תיירות מרפא

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

תיירות מרפא היא נסיעה של אנשים אל מעבר לגבולות בינלאומיים כדי לקבל טיפול רפואי מתוכנן מראש. המונח נטבע על ידי אמצעי תקשורת ההמונים, יחד עם סוכני הנסיעות, שרצו לתאר תופעה שהלכה וגדלה עם הזמן. הגופים הרפואיים השונים אימצו את המונח הטרי והחלו לנסות ולמשוך אליהם תיירות רפואית בעזרת שיטות שיווק שונות. התחום החדש מוכר גם בשמות של "תיירות רפואית", "תיירות בריאותית"‏[1] ו"נסיעה רפואית"‏[2].

אף שתחום תיירות המרפא, למעשה, כולל בתוכו כל טיפול רפואי שזמין כיום למטופלים, רק תחומים מסוימים נחשבים לכאלה שתיירים רפואיים חוצים גבולות בשבילם. הטיפולים השכיחים בתיירות מרפא הם ניתוחים כלליים, ניתוחים פלסטיים, ניתוחי שיניים, טיפולים למחלת הסרטן, ניתוחי עיניים, השתלות אורתופדיות (אגן הירכיים וברך), ניתוחי לב, הפריות מלאכותיות, וניתוחים לטיפול בהשמנת יתר. בשנים האחרונות המונח הורחב והוא כולל בנוסף טיפולים פסיכיאטריים, טיפולי כאב ואף טיפולים של רפואה אלטרנטיבית.‏[3]

תיאור כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיירות המרפא מהווה כיום תעשייה הנמצאת בנסיקה כלכלית כשמעל 50 מדינות כבר הכירו בתחום כתעשייה לאומית שצריך לפתח בריבונותן.‏[4] המדינות הללו משקיעות משאבים רבים על מנת לפתח את התיירות הרפואית בארצם ולמשוך מטופלים פוטנציאליים וכתוצאה מכך גם לקדם את הרפואה במדינה. למרות זאת, ישנן כמה סיבות לכך שבעיני רבים תעשיית תיירות המרפא שנויה במחלוקת. רמת הרפואה ומדדים שונים של איכות הטיפולים משתנים ממדינה למדינה. ביקורת נפוצה היא על כך שבהיעדר סטנדרטים מקובלים טיב הטיפולים עשוי לרדת, וכך נוצר סיכון מיותר בקבלת הטיפול הרפואי. בנוסף, כשמדובר בקבלת טיפול רפואי מחוץ לגבולות המדינה יכולות להיווצר גם סוגיות אתיות וישנן אף מדינות שמסוכן לנסוע אליהן ונשקפת סכנה לתיירים רפואיים שלא תמיד מודעים לכך.

תחום תיירות המרפא התפתח והפך לפופולרי בשנים האחרונות כתולדה של מספר סיבות: מחיריו הגבוהים של ביטוח הבריאות וההוצאות הרפואיות, זמן המתנה ממושך לניתוחים מסוימים, מערך התעופה הבינלאומי שהפך לפשוט וזמין יותר לאזרחים לצד התפתחות והתקדמות רמת הרפואה והטכנולוגיה הרפואית במדינות רבות בעולם. על כך יש להוסיף את מהפכת המידע והאינטרנט, שהפך את המידע לזמין יותר בשביל מטופלים פוטנציאליים, והשתפרות מערך השיווק הרפואי שהחל לנצל את האינטרנט ואת אמצעי תקשורת ההמונים האחרים כדי למשוך אליהם את לקוחות בצורה ישירה.‏[5][6]

נתונים על תיירות מרפא[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענף תיירות המרפא נמצא בשנים האחרונות בצמיחה מתמדת. בשנת 2008 העריכו מומחים שמדובר בשוק של 20 מיליארד דולר ושעד שנת 2012 הוא צפוי להגיע לסכום של 100 מיליארד דולר. ב-2008 נסעו 1.3 מיליון אמריקאים לקבל טיפול רפואי מחוץ לארצם. רוב התיירות הרפואית מארצות הברית מגיעה למדינות מתפתחות, שם המטופלים עוברים טיפולים בבתי חולים איכותיים במחירים נמוכים משמעותית ממה שהיו משלמים בתוך ארצות הברית. המדינות המתפתחות הן הנהנות העיקריות של ענף התיירות הרפואית. מנתונים נוספים שנאספו ב-2008 ניתן לראות שמדינות אסייתיות היוו מוקד פופולרי, וכמיליון תיירים רפואיים הגיעו לעבור טיפולים בתאילנד. סינגפור והודו קיבלו כ-400 אלף מטופלים, ומלזיה קלטה כ-300 אלף מטופלים באותה שנה. גם אמריקה הלטינית זכתה לארח מאות אלפי תיירים רפואיים כשקוסטה ריקה ופנמה קיבלו כ-150 אלף תיירים רפואיים כל אחת, ומקסיקו קיבלה אליה כ-80 אלף תיירים, רובם אמריקאים שחצו את הגבול הדרומי כדי לחפש אחר טיפולים זולים יותר.‏[7]

