ניר אליהו

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ניר אליהו
Nir Eliyahu.jpg
הכניסה לקיבוץ ניר אליהו
מחוז המרכז
מועצה אזורית דרום השרון
גובה ממוצע ‎61‏ מטר
תאריך ייסוד 1950
תנועה מיישבת התנועה הקיבוצית
סוג יישוב קיבוץ
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2016[1]
  - אוכלוסייה 524 תושבים
    - שינוי בגודל האוכלוסייה
‎3.8%‏ בשנה עד סוף 2016
www.nirel.org.il

קואורדינטות: 32°11′50″N 34°56′56″E / 32.1973149785298°N 34.9489581473265°E / 32.1973149785298; 34.9489581473265

נִיר אֵלִיָּהוּ הוא קיבוץ הממוקם צפונית-מזרחית לכפר סבא, על גבעות החמרה של השרון. לקיבוץ כניסה ראשית הנמצאת בהמשך לציר הגישה למכללת בית ברל וכניסה נוספת על ציר 5504, דרומית מערבית למחלף אייל (כביש 6).

הקיבוץ, שניבנה על חורבות מוצב של הצבא העיראקי, מתקופת מלחמת העצמאות, נמצא בגובה של כ-80 מ' מעל פני הים וצופה על המורדות המערביים של השומרון. הוא משתייך למועצה האזורית דרום השרון. זהו הקיבוץ הראשון של בוגרי הנח"ל.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ניר אליהו עלה על הקרקע ב-27 ביולי 1950 (י"ג באב התש"י), במטרה להוות חוליה שלישית עם רמת הכובש וקיבוץ אייל אל מול קלקיליה מעברו השני של הגבול עם ירדן, שהיה מרוחק מהקיבוץ כחצי קילומטר[2]. זאת, למרות דעת מומחים חקלאיים שהמקום אינו מתאים להתיישבות[3]. לפני כן, במהלך מלחמת העצמאות, שימש אתר העלייה לקרקע של הקיבוץ עמדה קדמית של כוחות ערביים שנלחמו נגד כפר סבא ורמת הכובש[4]. הקיבוץ נקרא על שם אליהו גולומב ויושב על ידי חברות נוער של הקיבוצים גלעד, כפר גלעדי, עין חרוד, ואשדות יעקב, שכללו יוצאי טורקיה וחניכי עליית הנוער מרומניה ופולין. רוב בני חברות הנוער היו יוצאי חברות הכשרה של נוער הנח"ל ומיעוטם היו בחופשה משירות צבאי לצורך הקמת הקיבוץ, שהוקם בסיוע הנח"ל[5].

בתי הקיבוץ בשנות החמישים

בינואר 1952 הסתיימה חפירת באר בעומק 220 מטר, שסיפקה מים לקיבוץ[6]. בין סוף 1953 לתחילת 1954 התבצעו עבודות להסדרת קשר טלפוני אל הקיבוץ[7] ועבודות של סלילת כביש גישה החלו בתחילת 1953[8] והסתיימו באמצע 1954.

בשנים הראשונות סבל הקיבוץ מחבלות בציוד, במבנים וביבולים מצד מסתננים, והיה מעורב בתקריות ירי מכיוון קלקיליה[9]. הקיבוץ גם שימש כנקודת יציאה של פעולות תגמול באזור קלקיליה, בהם "מבצע שומרון" לכיבוש משטרת קלקיליה ב-1956. לאחר מבצע זה בו פוצצה תחנת משטרת קלקיליה, הורגשה הקלה במצב הביטחוני בקיבוץ.

באוגוסט 1962 הונחה במקום אבן פינה לבית תרבות על שם אליהו גולומב[10].בית התרבות עוצב על ידי האדריכל ויטוריו קורינלדי. במלחמת ששת הימים נפגע המשק קשות בהפגזות ירדניות ממוצבי קלקיליה וח'ירבת צופין.

בשנת 1973 הוקם בקיבוץ מפעל "פלסטניר". בשנת 1978 עברו בקיבוץ מלינה משותפת של הילדים ללינה משפחתית. ב-1984 הוקם בקיבוץ בית קברות לאחר נפילתו של סג"ם אסף גביש בלבנון.

בעקבות האינתיפאדה הראשונה והשנייה וחדירות מחבלים באזור לביצוע פיגועים, ובעקבות סלילתו של כביש 6 ("חוצה ישראל") ממזרח לקיבוץ, הוקמה מערכת אבטחה וחומה בגובה 8 מ' המגינה על הכביש בתוואי גדר ההפרדה. מאז נוצר בקיבוץ שקט יחסי, והוא נהנה ממיקום אסטרטגי בין כביש 6 לכביש 4.

