ראש האופוזיציה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

ראש האופוזיציה בישראל, המכונה גם יושב ראש האופוזיציה, הוא מנהיג האופוזיציה בכנסת, ובדרך כלל ממלא את התפקיד מי שעומד בראשות הסיעה הגדולה מבין סיעות האופוזיציה. לראש האופוזיציה במדינת ישראל לא היה תפקיד מוגדר בחוק עד שנת 2000, אז שינתה הכנסת את החוק, והתפקיד הפך למשמעותי ולנחשק יותר.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 2000 תפקיד יושב ראש האופוזיציה לא היה תפקיד רשמי אלא תפקיד של כבוד. ראש המפלגה הגדולה ביותר שלא נמצאת בממשלה כיהן כיושב ראש האופוזיציה. במשך למעלה מיובל שנים (למעט פעמיים) הוקמה ממשלה על ידי הליכוד (בגלגוליו השונים) או על ידי מפלגת העבודה (בגלגוליה השונים) בלא שהמפלגה השנייה תכהן בה, וכך יצא שלמעט בתקופת ממשלות האחדות של לוי אשכול וגולדה מאיר (1967-1970) ובתקופת ממשלות האחדות של שמעון פרס ויצחק שמיר (1984-1990), בהן ישבו הליכוד והעבודה לממשלה אחת, תמיד עמד בראשות האופוזיציה יושב ראש הליכוד או יושב ראש מפלגת העבודה, ואף מקובל לומר שבאותן השנים בהן הליכוד והעבודה ישבו בממשלה אחת, לא היה לכנסת ראש אופוזיציה בקנה מידה רחב.

במהלך 52 השנים הראשונות של המדינה, לא היה ליושב ראש האופוזיציה תפקיד מוגדר בחוק, ולכאורה ראש הממשלה לא היה מחויב להתייחס אליו במישור הפרלמנטרי. על אף זאת, היו ראשי הממשלות מעדכנים את ראשי האופוזיציה ומתייעצים עמם בהחלטות מרכזיות בחייה של המדינה (למשל, זכור כי טרם הפצצת הכור בעיראק ב-7 ביוני 1981, התייעץ ראש הממשלה בגין עם יושב ראש האופוזיציה פרס, אף שלא היה חייב בכך), וכן היה לו איזשהו תפקיד מסורתי מסוים בדיוניה של הכנסת.

מאז שנת 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

אמנם, גם בהיעדר חוק, היה קיים נוהג של פגישות עדכון ודיווח של ראש הממשלה לראש הסיעה הגדולה שאינה מיוצגת בממשלה, אך הדבר נעשה בהתאם לרצונו של ראש הממשלה, בלי שמוטלת עליו חובה של דיווח תקופתי. כמו כן, בעת קיום ממשלת אחדות לאומית לא היה מנהיג אופוזיציה מוכר. השאלה האם לקיים את חובת הדיווח או את הנוהל של עדכון ודיווח לראש האופוזיציה או לא הייתה לפי דעתו ורצונו של ראש הממשלה. לכן הוצרכה הכנסת לחוקק חוק שיעגן את מעמדו של ראש האופוזיציה, מתוך רצון לחיזוק מעמד האופוזיציה כמנגנון בקרה על העשייה הממשלתית.

בראשית שנת 2000 הוגשו שתי הצעות חוק לתיקון מעמדו של יושב ראש האופוזיציה, האחת הצעת חוק ממשלתית, והשנייה הצעת חוק פרטית של ח"כ עוזי לנדאו. שתי הצעות החוק מוזגו על ידי ועדת הכנסת להצעת חוק אחת, וב-17 ביולי 2000 קיבלה הכנסת את תיקון מס' 8 לחוק הכנסת, ה'תשנ"ד-1994, בו תוקן פרק ו' לחוק, שעסק בתפקידו של ראש האופוזיציה.

