אליפות העולם בראלי עונת 2018

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אליפות העולם בראלי עונת 2018
סוג תחרות אליפות העולם בראלי
תאריך התחלה 25 בינואר 2018
תאריך סיום 15 בנובמבר 2018
מספר עונה 46
מספר מרוצים בעונה 13
זוכה באליפות הנהגים סבסטיאן אוז'ייה
נקודות הנהג הזוכה 219
זוכה באליפות היצרנים טויוטה
נקודות היצרן הזוכה 368
www.wrc.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

עונת 2018 היא העונה ה-46 של האליפות העולם בראלי. במהלך העונה התקיימו 13 מרוצים ובסיומה זכה סבסטיאן אוז'ייה בתואר האליפות, בפעם השישית ברציפות לאחר מאבק צמוד שהוכרע רק במהלך המרוץ האחרון בעונה. קבוצת טויוטה זכתה באליפות היצרנים.

לוח זמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

סיבוב תאריכים מיקום משטח מקטעים אורך מנצח Power Stage
1 25–28 בינואר מונקומונקומונטה קרלו מעורב 17 394.74 ק"מ צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה בריטניהבריטניה כריס מיק
2 15–18 בפברואר שוודיהשוודיהשוודיה שלג 19 314.51 ק"מ בלגיהבלגיה תיירי נויביל פינלנדפינלנד אסאפקה לאפי
3 08–11 במרץ מקסיקומקסיקומקסיקו חצץ 22 344.49 ק"מ צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה אסטוניהאסטוניה אוט טאנק
4 5–8 באפריל צרפתצרפתקורסיקה אספלט 12 334.02 ק"מ צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה פינלנדפינלנד אסאפקה לאפי
5 26–29 באפריל ארגנטינהארגנטינהארגנטינה חצץ 18 360.61 ק"מ אסטוניהאסטוניה אוט טאנק בלגיהבלגיה תיירי נויביל
6 20-17 במאי פורטוגלפורטוגלפורטוגל חצץ 20 357.75 ק"מ בלגיהבלגיה תיירי נויביל פינלנדפינלנד אסאפקה לאפי
7 10-7 ביוני איטליהאיטליהאיטליה חצץ 20 317.32 ק"מ בלגיהבלגיה תיירי נויביל בלגיהבלגיה תיירי נויביל
8 26–29 ביולי פינלנדפינלנדפינלנד חצץ 23 317.26 ק"מ אסטוניהאסטוניה אוט טאנק אסטוניהאסטוניה אוט טאנק
9 16–19 באוגוסט גרמניהגרמניהגרמניה אספלט 18 325.76 ק"מ אסטוניהאסטוניה אוט טאנק צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה
10 13–16 בספטמבר טורקיהטורקיהטורקיה חצץ 17 312.44 ק"מ אסטוניהאסטוניה אוט טאנק בלגיהבלגיה תיירי נויביל
11 4–7 באוקטובר בריטניהבריטניהבריטניה חצץ 23 318.34 בריטניה צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה פינלנדפינלנד יארי-מאטי לאטוולה
12 28-25 באוקטובר ספרדספרדקטלוניה מעורב 18 331.58 ק"מ צרפתצרפת סבסטיאן לב אסטוניהאסטוניה אוט טאנק
13 15–18 בנובמבר אוסטרליהאוסטרליהאוסטרליה חצץ 24 318.64 ק"מ פינלנדפינלנד יארי-מאטי לאטוולה צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה

שינויים בלוח הזמנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראלי פולין הוצא מסבב התחרויות עקב בעיות בטיחות רבות[1]. את מקומו של הראלי תפס ראלי טורקיה, שחזר לאליפות לראשונה מאז שנת 2010[2].

