שהתקבצו יחדיו לשם קיום מצוות מסוימות שחובה לקיימן בנוכחות עשרה אנשים לפחות. אנשים אלו חייבים להיות גברים בוגרים – החל מגיל שלוש עשרה.
תוכן עניינים |
[עריכה] מקור המניין
הצורך במניין הוא בשל דרשת התורה "ונקדשתי בתוך בני ישראל"[2], ומקורות נוספים מבהירים שב"בני ישראל" הכוונה היא לעשרה אנשים.
[עריכה] מצוות המצריכות מניין
ביהדות, כל תפילה בציבור חייבת להתקיים עם מניין. תפילות ספציפיות המצריכות מניין הן:
אם קיים מניין בארוחה, מוסיפים את שם ה' לנוסח הזימון.
ישנם מצוות בהם המניין נדרש רק לכתחילה, אולם בדיעבד המצווה תתקיים גם אם אין מניין. למשל : ברית מילה, קידושין, קריאת המגילה בפורים ולווית המת.
[עריכה] דרישות המניין
על פי ההלכה לא יכולה אישה להיות מצורפת למניין גברים ממספר טעמים: א. מטעמי צניעות. ב. משום כבוד הציבור[3]. בזרם היהדות הרפורמית וחלקים של היהדות הקונסרבטיבית, גם נשים מהוות חלק ממניין.
בספירת מניין לצורך זימון בעשרה ישנה סיבה נוספת לכך שנשים לא מצטרפות, והוא הכלל ההלכתי שעל מנת להוציא מישהו ידי חובה יש צורך שהמוציא יהיה מחויב באותה רמת חיוב. כיוון שגברים מחויבים בברכת המזון מדאורייתא, ונשים מדרבנן אז הנשים לא יכולות להוציא את הגברים ידי חובתם בברכת המזון.
[עריכה] ראו גם
[עריכה] קישורים חיצוניים
- הרב אליעזר מלמד, הלכות מניין, באתר ישיבה
- תפילה במניין - חובה?, באתר מרכז ישיבות בני עקיבא
- מקור המניין, באתר שומרי משפט
[עריכה] הערות שוליים
- ^ אצל קהילת ביתא ישראל באתיופיה מניין מנה תריסר איש, כמספר שבטי ישראל.
- ^ ספר ויקרא, פרק כב, לב
- ^ מור וקציעה (או"ח סימן נה)
| חיי הקהילה היהודית | ||
|---|---|---|
| תפקידים |
מרא דאתרא • רב • דיין • פרנס • טובי העיר • שליח ציבור • גבאי • גבאי צדקה • בעל קורא • מוהל • שוחט • מלמד • דרשן • רב ראשי • חכם באשי • אדמו"ר |
 |
| מוסדות |
תלמוד תורה • ישיבה • כולל אברכים • מקווה • בית כנסת • בית מדרש • חברה קדישא |
|
| תפילה בציבור |
מניין • היכל/ארון קודש • חזנות • תפילת עמידה • שחרית • מנחה • ערבית • מוסף • קריאת התורה • שמע ישראל • ברכה • קידוש • רשימת תפילות וברכות |
|
| ניהול חיי הקהילה | ||
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו פסיקה הלכתית.
