אני זוכר (סרט, 2015)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
אני זוכר
בימוי אטום אגויאן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט בנג'מין אוגוסט עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים כריסטופר פלאמר
פיטר דקונהה
נטלי קריל
קים רוברטס
סוגית' ורוגיז
ברנדן גול
היינץ ליבאן
ג'יימס קייד
יורגן פרוכנוף
דין נוריס
ברונו גנץ
מרטין לנדאו
הנרי צ'רני
ליזה בלקן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה מייקל דאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פול סרוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדהקנדה קנדה
גרמניהגרמניה גרמניה[1]
חברה מפיצה שירותי ADS, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 31 בדצמבר 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 94 דקות[2]
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט מותחן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 9.6 מיליון דולר[3]
הכנסות 3.7 מיליון דולר[4]
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אני זוכר (באנגלית: Remember) הוא סרט מתח דרמטי קנדי-גרמני משנת 2015 בבימויו של אטום אגויאן על פי תסריט מאת בנג'מין אוגוסט. בסרט מככבים כריסטופר פלאמר, ברונו גנץ, יורגן פרוכנוב, היינץ ליבן, הנרי צ'רני, דין נוריס ומרטין לנדאו. העלילה עוקבת אחר ניצול שואה קשיש עם דמנציה שיוצא להרוג פושע מלחמה נאצי.

לאחר הקרנה בפסטיבל הסרטים של ונציה ה-72, הסרט יצא לאקרנים בקנדה ב-23 באוקטובר 2015, בגרמניה ב-31 בדצמבר 2015 ובארצות הברית ב-11 במרץ 2016. הסרט קיבל ביקורות חיוביות וזכה במספר פרסים בפסטיבלי סרטים.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית חולים סיעודי בניו יורק, זאב גוטמן (כריסטופר פלאמר), חולה דמנציה בן 89, יושב שבעה על אשתו, רות. מטופל קשיש נוסף וניצול אושוויץ, מקס רוזנבאום (מרטין לנדאו), מזכיר לזאב את מה שהבטיח לעשות כאשר רות מתה. מקס מספר לזאב שמשפחותיהם נרצחו במחנה על ידי קצין האס אס אוטו ואליש, וכי הם מאמינים שהוא היגר לצפון אמריקה תחת השם הבדוי "רודי קורלנדר". מרכז שמעון ויזנטל איתר ארבעה אנשים בשם זה, אך אין די ראיות לעצור אותם. מקס אומר לזאב שהם השניים היחידים שעדיין מסוגלים לזהות את ואליש. מקס משכנע את זאב לנקום את נקמת משפחותיהם על ידי איתור והריגת ואליש ולשם כך הוא נותן לו הוראות כתובות במכתב. זאב עוזב את בית החולים הסיעודי במונית, קונה אקדח גלוק ויוצא למסע ברחבי ארצות הברית וקנדה אחר ארבעת הקורלנדרים.

בקליבלנד, זאב מתעמת עם הרודי קורלנדר הראשון (ברונו גנץ), שטוען שמעולם לא היה באושוויץ ומוכיח לו שבמהלך מלחמת העולם השנייה שהה באפריקה, כחלק מהמערכה בצפון אפריקה. בקוויבק, זאב פוגש ברודי קורלנדר השני (היינץ ליבאן) שמסתבר שהיה בעצמו אסיר באושוויץ, שנשלח לשם בשל היותו הומוסקסואל. זאב ממשיך לבויסי ומגיע לביתו של רודי קורלנדר השלישי. בנו, ג'ון (דין נוריס), שוטר במשטרת איידהו, מספר לזאב שאביו מת לפני שלושה חודשים. ג'ון, שחושב שזאב הוא ידיד ותיק של אביו מהמלחמה, מראה לו את המזכרות הנאציות של אביו, אבל זאב מגלה אחרי כמה כוסות ויסקי, שהאב היה רק ילד וטבח בזמן המלחמה. כאשר ג'ון, שהוא נאו-נאצי, רואה את המספר על היד של זאב ומבין שהוא יהודי, הוא מאיים עליו ומשסה בו את הכלבה מסוג רועה גרמני שלו. זאב יורה בכלבה ולאחר מכן בג'ון.

