יארי-מאטי לאטוולה
 | |||||||||||||
| יארי-מאטי לאטוולה (ראלי פינלנד 2015) | |||||||||||||
| לידה |
3 באפריל 1985 (בן 39) טויסה שבפינלנד | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| לאום |
 פיני | ||||||||||||
| בן או בת זוג |
Maisa Torppa  | ||||||||||||
| קבוצה נוכחית | טויוטה (2017 | ||||||||||||
| |||||||||||||
|
www | |||||||||||||
  | |||||||||||||
יארי-מאטי לאטוולה (בפינית: Jari-Matti Latvala, נולד ב-3 באפריל 1985) הוא נהג מרוצים פיני המתחרה בסבב אליפות העולם בראלי. לאטוולה נוהג עבור קבוצת טויוטה. ידוע בסגנון הנהיגה האגרסיבי שלו, שהקנה לו ניצחונות וזכיות בפודיומים רבים במהלך השנים, אך גם לא מעט התרסקויות מרהיבות.
מאז דצמבר 2020 משמת כמנהל קבוצת הראלי של טויוטה.
קריירה[עריכת קוד מקור | עריכה]
לאטוולה החל לנהוג בגיל 8 ברכב שקיבל מאביו, יארי לאטוולה, שהיה נהג מרוצי ראלי בעצמו. את מרוץ הבכורה שלו בסבב אליפות העולם בראלי ערך במרוץ הסוגר של עונת 2002, כשהשתתף בראלי בריטניה כשהוא בן 17 בלבד. עונה לאחר מכן השתתף בארבעה מרוצים, עבור קבוצת פורד. בשנת 2004 התחרה בקטגוריית ב-S1600 במסגרת אליפות העולם לצעירים (JWRC). הוא השתתף בעשרה מרוצים, כשהוא נוהג ברכבים שונים, אך הצליח לסיים רק ארבעה מתוכם. עונה לאחר מכן התחרה בתשעה מרוצים - שישה מתוכם בסובארו אימפרזה WRX STI (קטגוריה N) ושלושה בסבב האליפות הבכיר.
2006-2012: פורד[עריכת קוד מקור | עריכה]
בעונת 2007 השלים לראשונה עונה מלאה, כשנהג עבור קבוצת Stobart VK M-Sport. בראלי אירלנד השיג את הפודיום הראשון בקריירה, כשסיים במקום השלישי. בשנת 2008 הצטרף לקבוצת פורד הרשמית, כמחליפו של מרקוס גרונהולם, שהודיע על פרישה בסיום העונה הקודמת[1]. במרוץ הפתיחה סבל מרצף של בעיות - תקר בגלגל ופגיעה בחלק הקדמי של הרכב שגרמו לו לפרוש במהלך היום השני מהתחרות ולסיים בסופו של דבר במקום השנים עשר[2]. במרוץ השני בעונה, ניצח בכל המקטעים ביום הראשון של התחרות ונטל את ההובלה. ביומיים הבאים לא הצליח לנצח אף מקטע, אך בכל זאת הצליח לשמור על מקומו וסיים את הראלי כמנצח. הניצחון הפך את לאטוולה למנצח הצעיר ביותר בתולדות אליפות העולם, כשהוא רק בן 22, בכך שבר שיא שנקבע בשנת 1980[3]. עד לסיום העונה צבר עוד חמישה פודיומים - פעמיים סיים במקום השלישי ושלוש פעמים במקום השני. את העונה סיים במקום הרביעי הכולל עם 58 נקודות.
בעקבות ההצלחה בעונה הקודמת, לקראת עונת 2009 עלו הציפיות מהנהג הצעיר. אך פתיחת העונה לוותה באכזבה, כאשר בשלושה מתוך ארבעת מרוצי הפתיחה הוא ירד מהמסלול. בראלי פורטוגל התהפך עם רכבו 17 פעמים במורד גבעה, עד שלבסוף נעצר לאחר התנגשות בעץ[4]. לקראת המרוץ השישי בעונה הוחלפה הפורד פוקוס בה נהג לדגם חדש יותר. בראלי סרדיניה, המרוץ הראשון בו נהג ברכב החדש, השיג את ניצחונו השני[5]. עד לסיום העונה הוסיף עוד שני פודיומים וסיים את העונה במקום הרביעי.