דו"ח של חברת דלויט מנבא שב-2017 יעברו יותר מ-23 מיליון אמריקאים טיפולים רפואיים מחוץ לארצות הברית ויוציאו בבתי החולים הללו מעל ל-80 מיליארד דולר. איגוד הרפואה האמריקאי מכיר בתחום אף הוא, ולכן הוציא הנחיות מפורטות לגבי תיירות רפואית ואף שלח המלצות לחברות הביטוח הרפואי האמריקאיות אשר שולחות מבוטחים לחו"ל על מנת לעבור שם טיפולים.‏[8]

מדי שנה, מתקיימים כנסים מקצועיים רבים המושכים אליהם מטפלים, רופאים, ונציגי מוסדות רפואיים רבים מכל העולם.‏[9]

אקרדיטציה רפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

לתיירים רפואיים האפשרות לבחור במוסדות רפואיים אשר הוסמכו על ידי ארגוני בקרת איכות בינלואמיים. על מנת להבטיח שרמת הרפואה הניתנת במוסדות רפואיים ברחבי העולם תהיה בסטנדרטים מקובלים, ויוענק לחולים טיפול מועיל ואיכותי, ישנן הסמכות רשמיות, אקרדיטציית בריאות בינלאומית. טיפולים רפואיים המועברים במוסדות המאושרים, מקבלים מעין "תו תקן" ואישור לתהליך מטעם ארגוני בריאות מוסמכים.

ישנם גופים שונים ברחבי העולם המעניקים אקרדיטציות לבתי חולים והם נבדלים בגודלם, איכותם ועלותם. כשבית חולים או מרפאה מחפשים אקרדיטציה, הם פונים לאחד מהגופים החיצוניים המספקים הסמכה שכזו. משמעות ההסכמה היא שגוף פנימי וגוף חיצוני בדקו את בית החולים בעזרת תהליך שנקבע מראש על ידי ארגוני בריאות עולמיים, אשר וידאו שהפעילות והעבודה בבית החולים עומדות בסטנדרטים עולמיים שנקבעו מראש, ושבית החולים ממשיך לפעול במסגרת תו התקן שניתן לו. הנושאים הנבדקים כוללים "רפואה מבוססת ראיות", בקרת איכות, אתיקה רפואית וגם פן כלכלי של ניהול בית החולים, וזאת על מנת לוודא כי הוא יעמוד בהתחייבויותיו ארוכות הטווח. כאשר כל אלה עומדים בסטנדרטים הרלוונטיים, בית החולים יכול לקבל אקרדיטציה מהגוף אליו הוא פנה.

גופים מרכזיים המספקים הסמכות כאלו נמצאים במדינות שונות. הגוף הוותיק ביותר בשם Canada Accreditation, פועל בקנדה והנפיק את האקרדיטציה הראשונה שלו כבר בשנת 1968 לבית חולים בברמודה. בארצות הברית פועלים כמה גופים מרכזיים כאלו, המרכזי ביותר הוא ארגון ה-JCI‏ (Joint Commission International) שפועל מ-1994.‏‏[10] יש לציין שבתי חולים בעולם מנסים להשיג את האקרדיטציה האמריקאית כדי למשוך אליהם מספר רב של לקוחות מארצות הברית.‏[11] בבריטניה פועל גוף מרכזי בשם QHA Trent Accreditation שמשתייך לפורום בריטי של גופי הסמכה בשם United Kingdom Accreditation Forum.‏‏[12] הפורום שם לעצמו מטרה לאחד את כל גופי ההסמכה במדינה כדי לשתף אחד השני בידע ובניסיון של שיטות האקרדיטציה והסטנדרטים השונים בבתי החולים ובמרפאות.‏[13] גופי אקרדיטציה מוכרים נוספים יושבים באוסטרליה, בצרפת, במלזיה ובפיליפינים. בתי חולים ומרפאות שמחפשים לחזק את המוסד שלהם יחפשו הסמכה כפולה, כלומר משני גופים, על מנת לחזק את המוניטין של בית החולים בעיני התיירים הרפואיים הפוטנציאליים.

