אהוד בנאי – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Superzohar (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 92: שורה 92:
* {{ישראל היום|[[יואב קוטנר]]|עומד על גשר ההלכה מחפש את דרך השלום|10921|18 באפריל 2011}}
* {{ישראל היום|[[יואב קוטנר]]|עומד על גשר ההלכה מחפש את דרך השלום|10921|18 באפריל 2011}}
* [http://www.hamagber.co.il/2011/06/hamagber-47-220611-ehud-banai.html ראיון עם אהוד בנאי על האלבום החדש] "רסיסי לילה" מתוך תוכנית הרדיו "המגבר", 22 ביוני 2011
* [http://www.hamagber.co.il/2011/06/hamagber-47-220611-ehud-banai.html ראיון עם אהוד בנאי על האלבום החדש] "רסיסי לילה" מתוך תוכנית הרדיו "המגבר", 22 ביוני 2011
* [http://www.lalatribe.com/Pages/SongsResults.aspx?o=adv&q=%D7%90%D7%94%D7%95%D7%93+%D7%91%D7%A0%D7%90%D7%99&p=1 אהוד בנאי מילים לשירים], באתר להלה טרייב


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־17:56, 9 בפברואר 2012

תבנית:מוזיקאים אהוד בנאי (נולד ב-31 במרץ 1953) הוא זמר-יוצר ישראלי. בנאי כותב ומלחין כמעט את כל שיריו.

ביוגרפיה

אהוד בנאי נולד בירושלים לשחקן יעקב בנאי, ממשפחת בנאי המפורסמת. כשהיה בן 4 עברה משפחתו לגבעתיים. את שירותו הצבאי עשה בנח"ל.

במשך שנים רבות ניסה להיכנס למודעות המוזיקלית בישראל, אך ללא הצלחה. הוא ניסה לעניין מפיקים שונים בשיריו, וקיבל מכולם תשובות שליליות. הוא אף ניסה להתקבל ללהקת "הברירה הטבעית" ונדחה. הסרט התיעודי "חייב לזוז", בבימויו של אבידע ליבני, מתאר תקופה זו בחייו של בנאי ואת פריצת הדרך הראשונה שלו.

כשכבר היה על סף ייאוש, זכה בנאי בשנת 1985 להצלחה ראשונה, כאשר כתב ללהקת משינה את הלהיט "רכבת לילה". בנאי כתב את השיר על פי לחן של גיטריסט הלהקה שלומי ברכה, שכתב לו במקור מילים אחרות. ברכה לא היה מרוצה מהמילים, וסולן הלהקה יובל בנאי, בן דודו של אהוד, פנה אליו כדי שיכתוב לשיר מילים חדשות. בנאי שכתב את השיר לגרסתו המוכרת, תוך השארת שתי השורות הראשונות שכתב ברכה[1]. השיר נכלל באלבומה הראשון של משינה, שנקרא "משינה". עוד באותה שנה כתב עם ההרכב החדש שליווה אותו, "הפליטים", שני שירים, שהצליחו והושמעו רבות ברדיו - "עיר מקלט" ו"עגל הזהב". בשנת 1986 השתתפו בנאי והפליטים באופרת הרוק השנויה במחלוקת "מאמי", שזכתה להצלחה גדולה.

בשנת 1987, כשהיה בן 34, הוציא בנאי את אלבומו הראשון, שנחשב לאחד האלבומים החשובים ברוק הישראלי של שנות ה-80, "אהוד בנאי והפליטים", אשר כלל שירי זעם ומחאה חברתית. בשירו "עבודה שחורה", הוא מוחה על אפליית היהודים בני העדה האתיופית וקורא לשוויון בישראל. כך למשל הוא אומר בשיר: "ומי יידע אם אברהם לא היה שחור"; או "הם שָנִים חלמו על בית ועכשיו זו המציאות, גם בבית זה קורה, נמשכת הגלות". בשיר "ערבב את הטיח" שר אהוד בנאי על הפועלים הערבים מעזה, על דרכם בין המחסומים, על עבודתם הקשה ומשכורתם הדלה. בשיר "דם", מקונן בנאי על הרעות החולות של העיר אמסטרדם. בשיר "ממשיך לנסוע" בנאי מבטא את סלידתו מהעיר הגדולה ואת הרגשת החופש כשהוא יוצא ממנה: "הלב שקפא הפשיר לא חוזר לעיר ממשיך לנסוע...".