בניגוד לעונה הקודמת, עונת 2010 נפתחה בהצלחה יחסית. בארבעת מרוצי הפתיחה הגיע פעמיים לפודיום והשיג 47 נקודות אליפות, יותר מכל העונה הקודמת. ראלי ניו זילנד, המרוץ החמישי בעונה, היה מרוץ רב תהפוכות שבמהלכו עברה ההובלה מספר פעמים בין מתחרים שונים. לאטוולה היה בין המובילים במרוץ, אך את ההובלה עצמה לקח רק במהלך המקטע האחרון מנצח את המרוץ בפער של 2.4 שניות לפני סבסטיאן אוז'ייה[6]. בראלי פינלנד הצליח להשיג את ניצחונו השני בעונה והפך לנהג הפיני הצעיר ביותר שזוכה במרוץ, מאז הוכנס לסבב האליפות בשנת 1973[7]. במרוץ האחרון בעונה הצליח לסיים במקום השלישי, דבר שסייע לו לעקוף את אוז'ייה בדירוג הכללי והקנה לו את המקום השני בדירוג הכולל בסיום העונה[8].
לקראת עונת 2011 עם כניסתן לתוקף של התקנות החדשות באליפות החולפה הפורד פוקוס בפיאסטה חדשה. בארבעת המרוצים הראשונים הגיע לפודיום וצבר 63 נקודות. קצב צבירת הנקודות הואט בשלושת המרוצים הבאים, אך בחמשת המרוצים שלאחר מכן השיג עוד 3 פודיומים. במרוץ סיום העונה הצליח להשיג את הניצחון הראשון בעונה[9]. הוא צבר 172 נקודות, נקודה יותר מהעונה הקודמת, אך הפעם הסתפק במקום הרביעי הכולל.
עזיבתו של מיקו הירבונן את קבוצת פורד בעונת 2012 הפכה את לאטוולה לנהג המוביל של הקבוצה. בראלי מונטה קרלו פתח בצורה טובה, אך התרסק לקראת סוף היום הראשון ויצא מהתחרות. המרוץ השני בעונה התקיים בשוודיה בתנאי מזג אוויר קשים ולאטוולה סיים אותו כמנצח[10]. במהלך ההכנות לקראת ראלי ארגנטינה נפצע ונאלץ לפרוש מהמרוץ, את מקומו תפס דני סורדו. בראלי בריטניה רשם את ניצחונו השני בעונה והתייצב במקום החמישי בדירוג הכולל[11]. בשלושת המרוצים שנותרו עד סיום העונה סיים פעמיים במקום השני והצליח לשפר את מיקומו ולסיים את העונה במקום השלישי.
2013-2016: פולקסווגן[עריכת קוד מקור | עריכה]
פולקסווגן הצטרפה לסבב האליפות בעונת 2013 ולאטוולה חתם כנהג בקבוצה לצידו של סבסטיאן אוז'ייה. אוז'ייה שלט בעונה בצורה מוחלטת, מנצח תשעה מתוך שלושה עשר המרוצים בעונה. לאטוולה הצליח לנצח מרוץ אחד והוסיף עוד שישה ביקורים בפודיום, מסיים את עונת הבכורה בקבוצה החדשה במקום השלישי. השליטה של קבוצת פולקסווגן המשיכה גם בעונת 2014, כאשר לאטוולה ואוז'ייה רושמים ביחד ניצחונות בכל המרוצים למעט אחד. לאטוולה השיג ארבעה ניצחונות ועוד שלוש פעמים סיים במקום השני. את העונה הוא סיים במקום השני עם 218 נקודות, ההישג הטוב ביותר שלו. עונת 2015 נפתחה בצורה טובה עם מקום שני בראלי מונטה קרלו, אך בשלושת המרוצים הבאים לא צבר נקודות. בראלי פורטוגל רשם את הניצחון הראשון בעונה ובראלי פינלנד את השני. בארבעת המרוצים הבאים סיים שלוש פעמים במקום השני והוסיף עוד ניצחון בראלי צרפת. גם את העונה הזאת סיים במקום השני, מיד אחרי בן קבוצתו אוז'ייה. עונת 2016 הייתה העונה החלשה ביותר מבחינת ההישגים בקבוצה. במהלכה השיג רק ניצחון אחד וסיים את העונה במקום השישי בלבד עקב רצף של תאונות ותקלות במהלך העונה.