תיירות מרפא בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנים האחרונות החל תחום התיירות הרפואית להתפתח גם בישראל. המוסדות הרפואיים המובילים החלו לקדם את השירותים שלהם בחיפוש אחר מקורות הכנסה נוספים, תוך הישענות על תשתיות קיימות. בשנת 2008 הגיעו ההכנסות מהתיירות הרפואית בישראל לכ-160 מיליון שקל, כשישראל קלטה תיירים רפואיים מרחבי הגלובוס. כ-50% מהתיירים הללו הגיעו לישראל ממזרח אירופה, בעיקר מאוקראינה ומרוסיה, 35% מהמבקרים הגיעו ממדינות ערב השכנות ומאפריקה והשאר הגיעו ממדינות מערביות באירופה ובאמריקה הצפונית.‏[14] בשנת 2013 הגיעו לישראל כ-60,000 תיירי מרפא וההכנסות הגיעו לסך שעובר כמיליארד שקל ומעלה‏[15]. הטיפולים הרפואיים הניתנים בישראל כוללים טיפולים המטו-אונקולוגיים, כירורגיה כללית, נוירו-כירורגיה, אף אוזן גרון, ניתוחי לב וחזה, השתלות מח עצם, ניתוחים פלסטיים, טיפולי עור וטיפול בסוכרת. בבית לוינשטיין, לדוגמה, קיימת פעילות של תיירות מרפא למעלה מ-20 שנה בטיפולי שיקום, שכן מדובר בתחום מאד מתקדם בישראל ותיירים רפואיים רבים מגיעים למטרה זו.‏[16]. תיירות מרפא מתפתחת גם באזור ים המלח הידוע ביכולת ריפוי מחלות עור. לצורך כך במלון לוט נפתחה מרפאה מיוחדת.

תיווך התיירות הרפואית[עריכת קוד מקור | עריכה]

תיירי המרפא מגיעים לישראל בתיווך סוכנים, ניתן לסווג מתווכים אלו לשתי קבוצות:

  1. "סוכן עמלה" - התייר משלם ישירות לבית החולים (תאגיד הבריאות) שמשלם לסוכן עמלה,
  2. "סוכן מממן" - שגובה את העמלה מהתייר עצמו. הסוכן מקבל את התשלום המלא מהתייר, משלם לבית החולים עבור הטיפול, ההפרש בין הסכומים הוא העמלה.

על פי דו"ח החשב הכללי בשיטה זו בית החולים לא מודע לגובה העמלה שלקח הסוכן "מנגנון התחשבנות כזה גורם לחשיפה של דיסאינפורמציה בין התייר המטופל לתאגיד הבריאות וייתכן שהסוכן גובה במקרים אלו עמלה גבוהה, דבר שמנפח את המחיר לתייר ופוגע בכושר התחרות של בית החולים". בשנת 2014 פעלו בענף תיירות המרפא מאות סוכנים והענף "אינו מוסדר ואין בו כללים, נהלים או גוף מסדיר או מפקח" כך למשל חברת "לייף טרי מרקטינג" (מאש מדיקל) בבעלות נעם לניר חתמה על הסכם עם בתי החולים וולפסון ורמב"ם ובו סעיף לא מוסבר הקובע כי "כל תייר המגיע לביה"ח שלא דרך סוכן אחר, יצורף אוטומטית למאגר התיירים המזכים את 'לייף טרי מרקטינג' בעמלת תשלום" בנוסף נחשף בדו"ח החשב הכללי כי בכל שלושת בתי החולים נציגי החברה יושבים בתוך בית החולים מבלי לשלם על כך, ובהסכם עם החברה נכלל סעיף שמאפשר לאנשיה להציג את עצמם כבית החולים ולכלול את שם ולוגו בית החולים בכלי השיווק שלהם‏[17].

