ממשלת ישראל העשרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ממשלת ישראל העשרים הוקמה בידי יצחק שמיר ב-10 באוקטובר 1983, לאחר התפטרותו של מנחם בגין.

הרכב הכנסת העשירית ערב הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעה ראש הסיעה מספר מנדטים מושב הערות
המערך שמעון פרס 50 אופוזיציה
  • הצטרפה חברת רצ שולמית אלוני; בהמשך פרשה מהסיעה
  • הצטרפו שני חברי כנסת מהליכוד
הליכוד יצחק שמיר 46 קואליציה שני חברי כנסת עזבו והצטרפו למערך
מפלגה דתית לאומית יוסף בורג 5 קואליציה פרש חבר הכנסת חיים דרוקמן והקים סיעת יחיד
אגודת ישראל 4 קואליציה
החזית הדמוקרטית לשלום ולשוויון 4 אופוזיציה
תמ"י אהרון אבוחצירא 3 קואליציה
התחיה יובל נאמן 3 קואליציה
שינוי אמנון רובינשטיין 2 אופוזיציה
התנועה להתחדשות ציונית חברתית מרדכי בן פורת 1 קואליציה פלג של תל"ם
רפ"י - הרשימה הממלכתית יגאל הורביץ 1 אופוזיציה פלג של תל"ם
מצ"ד חיים דרוקמן 1 אופוזיציה פרש מהמפד"ל והקים סיעת יחיד

הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כנסות וממשלות ישראל
מועצת המדינה הזמנית
הממשלה הזמנית

הכנסת הראשונה

הממשלה הראשונה
הממשלה השנייה

הכנסת השנייה

הממשלה השלישית
הממשלה הרביעית
הממשלה החמישית
הממשלה השישית

הכנסת השלישית

הממשלה השביעית
הממשלה השמינית

הכנסת הרביעית

הממשלה התשיעית

הכנסת החמישית

הממשלה העשירית
הממשלה האחת עשרה
הממשלה השתים עשרה

הכנסת השישית

הממשלה השלוש עשרה
הממשלה הארבע עשרה

הכנסת השביעית

הממשלה החמש עשרה

הכנסת השמינית

הממשלה השש עשרה
הממשלה השבע עשרה

הכנסת התשיעית

הממשלה השמונה עשרה

הכנסת העשירית

הממשלה התשע עשרה
הממשלה העשרים

הכנסת האחת עשרה

הממשלה העשרים ואחת
הממשלה העשרים ושתיים

הכנסת השתים עשרה

הממשלה העשרים ושלוש
הממשלה העשרים וארבע

הכנסת השלוש עשרה

הממשלה העשרים וחמש
הממשלה העשרים ושש

הכנסת הארבע עשרה

הממשלה העשרים ושבע

הכנסת החמש עשרה

הממשלה העשרים ושמונה
הממשלה העשרים ותשע

הכנסת השש עשרה

הממשלה השלושים

הכנסת השבע עשרה

הממשלה השלושים ואחת

הכנסת השמונה עשרה

הממשלה השלושים ושתיים

הכנסת התשע עשרה

הממשלה השלושים ושלוש

הכנסת העשרים

הממשלה השלושים וארבע
פורטל - הממשל בישראל

ב-28 באוגוסט 1983 הודיע מנחם בגין בפתאומיות על כוונתו המיידית להתפטר מתפקידו כראש הממשלה. את ההתפטרות עצמה דחה בגין עד לאחר בחירת יורשו והגעה להסכמות על הקמת ממשלה חלופית. בליכוד התגבשו השרים סביב תמיכה ביצחק שמיר כמחליפו, וניסו לשכנע את דוד לוי להימנע מהתמודדות מולו[1]. דוד לוי לא נענה לבקשות ושמיר גבר עליו בהתמודדות במרכז הליכוד ב-1 בספטמבר 1983[2]. במקביל, החלו נציגים מהמערך בשיחות עם הסיעות הדתיות בניסיון לגבש קואליציה בראשותם[3]. יצחק ברמן, דרור זייגרמן, דן תיכון, מנחם סבידור, יגאל הורביץ ומרדכי בן פורת, שנודעו כ"קבוצת השישה", דרשו הקמת ממשלת אחדות והודיעו שלא יצביעו בעד ממשלה שראשה לא יתחייב להקים ממשלת אחדות[4]. ב-12 בספטמבר 1983 חתם שמיר עם נציגי כל הסיעות בממשלת בגין, למעט הורביץ ובן פורת שעמדו על הדרישה לממשלת אחדות לאומית, על הסכם להקמת ממשלה בראשות שמיר על בסיס הממשלה הקודמת[5]. ב-18 בספטמבר פתח הנשיא בהתייעצויות ולאחר שהומלץ על ידי 64 חברי כנסת הטיל עליו הנשיא את התפקיד לנסות להקים ממשלה. בהתאם להבטחתו, פנה שמיר אל המערך בהזמנה שיצטרפו לממשלתו, אולם שיחות בירור שהתקיימו התפוצצו לאחר מספר ימים בהאשמות הדדיות לגבי האשם בחוסר ההצלחה להסכים על ממשלת אחדות. ב-5 באוקטובר 1983 התייאשו גם חברי קבוצת השישה מהנסיונות להקים ממשלת אחדות[6] וב-10 באוקטובר אושרה הממשלה בכנסת.

הרכבה של ממשלה זו היה זהה לזה של ממשלה התשע עשרה בראשות מנחם בגין והיא כיהנה עד לאחר הבחירות לכנסת האחת עשרה.