2017–2019: טויוטה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרשת דיזלגייט הובילה לפרישתה של קבוצת פולקסווגן מהאליפות בסיום העונה. לאטוולה, שנותר ללא קבוצה, חתם בקבוצת טויוטה, ששבה להתחרות באליפות לאחר 18 שנות היעדרות[12]. את העונה פתח עם מקום שני בראלי מונטה קרלו ובראלי שוודיה רשם את הניצחון הראשון בתולדות הקבוצה מאז חזרתה לאליפות. בעונת 2018 השיג את הניצחון השני בקבוצה, ניצחון שהיה האחרון בקריירה כנהג. בסיום עונת 2019 נותר ללא קבוצה.
בדצמבר 2020 מונה לתפקיד מנהל הקבוצה במקומו של טומי מקינן שסיים את תפקידו בקבוצה[13].
תוצאות מרוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]
| שנה | קבוצה | מכונית | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | מיקום | נקודות |
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| 2002 | יארי-מאטי לאטוולה | מיצובישי לאנסר איבו VI | 
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 17 |
- | 0 | ||
| 2003 | BP פורד | פורד פוקוס RS WRC 02 |
|
|
|
|
|
10 |
|
17 |
14 |
|
|
|
|
10 |
- | 0 | ||
| 2004 | יארי-מאטי לאטוולה | פורד פומה S1600 | פרש |
- | 0 | |||||||||||||||
| סובארו אימפרזה WRX STI | פרש |
|
|
|
27 |
|
21 |
|||||||||||||
| פורד פיאסטה S1600 | פרש |
פרש |
|
|||||||||||||||||
| סוזוקי איגניס S1600 | פרש |
23 |
פרש |
29 |
||||||||||||||||
| מיצובישי לאנסר איבו VIII | פרש | |||||||||||||||||||
| 2005 | יארי-מאטי לאטוולה | טויוטה קורולה WRC |
|
16 |
|
פרש |
- | 0 | ||||||||||||
| סובארו אימפרזה WRX STI | פרש |
16 |
|
|
|
פרש |
21 |
16 |
19 |
| ||||||||||
| פורד פוקוס RS WRC | פרש |
|
||||||||||||||||||
| 2006 | יארי-מאטי לאטוולה | סובארו אימפרזה WRX STI | 41 |
|
25 |
22 |
69 |
|
|
6 |
8 |
13 | 9 | |||||||
| טויוטה קורולה WRC | 17 |
|||||||||||||||||||
| Stobart VK Ford Rally Team | פורד פוקוס RS WRC 04 | 16 |
פרש |
|
|
34 |
||||||||||||||
| פורד פוקוס RS WRC 06 | 4 | |||||||||||||||||||
| 2007 | Stobart VK M-Sport Ford Rally Team | פורד פוקוס RS WRC 06 | פרש |
פרש |
 5 |
7 |
 8 |
4 |
9 |
12 |
פרש |
8 |
5 |
7 |
4 |
25 |
 3 |
10 |
8 | 30 |
| 2008 | BP פורד אבו דאבי | פורד פוקוס RS WRC 07 | 12 |
1 |
3 |
15 |
 7 |
3 |
7 |
2 |
38 |
4 | 58 | |||||||
| פורד פוקוס RS WRC 08 | 9 |
פרש |
2 |
2 |
||||||||||||||||
| Stobart VK M-Sport Ford Rally Team | פורד פוקוס RS WRC 07 | 6 |
4 |
|||||||||||||||||
| 2009 | BP פורד אבו דאבי | פורד פוקוס RS WRC 08 | 14 |
3 |
12 |
פרש |
6 |
4 | 41 | |||||||||||
| פורד פוקוס RS WRC 09 | 1 |
3 |
 פרש |
3 |
4 |
6 |
7 |