הקיבוץ השתייך ל"איחוד הקבוצות והקיבוצים" ולאחר המיזוג עם "הקיבוץ המאוחד" השתייך ל"תנועה הקיבוצית המאוחדת" (תק"מ). בשנת 1999 התמזגו התק"מ ו"הקיבוץ הארצי" ל"תנועה הקיבוצית".

המעבר ל"קיבוץ מתחדש"[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרוצת שנות קיומו, בעיקר עד שנות ה-70, הצטרפו לקיבוץ בעיקר גרעינים מ"התנועה המאוחדת", "הנוער העובד והלומד" ומתנועת "הבונים דרור" בדרום אפריקה ומקסיקו, וכן מתנדבים מרחבי העולם וגרעיני נח"ל. בשנות ה-80 במהלך משבר הקיבוצים נקלע הקיבוץ למצב כלכלי קשה, שבעקבותיו ידע עזיבה של עשרות חברים. בשנות ה-90 החלו חברי-משק לצאת לעבודה מחוץ לקיבוץ, ובמקביל הופרטו החשמל, המזון, הרכב והלימודים. נפתחו שירותים ללקוחות חיצוניים של מערכת החינוך, ונפתח גן אירועים סביב הבריכה. בשלהי העשור נסגרו הלולים, ונפתח "פאב הבקבוק", מראשוני תופעת ה"פאבים הקיבוציים". בשנת 2000 בוצע איחוד רפתות עם קיבוץ רביבים (ובהמשך כפר עזה), והחלה הפרדת המשק מהקהילה.

בשנים 2003–2007 נחתם "הסדר החובות המשלים", נוצר תיאגוד נפרד לענפי הקיבוץ ושיוך נכסים, והחל מעבר להתנהלות הקיבוץ ב'מודל משולב'. ב-7 בספטמבר 2007 אישרו חברי הקיבוץ ברוב גדול את שינוי המעמד של הקיבוץ ל"קיבוץ מתחדש", תוך שמירה על סיבסוד מוסדי בתחומי הבריאות והסיעוד, החינוך והתרבות, השירותים המשותפים ותמיכה לבני ובנות המשק בגין הזכויות שצברו הוריהם. השינוי תורגל במשך שלושה חודשים ולאחר מכן נכנס לתוקף. גם לאחר השינוי פועל חדר האוכל, החינוך המשותף (כולל לינה בגילאי י'-י"ב), מכבסה, רכב ציבורי ותרבות משותפת. תהליך יישום השינוי המבני נמשך בשנת 2009 בו הופרט השימוש במים. משנת 2008 החלה צמיחה כלכלית בקיבוץ, המיוחסת לשינוי המבני בו. כן החלה קליטה של חברים חדשים לקיבוץ בהתאם למודל החדש.

כיום מתגוררים בקיבוץ כ-240 חברים, עוד כשישים בני ובנות משק ב"מסלול בנים בעצמאות כלכלית" לפני גיל הקבלה לחברות בקיבוץ (30-40), כ-150 ילדים וחיילים מקרב בני המשק, וכן תושבים אחרים, בהם הורי חברים, צעירים מפרויקט "תלם" ועובדים המועסקים בקיבוץ. בסך הכול מתגוררים בקיבוץ כ-550 תושבים.

הקיבוץ מתבסס בעיקר על עבודת החברים בקיבוץ ומחוצה לו, וענפי התעשייה (שותפות "פלסטניר"), שירותים (ענף המזון, חינוך, ענפי תחזוקה), גן אירועים מורשה ("עדן על המים"), רפת משותפת עם קיבוץ רביבים וכפר עזה ("רן 2000"), חקלאות (גד"ש ומטעים בשותפות אזורית), אחסנה ואחזקות. כמו כן בקיבוץ כ-40 יזמים ועצמאיים בתחומי הייעוץ וההדרכה, אירוח וטיפול בבגד ובגוף.

בראש הקיבוץ עומדת המזכירות, אולם הריבון הוא מוסד "האסיפה" בה רשאים כל החברים להשתתף ובה מובאות לאישור ההחלטות החשובות. האסיפה מתכנסת על פי הצורך, ובממוצע אחת לחודש, והחלטות מהותיות עוברות להצבעה בקלפי.

