ממשלת ישראל השלישית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ממשלת ישראל השלישית
הממשלה אחרי ישיבתה הראשונה, מימין לשמאל: (שוטר), בכור-שלום שטרית, דוד צבי פנקס, פרץ נפתלי, גולדה מאיר, דוב יוסף, דוד בן גוריון, אליעזר קפלן, יצחק מאיר לוין (חצי מוסתר), משה שרת, לוי אשכול (חצי מוסתר), יוסף בורג
שרי הממשלה לאחר ישיבתה הראשונה, מימין לשמאל: (שוטר), בכור-שלום שטרית, דוד צבי פנקס, פרץ נפתלי, גולדה מאיר, דוב יוסף, דוד בן-גוריון, אליעזר קפלן, יצחק מאיר לוין (חצי מוסתר), משה שפירא, לוי אשכול (חצי מוסתר), יוסף בורג.
מידע כללי
8 באוקטובר 1951 – 24 בדצמבר 1952 (שנה ו־11 שבועות) עריכת הנתון בוויקינתונים
תחום שיפוט ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ראש ממשלה דוד בן-גוריון
מספר שרים 13 (נכון ל־8 באוקטובר 1951)
14 (נכון ל־מאי 1952) עריכת הנתון בוויקינתונים
הקבינט הקודם ממשלת ישראל השנייה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקבינט הבא ממשלת ישראל הרביעית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ממשלת ישראל השלישית, בראשותו של דוד בן-גוריון, פעלה מ-8 באוקטובר 1951 עד 24 בדצמבר 1952, בזמן כהונתה של הכנסת השנייה.

תוצאות הבחירות לכנסת השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת ישראל השלישית בראשות דוד בן-גוריון בישיבתה הראשונה. יושבים משמאל לימין: יוסף בורג, דוד צבי פנקס, יצחק מאיר לוין, חיים משה שפירא, לוי אשכול, שניים לא מזוהים, דוד בן-גוריון, פרץ נפתלי, אליעזר קפלן, דב יוסף, בן-ציון דינור, גולדה מאיר ובכור-שלום שטרית
רשימה ראש הרשימה מנדטים מספר קולות אחוז מהקולות מושב
מפא"י דוד בן-גוריון 45 256,456 37.3% קואליציה
הציונים הכלליים פרץ ברנשטיין 20 111,394 16.2% אופוזיציה
מפ"ם מאיר יערי, יעקב חזן 15 86,095 12.5% אופוזיציה
הפועל המזרחי חיים משה שפירא 8 46,347 6.8% קואליציה
חרות מנחם בגין 8 45,651 6.6% אופוזיציה
מק"י שמואל מיקוניס 5 27,334 4.0% אופוזיציה
המפלגה הפרוגרסיבית פנחס רוזן 4 22,171 3.2% אופוזיציה
רשימה דמוקרטית לערביי ישראל סיף-אלדין אל-זועבי 3 16,370 2.4% קואליציה
אגודת ישראל יצחק מאיר לוין 3 13,799 2.0% ישבה בקואליציה ופרשה.
ספרדים ועדות מזרח אליהו אלישר 2 12,002 1.8% אופוזיציה
פועלי אגודת ישראל בנימין מינץ 2 11,194 1.6% קואליציה
המזרחי דוד צבי פנקס 2 10,383 1.5% קואליציה
קידמה ועבודה סאלח-חסן ח'ניפס 1 8,067 1.2% קואליציה
התאחדות התימנים בישראל שמעון גריידי 1 7,965 1.2% אופוזיציה
חקלאות ופיתוח פארס חמדאן 1 7,851 1.0% קואליציה

הקמת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחרי הבחירות, בן-גוריון ניסה לפנות אל מפ"ם, אל הציונים הכלליים, אל הפרוגרסיבים ואל המפלגות הדתיות כדי להקים ממשלה רחבה ככל האפשר. במהלך המשא-ומתן הקואליציוני לא הצליח בן-גוריון לרצות את מפ"ם על רקע נאמנותה של זו לברית המועצות. המשא ומתן עם הציונים הכלליים לא צלח לאחר שבן-גוריון לא הסכים להקל את משטר הצנע, ולאחר שלא הסכים לתת להם את תיק המסחר והתעשייה (אלא רק את תיק התעשייה). בעקבות כך, הואשמו הציונים הכלליים באופורטוניזם, ובכך שהסיבה היחידה שלא הצטרפו לממשלה היא שהם לא קיבלו "עוד חצי תיק". הפרוגרסיביים, לעומת זאת, לא רצו לשבת בממשלה כשהציונים הכלליים ישבו באופוזיציה כדי למנוע מעבר של תומכיהם אל הציונים הכלליים.