|||||||||||||
| 2010 | BP פורד אבו דאבי | פורד פוקוס RS WRC 09 | 3 |
5 |
2 |
8 |
1 |
פרש |
 6 |
1 |
4 |
3 |
4 |
4 |
3 |
2 | 171 | |||
| 2011 | פורד אבו דאבי | פורד פיאסטה RS WRC | 3 |
3 |
3 |
2 |
18 |
7 |
9 |
2 |
14 |
2 |
4 |
3 |
1 |
4 | 172 | |||
| 2012 | פורד | פורד פיאסטה RS WRC | פרש |
1 |
פרש |
13 |
|
3 |
7 |
3 |
2 |
1 |
2 |
12 |
 2 |
3 | 154 | |||
| 2013 | פולקסווגן מוטורספורט | פולקסווגן פולו R WRC | פרש |
4 |
16 |
3 |
3 |
1 |
3 |
17 |
7 |
4 |
3 |
2 |
2 |
3 | 162 | |||
| 2014 | פולקסווגן מוטורספורט | פולקסווגן פולו R WRC | 5 |
1 |
2 |
14 |
1 |
3 |
5 |
1 |
פרש |
2 |
1 |
2 |
8 |
2 | 218 | |||
| 2015 | פולקסווגן מוטורספורט | פולקסווגן פולו R WRC | 2 |
פרש |
15 |
פרש |
1 |
6 |
5 |
1 |
2 |
2 |
1 |
2 |
50 |
2 | 183 | |||
| 2016 | פולקסווגן מוטורספורט | פולקסווגן פולו R WRC | פרש |
26 |
1 |
16 |
6 |
2 |
5 |
2 |
48 |
 בוטל |
4 |
14 |
7 |
9 |
6 | 112 | ||
| 2017 | טויוטה רייסינג | טויוטה יאריס WRC | 2 |
1 |
6 |
4 |
5 |
9 |
2 |
20 |
21 |
7 |
פרש |
5 |
פרש |
4 | 136 | |||
| 2018 | טויוטה רייסינג | טויוטה יאריס WRC | 3 |
7 |
7 |
פרש |
פרש |
25 |
7 |
3 |
פרש |
2 |
2 |
8 |
1 |
4 | 128 | |||
| 2019 | טויוטה רייסינג | טויוטה יאריס WRC | 5 |
21 |
8 |
10 |
5 |
 11 |
7 |
19 |
3 |
3 |
6 |
פרש |
5 |
|
7 | 94[א] |
- ^ העונה טרם הסתיימה
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של יארי-מאטי לאטוולה
יארי-מאטי לאטוולה, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
- פרופיל נהג באתר WRC.com
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Ford confirms line-up,Crash.net
- ^ STOP PRESS: Latvala retires, Crash.net
- ^ Latvala claims historic Swedish win, Autosport.com, 10 February 2008
- ^ רוני שטרן, ראלי פורטוגל: עוד אחד לאוסף, אוטו, 5 באפריל 2009
- ^ רוני שטרן, ראלי סרדיניה: הקאמבק של פורד, אוטו, 24 במאי 2009
- ^ רוני שטרן, ראלי ניו זילנד: שלוש פניות מהסוף, אוטו, 9 במאי 2010
- ^ רוני שטרן, ראלי פינלנד: קפיצה אחת יותר מדי, אוטו, 1 באוגוסט 2010
- ^ רוני שטרן, ראלי בריטניה: סופו של עידן, אוטו, 16 בנובמבר 2010
- ^ רוני שטרן, ראלי בריטניה: שוב אלוף, אוטו, 14 בנובמבר 2011
- ^ רוני שטרן, ראלי שוודיה: לאטוולה מחזיר מהלומה, אוטו, 12 בפברואר 2012
- ^ רוני שטרן, ראלי בריטניה: לאטוולה חוזר לכושר, אוטו, 18 בספטמבר 2012
- ^ Jari-Matti Latvala seals 2017 Toyota World Rally Championship seat, Autosport.com, 6 December 2016
- ^ Latvala named Toyota WRC team principal after Makinen departure, Autosport, 18 December 2020