ציוני דרך ומדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתחום הביטחוני, הבטיחה הממשלה לשמור על זכותו של העם היהודי בארץ ישראל, תוך כדי קידום השלום האזורי ומתן אוטונומיה לתושבי השטחים שלא תוביל להקמת מדינה פלסטינית. בנוסף הובטח שבתום תקופת המעבר שנקבעה בהסכמים, תממש ישראל את זכותה על השטחים. הממשלה תפעל לחיזוק ההתיישבות.

הממשלה הבטיחה לעודד את היוזמה החופשית ושוויון ההזדמנויות, בנוסף לריסון האינפלציה וביטול העוני תוך כדי שיקום השכונות.

הממשלה הבטיחה עידוד החינוך הדתי ושמירה על הסטטוס-קוו הדתי.

שר האוצר יורם ארידור פרש מתפקידו חמישה ימים לאחר השבעת הממשלה, ובמקומו מונה חבר הכנסת מהליכוד יגאל כהן-אורגד. השר בלי תיק מהתנועה להתחדשות ציונות חברתית מרדכי בן פורת התפטר מהממשלה 3 חודשים לאחר השבעתה. הממשלה סיימה את כהונתה ב-13 בספטמבר 1984.

סיעות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
הליכוד 46 משרד ראש הממשלה, משרד החקלאות,
משרד הבינוי והשיכון, משרד האוצר,
משרד האנרגיה והתשתית, משרד הביטחון,
משרד הבריאות, משרד החוץ,
משרד הכלכלה והתיאום הבין משרדי,
משרד המשפטים, משרד התחבורה,
משרד התיירות, משרד התעשייה והמסחר,
משרד התקשורת, 2 שרים בלי תיק
משרד האוצר,
משרד הבינוי והשיכון,
משרד החינוך, התרבות והספורט,
משרד החקלאות,
משרד ראש הממשלה
10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
מפד"ל 5 משרד הדתות, משרד הפנים,
משרד החינוך, התרבות והספורט
משרד החוץ 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
אגו"י 4 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 הייתה חברה בקואליציה
ללא ייצוג בממשלה
תמ"י 3 משרד העבודה והרווחה, המשרד לקליטת עלייה משרד העבודה והרווחה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
התחייה 3 משרד המדע והטכנולוגיה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
התנועה להתחדשות
ציונית חברתית
1 שר בלי תיק 10 באוקטובר 1983 31 בינואר 1984
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה מנתה 21 שרים והייתה זהה בהרכבה לממשלה ה-19, פרט לפסח גרופר ויגאל כהן אורגד, שהחליפו בהתאמה את מנחם בגין ואת יורם ארידור כשר החקלאות וכשר האוצר.

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה הערות
יצחק שמיר הליכוד משרד ראש הממשלה,
משרד החוץ
10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 ראש ממשלת ישראל
דוד לוי הליכוד משרד הבינוי והשיכון 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 סגן ראש הממשלה
יורם ארידור הליכוד משרד האוצר 10 באוקטובר 1983 15 באוקטובר 1983 התפטר עקב הביקורת על תוכנית הדולריזציה שהציע
יגאל כהן-אורגד הליכוד משרד האוצר 18 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 החליף את השר יורם ארידור
יצחק מודעי הליכוד משרד האנרגיה והתשתית 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
אריאל שרון הליכוד שר בלי תיק 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
משה ארנס לא היה חבר כנסת משרד הביטחון 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984 כיהן כשר מטעם הליכוד
אליעזר שוסטק הליכוד משרד הבריאות 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
יוסף בורג מפד"ל משרד הדתות, משרד הפנים
זבולון המר מפד"ל משרד החינוך, התרבות והספורט 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
יעקב מרידור הליכוד משרד הכלכלה והתיאום
הבין משרדי
10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
יובל נאמן התחייה משרד המדע והטכנולוגיה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
משה נסים הליכוד משרד המשפטים 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
אהרון אוזן תמ"י משרד העבודה והרווחה,
המשרד לקליטת עלייה
10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
חיים קורפו הליכוד משרד התחבורה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
גדעון פת הליכוד משרד התעשייה והמסחר 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
אברהם שריר הליכוד משרד התיירות 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
מרדכי ציפורי הליכוד משרד התקשורת 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
מרדכי בן פורת התנועה להתחדשות שר בלי תיק 10 באוקטובר 1983 31 בינואר 1984
שרה דורון הליכוד שרה בלי תיק 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
פסח גרופר הליכוד שר החקלאות 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984

סגני שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם סיעה משרד תאריך תחילת כהונה תאריך סיום כהונה
חיים קופמן הליכוד משרד האוצר 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
משה קצב הליכוד משרד הבינוי והשיכון 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
יהודה בן-מאיר מפד"ל משרד החוץ 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
מרים גלזר תעסה הליכוד משרד החינוך, התרבות והספורט 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
מיכאל דקל הליכוד משרד החקלאות 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
בן-ציון רובין תמ"י משרד העבודה והרווחה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984
דב שילנסקי הליכוד משרד ראש הממשלה 10 באוקטובר 1983 13 בספטמבר 1984

חילופי שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
יורם ארידור הליכוד משרד האוצר התפטרות 15 באוקטובר 1983 יגאל כהן-אורגד הליכוד 19 באוקטובר 1983
מרדכי בן פורת התנועה להתחדשות שר בלי תיק התפטרות 31 בינואר 1984 לא מונה מחליף

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


הקודם:
ממשלת ישראל התשע עשרה
1981-1983
ממשלת ישראל העשרים
10 באוקטובר 1983 - 13 בספטמבר 1984
הבא:
ממשלת ישראל העשרים ואחת
1984-1986