אברהרד פון מילינן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תמונה חופשית

הגרף אברהַרד פרידריך פון מילינֶןגרמנית: Eberhard Friedrich von Mülinen;‏ 6 בספטמבר 186114 בינואר 1927) היה דיפלומט וחוקר שחקר את הכרמל, מחבר הספר Beiträge zur Kenntnis des Karmels ("להכרת הכרמל"), שנחשב עד היום כספר שהרים תרומה חשובה מאד לחקר הכרמל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פון מילינן נולד בקנטון ברן בשווייץ למשפחה בעלת שושלת יוחסין שתחילתה במאה ה-13. מקורה של המשפחה בעיר ברוג (Brugg) ששימשה כמרכז השלטון של בית הבסבורג בשווייץ. בני המשפחה שימשו כמושלים עבור בית הבסבורג במחוז ארגאו. במאה ה-15 השתלטה ברן על האזור והמשפחה עברה לשם. חלק מבני המשפחה עסקו במחקר היסטורי. אבי סבו של פון מולינן ניקולאוס פרידריך (1833-1760) ייסד את "האגודה לחקר ההיסטוריה של שווייץ" ופיתח ספרייה גדולה שבשנת 1937 העברה לספרייה ציבורית של ברן. בני המשפחה עסקו במדע, בפקידות גבוהה בקנטון ובשירות צבאי.[1] אביו היה אגברט פון מולינן (גר').

פון מולינן סיים את לימודיו התיכוניים בברן בשנת 1880. הוא המשיך בלימודיו בערים נוספות כמו מונפלייה בצרפת, פיזה באיטליה, טיבינגן וברלין בגרמניה. בברלין למד בסמינר לשפות המזרח. לימודיו כללו פילוסופיה, משפטים, היסטוריה וערבית. למד מזרחנות בלימודיו הגבוהים והתמחה במשפט מוסלמי. בנוסף התמחה בשפה הערבית על ניביה השונים ומספר שפות אירופיות. בשנים 1886/7 כתב את הדוקטורט שלו בנושא "חוקי ההלוואות באסלאם". ב-7 באוגוסט 1887 קיבל תואר דוקטור לפילוסופיה. המדריך שלו בעבודת הדוקטורט היה המזרחן הנודע אלברט סוצין (Albert Socin).[2]

בנובמבר 1887 הצטרף לשירות המשפט הפרוסי. בפברואר 1888 מונה להיות המתורגמן בביירות ומנהל זמני של הקונסוליה, זאת בהתאם למדיניות שירות החוץ הגרמני להציב בקונסוליות בלבנט דיפלומטים מזרחנים מקצועיים חלק מהתפקיד כלל גם מחקר, מסעות, מיפוי ותיעוד לשונות המזרח וחיי תושביו. בינואר 1889 קיבל מעמד של ראש לשכה קיסרי-פרוסי. במרס 1890 הועבר לשגרירות גרמניה באיסטנבול. בין תפקידיו בשגרירות שימש גם כיועץ לקונסול הכללי שם. לתקופה מסוימת שימש גם כמנהל הזמני של הקונסוליה בסלוניקי. במאי 1894 מונה לתפקיד מתורגמן משנה בקונסוליה הגרמנית באיסטנבול, תפקיד אותו מילא עד 1899. בתפקידו זה פעל לרישום הבעלות של המקרקעין ביפו ובארץ ישראל.[3]

בשנת 1898 בעת שירותו בקונסטנטינופול ליווה את הקיסר וילהלם השני במסעו לארץ ישראל. לאחר מסעו זה שרת בלשכת הקיסר בברלין כיועץ מיוחד של הקיסרית אוגוסטה ויקטוריה. ביוני 1900 עבר את הבחינות לדרגת קונסול. בשנת 1903 יצא לחופשה ארוכה בגלל מחלת ריאות וחזר לשווייץ. באפריל 1905 נרשם ברשימת הגמלאים של משרד החוץ הגרמני.

