פרשת תצוה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
Arrow r.svg תצוה Arrow l.svg
פסוקים שמות, כ"ז, כ' - ל', י'
מספר פסוקים 101
מספר תיבות 1412
תוכן מצוות הדלקת הנרות במקדש, בגדי כהונה, קרבן המילואים
מצוות בפרשה על פי ספר החינוך
עשה (4)  לא תעשה (4)
הדלקת הנרות במקדש, בגדי כהונה, אכילת קודשי קודשים לכהנים, קטורת הסמים הסרת החושן מהאפוד, קריעת מעילו של הכהן הגדול, אכילת קודשי קדשים לזר, הקטרת דברים מלבד הקטורת על מזבח הזהב
הפטרה
יחזקאל, מ"ג, י'-כ"ז
בגדי כהן גדול

פרשת תְּצַוֶּה היא פרשת השבוע השמינית בספר שמות. על פי החלוקה לפרקים, היא מתחילה בפרק כ"ז, פסוק כ' ומסתיימת בפרק ל', פסוק י'. הפרשה ממשיכה את הפרשה הקודמת, פרשת תרומה, בהוראות לקראת הקמת המשכן. את פרשת תצווה קוראים בין התאריכים ח' באדר-ט"ו באדרשנה מעוברת באדר א').

שם הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרשה פותחת בפנייה למשה "ואתה תצווה את בני ישראל" מבלי לציין את שמו, וזו הפרשה היחידה בחומשים שמות-ויקרא-במדבר שלא מוזכר בה שמו של משה. מקובל במסורת היהודית לקשר זאת לבקשתו של משה מה' לאחר חטא העגל המופיעה בפרשה הבאה, פרשת כי תשא: "וְעַתָּה אִם תִּשָּׂא חַטָּאתָם, וְאִם אַיִן - מְחֵנִי נָא מִסִּפְרְךָ אֲשֶׁר כָּתָבְתָּ".[1]

תוכן הפרשה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחילת הפרשה מובא ציווי למשה לקחת שמן לצורך הדלקת המנורה בכל יום ויום.

החצי הראשון של הפרשה עוסק בציווי על הכנת בגדי הכהונה של אהרן ובניו הכהנים. בגדי הכהן הגדול הם החושן, האפוד, הציץ, מעיל, כתונת, מצנפת, אבנט ומכנסיים. לכהנים הפשוטים (הדיוטות) היו רק ארבעה בגדים: כתונת, אבנט, מגבעת ומכנסיים.

החצי השני של הפרשה עוסק בציווי על קרבן המילואים, שיוקרב לשם חנוכת המשכן. לאחר מכן באים ציוויים על קרבן התמיד, ועל הכנת מזבח הזהב המיועד להקטרת קטורת הסמים. בפסוקים האחרונים של הפרשה אף מרומז על יום הכיפורים שיכלול טקס מיוחד ויתבצע אחת לשנה.

תאריכי הקריאה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השבת בה קוראים את פרשת תצוה יכולה לחול בעשרה תאריכים שונים:

מפטיר והפטרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הטקסט:

פרשנות:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]