קלמאר
.svg) סמל קלמאר | |
.jpg) | |
| מדינה |
 צרפת |
|---|---|
| חבל |
 איל-דה-פראנס |
| מחוז | או-דה-סן |
| מושל | Jean-Didier Berger |
| שטח | 8.77 קמ"ר |
| גובה | 120 מטרים |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בקומונה | 54,491 (1 בינואר 2021) |
| קואורדינטות | 48°48′03″N 2°15′43″E / 48.800833333333°N 2.2619444444444°E |
| אזור זמן | UTC+1 |
| https://www.clamart.fr | |
  | |
קלמאר (בצרפתית: קלמא' ⓘ?) היא קומונה בפרברים הדרום-מערביים של פריז, צרפת. היא ממוקמת 8.7 קילומטרים (5.4 מיל) ממרכז פריז.
העיירה מחולקת לשני חלקים, מופרדים על ידי יער: bas Clamart, המרכז ההיסטורי, ו-petit Clamart עם עיור שפותח בשנות ה-60 והחליף את שדות האפונה ששכנו במקום. קנטון קלמאר כולל רק חלק מהקומונה. החלק השני של הקומונה שייך לקנטון לה פלסיס-רובינסון.
גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
המקומות הקרובים ביותר[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פונטנה-או-רוז
- איסי-לה-מולינו
- ווה
- מיודון
- לה פלסיס-רובינסון
- סברה
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
Les petits pois (אפונה)[עריכת קוד מקור | עריכה]
שם העיר מפורסם בגסטרונומיה הצרפתית. התמחות עם אפונה כתוספת, נקראת " à la Clamart". מכיוון שהיא קרוב הלפריז ולשוק המרכזי שלה (לה אל), האפונה של קלמארט הייתה הראשונה של העונה.
ניסיון ההתנקשות של דה גול[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-22 באוגוסט 1962 נשיא צרפת שארל דה גול היה יעד לניסיון התנקשות שארגן לוטננט-קולונל ז'אן בסטיאן-ת'ירי של חיל האוויר הצרפתי. כאשר סיטרואן DS 19[1] השחורה של דה גול עברה דרך פטיט-קלמארט פגשה אותה מטח של אש תת-מקלעים. דה גול ופמלייתו, שכללה את אשתו, שרדו את הניסיון ללא נפגעים או פציעות חמורות, בעוד שמבצעי הניסיון נעצרו כולם והועמדו למשפט. מנהיג ניסיון ההתנקשות, ז'אן בסטיאן-ת'ירי, הוצא להורג על ידי כיתת יורים לאחר הרשעתו ב-1963, והיה האדם האחרון שהוצא להורג על ידי כיתת יורים בצרפת.תבנית:Historical populations
תחבורה[עריכת קוד מקור | עריכה]
תחנת קלמר, השייכת לקו רכבת הפרברים טרנסיליאן פריז-מונפרנאס, נמצאת בעיר. ישנם גם מספר קווי אוטובוס המקשרים בין קלמאר לעיירות שכנות.
חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]
לקלמארט יש מספר בתי ספר יסודיים, ושיוך התלמידים נקבעת לפי מקום המגורים שלהם.[2]
חטיבות ביניים:
בית ספר תיכון: לקלמארט יש בית ספר תיכון אחד, הממוקם בסמוך ל-Haut de Clamart': Lycée Jacques Monod[5]
אישים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- אנרי מאטיס חי בקלמארט לפני מלחמת העולם הראשונה.[6]
- רוג'ה קוט נולד בקלמאר.
- ז'אן ארפ וסופי טאובר-ארפ חיו בקלמאר בשנות ה-30.[7]
- יאסר ערפאת מת בבית החולים של קלמאר בשנת 2004.
- ז'אן בסטיאן-ת'ירי, מנהיג ניסיון ההתנקשות בשארל דה גול ב-1962.
- ניקולאי ברדיאייב מת בקלמאר ב-1948.
- חאתם בן ערפה נולד בקלמאר ב-1987.
- ז'וליאן קאפק, אתלט.
- ת'אופן, ארכיבישוף ותאולוג של הכנסייה האורתודוקסית המזרחית, חי כאן ב-1931.
- ביופורד דילייני, אמן יליד אמריקה, עבר לעיר ב-1953.
- ונסן פוארייה, שחקן כדורסל מקצועי של ריאל מדריד מהליגה ACB, נולד בקלמאר ב-1993.
- סלין בוטייה, שחקנית גולף מקצוענית בסבב LPGA ובסבב האירופי לנשים, נולדה בקלמאר ב-1993.
- אלכסנדר בלונז, שחקן כדוריד נורווגי נולד בקלמאר בשנת 2000.
- אלרי בליין, מחבר YA, התגורר בעיר לפני שהיגר לארצות הברית ב-2021.
יחסים בינלאומיים[עריכת קוד מקור | עריכה]
קלמאר היא עיר תאומה עם:
לינבורג, גרמניה (מ־1975)
סקנת'ורפ, הממלכה המאוחדת (מ־1976)
מאחאדהונדה, ספרד (מ־1988)
ארתשת, ארמניה (מ־2003)
פנמקור, פורטוגל (מ־2006)
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של קלמאר (בצרפתית)
קלמאר, ברשת החברתית פייסבוק
קלמאר, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
קלמאר, ברשת החברתית אינסטגרם
קלמאר, ברשת החברתית LinkedIn- New residents' welcome website (אורכב 24.06.2020 בארכיון Wayback Machine) (בצרפתית)
קלמרט (צרפת), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Objective: De Gaulle - TIME, web.archive.org, 2008-12-14
- ^ " 2013-2014 perimetre scolaire (אורכב 04.09.2014 בארכיון Wayback Machine)."
- ^ "Collège Alain Founier."
- ^ Home.
- ^ Home.
- ^ Gertrude Stein, The Autobiography of Alice B. Toklas, New York City: The Bodeley Head, Reprint: London: Penguin Classic, 2001, p. 102
- ^ "Glimpses of Jean Arp's World". The New York Times. 14 בפברואר 2013.
{{cite web}}: (עזרה)
