אונונטריום

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פלרוביום - אונונטריום (שם זמני) ניהוניום (הצעת IUPAC) - קופרניקיום
 
Tl
Uut (זמני) Nh (הצעה)
--  
 
 
Uut-TableImage.png
כללי
מספר אטומי 113
סמל כימי Uut (זמני) Nh (הצעה)
סדרה כימית כנראה מתכות
מראה
לא ידוע. כנראה כסוף-לבן או אפור-מתכתי
תכונות אטומיות
משקל אטומי 284 amu
סידור אלקטרונים ברמות אנרגיה 2, 8, 18, 32, 32, 18, 3
תכונות פיזיקליות
מצב צבירה בטמפ' החדר מוצק (משוער)
שונות
קיבול חום סגולי 1 J/(kg·K)

אוּנוּנְטְרִיּוּם (אנגלית: Ununtrium, ידוע גם בשם eka-thallium) הוא שמו הזמני של יסוד מלאכותי ממתכות המעבר העמידות, שסמלו הכימי הזמני Uut ומספרו האטומי 113. זהו היסוד ה-10 בסדרת היסודות העל-כבדים וה-21 בסדרת היסודות הטרנס-אורניים. ביוני 2016, הכריז הIUPAC כי השם המוצע הוא ניהוניום (Nihonium) והסימון Nh. שם זה יועמד לבחינה ציבורית ויאושר רק בנובמבר 2016.[1]

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1 בפברואר 2004, צוות רוסי-אמריקני הודיע על גילוי היסודות אונונטריום ואונונפנטיום, בצוות מדענים רוסים מהמכון המאוחד למחקר גרעיני בדובנה ואמריקנים מהמעבדה הלאומית לורנס ברקלי. היסוד נוצר על ידי הפצצת 234Am ביוני 48Ca במאיץ חלקיקים. מההפצצה נוצר אטום 287Uup ו-3 אטומי 288Uup. כל ארבעת האטומים דעכו בתוך זמן קצר לאטומי אונונטריום תוך פליטת קרינת אלפא. היסוד החדש התפרק ליסודות טבעיים לאחר 1.3 שניות.

ב-28 בספטמבר 2004, צוות מדענים יפני ממכון RIKEN שבטוקיו הודיע כי יצר את היסוד החדש.
במאי 2006 יצירת היסוד אומתה בשיטה אחרת (זיהוי כימי של התוצרים הסופיים של דעיכת היסוד) במכון המשותף למחקר גרעיני בדובנה. בסוף שנת 2015 הכירו האיגוד הבינלאומי לכימיה טהורה ויישומית ביסוד זה כיסוד חדש.[2]

שם[עריכת קוד מקור | עריכה]

אונונטריום הוא השם הסיסטמטי הזמני שהעניק IUPAC ליסוד החדש. מדענים מיפן הציעו את השם "Japonium", עם סימול כימי Jp, או "Rikenium", עם הסימול Rk. בחלק מהמחקרים היסוד כונה כ-"eka-thallium". ב-8 ביוני IUPAC הכריז כי השם המוצע הוא "ניהוניום", (Nihonium), על שם יפן, "ארץ השמש העולה". בכך הם מקווים לציין את העובדה שזה היסוד הראשון שהתגלה במדינה אסייתית. השם יועמד לבחינה ציבורית ויואשר במידה ואין התנגדויות, בנובמבר 2016.[1]

איזוטופים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאונונטריום יש עד כה כ-3 איזוטופים שונים:

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אונונטריום בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]