לשם (יישוב)
| לשם | ||||||
 לשם בתחתית התמונה, דצמבר 2017. היישוב פדואל במעלה התמונה | ||||||
| מחוז | יהודה ושומרון | |||||
| מועצה אזורית | שומרון | |||||
| מעמד מוניציפלי | יישוב קהילתי | |||||
| גובה ממוצע | 350 מטר | |||||
| תאריך ייסוד | 2013 | |||||
| סוג יישוב | יישוב | |||||
(למפת גוש דן רגילה)   לשם | ||||||
| ||||||
לֶשֶׁם היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי במערב השומרון. היישוב הוקם בשנת 2013 ונכון לתחילת 2026 מתגוררות בו כ־350 משפחות.[1] היישוב ממוקם על שתי גבעות שבמרכזן נמצאת חורבת דיר סמען. שם היישוב מציין את שמה של אבן הלֶשֶׁם, אחת מאבני החושן.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הבניה בגבעה המערבית של השכונה החלה לראשונה בשנת 1999 על ידי איש העסקים הלל מררי ונועדה עבור חסידי חב"ד. היישוב המתוכנן אמור היה להיקרא אדנים.[2] עם תחילת האינתיפאדה השנייה, החליטו היזמים לפרוש מהמיזם ולכן הבניה הופסקה. שלדים של מספר בתים שבנייתם החלה והופסקה, שימשו כאתר אימונים של יחידות צה"ל ומשטרה (מכונה "חב"ד עילית").[3]
בשנת 2007 רכשה חברת "הרי זהב" שבבעלות איש העסקים זאב אפשטיין זכויות לבניית 700 דירות במקום תמורת 6 מיליון שקלים. בשנת 2011 החלו עבודות הפיתוח המחודשות בשטח. בפעם זו החל פיתוח צידו המזרחי של היישוב, שלא פותח בשנת 1999, והפיתוח בצד המערבי, שפיתוחו החל כבר אז, חודש בשנת 2012. בשנת 2013 נכנסו לביתן בגבעה המזרחית 70 המשפחות הראשונות.[4]
באוקטובר 2014 נותרה השכונה ללא כביש גישה בהתאם להחלטת בג"ץ, אך נפתח כביש גישה חדש העובר בעלי-זהב.[5][6] בשלב מאוחר יותר נסלל מחדש כביש גישה נפרד.[7]
באוגוסט 2017 נכנסו כ-50 משפחות ראשונות לביתן בגבעה המערבית הנמצאת בתהליך אכלוס.
בספטמבר 2022 מונה הרב עזרא פאטשינו לרב היישוב.[8]
באופן רשמי הוגדר היישוב כשכונה של עלי זהב, עד שבמרץ 2025 קיבל הקבינט המדיני-ביטחוני החלטה להעניק ללשם ול־12 יישובים במעמד דומה מעמד עצמאי.[9] בנובמבר אותה שנה קיבל היישוב סמל יישוב ומעמד רשמי.[10][11]
שירותים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בין לשם לעלי זהב נמצאים בית ספר ממלכתי דתי "חמ"ד אורים" (על שם אורי אורבך) לתושבי לשם, בית ספר ממלכתי דתי לתושבי עלי זהב, ואולפנה לבנות - המשרתים בעיקר את תושבי היישובים לשם ועלי זהב, וכן עוד יישובים באזור, כמו פדואל, ברוכין, רחלים, תפוח, אסיף (נופי נחמיה) ואריאל.
כמו כן, ביישוב קיימים מרכז קניות, גני ילדים, מעונות, גני שעשועים, מגרש כדורסל, סניף בני עקיבא, ספרייה, בית מדרש, קופות חולים מכבי וכללית, מקווה טהרה, ושלושה מבנים רב תכליתיים המשמשים באופן זמני כבתי כנסת ואולמות אירועים לשימוש התושבים.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ↑ אודות לשם, באתר המועצה האזורית שומרון
- ↑ מפת ההתיישבות הקיימת והמתוכננת בשנת 1992
- ↑
שוקי שדה, "מדהים שהוא מצליח לעשות מזה כסף": ברון הבנייה החדש בשטחים, באתר TheMarker, 17 בנובמבר 2017 - ↑ יוני קמפינסקי, מקימים את "לשם" בשומרון במקביל למו"מ המדיני, באתר ערוץ 7, 26 ביוני 2013
- ↑ שבתי בנדט, 90 המשפחות בלשם נתקעו ללא כביש גישה: "חלמאות", באתר וואלה, 27 באוקטובר 2014
- ↑ עוזי ברוך, בג"ץ סירב לבקשה - לשם נותרה ללא כביש גישה, באתר ערוץ 7, 23 באוקטובר 2014
- ↑ חיים לוינסון, בית המשפט העליון התיר לחברת בנייה להמשיך לפלוש לאדמה פלסטינית למשך שנה, באתר הארץ, 4 ביוני 2013
- ↑ דביר עמר, הרב עזרא פאטשינו הוכתר לרב היישוב לשם, באתר ערוץ 7, 1 בספטמבר 2022
- ↑ חנן גרינווד, "ממשיכים להוביל מהפכה": עשרות יישובים ביהודה ושומרון יוכרו כעצמאיים, באתר ישראל היום, 23 במרץ 2025
- ↑ דודי סגל, אלוף פיקוד המרכז חתם על 10 תחומי שיפוט חדשים ביו״ש, באתר המחדש, 24 בנובמבר 2025
- ↑ צו בדבר ניהול מועצות אזוריות (יהודה ושומרון) (מס' 783), תשל"ט–1979: תקנות בדבר ניהול מועצות אזוריות (תחום היישוב לשם) (מועצה אזורית שומרון), התשפ"ו–2025, קמצ"ם 273, ינואר 2026, עמ' 14541–14542
| ||||||||||||||||||
