רדיו בלה בלה – הבדלי גרסאות
| שורה 33: | שורה 33: | ||
==דמיון לאלבומי קונספט אחרים== |
==דמיון לאלבומי קונספט אחרים== |
||
רדיו בלה בלה כולל לכאורה מספר מחוות ליצירות דומות ברוק לועזי: |
רדיו בלה בלה כולל לכאורה מספר מחוות ליצירות דומות ברוק לועזי: |
||
* שמו מופיע בפזמון השיר [[Radio Ga Ga]] של להקת [[קווין]] |
* שמו מופיע בפזמון השיר [[Radio Ga Ga]] של להקת [[קווין]] ([http://www.lyrics007.com/Queen%20Lyrics/Radio%20Ga%20Ga%20Lyrics.html/ מילות השיר]) |
||
* ההיקף, השאפתנות ועיצוב העטיפה מזכירים את [[The Wall]] של להקת [[פינק פלויד]] |
* ההיקף, השאפתנות ועיצוב העטיפה מזכירים את [[The Wall]] של להקת [[פינק פלויד]] |
||
* השימוש ב[[רדיו פיראטי]] כרקע לאלבום הופיע באלבומים [[Radio K.A.O.S]] של [[רוג'ר ווטרס]] ו־[[The Who Sell Out]] של [[המי]] |
* השימוש ב[[רדיו פיראטי]] כרקע לאלבום הופיע באלבומים [[Radio K.A.O.S]] של [[רוג'ר ווטרס]] ו־[[The Who Sell Out]] של [[המי]] |
||
גרסה מ־10:44, 14 בינואר 2009
שגיאות פרמטריות בתבנית:אלבום
פרמטרים [ אלבום לפני, תאריך אלבום, תאריך אלבום לפני, שם האלבום, אלבום אחרי, מפיק, תאריך אלבום אחרי, ז'אנר ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
 | |
| אלבום אולפן מאת החברים של נטאשה | |
| יצא לאור | 1994 |
|---|---|
| הוקלט | 1992-1994, אולפני טריטון, זזה, די. בי., המון |
| סוגה |
רוק  |
| שפה |
עברית |
| אורך | 1:40:35 |
| חברת תקליטים | הד ארצי |
| הפקה |
החברים של נטאשה |
  | |
רדיו בלה בלה הוא אלבומה השלישי והנמכר ביותר של להקת החברים של נטאשה, אשר יצא בשנת 1994.
תיאור כללי
האלבום הוא אלבום קונספט כפול שערוך כשידור רדיו לאורך יממה אחת, כאשר לצד השירים הרגילים מופיעים רעשים של מעבר בין תחנות רדיו, קטעי קישור (בהקראת השדרן אלי ישראלי), "שיחות עם מאזינים", "זמרירים", "תשדירי פרסומת" ו"חדשות". לאלבום יש עלילה שעוסקת באדם בשם "א. וקסמן", המנהל תחנת רדיו פיראטית, ואישיותו מפוצלת לארבע: "פרדי" הדכאוני, "הפי" המסומם והציני, "שֵץ" האנרכיסט הכוחני, ו"ליזה" שמאמינה באהבה, כשלכל חלק של האישיות מוקדש חלק של האלבום. כל אחד מחלקי הדיסק עובד בשיתוף עם אמנים שונים, וסגנונו שונה:
- החלק הראשון, "פרדי" הוא החלק העצוב והדכאוני, שהניב את הלהיט "פרדי על הבוקר" (עם הפזמון "מה יהיה, מה יהיה?").
- החלק השני הוא "הפי". זהו חלק שמח ורובו מבוצע בסגנון הדאנס. החלק הזה הניב את הלהיטים הגדולים "עכשיו אני" ("עכשיו אני כי ההוא הלך ..."), "אני לא רוקד כשעצוב", ו"נרקומנים" הרועש, אשר מטיח ביקורת קשה בתרבות הצריכה ומונה "רשימת קניות ארוכה" אופיינית של משפחה בורגנית. בשיר "חדשות?" מתארחים שדרני רדיו ישראליים ידועים של שנות התשעים, ביניהם אברי גלעד, דידי הררי, יואב קוטנר ורפי רשף; גם השיר הזה הפך ללהיט.
- החלק השלישי, "שֵץ" עוסק בערכים אנושיים שליליים - אדישות, רוע, אנוכיות ואכזריות, ובהתאם לכך רוב השירים בו מנוגנים בסגנון רוק רועש.
- החלק הרביעי, "ליזה", מציג דמות נשית, אשר מאמינה באהבה. החלק הזה הופק מוזיקלית על ידי שם-טוב לוי. רובו לא מבוצע על ידי חברי הלהקה, אלא על ידי הרכב קלאסי, שמיניית ווקאל, וזמרים אורחים אחרים - דודו פישר, דוד ד'אור, רינת גבאי, מאיר בנאי וערן צור.