זאב מגיע לסאות' לייק טאהו, קליפורניה, אל בית משפחתו של רודי קורנלדר הרביעי, שמזהה אותו. זמן קצר אחר כך מגיע גם בנו של זאב. זאב מאיים להרוג את נכדתו של רודי, אלא אם האחרון יתוודה על האמת בפני כולם. רודי מתוודה בפני בתו ונכדתו שהיה קצין אס אס והרג הרבה אנשים. עם זאת, הוא אומר ששמו האמיתי הוא קוניברט שטורם, וכי זאב עצמו הוא אוטו ואליש. הוא מספר ששניהם היו קצינים יחד באושוויץ, ואחרי המלחמה קעקעו זה את זה כדי להעמיד פנים שהם ניצולי שואה יהודים. מזועזע, זאב יורה בשטורם. זמן קצר לאחר מכן הוא מכריז: "אני זוכר", ויורה בעצמו.

בחזרה בניו יורק, תושבי בית החולים הסיעודי מתבוננים בטלוויזיה על דיווחי הרצח וההתאבדות. מקס מגלה שכאשר זאב הגיע לראשונה לבית האבות, הוא מייד זיהה אותו כאוטו ואליש, וכי ואליש ושטרום הרגו את משפחתו.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
כריסטופר פלאמר זאב גוטמן / אוטו ואליש
ברונו גנץ רודי קורלנדר
יורגן פרוכנוב רודי קורלנדר / קוניברט שטרום
היינץ ליבאן רודי קורלנדר
ליזה באלקאן רבקה גוטמן
דין נוריס ג'ון קורלנדר
מרטין לנדאו מקס רוזנבאום
קים רוברטס פולה
סופיה ולס מולי
פיטר דה קונה טיילר
אמנדה סמית'
סטפני קימבר אינגה
ג'נט פורטר אמא של מולי

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבמאי אטום אגויאן

בנג'מין אוגוסט, תסריטאי קולנוע יהודי מניו ג'רזי המתגורר בלוס אנג'לס, שמעולם לא כתב תסריט שהופק לפני כן, סיפר ל-Canadian Jewish News כי הרעיון לסרט "התחיל ... עם רצון לכתוב סרט בכיכובו של שחקן קשיש". הוא הרגיש ששחקנים קשישים מקבלים מעט מאוד תפקידים ראשיים, וכי דמויות של קשישים הן סימפתיות.[5] אוגוסט שלח את התסריט שלו למפיק הקנדי רוברט לנטוס, שחשב שאטום אגויאן הוא הבמאי האידיאלי.[6]

ב-30 באפריל 2014, הוכרז כי את הסרט יביים אגויאן, ויככבו בו כריסטופר פלאמר, מרטין לנדאו, דין נוריס, ברונו גנץ, היינץ ליבן ויורגן פרוכנוב.[7] לדברי אגויאן, הסרט מגיע בזמן שבו אחרוני ניצולי השואה ופושעי השואה עדיין בחיים, וגם כי המשפטים שבאותה העת עוד מתנהלים בגרמניה הופכים את הסרט לאקטואלי.[8] בהקשר זה, המגזין טיים ציין במיוחד את משפטו של ריינהולד האנינג, שהיה באותו הזמן בחדשות.[9] עוד טען הבמאי כי סיפורו של אוגוסט הוא בלתי שגרתי והוא "פרויקט בסיכון גבוה".[8] פלאמר, שהיה הבחירה הראשונה והיחידה של אגויאן לתפקיד של זאב,[10] ציין כי הוא נמשך לפרויקט בשל התייחסותו הבלתי-קונבנציונלית לנושא היסטורי.[9]