בשנת 1988 כתב בנאי ללחן של רמי קלינשטיין את הלהיט "עטוף ברחמים" לאלבומה השני של ריטה, "ימי התום".

בשנת 1989 הוציא בנאי את אלבומו השני, "קרוב", בעל צליל יותר מזרחי ופחות רוקיסטי, וכלל שירים רבים שהפכו ללהיטים, כגון "רחוב האגס 1", "כולם יודעים" ו"רוחות הצפון". באותה שנה הוציא בנאי גם תקליט הנקרא "תחת שיח היסמין", שהוקדש לאגדות עם פרסיות שעיבד וסיפר יעקב, אביו של בנאי.

ב-1992 יצא אלבומו השלישי של בנאי, בהפקה מוזיקלית של יהודית רביץ. אלבום זה, הנקרא "השלישי", כלל להיטים כגון "דוד ושאול", "פלורנטין", "בגלגול אחר" ו"אל תפחד". הוצאת האלבום לוותה בסיבוב הופעות מוצלח.

ב-1996 יצא אלבומו הרביעי של בנאי, "עוד מעט", אשר כלל בין היתר השירים "סרט רץ", "יוצא לאור", "אביא לך", "כשחיכיתי לך על הספסל", והלהיט הגדול ביותר של בנאי עד אז, "מהרי נא". "מהרי נא", שידוע גם במילים שפותחות אותו "הילד בן שלושים", הפך לסמל החוויה של אדם שאינו מצליח לגבש זהות של מבוגר ולמצוא כיוון בחיים, גם כשמלאו לו כבר שלושה עשורים. הוא שאוב מהחוויות האוטוביוגרפיות של בנאי עצמו, שנכשל כליל מבחינה מקצועית עד סוף שנות העשרים לחייו ועסק בעיקר בעבודות שחורות.

בשנת 1998 יצא אלבומו החמישי של בנאי "טיפ טיפה" אשר היווה אסופה של שירים וקטעים כליים מסרטים ומהקלטות שונות. בין היתר כלולים באלבום השירים "טיפ טיפה", "ניצוץ האהבה", "הכוכב של מחוז גוש דן", "ל"ג בעומר" ו"אנחת האדמה".

בשנת 2001 הוציא בנאי ספר בשם "זוכר כמעט הכל", הכולל רשמים ממסעות, אירועים ואנקדוטות שונות.

אהוד בנאי בהופעה

ב-2004 הוציא בנאי את אלבומו השישי, "ענה לי". את השירים באלבום כתב והלחין בנאי לבדו, פרט לשיר "סטארטר" שנכתב על ידי יוסי אלפנט. בחלק מהשירים השתתף בלחן מפיק האלבום גיל סמטנה. בין היתר מצויים בו הלהיטים "בלוז כנעני", "היום", "גבולות", "ברוקלין" ו"היברומאן". האלבום זכה להצלחה רבה, ובעקבותיו יצא בנאי למסע הופעות רחב. בעקבות האלבום זכה בנאי בתואר "זמר השנה" במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג', ובתארים "זמר השנה", "תמלילן השנה" ו"אלבום השנה" בטקס פרסי עמ"י של ערוץ 24.

ב-2006 יצא לאור האוסף המשולש "ממשיך לנסוע", המאגד 39 משיריו כפי שבוצעו בהופעות. מתוכו יצא כסינגל הביצוע ל"רוחות הצפון".

בספטמבר 2008 הוציא בנאי אלבום זמירות בשם "שיר חדש". באלבום זה מילות השירים מבוססות על טקסטים מסורתיים - זמירות, פיוטים, תפילות המושרים בהזדמנויות שונות. את הלחנים שאב בנאי ממספר מקורות - משפחתו, בתי הכנסת התימני והאשכנזי שבשכונתו והרב שלמה קרליבך. במספר שירים באלבום משתתפים אשתו של בנאי ואביו. מתוך אלבום זה יצאו הסינגלים "שלשה דברים", "אל אדון על כל המעשים", "השמיעיני את קולך" ו"הנשמה לך". האלבום הגיע למעמד אלבום זהב תוך שבוע מיום צאתו לחנויות.

בסוף שנת 2008 יצא הסרט חייב לזוז לאקרנים בסינמטקים. הסרט בבימוי של אבידע ליבני, מציג את תחילת דרכו של אהוד בנאי, עת היה חבר באהוד בנאי והפליטים.