בסופו של דבר, הסכים בן-גוריון לוויתורים מפליגים למפלגות הדתיות בתמורה לתמיכה בממשלתו. סך הכול נמנו 65 חברים מקרב מפלגות הקואליציה, והכנסת הצביעה אמון בממשלה ברוב של 56 חברים בעד מול 40 נגד.[1] תנועת החרות ביקרה את העובדה ש-5 מחברי הכנסת שתמכו בממשלה היו מסיעות הלוויין הערביות של מפא"י, ולכן לממשלה לא היה "רוב יהודי".[2]

7 שרים חדשים כיהנו בממשלה זו ו-9 שכיהנו גם בממשלה הקודמת. הממשיכים היו: בן-גוריון, קפלן, שפירא, שרת, יוסף, שטרית, לוין, מאיר ולבון.

השרים החדשים היו: לוי אשכול, יוסף בורג, בן-ציון דינור, חיים כהן, מרדכי נורוק, פרץ נפתלי, דוד צבי פנקס. שניים מתוכם: דינור וכהן לא היו חברי כנסת.

שני שרים: קפלן ופנקס נפטרו במהלך כהונת הממשלה. שר אחד, לוין, התפטר.

ציוני דרך ומדיניות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מדיניות כלכלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-blue.svg ערך מורחב – המדיניות הכלכלית החדשה (ישראל 1952)

הממשלה הייתה צריכה להתמודד עם משבר כלכלי חריף שהתבטא בהדלדלות יתרות המט"ח. במהלך כהונת הממשלה התמוטטה לחלוטין מדיניות הקיצוב כתוצאה מהמירמור הגדול של הציבור ממנה. לכן, שר האוצר אליעזר קפלן החליט להנהיג את המדיניות הכלכלית החדשה, שבין מרכיביה היו משא ומתן על הסכם השילומים עם ממשלת גרמניה, בקשת סיוע מארצות הברית, ומכירת איגרות חוב של המדינה במדינות העולם.

סיום כהונת הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-23 בספטמבר 1952 עזבו אגודת ישראל ופועלי אגודת ישראל את הקואליציה בגלל התנגדותן לגיוס נשים לצה"ל ולמעשה השאירו את הקואליציה עם 60 חברי כנסת בלבד.[3] בגלל ויכוח על החינוך הדתי התפטר בן-גוריון ב-19 בדצמבר 1952.

סיעות הקואליציה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיעה מנדטים משרדי השרים משרדי סגני השרים תחילת חברות בממשלה סיום חברות הערות
מפא"י 45 משרד ראש הממשלה, משרד הביטחון,
משרד האוצר, משרד החקלאות,
משרד החוץ, משרד המסחר והתעשייה,
משרד המשפטים, משרד המשטרה,
משרד החינוך והתרבות, משרד העבודה,
משרד התחבורה, משרד הסעד
משרד החקלאות 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952
הפועל המזרחי 8 משרד הפנים, משרד הדתות,
משרד הבריאות
8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952
אגודת ישראל 3 משרד הסעד 8 באוקטובר 1951 18 בספטמבר 1952 פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה לגיוס
נשים לצה"ל
רשימה דמוקרטית
לערביי ישראל
3 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
המזרחי 2 משרד הדואר, משרד התחבורה 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 לאחר פטירת שר התחבורה דוד צבי פנקס
הועבר התיק למפא"י
פא"י 2 משרד החינוך והתרבות 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 פרשה מהקואליציה עקב התנגדותה לגיוס
נשים לצה"ל
קידמה ועבודה 1 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
חקלאות ופיתוח 1 8 באוקטובר 1951 24 בדצמבר 1952 הייתה חברה בקואליציה ללא ייצוג בממשלה
מספר הח"כים החברים בקואליציה

הרכב הממשלה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הממשלה מנתה 13 שרים בעת השבעתה. ביוני 1952 עלה מספר השרים ל-14 עם מינוי חיים כהן לשר המשפטים, אך חזרה ל-13 שרים בעקבות התפטרות יצחק מאיר לוין.

מפא"י הפועל המזרחי אגודת ישראל המזרחי פועלי אגודת ישראל
פער בין כהונותיהם של שרים שונים באותו המשרד, משמעו מילוי מקום על ידי ראש הממשלה
ממשלת ישראל השלישית
ח' בתשרי ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג | 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד שר מפלגה כהונה
שרי הממשלה
משרד ראש הממשלה Ben-Gurion.jpg ראש הממשלה

דוד בן-גוריון

מפא"י ח' בתשרי ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד הביטחון
סגן ראש הממשלה Eliezer Kaplan.jpg סגן ראש הממשלה

