תאודור קורנציס

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
ערך מחפש מקורות
רובו של ערך זה אינו כולל מקורות או הערות שוליים, וככל הנראה, הקיימים אינם מספקים.
אנא עזרו לשפר את אמינות הערך באמצעות הבאת מקורות לדברים ושילובם בגוף הערך בצורת קישורים חיצוניים והערות שוליים.
אם אתם סבורים כי ניתן להסיר את התבנית, ניתן לציין זאת בדף השיחה.
תאודור קורנציס
Teodor Currentzis
Теодо́р Куре́нтзис
Θεόδωρος Κουρεντζής
צילום משנת 2017 בטקס הענקת פרס מסיכת הזהב
צילום משנת 2017 בטקס הענקת פרס מסיכת הזהב
לידה 24 בפברואר 1972 (בן 52)
אתונה, ממלכת יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Θεόδωρος Ιωάννης Κουρεντζής
מוקד פעילות פרם, סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים הקונסרבטוריון הלאומי של אתונה, הקונסרבטריון של סנקט פטרבורג עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה מוזיקה קלאסית עריכת הנתון בוויקינתונים
שפה מועדפת רוסית, יוונית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה כינור, פסנתר
בת זוג יוליה מחאלינה (בעבר)
פרסים והוקרה
www.teodor-currentzis.com
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
צילום משנת 2017 באולם לידרהאלה של התזמורת הסימפונית של רשות השידור של דרום-מערב גרמניה SWR בשטוטגרט

תאודור קורנציסיוונית: Θεόδωρος Κουρεντζήςתאודורוס קורנדזיס, ברוסית: Теодо́р Куре́нтзис, באנגלית: Teodor Currentzis, נולד ב-24 בפברואר 1972 באתונה) הוא מנצח ושחקן יווני-רוסי יליד יוון, מייסד ומנהל התזמורת והמקהלה musicAeterna.

בשנת 2014 התאזרח ברוסיה.

קורות חיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ילדות וצעירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

תאודורוס יואניס קורנציס נולד באתונה, ביוון, בשנת 1972 למשפחה של מוזיקאים. אמו פסנתרנית, כיהנה כסגן מנהלת הקונסרבטוריון של אתונה. בגיל ארבע התחיל ללמוד נגינה בפסנתר ובגיל שבע - כינור. בגיל 12 התקבל לקונסרבטוריון הלאומי של אתונה (האודיאון של אתונה) בכיתה לכינור וכלי מיתר ובהמשך בכיתה לתאוריית המוזיקה. בשנת 1987 בגיל 15 התחיל ללמוד הלחנה אצל יורגוס חדזיניקוס ובשנת 1989 אצל ב. שרק (Shreck). כמו כן היה תלמידו של דיון אריוואס בתחום הזמרה. המשיך את לימודיו האקדמיה למוזיקה של אתונה אצל הזמר קוסטס פסקליס, ואחר כך השתלם בכיתת אמן של הפסנתרן גאבור גאבוש. אחיו של תאודור, ונגלינו קורנציס, הוא מלחין. בשנת 1990 הקים תזמורת קאמרית באתונה. בשנים 1994–1999 למד ניצוח אצל איליה מוסין בקונסרבטוריון הממלכתי של סנקט פוטרבורג. ב-1999 היה עוזר מנצח לצדו של יורי טמירקאנוב, המנצח הראשי של הפילהרמונית של סנקט פטרבורג. משנת 2003 היה מנצח התזמורת הפילהרמונית הלאומית של רוסיה. בשנת 2002 יחד עם הפילולוגית הרוסית פטימה יאלוייבה תחת חסות משרד התרבות היווני (בימי השר אוונגלוס וניזלוס) הקים קורנציס את המרכז לתרבות יוונית באוניברסיטת סנקט פטרבורג.

