אחד העם 1
סמליל התוכנית | |
סוגה | קומדיה |
---|---|
יוצרים |
ארז בן הרוש אילן פלד ניר ארז |
כותבים |
ארז בן הרוש ליאור כפיר רפאל מיכל לוינסקי אמיר בן סירה אילנה גרושקא שלי ניידיץ קני שוטון יניב מלינרסקי גיל רימון |
בימוי |
ארז בן הרוש דני סירקין קובי חביה |
שחקנים |
אורי גוטליב ארז בן הרוש אילן פלד יעל פוליאקוב ענת מגן-שבו |
ארץ מקור | ישראל |
שפות | עברית |
מספר עונות | 2 |
מספר פרקים | 14 |
תוכנית המשך | אחד העם 101 |
שידור | |
רשת שידור |
ערוץ 2 (רשת) שידורים חוזרים: yes ישראלי הוט בידור ישראלי ערוץ ההומור (אפריל 2020 - הווה) |
תקופת שידור מקורית | 15 באוגוסט 2003 – 28 באוקטובר 2003 |
קישורים חיצוניים | |
דף התוכנית ב-IMDb | |
אחד העם 1 היא קומדיית מצבים ישראלית, שהוקרנה בערוץ 2 החל מ־2003, וכללה 14 פרקים בשתי עונות. הסדרה לא זכתה לאהדת הקהל או הביקורת בעת שידורה, אך הקרנות חוזרות הפכו אותה אהודה על רבים, ואלה הקנו לה במרוצת השנים את המעמד של "סדרת קאלט"[1]. האהדה המאוחרת לה זכתה הסדרה, הובילה ב-2010 להפקת סדרת המשך בשם "אחד העם 101"[2].
ב-16 בנובמבר 2019 עלתה ב-yes סדרת ספין אוף של התוכנית בשם "הנוכלות", אשר ממשיכה את סיפורן של גיבורות "אחד העם 101" - מירי פסקל (בגילומו של פלד) ואחותה תקווה בן חיים (בגילומה של פוליאקוב)[3].
עלילה
[עריכת קוד מקור | עריכה]העלילה מציגה את קורות חייהם של דיירי בניין שיכון ברחוב "אחד העם 1", ברמת גן. כאשר כל אחד מהדיירים, קריקטורות נלעגות של דמויות שוליים ישראליות, מפגין טיפשות, צרות מוחין ויחס של זלזול בשכניו.
דמויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]משפחת פסקל
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מירי פסקל (אילן פלד) - פקחית בעיריית תל אביב-יפו, ואשתו של ראובן, אותו היא נוהגת לטרטר בקביעות. מירי היא אחותה של תקווה ואמה של יפית, לה היא קוראת באופן קבוע ובטעות, בשם יפעת. בסדרת ההמשך "אחד העם 101" הופכת מירי לכוכבת הראשית וכל העלילה סובבת סביבה וסביב התעשרותה הפתאומית עקב מות בעלה.
- ראובן פסקל (אורי גוטליב) - בעלה הכנוע של מירי ואב של יפית. על אף היותו של ראובן נכה צה"ל, מירי וכל השכנים רגילים לטרטר אותו בעבודות כפיים ובתחזוקת הבניין.
- יפית "יפעת" פסקל (יעל פוליאקוב) - בתם המתבגרת של ראובן ומירי. שמה האמיתי הוא יפית, אך אמה קוראת לה באופן קבוע ובטעות יפעת.
- תקווה בן חיים (יעל פוליאקוב) - אחותה של מירי המתגוררת בלוס אנג'לס.
משפחת מזרחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]- עמרם מזרחי (ארז בן הרוש) - אדם דתי ובעלה של יהודית. דעותיו הפוליטיות פונות באופן רדיקלי לכיוון הימין, ויחסו הגזעני וחסר הסובלנות כלפי זולתו מעצבן את שכניו.