אליעזר קפלן

נפטר בכהונתו

מפא"י ב' בתמוז ה'תשי"ב - כ' בתמוז ה'תשי"ב 25 ביוני 1952 - 13 ביולי 1952
משרד האוצר ח' בתשרי ה'תשי"ב - ב' בתמוז ה'תשי"ב 8 באוקטובר 1951 - 25 ביוני 1952
Portrait of prime minister Levy Eshkol. August 1963. D699-070 (crop).jpg לוי אשכול מפא"י ב' בתמוז ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 25 ביוני 1952 - 24 בדצמבר 1952
משרד הבריאות Yosef Burg.jpg יוסף בורג הפועל המזרחי ח' בתשרי ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד הדואר Mordechai Nurol, 1951.jpg מרדכי נורוק המזרחי ט"ו בחשוון ה'תשי"ג - ו' בטבת ה'תשי"ג 3 בנובמבר 1952 - 24 בדצמבר 1952
משרד הדתות Moshe Shapira.jpg משה שפירא הפועל המזרחי ח' בתשרי ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד הפנים
משרד החוץ Moshe Sharett Portrait cropped.jpg משה שרת מפא"י ח' בתשרי ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד החינוך והתרבות Ben-Zion Dinur.jpg בן-ציון דינור מפא"י ח' בתשרי ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד החקלאות Portrait of prime minister Levy Eshkol. August 1963. D699-070 (crop).jpg לוי אשכול מפא"י ח' בתשרי ה'תשי"ב - ב' בתמוז ה'תשי"ב 8 באוקטובר 1951 - 25 ביוני 1952
Peretz Naphtali.jpg פרץ נפתלי מפא"י ב' בתמוז ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 25 ביוני 1952 - 24 בדצמבר 1952
משרד המסחר והתעשייה Dov Yosef.jpg דב יוסף מפא"י ח' בתשרי ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד המשפטים ח' בתשרי ה'תשי"ב - ב' בתמוז ה'תשי"ב 8 באוקטובר 1951 - 25 ביוני 1952
Cohen haim.jpg חיים כהן עצמאי ב' בתמוז ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 25 ביוני 1952 - 24 בדצמבר 1952
משרד המשטרה Bechor-Shalom Shitreet.jpg בכור-שלום שטרית מפא"י ח' בתשרי ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד הסעד Yitzhak Meir Levin.jpg יצחק מאיר לוין אגודת ישראל ח' בתשרי ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד העבודה Golda Meir 03265u-2.jpg גולדה מאיר מפא"י ח' בתשרי ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד התחבורה David Zvi Pinkas.jpg דוד צבי פנקס המזרחי ח' בתשרי ה'תשי"ב - כ"ג באב ה'תשי"ב 8 באוקטובר 1951 - 14 באוגוסט 1952
Ben-Gurion.jpg ראש הממשלה

דוד בן-גוריון

מפא"י כ"ג באב ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 14 באוגוסט 1952 - 24 בדצמבר 1952
ללא תיק Peretz Naphtali.jpg פרץ נפתלי מפא"י ח' בתשרי ה'תשי"ב - ב' בתמוז ה'תשי"ב 8 באוקטובר 1951 - 25 ביוני 1952
Pinhas Lavon.jpg פנחס לבון מפא"י כ"ו באב ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 17 באוגוסט 1952 - 24 בדצמבר 1952
סגני השרים
משרד החינוך והתרבות Kalman Kahana.jpg קלמן כהנא פועלי אגודת ישראל ה' בחשוון ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 4 בנובמבר 1951 - 24 בדצמבר 1952
משרד החקלאות Yosef Efrati.jpg יוסף אפרתי מפא"י ט"ז בתמוז ה'תשי"ב - ו' בטבת ה'תשי"ג 9 ביולי 1952 - 24 בדצמבר 1952

חילופי שרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

השר היוצא סיעה משרד עילת סיום התפקיד תאריך סיום התפקיד השר המחליף סיעה תאריך כניסה לתפקיד
לוי אשכול מפא"י משרד החקלאות מונה לשר האוצר 25 ביוני 1952 פרץ נפתלי מפא"י 25 ביוני 1952
אליעזר קפלן מפא"י משרד האוצר התפטרות מטעמים בריאותיים 25 ביוני 1952 לוי אשכול מפא"י 25 ביוני 1952
דב יוסף מפא"י משרד המשפטים מסירת התיק לשר במשרה מלאה 25 ביוני 1952 חיים כהן לא היה חבר כנסת 25 ביוני 1952
דוד צבי פנקס המזרחי משרד התחבורה פטירה 14 באוגוסט 1952 דוד בן-גוריון מפא"י 14 באוגוסט 1952
יצחק מאיר לוין אגודת ישראל משרד הסעד פרישת הסיעה מהקואליציה 18 בספטמבר 1952 דוד בן-גוריון מפא"י 18 בספטמבר 1952

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ עיתון הארץ 9 באוקטובר 1951
  2. ^ שהם וקסלר, הליכוד של פעם לא היה מסכים להישען על ערבים, www.makorrishon.co.il, ‏2021-04-27
  3. ^ פועלי אגודת ישראל ואגודת ישראל עזבו את הקואליציה הממשלתית, שערים, 19 בספטמבר 1952


הקודם:
ממשלת ישראל השנייה
1950-1951
ממשלת ישראל השלישית
8 באוקטובר 1951 - 24 בדצמבר 1952
הבא:
ממשלת ישראל הרביעית
1952-1954