סרטים שצולמו בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

בקיבוץ צולמו מספר סרטים ישראלים. בשנת 1986 צולם בקיבוץ הסרט "ילדי סטלין" בבימויו של נדב לויתן. ב-1991 צולם הסרט "מעבר לים" בהשתתפות מילי אביטל ויאיר לפיד; הסרט הופק על ידי חברת "טראנספאקס" וזכה במספר פרסי אופיר. ב-2005 צולם הסרט "אדמה משוגעת" שזכה בפרס אופיר. בשנת 2007 צולם בפרדסי הקיבוץ הסרט "עץ לימון" של ערן ריקליס, שזכה בפרס "חביב הקהל" בפסטיבל ברלין ופסטיבל סן סבסטיאן. בשנת 2009 צולם בקיבוץ הסרט "אוסטרליה שלי" של חברת ההפקה "טראנספאקס", שיצא לאקרנים ב-2011 והומר למיני סדרה על ידי הערוץ ה-1.

מפורסמים שעברו או התגוררו בקיבוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמו קיבוצים רבים, גם בניר אליהו עברו ברבות השנים רבים וטובים: המפורסם שבהם היה אהוד בנאי אשר היה חבר ב"גרעין חופית" בראשית שנות ה-70. במלחמת יום כיפור איבד בנאי את חברו הטוב מהגרעין בני ברק ז"ל. בעקבות "התנהגות לא ראויה" נאלץ בנאי לעזוב את הגרעין, ואולם רשמים מתקופה זו ניתן למצוא בשיריו וספרו. הבמאי ציון רובין התחנך במסגרת חברת הנוער "עפרוני" בקיבוץ בשנות השמונים. מזכיר ברית התנועה הקיבוצית שמוליק אייל ז"ל היה חבר הקיבוץ עד מותו, וכך גם תא"ל מנחם זטורסקי ז"ל שהיה מפקד הנח"ל בשנות ה-80 (כלתו היא המדענית המבטיחה נעמה גבע-זטורסקי זוכת פרס "לוריאל" היוקרתי למדענית פורצת גבולות). גם לתחום הספורט יש ייצוג: חלוץ הפועל פתח תקווה ונבחרת ישראל בשנות ה-50 שלמה(צחי) נהרי היה חבר הקיבוץ והיה נוהג לנסוע לאימונים לאחר יום עבודה בפרדס, איתו בגרעין היה גם איציק לוי(שפיה)שהיה אתלט שייצג את ישראל בשבעה משחקי המכביה והיה אלוף ישראל 13 שנים בתחום הקפיצה במוט, בריצת משוכות ובקרב 10. לאחר פרישתו מתחרויות שימש במשך שנים כקצין האימון הגופני של "היחידה" והכשיר דורות של מדריכי אימון גופני במכון וינגייט. נהרי ולוי היו נוסעים עם הסעה מהקיבוץ לאחר יום עבודה מפרך עד שבחרו בספורט ועזבו את הקיבוץ, צחי לפ"ת ושפיה למושב גן-חיים הסמוך. שניהם מצויים בקשר טוב עם חברי הגרעין ולא מזמן נכחו בחגיגות ה-80 לחברי גרעין "בתלם" בחדר האוכל של הקיבוץ. בתחום הריצות הארוכות - בת-המשק יערה זנגי היא אלופת ישראל במראתון ומיני מראתון. היזם החברתי עירד אייכלר שזכה השנה על פועלו בפרס באו"ם לקידום אוכלוסיות מיוחדות ובפרס החינוך בישראל לשנת 2009 על מיזם "שכולו טוב" שייסד ומנהל גם הוא חבר הקיבוץ.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ גודל האוכלוסייה לפי טבלת יישובים באתר הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, נכון לסוף 2016. צפיפות אוכלוסייה על פי גודל האוכלוסייה חלקי שטח שיפוט של הרשות המקומית.
  2. ^ "ניר אליהו" יישוב נחל ע"ש אליהו גולומב, דבר, 28 ביולי 1950
  3. ^ ש. אנג'ל, יישוב בצוואר הבקבוק של הארץ, דבר, 12 בפברואר 1954
  4. ^ ניר אליהו - יישוב נח"ל ע"ש אליהו גולומב, דבר, 28 ביולי 1950
  5. ^ א. גיל, הנח"ל מתיישב בניר אליהו, דבר, 9 באוגוסט 1950
  6. ^ דליקה בקיבוץ ניר אליהו, דבר, 22 בינואר 1952
  7. ^ טלפונים ליישובי הספר במשולש, דבר, 4 בדצמבר 1953
  8. ^ כביש ניר אליהו - בית ב. כצנלסון, דבר, 23 בינואר 1953
  9. ^ אש כבדה מירדן על ניר אליהו, דבר, 22 ביוני 1955
  10. ^ אבן פינה לבית תרבות ע"ש גולומב בניר אליהו, דבר, 24 באוגוסט 1962