אולפני הבירה ירושלים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אולפני הבירה ירושלים בע"מ
Channel10News InJerusalem.jpeg
נתונים כלליים
סוג חברה פרטית
מייסדים ליאון תמן
תאריך הקמה 1978
תאריך פירוק 2018
חברת אם JCS International
מיקום המטה רחוב יפו, ירושלים, ישראל
שליטה בחברה רון לאודר
ענפי תעשייה טלוויזיה, קולנוע
מוצרים עיקריים סדרות טלוויזיה, תוכניות טלוויזיה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אולפני הבירה ירושלים בע"מ, שנודעו גם בשם JCS (ראשי תיבות שמם באנגלית: Jerusalem Capital Studios) היא חברת אולפני טלוויזיה והפקות טלוויזיה שמרכזה ברחוב יפו שבירושלים, בסמוך לבית אגד, ומפעילה גם אולפנים ומשרדים בשדרות ההשכלה שבתל אביב. החברה הפיקה סדרות טלוויזיה רבות, ונתנה שירותי אולפן לרשתות שידור ישראליות ובינלאומיות. ביולי 2018 הודיעה החברה על סגירת פעילותה.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הוקמה ב-1978 על ידי איש העסקים ליאון תמן והעיתונאי והכתב לענייני ערבים של הטלוויזיה הישראלית אדי סופר, ששימש כמנכ"ל. החברה הוקמה לצורך הקמת אולפן להעברת שידורים חיים מירושלים לתחנות טלוויזיה בעולם, באמצעות הלוויין, וכן להפיק ולערוך חדשות ותוכניות טלוויזיה. החברה קיבלה מעמד של מפעל מאושר על פי חוק לעידוד השקעות הון וקיבלה הטבות מס על השקעה מתוכננת של 31 מיליון ל"י. החברה רכשה גם ציוד להעברת תוכניות בין תקן השידור האירופי PAL לתקן NTSC של צפון אמריקה. אחת הלקוחות הראשונים של שירות זה הייתה הטלוויזיה הישראלית[1]. עם הקמתה ביקשה החברה (אך לא קיבלה) אישור להקמת ערוץ שני בישראל[2]. בסוף שנת 1979, חנכה החברה בבנייני האומה אולפן ומרכז תקשורת להעברת שידורים חיים מירושלים באמצעות הלוויין. האולפן שימש את רשתות השידור האמריקאיות ABC וCNN[3][4]. בשנת 1980 יזמה החברה הפקה של מופע אור קולי על תולדות ירושלים[5], הפקת סדרת טלוויזיה על מלחמות ישראל בהשתתפות משה דיין ואנואר סאדאת[6], וסרט קולנוע בהפקה משותפת ישראלית-מצרית-אמריקאית[7]. בשנת 1982 עזב אדי סופר את החברה, עקב חילוקי דעות עם ליאון תמן, ופתח חברה מתחרה להפקת שידורי חדשות[8].

בשנת 1989 זכתה החברה בתואר יצואן מצטיין, על מכירת שירותי שידור לעשרות תחנות טלוויזיה באירופה וארצות הברית. באותה שנה גם חנכה אולפנים ומרכז תקשורת חדש בבניין משרדים שהוקם לצורך כך ברחוב יפו[9]. בזמן מלחמת המפרץ החלה החברה להפיק תוכנית חדשות לסיכום אירועי היום בשם "הערב במפרץ", עבור ערוץ 2 הניסיוני. זו הייתה תוכנית החדשות הראשונה שהתחרתה ב"מבט לחדשות" של הערוץ הראשון[10].

ב-1996, עם תחילת הטלוויזיה המסחרית בישראל, רכש רון לאודר את החברה. בשנים 1993 – 2010 שימש גבי רוזנברג בתפקיד מנכ"ל החברה, ולאחר פרישתו מונה לתפקיד חנני רפופורט[11][12].

עם לקוחות החברה נמנו חדשות עשר, אשר שידרו מאולפני ירושלים את המהדורה המרכזית, וחברת החדשות אשר שידרה אף היא מאותו אולפן בין השנים 1993 – 2000 וכיום משדרת מהאולפנים שבתל אביב. בין השאר הפיקה החברה את התוכנית "הדוגמניות", ששודרה בערוץ עשר, "ג'וני", "המבצר" ו"החיים זה לא הכל", ששודרו בערוץ 2 (טלעד ורשת), "בטיפול" ועונות 1–2 של "הבורר" אשר שודרו ב-HOT3, וסיפקה את האולפנים לגופי שידור אשר השתמשו בשירותיהן של חברות חיצוניות כגון "מה נסגר?" בעונותיה אשר שודרו בערוץ עשר אשר הופקה על ידי חברת MyTV, "עושים סדר" ו"סוגרים חשבון" ששודרו בטלוויזיה החינוכית הישראלית והופקו על ידי "נתיב הפקות". החברה שיתפה פעולה עם הטלוויזיה החינוכית גם בקישור בין אולפני החינוכית בתל אביב לבין אולפני החברה בירושלים, אשר שימשו בעיקר לתוכניות "הערב החדש" ו"תיק תקשורת". כמו גם ידוע שיתוף הפעולה בין הגופים בהפקת משדר משפט דמיאניוק[13].

