איתי פנקס ארד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף איתי פנקס)
איתי פנקס ארד
איתי פנקס ארד, 2021
איתי פנקס ארד, 2021
לידה 19 בדצמבר 1973 (בן 48)
תל אביב
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
מפלגה הליכוד, מרצ
חבר מועצת עיריית תל אביב
20032009
(כ־6 שנים)
20132021
(כ־8 שנים)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

איתי יאן פנקס ארד (נולד ב-19 בדצמבר 1973) היה פוליטיקאי ופעיל בקהילת הלהט"ב בישראל. כיהן שנים רבות כחבר מועצת עיריית תל אביב-יפו מטעם "מרצ" ושימש יושב-ראש ועדת המכרזים של העירייה ומחזיק תיק הקהילה הגאה[1] ויו"ר פרויקט קירוי איילון. בעבר כיהן כיו"ר אגודת הלהט"ב בישראל.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

איתי פנקס נולד בתל אביב וגדל בהרצליה שם סיים את תיכון "הראשונים". בצבא משרת במילואים כקצין בחיל השלישות, בדרגת רב-סרן. בעל תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת ת"א ותואר שני במנהל עסקים עם התמחות במדיניות ציבורית מהמרכז הבינתחומי הרצליה.

בראשית דרכו הפוליטית היה חבר הליכוד[2]. בשנים 20002002, שימש כיו"ר אגודת הלהט"ב. תקופת כהונתו התאפיינה בצמיחה מהירה של האגודה, בהקמת סניפים חדשים של אגודת הלהט"ב בבאר שבע ובקריית שמונה, ובגידול ניכר בנראות ובפעילות התקשורתית. האגודה שקיבל פנקס הייתה במשבר כלכלי, והוא הקים בה מערך גיוס כספים, כולל קבלת אישור לתרומות המזכות בפטור ממס הכנסה בישראל ובארצות הברית. צעדים אלה הביאו לפירעון חלק ניכר מחובות העבר. העיתון "הזמן הוורוד" עבר בתקופתו לבעלות האגודה.

בשנת 2003 הצטרף למרצ, ונבחר במקום הראשון בפרימרייז ברשימת מרצ למועצת עיריית תל אביב-יפו והחל לכהן מטעמה כחבר המועצה וכיועץ ראש העיר הראשון לענייני הקהילה הגאה.

בין 2004 ל-2008 כיהן כיו"ר איגודן - איגוד ערים דן לתשתיות איכות הסביבה (מפעילת השפד"ן). פעילותו כיו"ר האיגוד הביאה את עורכי מגזין TheMarker לבחור בפנקס כאחד מ"מאה האנשים המשפיעים ביותר בישראל" (בגיליון ספטמבר 2006), בקטגוריית "המשפיעים על הסביבה", בנימוק הבא:

יותר משנתיים וחצי עומד פנקס בראש של אחד מגופי התשתית הציבוריים הבולטים בישראל. בתקופה הזאת הוא קידם פרויקטים רבים שהיו תקועים שנים: התחלת בנייה של מפעל יבשתי לטיפול בבוצת השפד"ן והפסקת הזרמתה לים התיכון; התקדמות לקראת הקמתה של "אוטוסטרדת השפכים של ישראל", צנרת מתקדמת להולכת שפכים; שדרוג תשתיות הביוב ברחבי גוש דן, וצירוף רשויות מקומיות חדשות לשפד"ן, בהן יהוד, בית דגן ולוד. כן כיהן כיועץ ראש העיר לענייני קהילת הלהט"ב.

לקראת הבחירות בשנת 2006, ביחד עם מספר ראשי סניפים ופעילים מרכזיים במרצ, הכריז על תמיכתו בעמיר פרץ ובמפלגת העבודה.

פנקס יזם את הקמת המרכז העירוני לקהילה הגאה בגן מאיר[3]. המרכז הושק רשמית באירועי הגאווה 2008, ומאז מכהן פנקס כיו"ר ההנהלה הציבורית של המרכז[4].

משנת 2008 כיהן כיו"ר וכדירקטור בתאגידים עירוניים וממשלתיים, בהם: תאגיד מי בת-ים, חברת נתיבי איילון וחברת "אתרים", וכן בחברה העירונית מרכז הירידים והקונגרסים בישראל בע"מ ובתאגיד "מי אביבים". פנקס חבר ועד מנהל בעמותת ג'ינדס - העמותה להתחדשות עירונית בלוד.