קבוצות ונהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

יצרן קבוצה רכב צוות
מספר נהג נהג משנה מרוצים
פורד בריטניהבריטניה אם-ספורט פורד פיאסטה 1 צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה[3] צרפתצרפת ג'וליאן אינגרסיה[4] 1-13
2 בריטניהבריטניה אלפין אוונס[4] בריטניהבריטניה דניאל בריט[4] 1-13
3 צרפתצרפת בראיין בופייה צרפתצרפת ג'רום דגו 1,4
פינלנדפינלנד טימו סונינן פינלנדפינלנד מיקו מרקולה 2-3, 5-13
יונדאי קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יונדאי מוטורספורט יונדאי i20 קופה 4 נורווגיהנורווגיה אנדריאס מיקלסן[5] נורווגיהנורווגיה אנדריאס ג'אגר[6] 1-13
5 בלגיהבלגיה תיירי נויביל[7] בלגיהבלגיה ניקולאס גילסול 1-13
6 ספרדספרד דני סורדו[8] ספרדספרד קרלוס דל בריו 1,3-5,9,12
ניו זילנדניו זילנד היידן פאדון[9] בריטניהבריטניה סבסטיאן מרשל 2, 6-8,10-11,13
טויוטה יפןיפן טויוטה רייסינג טויוטה יאריס 7 פינלנדפינלנד יארי-מאטי לאטוולה[10] פינלנדפינלנד מיקה אנטילה 1-13
8 אסטוניהאסטוניה אוט טאנק[11] אסטוניהאסטוניה מרטין ירבוג'ה[12] 1-13
9 פינלנדפינלנד אסאפקה לאפי[10] פינלנדפינלנד ג'נה פרם 1-13
סיטרואן צרפתצרפת סיטרואן טוטאל אבו דאבי סיטרואן C3 WRC 10 בריטניהבריטניה כריס מיק[13] אירלנדאירלנד פול נגל 1-6
נורווגיהנורווגיה מאדס אוסטברג נורווגיהנורווגיה טוריסטיין אריקסן 8-11,13
צרפתצרפת סבסטיאן לב מונקומונקו דניאל אלנה 12
11 אירלנדאירלנד קרייג ברין[14] בריטניהבריטניה סקוט מרטין 1-2,5-13
צרפתצרפת סבסטיאן לב מונקומונקו דניאל אלנה 3-4
12 נורווגיהנורווגיה מאדס אוסטברג נורווגיהנורווגיה טורסטיין אריקסן 2, 6-7
איחוד האמירויות הערביותאיחוד האמירויות הערביות חאליד אל קאסימי[14] בריטניהבריטניה כריס פטרסן 5,8,10,12

שינויים בקבוצות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סיטרואן הפחיתה את מספר כלי הרכב המתחרים באופן מלא לשניים במקום שלושה. סבסטיאן לב, יתחרה במספר מרוצים במהלך העונה כנהג שלישי[15]. במקביל החברה תאפשר לקבוצות פרטיות לחכור את דגם הסיטרואן C3 ‏WRC לשימוש בתחרויות[16].
  • חברת פורד תגדיל את תמיכתה בקבוצת אם-ספורט, שתקרא "M-Sport Ford World Rally Team". פורד תוכר כיצרן באליפות לראשונה מאז שנת 2012[17].

שינויים בנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • אנדריאס מיקלסן נותר ללא קבוצה בסיום עונת 2016 לאחר הפרישה של קבוצת פולקסווגן. במהלך עונת 2017 התחרה במספר מרוצים עבור קבוצת סיטרואן ויונדאי. לקראת העונה חתם על חוזה בקבוצת יונדאי[18]. בעקבות ההחתמה של מיקלסן הוחלט כי דני סורדו והיידן פאדון, צמד נהגי הקבוצה בעונה שעברה, יחלקו ביניהם את המכונית השלישית של הקבוצה. כל אחד מהם יתחרה בשבעה מרוצים במהלך העונה[19].
  • דני סורדו נפרד ממארק מארטי, נהג המשנה שלו בשנים האחרונות. את מקומו של מרטי תפס קרלוס דל בריו, ששיתף פעולה עם סורדו בשנת 2013.
  • אוט טאנק עזב את קבוצת אם-ספורט והצטרף לקבוצת טויוטה במקומו של יוהו האנינן. האנינן נשאר בקבוצה, אך עבר לתפקיד נהג המבחן[20].

תוצאות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיטת הניקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנקודות ניתנות לעשרת הנהגים המסיימים את התחרות ראשונים בהתאם לפירוט בטבלה הבאה. בעונה זאת חל שינוי בנקודות הבונוס המוענקות בשלב ה-Power stage‏ והניקוד ניתן לחמשת הנהגים המסיימים את המקטע האחרון של כל מרוץ, במקום שלושה כפי שהיה בשנים הקודמות. לנהג שסיים ראשון הוענקו 5 נקודות, למקום השני הוענקו 4 נקודות וכן הלאה.