- יהודית מזרחי (יהודית אוחיון) - אשתו הספק אילמת של עמרם ואם שלל תשעת ילדיו.
משפחת נמירוביץ'-נמיר
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שולה נמירוביץ' נמיר (יעל פוליאקוב) - יושבת ראש ועד הבית של הבלוק. מנכ"לית של חברת אק"א ובעלת תוכנית טלוויזיה קהילתית משלה, בה היא מקדמת אגודות בעלות אג'נדות חברתיות אשר היא עומדת בראשן ובאופן אירוני, מותחת ביקורת על הקהילות אליהן פונות. בשל אופייה הסנובי ודעותיה השובניסטיות הבוטות, רוב השכנים שונאים אותה.
- אמנון נמירוביץ' נמיר (אורי גוטליב) - בנה השלומיאל של שולה הלומד רפואת שיניים ברומניה. שולה מכנה אותו בשם "מנוני".
משפחת גולדשמידט
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אווה מונדר-גולדשמידט (אילן פלד) - אישה אשכנזיה מבוגרת שחיה במשותף עם אחותה חייקה. אווה בשונה מאחותה חייקה, היא אנטיפתית להחריד.
- חייקה מונדר-גולדשמידט (ארז בן הרוש) - אישה אשכנזייה מבוגרת, משוחררת מינית, שחיה במשותף עם אחותה אווה. חייקה מגדירה עצמה כניצולת שואה ומעפילה שהספיקה בחייה לראות כבר הכל.
משפחת רוזן
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאיה רוזן (יעל פוליאקוב) -בת זוגו של חן, קיטשית ונוהגת לכנות את חן "נושי".
- חן רוזן (ארז בן הרוש) -בן זוגה של מאיה, שגם קיטשי כמוה ונוהג לכנות אותה "נוני".
משפחת בראון
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מר בראון (נתן פינקלשטיין) - מבוגר סיעודי. לא מדבר. רביירה היא המטפלת שלו.
- ריביירה (אילן פלד) - עובדת זרה ולא חוקית מקולומביה המטפלת במר בראון הסיעודי.
דיירים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- אילנית (ענת מגן-שבו) - הקוסמטיקאית קלת הדעת והקולנית של הבניין וחברתה הטובה ביותר של מירי.
- ד. קיפניס (אורי גוטליב) - זקן סנילי ומעין "עוף מוזר", אשר השכנים נוהגים להציץ בעינית הדלת שלו בעת שהוא עושה שטויות. בפרק לפני האחרון של העונה השנייה הוא נפטר.
- ליליאן אסולין (ענת מגן-שבו) - אם חד הורית קרייריסטית, לסבית, פמיניסטית ורוחנית, אשר נוטה לערבב מילים באנגלית בעברית ולחוש עצמה יותר נאורה וליברלית משאר דיירי הבניין.
- בת-חן מיוחס (ענת מגן-שבו) - ילדה ערסית מבית קשה יום עם חכמת רחוב. דמותה של בת-חן החלה את דרכה בתוכנית המערכונים "דומינו", ולאחר "אחד העם" המשיכה להופיע גם בסדרה הקומית לילדים "בצפר".
- מיקי (מייק) (אורי גוטליב) - הומוסקסואל, בן זוגו של יוסי.
- יוסי (ארז בן הרוש) - הומוסקסואל וכן אביהם הביולוגי של ילדיה של ליליאן. לאחר שליליאן יצאה מהארון והצהירה בפומבי על היותה לסבית, יוסי עשה אותו הדבר והפך לבן זוגו של מייק.
- רבקה מיכאלי (בתפקיד עצמה) - השכנה החדשה בבניין, שכמו מרביתם עוזבת אותו לבסוף בכעס.
דמויות נוספות
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ולדיסלב (אורי גוטליב) - עולה חדש מרוסיה ודוור במקצועו. ולדיסלב מספר כל פעם מחדש שברוסיה היה רופא במקצועו, אבל בישראל נזנח לעבוד כדוור.