האלבום מסתיים בשיר-הרוק "שיגרה", שמסכם את עלילתו.
כל המילים נכתבו על ידי מיכה שטרית, למעט "אני לא רוקד כשעצוב" שנכתב בשיתוף אלון אולארצ'יק. כל השירים הולחנו על ידי ארקדי דוכין, למעט "שם", שהולחן על ידי דוכין ושטרית.
דמיון לאלבומי קונספט אחרים
רדיו בלה בלה כולל לכאורה מספר מחוות ליצירות דומות ברוק לועזי:
- שמו מופיע בפזמון השיר Radio Ga Ga של להקת קווין (מילות השיר)
- ההיקף, השאפתנות ועיצוב העטיפה מזכירים את The Wall של להקת פינק פלויד
- השימוש ברדיו פיראטי כרקע לאלבום הופיע באלבומים Radio K.A.O.S של רוג'ר ווטרס ו־The Who Sell Out של המי
- גיבור ראשי שסובל מפיצול אישיות לארבע דמויות מופיע גם באלבום Quadrophenia של המי
- עיצוב העטיפה, העובדה שמדובר באלבום כפול, וכן הסגנון המוזיקלי המשתנה של האלבום מזכירים את האלבום הלבן של להקת הביטלס.
אמנים שהשתתפו בדיסק
החברים של נטשה
- ארקדי דוכין - שירה, קלידים, גיטרות, תופים, בס
- מיכה שטרית - שירה, גיטרות
- ז'אן פול זימבריס - תופים, קולות
- מיקי הררי - גיטרות
- שלמה אמקיס (קוזו) - בס
אמנים נוספים
זמרים אורחים
- שלומי שבת, אפרים שמיר, אמנון ילון - "אוטוביוגרפיה"
- לאה שבת - "אוטוביוגרפיה", "קוק בצהריים"
- אביב גפן - "עכשיו"
- פבלו רוזנברג - "הלו פרדי"
- מאיר בנאי - "צפוי שינוי", "ליזה"
- רותי תפוח - "נרקומנים" (קריינות)
- אלון אולארצ'יק - "אני לא רוקד כשעצוב"
- דוד ד'אור, דודו פישר, ערן צור - "ליזה"
- רינת גבאי - בתפקיד ליזה ב"הללויה"
- שמיניית ווקאל - מקהלה ב"מי נגד מי"
נגנים אורחים
- משה לוי - קלידים ב"קוק בצהריים" ו"עכשיו אני"
- אוהד דקל - קלידים ב"מעליות"
- יזהר אשדות - בס סינטי ב"קוק בצהריים", "עכשיו אני", "מעליות", "חדשות"
תזמורת ב"ליזה"
- שם טוב לוי - תזמור וניצוח
- קרני פוסטל - צ'לו
- שלומית סיוון - ויולה
- קטי דברצני וגלעד הילדסהיים - כינורות
- מירב כהן ועמית כהן - קרן יער
- אלון בור - כלי הקשה
"שדרני רדיו"
- אלי ישראלי - קטעי קישור לאורך כל האלבום.
- אברי גלעד, מנחם גרנית, דידי הררי, אורלי יניב, רבקה מיכאלי, אהוד מנור, יואב קוטנר, רפי רשף - בשיר "חדשות?".
הפקה והקלטה
- טכנאי הקלטות ומיקס - גיל תורן, דדי טל, אוהד דקל, גיא לנדאו
- עוזרי טכנאי - אוהד צחר, איתי גלעד, גדי פוגטש, פיני כהן, בועץ עצמון, יגאל אייזן, ניר לוי
- עיצוב עטיפה - אסנת בוכמן
- ניהול אישי והפקה - ארז אבנת
השירים
דיסק 1
- "פרדי": שבע דקות לשש
- אוטוביוגרפיה
- עכשיו
- בקצה הסקאלה
- בדיוק שש
- קנה מה שאין
- פרדי על הבוקר
- ספורט?
- אופרת סבון
- שברי את הטלוויזיה
- מאזין על הקו
- הלו פרדי
- שיר הדעיכה
- שתים־עשרה בצהרים
- "הפי": צפוי שינוי
- עכשיו אני
- קוק בצהריים
- אני קיים
- חדשות?
- נרקומנים
- בקצה הסקאלה
- מעליות
- מאזין על הקו
- אני לא רוקד כשעצוב
- שש בערב
- בלו בלו
דיסק 2
- "שץ": שם
- בקצה הסקאלה
- בראשית ימי הכוח
- שץ אומר!
- סוטה מיץ
- דברי איתי על כסף
- עד מתי?
- רוקנרול
- האיש הרע
- האהבה מתה
- קצת לפני חצות
- "ליזה": ליזה
- הללויה
- ארבע דקות לפני שש
- מי נגד מי
- (סיום): שיגרה
תבנית:אין בינוויקי