מיקום  1   2   3   4   5   6   7   8   9   10 
נקודות 25 18 15 12 10 8 6 4 2 1

אליפות הנהגים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום נהג מונקומונקו שוודיהשוודיה מקסיקומקסיקו צרפתצרפת ארגנטינהארגנטינה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה פינלנדפינלנד גרמניהגרמניה טורקיהטורקיה בריטניהבריטניה קטלוניהקטלוניה אוסטרליהאוסטרליה נקודות
1 צרפתצרפת סבסטיאן אוז'ייה 15 102 1 13 42 פרש 22 5 41 102 13 22 51 219
2 בלגיהבלגיה תיירי נויביל 52 14 64 3 21 12 11 94 25 161 54 4 פרש 201
3 אסטוניהאסטוניה אוט טאנק 2 95 141 25 14 פרש 93 11 12 13 192 61 פרש 181
4 פינלנדפינלנד יארי-מאטי לאטוולה 34 7 82 פרש פרש 25 7 33 פרש 24 21 8 15 128
5 פינלנדפינלנד אסאפקה לאפי 7 41 11 61 8 51 3 פרש 33 פרש 35 7 42 126
6 נורווגיהנורווגיה אנדריאס מיקלסן 133 33 45 7 53 16 184 10 6 5 6 10 11 84
7 בריטניהבריטניה אלפין אוונס 6 14 פרש 5 6 25 145 7 25 125 20 34 64 80
8 ניו זילנדניו זילנד היידן פאדון - 5 - - - פרש 4 4 - 3 77 - 2 73
9 ספרדספרד דני סורדו פרש - 2 4 3 43 - - פרש - - 55 - 71
10 נורווגיהנורווגיה מאדס אוסטברג - 6 - - - 6 5 22 פרש 23 8 - 33 70
11 אירלנדאירלנד קרייג ברין 9 2 - - פרש 7 6 85 74 פרש 4 9 7 67
12 פינלנדפינלנד טימו סונינן 18 8 12 - 9 34 10 6 5 4 פרש 11 פרש 54
13 צרפתצרפת סבסטיאן לב - - 55 142 - - - - - - - 13 - 43
14 בריטניהבריטניה כריס מיק 41 32 3 94 75 פרש - - - - - - - 43
15 צ'כיהצ'כיה יאן קופצ'י 10 - - 8 - - 8 - 9 7 - 13 - 17
16 שוודיהשוודיה פונטס טידמנד - 13 7 - 10 8 - - - פרש 10 - - 12
17 נורווגיהנורווגיה הנינג סולברג - 19 - - - - - - - 6 - 17 - 8
18 רומניהרומניה סימון טמסטיני - - - - - 36 פרש 36 20 8 15 22 - 4
19 צרפתצרפת בראיין בופייה 8 - - פרש - - - - - - - - - 4
20 צ'ילהצ'ילה אלברטו הלר - - - - פרש - - - - - - - 8 4
21 גרמניהגרמניה מריאן גריבל - - - - - - - - 8 - - - 4
22 פינלנדפינלנד קאלה רובנפרה 15 - 11 - פרש - - 14 10 - 9 12 3
23 בריטניהבריטניה גוס גרינסמית' פרש - 9 13 12 18 - 13 פרש פרש 11 - 2
24 פוליןפולין לוקאס פיינצ'ק - 38 - 15 - 9 16 פרש 14 - 14 31 2
25 בריטניהבריטניה כריס אינגרם פרש - - - - - - - - 9 34 - 2
26 אוסטרליהאוסטרליה סטיב גלני - - - - - - - - - - - 9 2
27 צ'ילהצ'ילה פדרו הלר - - 10 - 15 20 - - - 13 - - פרש 1
28 צרפתצרפת יוהאן בונאטו 15 - - 10 - - - - 26 - - - - 1
29 צרפתצרפת סטפן לפר - - - פרש - 10 24 44 16 - 13 30 - 1
30 יווןיוון יורדן סרדרידיס 15 - - - - - - - 18 - - - 10 1
מיקום נהג מונקומונקו שוודיהשוודיה מקסיקומקסיקו צרפתצרפת ארגנטינהארגנטינה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה פינלנדפינלנד גרמניהגרמניה טורקיהטורקיה בריטניהבריטניה קטלוניהקטלוניה אוסטרליהאוסטרליה נקודות