בסוף שנות ה-80 כשגר בראש פינה, פגש לראשונה את ג'ורג סעאמן וסאלם דרוויש, שם העבירו לילות בסשנים מוזיקליים. ב-2009 העלו השלושה מופע וביחד עם גיל סמטנה על הבס והפקה מוזיקלית נקראו בשם ההרכב ג'יש, המוסיקה שנגנו מחברת את בנאי לצלילים הערביים כפי שנוגע בלא מעט משיריו כמו: "ניצוץ האהבה" , "האביב בפתח", ו"טיפ טיפה".

באפריל 2011 הוציא את האלבום "רסיסי לילה", הכולל 14 רצועות, לרבות שלושה קטעים אינסטרומנטליים הנקראים כל אחד מהם "רסיס לילה". באופן מובהק, השירים המילוליים באלבום זה מכילים כמות רבה מאוד של טקסט יחסית לאלבומים קודמים. גם באלבום זה שיתף בנאי פעולה עם גיל סמטנה, שהפיק את האלבום, והלחין יחד עם בנאי שלושה משיריו. את השיר "כמו ציפור ושרה" מהאלבום כתב בנאי יחד עם בתו מרים ושר בדואט עם אשתו אודליה. כמו כן נכלל באלבום שיר בשם "עד הפעם הבאה", ששימש כשיר הנושא של הסרט "שרון עמרני: זכרו את השם". הסינגל הראשון מהאלבום, "אני הולך", זכה להצלחה והגיע לראש מצעדי הפזמונים. שירים נוסף שהתפרסמו מהאלבום הם "אבן ספיר" ו"פרפרי הקצב". כשלושה שבועות לאחר יציאתו הגיע האלבום למעמד של אלבום זהב[2].

בנאי שיתף פעולה במופעים ובהופעות עם אמנים רבים, ביניהם קלקסיקו, משינה, ברי סחרוף, רמי פורטיס, דודי לוי, ארקדי דוכין, יהודית רביץ, כנסיית השכל, מאיר בנאי, יוסי אלפנט, מיכה שטרית, גידי גוב, יזהר אשדות, שלום חנוך, שולי רנד, משה לוי ,עמיר לב, ורונה קינן.

חייו האישיים


שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים

פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

בנאי בילה את נעוריו בגבעתיים בסביבתו של "קן בורוכוב" של הנוער העובד והלומד וספג את האוירה הסוציאליסטית והיונית שהיתה נחלת החברים, הוא ניסה את מזלו במסגרת גרעין הנח"ל "שונית" בקיבוץ ניר אליהו עם רבים מחבריו לתיכון, אך נתפס כסהרורי ופאציפיסט ע"י מדריכיו בקיבוץ דווקא בתקופת מלחמת יום כיפור במהלכה אף איבד את חברו לגרעין בני ברק, דבר שזעזע אותו מאוד. בנאי הושפע מאד מהלך הרוח הביטניקי ששרר בקרב המתנדבים בקיבוץ ומאז ועד היום ניתן לראותו צמוד לגיטרה. בספרו ובשיריו ישנם איזכורים לתקופה זו (למשל "פיקסמן קרא לי אליו לשמוע תקליטים" בשיר "זמנך עבר"). לאחר שחרורו ניסה מזלו בלימודי מוזיקה בלונדון, וגר תקופה גם באמסטרדם אך בשני המקומות מצא עצמו מנגן בעיקר ברכבת התחתית. בנאי היה במהלך רוב הקריירה המוזיקלית שלו שומר מסורת, ובתחילת שנות האלפיים התקרב אף יותר לדת והחל לחבוש כיפה ולשמור שבת. ברבים משיריו נוהג בנאי להדגיש את הקשר שלו לנושאים יהודיים. בנאי נשוי לאודליה, ולהם שלוש בנות.

דיסקוגרפיה

אלבומים

הופעות

אוספים

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ דרור נחום (עורך), עסקי הרוקנ'רול, פרק 2: 1985 - הכל קרה כל כך מהר, זברה תקליטים, 2010
  2. ^
    שגיאות פרמטריות בתבנית:Nrg

    פרמטרים [ 7 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
    נמרוד דביר, לילה טוב: אלבום זהב לאהוד בנאי, באתר nrg‏, 16 במאי 2011