לקראת הבחירות המוניצפאליות 2013, שב פנקס למפלגת מרצ ונבחר למקום ה-7 ברשימת "מרצ תל אביב-יפו" למועצת העיר. לאחר הבחירות, שימש כיושב ראש ועדת המכרזים של עיריית תל אביב-יפו ומחזיק תיק התפעול, תברואה, חופים ופיקוח עירוני. פנקס עומד גם בראשות ועדת ההיגוי של פרויקט קירוי איילון[5] לאחר שבפברואר 2015, אישרה הוועדה המקומית לתכנון ובנייה בתל אביב-יפו להקים קירוי לאורך חלק מנתיבי אילון לשם הקמת פראק עירוני[6].

לקראת הבחירות לכנסת ה-18 עזב את מרצ, הצטרף למפלגת "צבר - מפלגת הצעירים של ישראל" והוצב במקום השלישי ברשימתה, שלא עברה את אחוז החסימה.

ביוני 2015 במלאת 40 שנה לאגודת הלהט"ב נכלל פנקס ב-40 המשפיעים בתולדות קהילת הלהט"ב[7].

לקראת הבחירות לרשויות המקומיות בישראל של 2018 נבחר פנקס במקום השני בפריימריז של רשימת המתמודדים למועצת העיר תא-יפו מטעם מרצ[8]. לאחר הבחירות קיבל לידיו את תיק הקהילה הגאה.

בשנת 2018 הוביל פנקס החלטה עירונית על שיפוץ והרחבה משמעותית של המרכז הגאה, לאחר עליה חדה במספר האירועים והפעילויות במקום, ובסופו של דבר הוחלט להרוס את המבנה הקיים ולבנות מבנה חדש, גדול פי שלושה, בעלות של כ-30 מיליון ש"ח[9]. כמו כן, בתחילת שנת 2019 החליטה עיריית תל אביב-יפו, לאחר סיכום עם סיעת מרצ בעירייה ועם פנקס עצמו, כי התקציבים העירוניים לתמיכה בארגוני הקהילה הגאה בעיר ואירועי הקהילה המתקיימים בשטחה יגדלו באופן משמעותי, ויוכפלו תוך ארבע שנים[10].

בחודש יוני 2020 יזם פנקס מהלך שמאפשר רישום זוגיות בעירייה על בסיס תצהיר, לטובת תושבי העיר שאינם יכולים או אינם מעוניינים להינשא דרך הרבנות הראשית. העירייה מאפשרת לזוגות לממש את זכויותיהם המוניציפליות בכל הקשור להטבות עירוניות, רישום ילדים למערכת החינוך וכדומה[11].

לקראת יום זכויות האדם בשנת 2020, הוצב ביוזמתו של פנקס, דגל גאווה קבוע בחוף הילטון בתל אביב-יפו כאקט של תמיכה במאבקה של קהילת הלהט"ב לשוויון[12].

ב-2020 נבחר פנקס גם לאחד ממשפיעני השנה מטעם מגזין "ליברל", על פעילותו הציבורית לקידום המאבק לשוויון של הקהילה הגאה בישראל[13].

בנימוקי הבחירה נכתב:

במציאות נורמלית, פנקס־ארד כבר היה דמות בכירה בפוליטיקה הארצית. הוא כמה רמות מעל ח"כים להט"בים שכבר מסתובבים במשכן כעניין שבשגרה. ודאי גם מעל מי שהתחנף למלכות כל הדרך לכורסת השר שלו. אבל פנקס־ארד מעדיף לשמר עקרונות מצד אחד ולא לקפוץ על עגלות פוליטיות מזדמנות, ולהיות האביר על הסוס המעשי עבור הקהילה, כשהוא יודע היכן זירת הקרב הפרקטית – ולא התיאורטית.