בהמשך יצא למספר מסעות בארץ ישראל לצורך החלמתו. בין השנים 1908-1907 בעת ששהה במלון "לוּפטקוּרהאוּס" בכרמלהיים שעל הכרמל, יצא למסעות מחקר בהר הכרמל. ב-1908 לאחר שהחלים עבר לדמשק לקראת תפקיד הקונסול הכללי הראשון שם. אך לבסוף הקונסוליה לא נפתחה. פון מילינן חזר לשווייץ. מ-1909 התגורר בעיר ברן ובעיירה גרצנזה (Gerzensee) הסמוכה לה. הוא התגורר בעיירה הזאת בה בכל תקופת מלחמת העולם הראשונה. לאחר מכן הפך להיות חבר במועצת האגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל במסגרתה סייע במימון חפירות תל מגידו.

את תקופת מחלתו ניצל פון מולינן לכתיבת מאמרים מדעיים ולפרסומם בכתבי עת מקצועיים ולפרסום ספרו.[4]

פון מולינן נפטר בעיירה גרצנזה ב-14 בינואר 1927 בגיל 65.

מחקריו בכרמל[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעת שהותו בכרמל יצא פון מילינן למסעות מחקר בכרמל, במסגרת מסעות אלה תעד וסקר אתרים פרהיסטוריים ואתרים היסטוריים, סייר בכפרים השונים, ותעד כל פרט שהוא ראה כגון קברים, מסגדים, כתובות ועוד. בנוסף חקר ותעד גם את החי והצומח על ההר. הוא ניתח את הכרמל מבחינה גאולוגית, אקלימית, מבנה הכפרים, מנהגים ופולקלור. את ממצאיו הרבים הוא פרסם בכתב העת הגרמני שעסק בחקר ארץ ישראל "Zeitschrift des DPV" של האגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל. בשנת 1908 קיבץ את מחקריו והוציאם בספר Beiträge zur Kenntnis des Karmels שיצא לאור בלייפציג בהוצאת Baedeker.

הספר גם כולל 16 מסלולים המפרטים את סיוריו הרבים. וכוללים תאורים של מנזר הכרמליתים, ואדי רושמיה, בלד א-שייח', המוחרקה, כפרי הדרוזים ועוד. טווח מחקריו כלל גם את מישור החוף עד נחל התנינים וזכרון יעקב. הספר כולל את מפת "הקרן הצפונית-מערבית" של הכרמל וכן צילומים שהוא צילם במסעות מחקריו.

בשנת 2013 יצא ספר זה בעברית בשם הכרמל של פון מולינן. התרגום, העריכה וההדרה של הספר נעשו במשותף על ידי פרופ' אהרון גבע קלינברגר ופרופ' יוסי בן ארצי. הספר כולל הקדמה, הנחיות לקוראים, מידע על מולינן ומשפחתו, היבטים גאוגרפיים, לשוניים. ניתוח הדרך בה ביצע מולינן את מחקריו וכן השפעתו של מולינן על חקר הכרמל.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • יוסי בן ארצי, "פון-מולינן ומפת חיפה, 1908", חיפה - היסטוריה מקומית, הוצאת זמורה ביתן ואוניברסיטת חיפה, 1998, עמ' 26-15
  • אהרון גבע קלינברגר ויוסי בן ארצי, עריכה ההדרה ותרגום, הכרמל של פון מולינן, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים 2013

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אהרון גבע קלינברגר ויוסי בן ארצי, עריכה ההדרה ותרגום, הכרמל של פון מולינן, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים 2013, עמ' 1
  2. ^ אהרון גבע קלינברגר ויוסי בן ארצי, עריכה ההדרה ותרגום, הכרמל של פון מולינן, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים 2013, עמ' 3
  3. ^ אהרון גבע קלינברגר ויוסי בן ארצי, עריכה ההדרה ותרגום, הכרמל של פון מולינן, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים 2013, עמ' 4-3
  4. ^ אהרון גבע קלינברגר ויוסי בן ארצי, עריכה ההדרה ותרגום, הכרמל של פון מולינן, הוצאת ספרים ע"ש י"ל מאגנס, ירושלים 2013, עמ' 5