הכנסות מתיירות רפואית בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2012 היו הכנסות תיירות המרפא לבתי חולים בישראל מעל חצי מיליארד שקלים המרכז הרפואי שיבא גבה 130 מיליון שקל, הדסה 108 מיליון שקל ו]]המרכז הרפואי ת"א ע"ש סוראסקי|איכילוב]] 99 מיליון שקל‏[18]. בשנת 2013 הוערכה ההכנסה לבתי החולים 600 מיליון שקלים מתוך סכום זה הכנסות חמשת המרכזים הרפואיים הממשלתיים מתיירות רפואית היו 347 מיליון שקל. הכנסות איכילוב עלו ל-155.4 מילון שקל והכנסות שיבא ירדו ל-116 מיליון ב-2013. בית החולים רמב"ם רשם באותה שנה הכנסה של 42 מיליון שקל, בית החולים אסף הרופא 26.7 מיליון ווולפסון 7 מיליון שקלים. דו"ח של אגף החשב הכללי שהתפרסם ביוני 2014 מעלה כי בניגוד להנחיות מינהל הרפואה ניתנה קדימות בתור לתיירים על חשבון חולים ישראלים, הדו"ח קובע כי בכל תאגידי הבריאות קיימת פרוצדורה של קידום תורים לטובת תיירי המרפא. עוד דווח כי בניגוד להנחיות שנועדו להבטיח כי קביעת תורים לתיירי מרפא לא תפגע בזמינותם של שירותים שמעניק ביה"ח למטופלים ישראלים, חלק גדול מהניתוחים והפרוצדורות המורכבות בתיירי המרפא מתבצע בשעות הבוקר: באיכילוב ובוולפסון למשל התבצעו יותר מ-70% מהניתוחים של תיירי המרפא בשעות הבוקר‏[17]. התיירות הרפואית מניבה הכנסות לא רק לבתי החולים אלא גם לכלכלה הישראלית בכללותה. החולים שמגיעים לישראל מרבים להגיע לטיפול מלווים בבני המשפחה ששוהים עמם במדינה למשך תקופה מסוימת, וכמו תיירים אחרים, הם משלמים על טיסות, מלונות, מסעדות וקניות. עם זאת על פי דו"ח החשב הכללי לא ניתן לקבוע אם אכן הכנסות התיירות הרפואית תורמות לרמת השירות הניתנת לאזרחי ישראל "הביקורת לא הצליחה לאמת את השימוש בכספי ההכנסות מתיירות מרפא..פעילות תיירות המרפא נשענת על תשתיות בתי החולים הממשלתיים ואף לעיתים יכולה לפגוע ברמת השירות וזמינות השירות למטופל שהוא אזרח ישראלי."[17]


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Bezruchka, S. (2000). Medical Tourism as Medical Harm to the Third World: Why? For Whom? Wilderness and Environmental Medicine, 11, 77-78.
  2. ^ Shaywitz, D.A., & Ausiello, D.A. (2002). Global Health: A Chance for Western Physicians to Give - and Receive. The American Journal of Medicine, 113, 354-357.
  3. ^ תיירות מרפא - טיפולים לדוגמה , 13 בינואר 2011.
  4. ^ Gahlinger, PM. The Medical Tourism Travel Guide: Your Complete Reference to Top-Quality, Low-Cost Dental, Cosmetic, Medical Care & Surgery Overseas. Sunrise River Press, 2008
  5. ^ Laurie Goering, "For big surgery, Delhi is dealing,"The Chicago Tribune, March 28, 2008
  6. ^ רותם אמתי, אסף טוקר ושלמה מור-יוסף, תיירות רפואית: הפיכת מגמה עולמית למשאב לאומי, הרפואה • כרך 148 • חוב' 1 • ינואר 2009
  7. ^ סטטיסטיקות של תיירות מרפא
  8. ^ "The Future of Medical Tourism",By Stephano, Renée-Marie, & Edelheit Jonathan, February 8, 2009, Medical Tourism Magazine
  9. ^ תיירות מרפא- סיכום כנסים בינלאומיים
  10. ^ JCI נצפה ב-13 בינואר 2011.
  11. ^ "Accreditation of Overseas Hospitals ~ JCI or Isqua?" by Dr. Watson, Medical Tourism Magazine, November 24, 2007
  12. ^ "QHA Trent" נצפה ב-13 בינואר 2011.
  13. ^ United Kingdom Accreditation Forum
  14. ^ "תיירים מגיעים לישראל לטיפולים רפואיים" כתבה מאת גלית אוגנוב מאתר חדשות ממחלקה ראשונה, 30 בנובמבר 2008.
  15. ^ דברי עו"ד איתן צפריר ב"שעת חברה עם מיכאל מירו", רדיו רשת ב', מנחה מיכאל מירו 6 באוגוסט 2014.
  16. ^ "תיירות מרפא - אורחים בבית החולים" כתבה מאת ליאת עיני מאתר דוקטורס, 8 ביולי 2009
  17. ^ 17.0 17.1 17.2 רוני לינדר גנץ, תיירים רפואיים מקבלים קדימות - על חשבון ישראלים, באתר TheMarker
  18. ^ רוני לינדר-גנץ, ההכנסות מתיירות רפואית זינקו לחצי מיליארד שקל בשנה, באתר TheMarker