- אבירם (אורי גוטליב) - החונך פר"ח, הדי "מרובע", של בת-חן.
דיירי הבניין לפי דירות
[עריכת קוד מקור | עריכה]מס' דירה | שם המשפחה | דיירי הדירה |
---|---|---|
1 | קיפניס | ד. קיפניס |
2 | מזרחי | עמרם ויהודית מזרחי |
3 | סלון אילנית | אילנית |
4 | מיוחס | בת-חן מיוחס |
5 | יוסי ומיקי | |
9 | פסקל | מירי, ראובן ויפית פסקל |
10 | אסולין | ליליאן אסולין |
11 | גולדשמידט | אווה וחייקה גולדשמידט |
12 | רוזן | חן ומיה רוזן |
13 | בראון | מר בראון וריביירה |
14 | נמירוביץ'-נמיר | שולה נמירוביץ'-נמיר |
פתיח הסדרה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שישה מבין שמונת פרקי העונה הראשונה נפתחים עם מונולוג כמעט זהה שנאמר על ידי דיירים שעוזבים את הבניין בשפות שונות. נוסח הדיאלוג בקווים כלליים הוא:
"זה יום נפלא עבורי, אני עוזב/ת את הבניין הזה סוף סוף,
והארכיטקטורה הזאת - אפשר לחשוב.
ומי גר פה?
אנשים מסריחים, אנשים חסרי תרבות,
והשווייצרית הזו מוועד הבית - ביג דיל.
אני כל כך שמח/ה שאני עוזב/ת,
אני חוזר/ת למדינה X.
איפה המוביל?"
שמות פרקים
[עריכת קוד מקור | עריכה]מס' פרק בסדרה | מס' פרק בעונה | שם הפרק | שפת הפתיח | האגודה שיו"ר ועד הבית עומדת בראשה | תקציר העלילה |
---|---|---|---|---|---|
1 | יום הבוחר | מגן לדמוקרטיה | מאבק הבחירות לוועד הבית בין שולה נמירוביץ' נמיר לבין עמרם מזרחי, סוחף את הבניין. | ||
2 | דייר חדש | בית חם לחייל | דייר חדש עתיד לעבור לבניין, ומעורר שיחות ותהיות בין דיירי הבניין לפני הגיעו. | ||
3 | החתול | תנו לחיות בשקט | חתול שנתקע על עץ מול הבניין מיילל ומטריד את שלוות השכנים. | ||
4 | שקט בבקשה | תרבות המגורים בישראל | זוג חדש בבניין, עושה רעשים בחדר המיטות אשר נשמעים היטב בכל הבניין, וגורמים להתעניינות כלל הדיירים במעשיהם. | ||
5 | הביוב עולה | פותחים את הלב | ריח רע עולה מהביוב ומטריד את השכנים. | ||
6 | המעלית | אנמ"י - ארגון נשים מוכות בישראל | המעלית לא עובדת. מירי מתכוננת לטקס פקחי השנה. | ||
7 | יחד בגאווה | העמותה לזכויות הפרט | זוג הומואים עובר לבניין, ומעורר את ההתעניינות של כל השכנים. | ||
8 | 1 | יום הולדת לראובן | ספורט עממי | ראובן חוגג יום הולדת 50, ומירי דואגת שכל השכנים יארגנו לו מסיבה. | |
9 | 2 | סופשבוע רגוע | אחותה של מירי מגיעה לביקור מלוס אנג'לס והן מעלות זכרונות. | ||
10 | 3 | ככה לא נוהגים | אור אדום | מירי מתכוננת לטסט ומוכנה לעלות על הכביש. | |
11 | 4 | חוצלארץ | מירי נוסעת לאיסטנבול שבטורקיה וראובן מנסה להסתדר לבד עם יפית. אמנון הבן של שולה מגיע לביקור מרומניה. | ||
12 | 5 | סיבה למסיבה | העמותה לקידום התרבות והאומנות בישראל | פרק מיוחד בהשתתפות רבקה מיכאלי בתפקיד עצמה. | |