אליפות היצרנים[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיקום יצרן מספר. מונקומונקו שוודיהשוודיה מקסיקומקסיקו צרפתצרפת ארגנטינהארגנטינה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה פינלנדפינלנד גרמניהגרמניה טורקיהטורקיה בריטניהבריטניה קטלוניהקטלוניה אוסטרליהאוסטרליה נקודות
1 יפןיפן טויוטה רייסינג 7 3 6 6 פרש פרש 8 7 3 פרש 2 2 - 1 368
8 2 - - 2 1 פרש - 1 1 1 - 6 פרש
9 - 4 7 6 7 4 3 פרש 3 פרש 3 7 4
2 קוריאה הדרומיתקוריאה הדרומית יונדאי מוטורספורט 4 8 3 4 - - 7 - - 6 5 6 - 8 341
5 5 1 - 3 2 1 1 8 2 - 5 4 פרש
6 פרש - 2 4 3 פרש 4 4 פרש 3 - 5 2
3 בריטניהבריטניה אם-ספורט 1 1 8 1 1 4 פרש 2 5 4 6 1 2 5 324
2 6 - פרש 5 5 2 - - - - 8 3 6
3 - 7 8 פרש - 3 8 6 5 4 פרש - פרש
4 צרפתצרפת סיטרואן טוטאל אבו דאבי 10 4 - 3 7 6 פרש - 2 פרש 8 7 1 3 237
11 7 2 5 8 פרש 6 6 7 7 פרש 4 8 7
12 - 5 - - 8 5 5 - - 7 - - -
מיקום יצרן מספר. מונקומונקו שוודיהשוודיה מקסיקומקסיקו צרפתצרפת ארגנטינהארגנטינה פורטוגלפורטוגל איטליהאיטליה פינלנדפינלנד גרמניהגרמניה טורקיהטורקיה בריטניהבריטניה קטלוניהקטלוניה אוסטרליהאוסטרליה נקודות

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Turkey and Croatia set for 2018 World Rally Championship calendar, Autosport, 7 August 2017
  2. ^ Rally Aus retains WRC finale in 2018, Speedcafe, 22 September 2017
  3. ^ Evans, David (29 בנובמבר 2017). "Sébastien Ogier stays at M-Sport for 2018 World Rally Championship". Autosport. בדיקה אחרונה ב-29 בנובמבר 2017. 
  4. ^ 4.0 4.1 4.2 "Ogier and Evans to Lead M-Sport in 2018". m-sport.co.uk. 29 בנובמבר 2017. בדיקה אחרונה ב-29 בנובמבר 2017. 
  5. ^ Beer, Matt (28 בספטמבר 2017). "Hyundai signs Andreas Mikkelsen for 2018-19 WRC seasons". Autosport. בדיקה אחרונה ב-28 בספטמבר 2017. 
  6. ^ Herrero, Dan (28 בספטמבר 2017). "Hyundai confirms full-time Mikkelsen drive". speedcafe.com. בדיקה אחרונה ב-4 באוקטובר 2017. 
  7. ^ "Hyundai confirms Neuville will stay". wrc.com (WRC Promoter GmbH). 5 באוקטובר 2016. בדיקה אחרונה ב-11 במאי 2017. 
  8. ^ Evans, David (22 באוגוסט 2016). "Hyundai keeps Dani Sordo for 2017 and '18 World Rally Championships". Autosport. בדיקה אחרונה ב-12 במאי 2017. 
  9. ^ "Hayden Paddon secures Hyundai WRC future". speedcafe.com. 20 באוקטובר 2015. בדיקה אחרונה ב-7 במרץ 2016. 
  10. ^ 10.0 10.1 Evans, David (10 באוגוסט 2017). "Lappi not ready for title bid: Latvala". Autosport. בדיקה אחרונה ב-10 באוגוסט 2017. 
  11. ^ Evans, David (18 באוקטובר 2017). "Toyota signs Ott Tanak from M-Sport for 2018 WRC season". Autosport. בדיקה אחרונה ב-18 באוקטובר 2017. 
  12. ^ "Ott Tänak named as Toyota Gazoo Racing driver in 2018". Toyota Gazoo Racing WRT. 18 באוקטובר 2017. בדיקה אחרונה ב-18 באוקטובר 2017. 
  13. ^ Evans, David (23 באוגוסט 2017). "Citroen WRC team yet to confirm Meeke for October's Rally Catalunya". autosport.com. בדיקה אחרונה ב-26 באוגוסט 2017. 
  14. ^ 14.0 14.1 Evans, David (22 בנובמבר 2017). "Citroen couldn't match other offers to secure Ogier for WRC 2018". Autosport. בדיקה אחרונה ב-28 בנובמבר 2017. 
  15. ^ Loeb part-time WRC comeback confirmed, Speedcafe.com, 21 December 2017
  16. ^ First 2017 Citroen C3 World Rally Car offered to privateers, Autosport, 1 December 2017
  17. ^ Ford returns to WRC entry list, WRC.com, 22 December 2017
  18. ^ Hyundai signs Andreas Mikkelsen for 2018-19 WRC seasons, Autosport, 28 September 2017
  19. ^ Paddon 2018 WRC program finalised, Speedcafe, 12 January 2018
  20. ^ Toyota signs Ott Tanak from M-Sport for 2018 WRC season, Autosport, 18 October 2017