נוסח התיקון[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרק ו': ראש האופוזיציה
11. קביעת ראש האופוזיציה
(א) ראש האופוזיציה יהיה חבר הכנסת מהסיעה הגדולה ביותר מסיעות האופוזיציה, ומבין סיעות שוות בגודלן זו שזכתה במספר הקולות הרב ביותר בבחירות, שעליו הודיעה אותה סיעה ליושב ראש הכנסת, אלא אם כן הודיעו ליושב ראש הכנסת בכתב, בכל עת, יותר ממחצית חברי הכנסת מסיעות האופוזיציה, על חבר כנסת אחר מביניהם.
(ב) יושב ראש הכנסת יודיע בכנסת על קביעתו של ראש האופוזיציה בתום 14 ימים לאחר תחילת כהונתם של ראש הממשלה והשרים לפי סעיף 14 לחוק-יסוד: הממשלה, ואם נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו - סמוך לאחר הקביעה; ראש האופוזיציה ייכנס לכהונתו עם מסירת ההודעה.
(ג) בסעיף זה, "סיעות האופוזיציה" - הסיעות בכנסת שאינן צדדים להסכמים המחייבים תמיכה בממשלה, ושהודיעו על כך ליושב ראש הכנסת.
12. הפסקת כהונה
(א) ראש האופוזיציה יחדל לכהן בתפקידו באחת מאלה:
(1) הוא נפטר או התפטר מכהונתו;
(2) הוא חדל להיות חבר הכנסת או הושעה מחברותו בכנסת;
(3) נקבע ראש אופוזיציה אחר במקומו לפי סעיף 11.
(ב) הוראות סעיפים 7 ו-8 יחולו, בשינויים המחויבים, על ראש האופוזיציה; הושעה ראש האופוזיציה מכהונתו, ייקבע ראש אופוזיציה זמני, לפי סעיף 11.
13. דיווח ראש הממשלה לראש האופוזיציה
ראש הממשלה יזמין לפי הצורך, ולא פחות מאשר פעם בחודש, את ראש האופוזיציה ויעדכן אותו בענייני המדינה.
14. מעמד ראש האופוזיציה בכנסת
ראש האופוזיציה רשאי לנאום במליאת הכנסת מיד אחרי ראש הממשלה; הוראות נוספות בעניין מעמדו ותפקידיו של ראש האופוזיציה בכנסת ייקבעו בתקנון הכנסת.
15. מעמד ראש האופוזיציה בטקסים ממלכתיים
לראש האופוזיציה ייוחד מקום בטקסים ממלכתיים שבהם משתתף ראש הממשלה, בהתאם לכללים שייקבעו על ידי הממשלה.
16. שכר ותנאי עבודה
(א) ועדת הכנסת תקבע את שכרו של ראש האופוזיציה בהתאם לפרק ט'; ובלבד שלא יפחת שכרו של ראש האופוזיציה משכרו של שר; כן תקבע ועדת הכנסת הוראות בדבר תנאי עבודתו של ראש האופוזיציה, ובדבר הצוות המקצועי והמינהלי שיעמוד לרשותו.
(ב) בסעיף זה, "שכר" - משכורת חודשית, תוספות, הענקות ותשלומים אחרים.

תוצאות התיקון לחוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

מאז התיקון לחוק, הפך התפקיד, שהיה עד אז 'תפקיד של כבוד', למשמעותי יותר, ובהתאם, לנחשק יותר. האופוזיציה שמורכבת בדרך כלל ממספר מפלגות שהדבר היחיד המשותף ביניהן הוא שאינן חברות בממשלה, אינה מאוחדת סביב זהות היושב ראש, כשלעתים קיים החשש שיושב ראש האופוזיציה לא יוכל לאחד תחתיו את כל סיעות האופוזיציה, ולייצג את האינטרסים של כל אחת מהן.

הדברים הגיעו לידי ביטוי, למשל, כאשר שינוי "הופרשה" מהקואליציה, ומפלגת העבודה נכנסה במקומה, נבחר יוסף לפיד ב-10 בינואר 2005 לראשות האופוזיציה, אך הסיעות החרדיות (יהדות התורה וש"ס) לא הכירו במרותו, וטענו כי אינו מייצג אותן.

יושבי ראש האופוזיציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עד שנת 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתקופה זאת לא היה ראש אופוזיציה רשמי, כי אם נוהג שהתגבש שראש המפלגה הגדולה ביותר נהנה מהכבוד.

החל מהכנסת השלישית עמד בתפקיד תמיד יו"ר הליכוד או יו"ר העבודה.

מאז שנת 2000[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר חקיקת החוק, יושב ראש האופוזיציה היה חבר הכנסת שבחרה הסיעה הגדולה ביותר באופוזיציה, או זה שקיבל חתימותיהם של רוב חברי האופוזיציה:

היום הראשון בתפקיד היום האחרון בתפקיד שם ראש האופוזיציה סיעה
17 ביולי 2000 6 במרץ 2001 אריאל שרון הליכוד
7 במרץ 2001 2 בנובמבר 2002 יוסי שריד מרצ
3 בנובמבר 2002 27 בפברואר 2003 בנימין בן אליעזר העבודה
28 בפברואר 2003 11 במאי 2003 עמרם מצנע העבודה
12 במאי 2003 19 ביוני 2003 דליה איציק (בתור ראש הסיעה בכנסת) העבודה
20 ביוני 2003 9 בינואר 2005 שמעון פרס העבודה
10 בינואר 2005 22 בנובמבר 2005 יוסף לפיד שינוי
23 בנובמבר 2005 3 במאי 2006 עמיר פרץ העבודה
4 במאי 2006 31 במרץ 2009 בנימין נתניהו הליכוד
1 באפריל 2009 2 באפריל 2012 ציפי לבני קדימה
3 באפריל 2012 8 במאי 2012 שאול מופז קדימה
9 במאי 2012 22 ביולי 2012 שלי יחימוביץ' העבודה
23 ביולי 2012 8 באפריל 2013 שאול מופז קדימה
9 באפריל 2013 25 בנובמבר 2013 שלי יחימוביץ' העבודה
25 בנובמבר 2013 מכהן יצחק הרצוג העבודה, המחנה הציוני

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]