יצחק לוי (מוזיקאי)
 | |
| לידה |
15 במאי 1919 מניסה, טורקיה  |
|---|---|
| פטירה |
21 ביולי 1977 (בגיל 58) ירושלים, ישראל |
| מוקד פעילות |
טורקיה, ישראל |
| סוג קול |
בריטון |
| שפה מועדפת |
טורקית |
| צאצאים |
יסמין לוי |
  | |
יצחק לוי (15 במאי 1919 – 21 ביולי 1977, ו' באב ה'תשל"ז) היה מלחין, אתנולוג וזמר ישראלי. התפרסם במיוחד בזכות ספרו "Chants Judeo-Espanols" ('שירים יהודו-ספרדים'), הידוע יותר בכינוי "ספר הרומנסות של יצחק לוי". לפרסום זה היה תפקיד מכריע בחשיפת השירה הספרדית יהודית למלחינים, מעבדים, מבצעים ולקהל הרחב.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק לוי נולד בשנת 1919 במניסה המרוחקת כ-30 קילומטר מצפון-מערב לאיזמיר שבטורקיה, ועלה לארץ ישראל בהיותו בן 3. למד מוזיקה ופיתוח קול בקונסרבטוריון הארץ-ישראלי למוזיקה ולדראמה בירושלים (כיום האקדמיה למוסיקה ולמחול בירושלים). חיבר מוזיקה לפסוקים מן התנ"ך וכן לפיוטים מכתביהם של משוררי תור הזהב של יהדות ספרד: יהודה הלוי, שלמה אבן גבירול, אבן עזרא ואחרים. כמו כן עסק גם בהלחנת שירים עבריים במיוחד שירי ילדים כמו "במדינת הגמדים" (מאת אלה אמיתן), "לרותי יום הולדת" (מאת יוסף כהן-צדק), "הרקפת" ועוד.
יצחק לוי היה מקורב לקבוצה של פוליטיקאים ועסקנים ספרדיים דוברי לאדינו שהבולטים בהם היו יצחק נבון ויעקב ניצני. בהשפעת אישים אלה וארגונים כגון ועד העדה הספרדית בירושלים החל קול ישראל בשנת 1954 לשדר בשפת הלאדינו[1]. בשנת 1955 נתמנה יצחק לוי למנהל השידורים היומיים בלאדינו בקול ישראל ומ-1963 כיהן כמנהל תוכניות המוזיקה של עדות ישראל. תוך כדי עבודתו ברדיו הוא השיג מימון לאיסוף שירי לאדינו וחזנות ספרדית מפי צאצאי מגורשי ספרד והחל את פעילותו האתנוגרפית הרחבה באיסוף, ריכוז ורישום של השירים והמוזיקה בתווים.
מפעל חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק לוי פרסם בין היתר שני ספרי מוזיקה ידועים: ספר של רומנסות ושירי עם יהודיים ספרדיים (הקרוי בקיצור, ושלא בדיוק) "ספר הרומנסות של יצחק לוי" וכן האנתולוגיה לחזנות ספרדית, שכוללת בתוכה פיוטים ושירי קודש בנוסחי כל הקהילות היהודיות הספרדיות בתפוצות, כגון אמסטרדם, איזמיר, טנג'יר וכדומה. את החומר לספרים אלה ליקט יצחק לוי בין היתר מפי קשישים דוברי לאדינו שהכיר בירושלים, עיר מגוריו, החל באמו וכלה בקשישים נוספים שהתוודע אליהם במיוחד למטרה זו. בחיבור נסתייע ביוסף יהודה מרטון. יש מספרים שחלקם אף הגיעו אליו ביוזמתם. הוא הקליט אותם וניסה לתעד את הנעימות בתווים וכמובן לכתוב גם את המילים, מעשה שאינו קל לביצוע, כשמדובר במסורת שבעל פה. רישומיו של לוי מעובדים לפי שיטות המוזיקה המערבית חרף העובדה שהמסורות המוזיקליות של מרבית הקהילות שתיעד אינן כאלו אלא מבוססות על תורת המקאם[2], ובשל כך אתנומוזיקולוגים החוקרים את המסורת המוזיקלית של יהדות ספרד ממעטים להשתמש בעבודתו.