13 | 6 | למה מי מת? | רומנית | אל תשליכני | קיפניס השכן מת, וכל השכנים מתאספים בלוויה ונזכרים ברגעים הגדולים. |
14 | 7 | רצח באחד העם | עברית | מירי וראובן חוקרים תעלומת רצח בבניין. האם הם ימצאו את הרוצח? |
פרסים ומועמדויות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שנה | טקס | קטגוריה | מועמדות | תוצאה |
---|---|---|---|---|
2003 | טקס פרס מסך הזהב 2003 | הסדרה/מיני סדרה המקורית | עונה 1 | מועמדות |
2004 | פרסי האקדמיה לטלווייזה לשנת 2004[4] |
סדרה קומית-דרמטית | עונה 1 | מועמדות |
שחקן בסדרה דרמה-קומית | אורי גוטליב | זכייה | ||
שחקנית בסדרה דרמה-קומית | יעל פוליאקוב | מועמדות | ||
ענת מגן | מועמדות |
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- "אחד העם 1", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
- "אחד העם 1", במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
- גיורא יהלום, צ'רלי ורבע, באתר גלובס, 17 באוגוסט 2003
- רענן שקד, מצטערים, לא מצחיק, באתר ynet, 17 באוגוסט 2003
- שי פרץ, אתם מתחחחילים איתי? איזה נחחחמד!, באתר ynet, 26 בדצמבר 2007
- רותה קופפר, עכבר העיר אונליין, אחד העם 1: לקחה את הישראליות 14 צעדים קדימה, באתר הארץ, 5 בפברואר 2009
- שלטון העם, באתר ynet, פנאי פלוס, 30 ביוני 2010
- רון קסלר, איי לוסט מיי מיינד! על "אחד העם 101", באתר nrg, 5 ביולי 2010
- אייל דץ, פולחן המתים: על "אחד העם 101", באתר וואלה, 6 ביולי 2010
- מתן אברמוביץ', עכבר העיר, כוכבי "אחד העם 1" בוחרים את הקטעים האהובים עליהם, באתר הארץ, 4 ביולי 2010
- עמית קוטלר, הדרך לגיהנום רצופה בדיחות טובות, באתר ynet, 14 בספטמבר 2010
- סמדר שילוני, כשמירי פסקל ושולה נמירוביץ' חלקו בניין: בחזרה ל"אחד העם 1", באתר ynet, 28 בנובמבר 2020
- מור קומפני, עכבר העיר, ענת מגן שבו: "אחד העם 1 הקדימה את זמנה", באתר הארץ, 7 בנובמבר 2014
- נדב הולנדר, די-וי-די: "אחד העם 1" לא הקדימה את זמנה, באתר הארץ, 9 ביולי 2010
- גילי איזיקוביץ ושני ליטמן, "אחד העם 1": מיהו אילן פלד המסתורי שמגלם את מירי פסקל, באתר הארץ, 30 ביוני 2010
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גדעון אוקו ואלעד שמחיוף, איך הפכה "אחד העם 1" לסדרת קאלט?, באתר מאקו, 1 ביולי 2010
אריאנה מלמד, איתי שטרן, גילי איזיקוביץ, אלה הן 18 הסדרות הכי חשובות בתולדות הטלוויזיה הישראלית, באתר הארץ, 8 במאי 2019 - ^ לי-אור אברבך, תוך יומיים: אזלו הכרטיסים להקרנת פרקי הפתיחה של "אחד העם 101", באתר גלובס, 22 ביוני 2010
- ^ אריאנה מלמד, "הנוכלות": למירי פסקל יש בן עם זנב, באתר הארץ, 17 בנובמבר 2019
- ^ המתחרים על פרס הטלוויזיה 2004, באתר האקדמיה הישראלית לקולנוע וטלוויזיה