המשך פעילותו המוזיקלית ברוסיה ובעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים 2004–2010 שימש קורנציס מנצח ראשי של תיאטרון האופרה והבלט של נובוסיבירסק ברוסיה. הקים שם את תזמורת musicAeterna ומאוחר יותר, את המקהלה בעלת אותו השם. בשנים 2011–2019 כיהן כמנהל מוזיקלי של התיאטרון לאופרה ולבלט בעיר פרם, גם כן ברוסיה והעביר לשם את פעילות תזמורתו musicAeterna שהייתה בתקופה זו תזמורת הבית של האופרה בפרם. בתקופת הנהגתו הפכה פרם ל"בירת האופרה ברוסיה". ב-2019 העביר את מושב התזמורת שלו לסנקט פטרבורג והפך אותה לתזמורת עצמאית. קורנציס שיתף פעולה עם הווירטואוזים של מוסקבה, התזמורת הסימפונית הגדולה ע"ש צ'ייקובסקי, התזמורת הלאומית הרוסית מיסודו של מיכאיל פלטניוב, תזמורת "רוסיה החדשה". השתתף בקונצרטים של התזמורת הפילהרמונית של סנקט פטרסורג, התזמורת הסימפונית האקדמית הממלכתית של סנקט פטרבורג והתזמורת של תיאטרון מרינסקי. בשנת 2011 התמנה קורנציס למנצח אורח ראשי בתזמורת הרדיו של דרום-מערב גרמניה בבאדן-באדן ופרייבורג.[1] בשנת 2017 התמנה למנצח ראשי ראשון של תזמורת זו. ב-2018 ביצע עם תזמורתו musicAeterna את כל הסימפוניות של בטהובן. ב-2019 ניצח על האופרה אידומניאו בבימויו של פיטר סלארס בשיתוף פעולה עם התזמורת פרייבורג בארוק ויחד עם מקהלתו music Aeterna. קורנציס ותזמורתו musicAeterna הופיעו ב-2018 בפרומס בלונדון ובפברואר 2019 ערכו את סיורם הראשון ביפן - בטוקיו ובאוסקה. בנובמבר 2019 הופיעו בבכורה עם הפילהרמונית של ברלין ברקוויאם של ורדי.

בשנת 2009 שיחק קורנציס בסרט הרוסי "דאו" של הבמאי איליה חרז'נובסקי, המבוסס על חייו של הפיזיקאי לב לנדאו.

חייו האישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קורנציס היה לתקופה נשוי לרקדנית הבלט יוליה מחאלינה.

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • שמונה פעמים – הפרס הלאומי לתיאטרון "מסיכת הזהב" ברוסיה
    • 2007 – פרסים מיוחדים חבר השופטים – בתחום התיאטרון המוזיקלי – עבור המופע "סינדרלה" מאת סרגיי פרוקופייב
    • 2008 – פרס מיוחד של חבר השופטים בתחום התיאטרון המוזיקלי עבור הישגים מרשימים באותנטיות המוזיקלית – עבור המופע "נישואי פיגארו" מאת מוצרט
    • 2011 – פרס המנצח הטוב ביותר עבור הצגת האופרה "ווצק" מאת אלבן ברג בתיאטרון בולשוי במוסקבה[2]
    • 2012 – פרס המנצח הטוב ביותר בתחום האופרה – עבור הצגת האופרה "כך עושות כולן" מאת מוצרט
    • 2012 – פרס המנצח הטוב ביותר בתחום הבלט – עבור מופע הבלט "הליצן" (Chout) מאת סרגיי פרוקופייב
    • 2017 – פרס המנצח הטוב ביותר עבור מופע האופרה "לה טרוויאטה" מאת ג'וזפה ורדי
    • 2018 – פרס המנצח הטוב ביותר בתחום הבלט עבור המופע "סינדרלה" מאת פרוקופייב
    • 2018 – פרס מיוחד לתיאטרון מוזיקלי עבור המופע עם האופרה "קנטוס" מאת אלכסיי סיומאק על טקסטים מאת עזרא פאונד
  • 2008 – עיטור הידידות של רוסיה
  • 2018 – עיטור המסדר פניקס של יוון, בדרגת מפקד.

הפקות[עריכת קוד מקור | עריכה]

צילום משנת 2015

יצירות שביצע בבכורה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2014 – האופרה "נוספרטו" מאת דמיטרי קורליאנדסקי
  • 2015 – קונצ'רטו לכינור מאת סרגיי נבסקי
  • 2016 – האופרה המקהלתית "טריסטיה" מאת פיליפ ארסאן
  • 2016 – האופרה "קנטוס" מאת אלכסיי סיומאק

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פעילותו בקולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 2009 – שיחק את תפקידו של לב לנדאו בדרמה הקולנועית "דאו" בבימוי איליה חרז'נובסקי
  • 2013 – השתתף בסרט התעודה "Conduction" (ניצוח) של הבמאי אלכסיי לוגינוב
  • 2020 – יחד עם סרגיי נורמאמד הפיק את הסרט "תוכנית ב" – על גורלם של מוזיקאי תזמורת MusicAeterna בתקופת מגפת הקורונה

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא תאודור קורנציס בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ כתבה ב"באדישה צייטונג" Alexander Dick 2011
  2. ^ "Foreigners Scoop Awards at Golden Mask Awards" The Moscow Times, 18 April 2011
  3. ^ Susan Moore (2014-06-20). "Nosferatu, Perm Opera Ballet Theatre, Russia – review". Financial Times. נבדק ב-2017-04-06.
  4. ^ אמיר מנדל – "חדוות הדיסק" – כתבה במוסף "גלריה שישי" של העיתון "הארץ", 30 בדצמבר 2016, עמ' 43