ב-3 בנובמבר 2021 פורסמו טענות של שני אנשים, לפיהן כשהיו בני 17 הכירו את פנקס-ארד כששימש מדריך באיגי - ארגון נוער גאה, והוא ניצל את מעמדו וקיים איתם יחסי מין שלא בהסכמתם[14]. בעקבות הפרסום פנקס-ארד השעה עצמו מתפקיד מחזיק תיק הלהט"ב בעיריית תל אביב[15]. שבוע לאחר מכן פורסמה עדות נוספת של אדם שהיה בקשר מיני ארוך עם פנקס ולטענתו פנקס אנס אותו[16]. בעקבות זאת התפטר פנקס ממועצת עיריית תל אביב יפו, מחק את חשבון הפייסבוק שלו והתפטר ממפלגת מרצ[17]. ב-12 בנובמבר 2021 פתחה המשטרה באופן רשמי בחקירה, בעקבות העדויות נגדו[18]. ב-3 בינואר 2022 החליטה הפרקליטות לגנוז את התיק נגד פנקס[19].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2005 נישא בקנדה, שהייתה בשעתה המדינה היחידה שאפשרה נישואי בני אותו המין לנתינים זרים, לבן זוגו יואב ארד, יו"ר מועצת המנהלים של "חוש"ן - חינוך ושינוי" לשעבר, במסגרת מערכה ציבורית להכרה בנישואים חד מיניים. בקשתם לרישום הנישואין במרשם האוכלוסין נענתה תחילה בשלילה ונענתה בסוף שנת 2006, בעקבות פסק הדין בבג"ץ יוסי בן ארי נגד מנהל מינהל האוכלוסין במשרד הפנים.

ב-2010 הגישו פנקס ובן זוגו עתירה לבג"ץ, נגד משרד הבריאות, בדרישה לאפשר להם להשתמש בשירותי פונדקאות כדי להביא ילד[20]. כתוצאה מהעתירה הודיע משרד הבריאות על הקמת ועדה מקצועית שהמליצה על שינוי חקיקה, שתאפשר פונדקאות להומוסקסואלים[21].

בספטמבר 2010 נולדו לבני-הזוג תאומות, באמצעות הריון פונדקאי בהודו[22]. ב-2014 נולדה לבני הזוג בת נוספת, באמצעות פונדקאית מתאילנד. בעקבות הולדת התאומות כתבה אימו של איתי, שוש פנקס, את הספר "האבאים של גל ונועה", ספר לילדים שיצא לאור בשנת 2012 ברימונים הוצאה לאור[23]. הספר מסביר בפשטות ובחריזה את דרך הבאתן לעולם של בנות לזוג הורים מאותו המין, תוך שימוש בסיפורם האישי של פנקס וארד.