במסגרת תפקידו בקול ישראל יזם יצחק לוי הקלטות של זמרים מקצועיים לשירי הלאדינו והפיוטים, שהעלה על הכתב ופרסם בשני ספריו. הבולט ביניהם הוא יהורם גאון, שהיה כבר זמר מוכר כשיצחק לוי עודד אותו להקליט שירים בלאדינו. בנוסף לכך היה שותפו של יצחק נבון ביצירת המחזמר המצליח בוסתן ספרדי. גם מחוץ לישראל משתמשים אמנים, המתמחים במוזיקה יהודית ספרדית, בספריו ומקליטים מהשירים, הרשומים שם בתוים. הזמר לוליק הקדיש את תקליטו "רומנסות ספרדיות" (1980) לזכרו של יצחק לוי[3]. אלבומו של שלמה ארצי "רומנסה ופיוט" (1977), נוצר בעידודו ובעצתו של יצחק לוי, שנפטר בטרם ראה התקליט אור[4].
לוי נפטר ב-21 ביולי 1977 בבית חולים הדסה בירושלים[5]. ארכיונו, ובו יצירות וטרנסקריפציות, שמור בספרייה הלאומית.
מספר חודשים לאחר מותו הוענק לו פרס ירושלים במופע מרשים שנקרא ״מזמורים״ והופק על ידי ״קול ישראל״, שם ניהל את המחלקה ללאדינו.
בתו, יסמין לוי, היא זמרת ההולכת בדרכו ומשמרת את שירת הלאדינו.
תקליטים[עריכת קוד מקור | עריכה]
שני אלבומים מהקלטותיו יצאו ביוזמת 'קול ישראל' רק לאחר מותו - בשנת 1980 ובשנת 2001. האלבום, שיצא בשנת 2001, נקרא: "שירת חייו של יצחק לוי: רומנסות ושירים של יהדות ספרד". זהו דיסק כפול ובו 63 רומנסות ושירים בלאדינו ובעברית (I. רומנסות ושירים בלאדינו; II. שירים ליטורגיים, שירי לאדינו מתורגמים לעברית ושירי ילדים). החומר נאסף מתוך ספרי הרומנסות והשירים שליקט לוי בסיוע הרשות הלאומית לתרבות הלאדינו ורשת א' של קול ישראל. את הדיסקים ערך חיים צור ואת החוברת המצורפת להם ערכה מתילדה כהן סראנו. הזמרים: יצחק לוי, כוכבה לוי, יסמין לוי ויהודית אלכסנדרוני.
פרסומיו[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
יצחק לוי, באתר MusicBrainz (באנגלית)- יצחק לוי, דף שער בספרייה הלאומית
- יצחק לוי באתר WorldCat Identities
- רשימת הפרסומים של יצחק לוי, בקטלוג הספרייה הלאומית
- יעקב ניצני, מוסיקה יהודית-ספרדית בקומפוסטילה, דבר, 28 באוקטובר 1960
- משה בן-שאול, אהבה בלאדינו, מעריב, 22 בנובמבר 1968
- משה בן-שאול, אביר הרומנסות - יצחק לוי, מעריב, 25 ביולי 1977
- טלוויזיה: רומנסות ספרדיות של קודש וחול, מעריב, 12 באוקטובר 1978
- מאיר גבאי, רומנסות מחכות למושיע, מעריב, 18 בספטמבר 1985
- מאוצרותיו של יצחק לוי: פיוטים ורומנסות לחודש אלול באתר הספרייה הלאומית
- יצחק נבון על יצחק לוי, דברים שכתב יצחק נבון על חברו יצחק לוי ומוצגים במסגרת מיזם "תמונה באבן" על קיר ביתו של לוי, מתוך אתר שלטי רחובות, אתרים ומספרי בתים האולטימטיבי
.svg){kind=logo}
מפרי עטו:
- על המוסיקה של יהודי ספרד, הד-המזרח, 19 באפריל 1943
- :תגובה: מ. ש. גשורי, לבעיות הנגינה היהודית, הד-המזרח, 9 ביולי 1943
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ תוכנית הקונצרט "...ואת בין הפרחים" ערב לדמותו של יצחק לוי בבית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי ירושלים, 22 בדצמבר 2002
- ^ כמובן למעט מסורות שהן מלכתחילה מערב אירופאיות למשל אמסטרדם
- ^ ההקדשה על גבי עטיפת התקליט "רומנסות ספרדיות"
- ^ ההקדשה על גבי עטיפת התקליט "רומנסה ופיוט"
- ^ יצחק לוי איננו, מעריב 21 ביולי 1977