שלב הצילומים החל ב-14 ביולי 2014,‏[11] באונטריו, קנדה.[10][12] עבור הסצנה שבה זאב הורג את ג'ון קורלנדר, אגויאן התכוון להשתמש בפעלולן שישמש כפיל במקומו של פלאמר, אבל פלאמר דרש ממנו לבצע את הסצנה בעצמו. פלאמר סיפר מאוחר יותר לחדשות CBS כי "לרגע הייתי קצת מעוצבן ... כי זה גרם לי להרגיש פתאום זקן למדי".[13] עם זאת, הוא הודה ירי האקדח, וכן הכלב שלקח חלק בסצנה, הפחידו אותו. דין נוריס ציין שפלאמר השתמש בפחד הזה בהופעתו.[14] תקציב הסרט עמד על 13 מיליון דולר.[6]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 במאי 2015 רכשה A24 Films את זכויות ההפצה לסרט.[15] הסרט הקורן במסגרת התחרותית העיקרית של פסטיבל הסרטים של ונציה ה-72 ב-10 בספטמבר 2015, שם הוא זכה לתשואות במשך 10 דקות,[12] כמו כן הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו לשנת 2015.‏[16][17][18] הסרט עלה לאקרנים בקנדה ב-23 באוקטובר 2015.‏[19] הסרט הופץ באמצעות וידאו על פי דרישה על ידי DirecTV Cinema לצפייה בארצות הברית ב-17 בדצמבר 2015.‏[20][21] הסרט היה אמור לעלות לאקרנים בארצות הברית בהפצה מוגבלת ב-15 בינואר 2016, אך מועד זה נדחה ל-12 בפברואר.[18][22] לאחר מכן הוא נדחה שוב ל-11 במרץ 2016.‏[23]

על פי Box Office Mojo, הסרט הרוויח 1,184,564 דולר בצפון אמריקה ועוד 2,507,927 דולר מחוץ לאמריקה, ובסך הכל הכניס 3,692,491 דולר.‏[4] בקנדה בלבד, הסרט הכניס 800 אלף דולר, נתון אשר נחשב למאכזב.[24][25]

תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקן הראשי כריסטופר פלאמר

באתר Rotten Tomatoes, לסרט יש דירוג של 73% על-סמך 94 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 6.5 מתוך 10. על פי דעת הרוב של האתר, נכתב כי הסרט "לוקח סיכון בכך שהוא נודד אל מחוזות של ניצול, אבל הוא צולח בזכות יכולות הבימוי של אגויאן ויכולת המשחק המופלאה הטיפוסית של כריסטופר פלאמר".[26] באתר Metacritic לסרט דירוג של 52 מתוך 100 מתוך 25 מבקרים, המעיד על "ביקורות מעורבות או ממוצעות".[27]

ג'ריל ברונר (Parade) כינתה את הסרט "אחד מסרטי הנקמה הנאציים החזקים והייחודיים ביותר שיבואו לאורך זמן".[28] רובי קולין (דיילי טלגרף) כינתה את הסצנה עם ג'ון קורלנדר "מותחת ביותר" והוסיפה כי סרט זה מושך יותר מסרטיו האחרונים של אגויאן.[29] ג'ון לאסר (IGN) כתב: "אחד הדברים שאגוואן עושה כאן בצורה מבריקה הוא לא רק להציג את הסיפור הרחב יותר, אלא גם לעבוד ברגעים קטנים ומותחים במיוחד", וכן שיבח את פלאמר על "הופעה קורעת לב לחלוטין".[30] טאשונה ריד (CBC News) כתבה כי "אגויאן לוקח את הקהל לנסיעה מסובכת ומרגשת, עם כמה הפתעות בדרך",[31] ותיארה את המשחק של פלאמר "מרתק" ושל מרטין לנדאו ודין נוריס "חזקים באותה מידה".[13] קייט טיילור (The Globe and Mail) כתבה כי הסרט "ראוי להערצה וראוי לציון, הוא בונה דרמת מתח אמיתית סביב החיפוש אחר נקמה של גבר שכחן בן 90 ... עם זאת, הסרט מוגבל באופן מתסכל בדרכים שלא ממש אפשר לדון בהן מבלי לחשוף את ההפתעה".[32]

