אוריאל בן-עמי

אוריאל בן-עמי
לידה	21 בספטמבר 1955 (בן 70); נהלל, ישראל
מדינה	ישראל
השכלה	האוניברסיטה העברית בירושלים
עיסוק	איש תקשורת, עיתונאי, סופר, מורה, מנחה ומו"ל

אוריאל בן-עמי (נולד ב-21 בספטמבר 1955) הוא איש תקשורת, עיתונאי, סופר, מורה, מנחה ומו"ל. בעל חברת אור-מדיה תקשורת לייעוץ ומיזמי תקשורת.

ביוגרפיה

אוריאל בן-עמי נולד וגדל במושב העובדים נהלל, למשפחה עובדת אדמה ממייסדי המושב.^[1] החל לעסוק בעיתונות עוד בילדותו ככתב בעיתוני הילדים והנוער הארץ שלנו ומעריב לנוער.

לאחר שנפצע באימוני ההכשרה במסלול לוחם נח"ל, את שירותו בצה"ל עשה ככתב צבאי בעיתון "במחנה". במסגרת תפקידו ככתב צבאי, נשלח מטעם עיתון "במחנה" לקורס קצינים ולאחריו, פרסם סדרת מאמרים ייחודית "קורס קצינים - מבט מבפנים".

הוא בוגר תואר ראשון בפילוסופיה ומחשבת ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים. שימש רכז הנהגת צופי ירושלים ובמקביל החל לעבוד ברשות השידור, כעורך-שדר בקול ישראל בתוכניות דוקומנטריות ובעריכת תחקירים לטלוויזיה הישראלית (בטרם נקראה הערוץ הראשון).

ב-1983 ערך כתבות תחקיר בעיתון כותרת ראשית.

ב-1984 הצטרף למערכת דבר והיה כתב העיתון ביהודה ושומרון בעת חשיפת המחתרת היהודית. סיקר את משפט המחתרת ואת האינתיפאדה הראשונה, החל מ-1987 בפרסום מאמרים, כתבות תחקיר ומגזין בדבר השבוע.

ב-1988 הצטרף לעיתון על המשמר ככתב העיתון ביהודה ושומרון, ועסק בו ביחסי המתנחלים, הפלסטינים, צה"ל והמשטרה. פרסם מאמרים, כתבות וטור אישי שבועי בשם "נפצים", ובו רשמים מסיוריו בשטחים. במקביל הצטרף לצוות מקימי עיתון ירושלים, הראשון ברשת ידיעות תקשורת, בייסודו של אדם ברוך, ובו פרסם כתבות תחקיר ודיוקן של ראשי המתנחלים.

ב-1990 ראה אור ספרו "שאגה אחרונה במטולה" בהוצאת משרד הביטחון, על בני הדור השני למייסדי ארגון השומר. בספר הובאו גילויים ועדויות על פרשיות שזכו להד ציבורי נרחב, ובהן נקמת דמו של אלכסנדר זייד על ידי יצחק חנקין, וכן עדותו של חנקין בנוגע לרצח ארלוזורוב.

שירת כקצין היסטוריה במילואים. בשנת 1991, בעת שירותו במילואים במהלך מלחמת המפרץ הראשונה, סיקר ותיעד את פעילות דובר צה"ל תא"ל נחמן שי ויחידת דובר צה"ל. לאחר המלחמה מונה ליועץ מומחה במשרד הביטחון וחוקר בכיר במחלקה להיסטוריה של צה"ל, וחקר את יחסי צה"ל והתקשורת במלחמת המפרץ, בשילוב ראיונות עם מפקדי צה"ל, עורכי העיתונים והעיתונאים והשדרים הבכירים בעת המלחמה. עקב חילוקי דעות מקצועיים, נגנז מחקרו.^[2]

ב-1992 הקים את חברת התקשורת אור-מדיה, העוסקת בייעוץ ואסטרטגיה תקשורתית, הוצאה לאור, ייזום וניהול פרויקטים בהסברה, תחקיר ותיעוד, ליווי מנהלים בכירים וארגונים באירועי תקשורת. החל משנה זו החל ללמד במוסדות שונים להשכלה גבוהה, ובהם האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת חיפה, המכללה האקדמית ספיר והמכללה האקדמית נתניה. בתחומי הוראתו עוסק בכתיבה ועריכה עיתונאית, דוברות ומיתוג ארגוני, אסטרטגיה תקשורתית ותקשורת בינאישית.

ב-2016 פרסם את ספר שיריו "מנהלל ועד בכלל – רטרוספקטיבה",^[3] וב-2021 פרסם את קובץ הסיפורים הקצרים "רוחות הכפר". שני הספרים עוסקים ביחסיו עם מקום הולדתו והשפעותיו עליו. הספרים יצאו בהוצאת אור-מדיה, לאחר קמפיין מימון המונים מוצלח באתר הדסטארט.^[4]^[5]