ב-2015 הגישו פנקס ובן זוגו, יחד עם זוגות חד-מיניים נוספים, עתירה לבג"ץ (בג"ץ ארד-פנקס נגד הוועדה לחוק נשיאת עוברים) בדרישה שחוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד היילוד) יאפשר גם לזוגות חד-מיניים לקבל שירותי פונדקאות בישראל. ב-11 ביולי 2021 פסק בג"ץ בעתירה הנ"ל כי תיקון חוק הפונדקאות שנחקק ב-2018, שמפלה זוגות חד-מיניים וגברים יחידניים המעוניינים בהליך פונדקאות, יתוקן תוך חצי שנה כך שתבוטל הפליה זו[24].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא איתי פנקס ארד בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ מערכת Wdg, תיק הגאווה בת"א עובר למרצ - שמתכננת תוכנית דרמטית לקידום קהילת הלהט"ב, www.wdg.co.il, ‏2019-01-10
  2. ^ יניב הלפרין, הלילה יושק קמפיין הבחירות של איתי פנקס, ‏21 בפברואר 2003
  3. ^ חן משגב, תכנון, צדק ופוליטיקה עירונית להט"בית: המקרה של המרכז הגאה בת"א, תכנון 12 (1), עמ' 184.
  4. ^ נחשוני, נועם (דבול) דביר וקובי (2016-05-31). "מרכז גאה יוקם בדרום ת"א: "הוכחה שהקהילה לא נמצאת רק בשינקין"". Ynet. נבדק ב-2017-12-23.
  5. ^ נמרוד בוסו, דמיינו לעצמכם טיול בפארק מעל לנתיבי איילון, באתר TheMarker‏, 4 בדצמבר 2014
  6. ^ סרטונים הילה ציאון, השראה מניו-יורק: כך ייראה קירוי נתיבי איילון, באתר ynet, 8 בפברואר 2015
  7. ^ ג'ורג' אבני ושיר נחמיאס, ‏היכל הקהילה 2015: 40 המשפיעים בתולדות הקהילה, באתר ‏מאקו‏‏, ‏7 ביוני 2015‏
  8. ^ "תוצאות הבחירות המקדימות לרשימות המוניציפליות 2018". מרצ. 2018-05-15. אורכב מ-המקור ב-2018-06-19. נבדק ב-2018-06-01.
  9. ^ איתי בלומנטל, המרכז הגאה בתל אביב ישופץ: "כאן זה לב הקהילה", באתר ynet, 20 במרץ 2018
  10. ^ איתי שיקמן, גאה להציג: תל אביב תכפיל את התקציבים ללהט"בים, באתר כאן – תאגיד השידור הישראלי, 2 בינואר 2020
  11. ^ בשורה לקהילת הלהט"ב: עיריית תל אביב תאפשר רישום זוגיות על בסיס תצהיר, באתר מעריב אונליין‏, 21 ביוני 2020
  12. ^ לראשונה בישראל: דגל הגאווה יוצב באופן קבוע בחוף הילטון, באתר mako‏, 10 בדצמבר 2020
  13. ^ רותם דנון, משפיעים 2020 - איתי פנקס־ארד - גאווה ביצועית, באתר ליברל‏, 14 בספטמבר 2020
  14. ^ אדם קוטב, עדויות נגד חבר מועצת העיר ת"א ופעיל בולט בקהילה הגאה: מפגשים מיניים עם נערים שהכיר בתנועת נוער, באתר ynet, 3 בנובמבר 2021
  15. ^ אדם קוטב, קורין אלבז-אלוש, בעקבות חשיפת ynet ו"ידיעות אחרונות": איתי פנקס-ארד השעה את עצמו מתפקידו בעיריית תל אביב, באתר ynet, 3 בנובמבר 2021
  16. ^ אדם קוטב, עדות נוספת נגד חבר מועצת העיר ת"א איתי פנקס: "נאנסתי. צעקתי מרוב כאב", באתר ynet, 10 בנובמבר 2021
  17. ^ "לאלימות מינית אין מקום בקהילה": אחרי העדויות - איתי פנקס פרש ממרצ, באתר ynet, 10 בנובמבר 2021
  18. ^ אלי סניור, הדר גיל-עד, "קשר השתיקה מתחיל להישבר": המשטרה פתחה בחקירה נגד איתי פנקס, באתר ynet
  19. ^ אלי סניור, לאחר שהוגשו שלוש תלונות: המשטרה המליצה לסגור את התיק נגד גל אוחובסקי, באתר חדשות 13, 27 בינואר 2022
  20. ^ אביעד גליקמן, איתי פנקס ובן זוגו לבג"ץ: אשרו לנו פונדקאות, באתר ynet, 10 בפברואר 2010
  21. ^ כרמית ראובן, מהפכה בישראל: המלצה לפונדקאות גם להומואים, באתר ynet, 20 במאי 2012
  22. ^ איתי פנקס, מיהו תל-אביבי? לדעת איתי פנקס זהו הומו בן 30 ומשהו עם בן זוג ותינוק, באתר nrg‏, 12 בספטמבר 2010
  23. ^ רועי יולדוס רוזנצוייג, ‏ספר ילדים חדש: חינוך מיני במשפחות חד מיניות, באתר ‏מאקו‏‏, ‏18 באוקטובר 2012‏
    קטע קול איריס קול, "האבאים של גל ונועה" - ספר ילדים חדש מסביר לקטנים שקיימות בעולם כל מיני משפחות, מתוך "רדיו ללא הפסקה", 16 באוקטובר 2012
  24. ^ בג"ץ הכריע: פונדקאות ללהט"ב תוך חצי שנה | mako גאווה, mako, ‏2021-07-11
    בג"ץ 781/15 איתי ארד-פנקס ואחרים נ' הוועדה לאישור הסכמים לנשיאת עוברים על פי חוק הסכמים לנשיאת עוברים (אישור הסכם ומעמד הילוד), התשנ"ו-1996 ואחרים, ניתן ב-11 ביולי 2021