לחברה היה חלק בבעלות על ערוץ הספורט, שנמכר בעשור הראשון של המאה ה-21 לאביב גלעדי וקבוצת RGE. החברה סיפקה גם שירותי ניידות שידור, שירותי פוסט-פרודקשן ושירותים נוספים בתחום הטלוויזיה והקולנוע.

באוקטובר 2012 רכשה החברה מנטוויז'ן את חלקה באתר האינטרנט "nana10", תמורת כ-10 מיליון ש"ח.[14] בכך הגיעה החברה ל-50% מהשליטה באתר כשבמחצית השנייה אוחז ערוץ עשר, אשר לאודר החזיק גם בחלק ממניותיו. מספר שנים לאחר מכן הבעלות על נענע10 עברה במלואה לידי ערוץ עשר, ולאודר הפסיק להימנות על בעלי המניות של הערוץ.

ביוני 2012 פנתה נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה לבית הדין לעבודה בבקשה שיוציא צו המורה לאולפני הבירה ליצור תוכנית להטמעת שוויון, באופן שיבטיח את שילובן של נשים ואימהות עובדות בחברה, זאת בעקבות נתונים סטטיסטיים על כוח האדם בחברה, שהעלה חשש להפליה על רקע מגדר ואימהות.[15] בעקבות תביעה זו נחתם בפברואר 2014 בין אולפני הבירה ירושלים לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה הסכם לעידוד שוויון הזדמנויות בעבודה בחברה על בסיס מגדר והורות.[16]

ביולי 2018 הודיעה החברה על סגירת פעילותה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ יגאל לביב, הטלוויזיה של הליכוד, "העולם הזה", גיליון 2193 מ-12 בספטמבר 1979, עמוד 16
  2. ^ בקשה להפעלת ערוץ טלוויזיה נוסף, דבר, 23 בנובמבר 1978
  3. ^ הסכם בין "אולפני הבירה" לרשת טלוויזיית־כבל אמריקאית, דבר, 28 בספטמבר 1980
  4. ^ יוסף וקסמן, מרכז תיקשורת בינלאומי הופעל בירושלים, מעריב, 19 בספטמבר 1979
  5. ^ יוסף וקסמן, חצים מתעופפים בירושלים, מעריב, 18 בדצמבר 1980
  6. ^ דיין וסאדאת ישתתפו בתכנית בטלוויזיה, מעריב, 24 באפריל 1980
  7. ^ סרט ישראלי-מצרי-אמריקאי ראשון: "גשרי הסואץ", דבר, 2 במאי 1980
  8. ^ אייל חלפון, הבימקום של הטלוויזיה, כותרת ראשית, 29 בדצמבר 1982
  9. ^ תהילה עופר, טלויזיה לחו"ל, מעריב, 15 באוגוסט 1989
  10. ^ רונית ורדי, זה הכל הראש של ניסים משעל, מעריב, 22 בפברואר 1991
  11. ^ אמילי גרינצווייג‏, מנכ"ל JCS, גבי רוזנברג, פורש, באתר וואלה! NEWS‏, 21 בדצמבר 2010
  12. ^ צאלה קוטלר, ‏גבי רוזנברג: "מנהלים מקריבים אתיקה כדי לקצר תהליכים", באתר גלובס, 8 בינואר 2011
  13. ^ משפט דמיאניוק, "כאן חינוכית"
  14. ^ לי-אור אברבך‏, סופית: נענע10 נמכרה לרון לאודר, באתר וואלה! NEWS‏, 11 באוקטובר 2012
  15. ^ הדר קנה, התמ"ת נגד JCS: הגיש תביעה תקדימית על אפליית נשים באולפני הבירה, באתר כלכליסט, 11 ביוני 2012
  16. ^ נציבות שוויון הזדמנויות בעבודה במשרד הכלכלה ואולפני הבירה ירושלים בע"מ, מקבוצת JCS חתמו על הסכם בדבר עידוד שוויון הזדמנויות בעבודה, באתר משרד העבודה והרווחה, 25 בפברואר 2014