ג'ייק ווילסון (The Sydney Morning Herald) קבע כי לסרט יש "תסריט המבוסס על גימיק מאת הבחור החדש בנג'מין אוגוסט שהושפע רבות מסרטו של כריסטופר נולאן 'ממנטו'".[33] מייקל רכטשפן מלוס אנג'לס טיימס כתב כי הסרט מוצלח במידה רבה "בשל הופעתו המוצלחת של כריסטופר פלאמר, שכמעט גורמת לך לשכוח את ההיגיון הרופף של העלילה".[34] ריצ'רד רויפר כתב כי הסרט "נועז אך מגוחך".[35] גם מבקר וראייטי גיא לודג' הסתייג מהסרט, וכתב כי "התסריט של אוגוסט הוא ניסיון קלוש לעצב נרטיב חידתי בסגנון 'ממנטו' מהטראומה של השואה".[1]

בחודש ינואר 2017, פרסם The A.V. Club ניתוח של הסצנה שבה זאב פוגש את ג'ון קורלנדר. הסקירה כללה מספר קווי דמיון בין הופעתו של דין נוריס בסרט זה לבין הופעתו כהאנק שריידר בסדרת הטלוויזיה "שובר שורות", אך התמקדה בעיקר בעלייתם של תומכי העליונות הלבנה בארצות הברית ב-2016, שהפכה את הסצנה להרבה יותר מטרידה וריאליסטית ממה שהייתה כאשר הסרט הוקרן לראשונה, ב-2015.‏[36]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס תאריך קטגוריה מועמד/ים תוצאה הערות
Calgary International Film Festival 2015 בחירת הקהל - סרט עלילתי באורך מלא אני זוכר זכייה[37] [38][39]
Canadian Screen Awards ‏13 במרץ 2016 הסרט הטוב ביותר רוברט לנטוס, ארי לנטוס מועמדות [40]
התסריט המקורי הטוב ביותר בנג'מין אוגוסט זכייה
השחקן הראשי הטוב ביותר כריסטופר פלאמר מועמדות
האפקטים הוויזואליים הטובים ביותר אריק דוירון, שרה וורמסבצר, נייתן לרוצ', אנטוני דה שליס, ג'ף ד.א. סקוט, ג'ייסון סני, ג'ואל צ'יימברס, קייזר תומאס, לון מולנר, רוב קנדי מועמדות
Canadian Society of Cinematographers 2 באפריל 2016 הצילום הטוב ביותר של סרט קולנועי באורך מלא פול סרוסי מועמדות [41]
David di Donatello 18 באפריל 2016 הסרט הזר הטוב ביותר אני זוכר מועמדות [42]
Hanoi International Film Festival 5 בנובמבר 2016 סרט באורך מלא הטוב ביותר אטום אגויאן זכייה [43]
השחקן הראשי הטוב ביותר כריסטופר פלאמר זכייה
Mar del Plata Film Festival 2016 בחירת הקהל אטום אגויאן זכייה [44]
פרס סאטורן 28 ביוני 2017 הסרט העצמאי הטוב ביותר אני זוכר מועמדות [45]
Vancouver Film Critics Circle 6 בינואר 2016 הבמאי הטוב ביותר של סרט קנדי אטום אגויאן מועמדות [46]
השחקן הטוב ביותר בסרט קנדי כריסטופר פלאמר מועמדות
התסריט הטוב ביותר של סרט קנדי בנג'מין אוגוסט מועמדות
פסטיבל הסרטים של ונציה 2 - 12 בספטמבר 2015 Vittorio Veneto Film Festival Award אטום אגויאן זכייה [47]
Women Film Critics Circle 2016 השחקן הטוב ביותר כריסטופר פלאמר מועמדות [48]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 Guy Lodge (10 בספטמבר 2015). "Venice Film Review: 'Remember'". Variety. נבדק ב-5 בינואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  2. ^ "REMEMBER (15)". British Board of Film Classification. 26 בפברואר 2016. נבדק ב-26 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  3. ^ "Remember – PowerGrind". The Wrap. נבדק ב-1 באפריל 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  4. ^ 1 2 "Remember (2016) - Box Office Results". Box Office Mojo. Internet Movie Database. נבדק ב-17 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  5. ^ Adler, Jordan (22 באוקטובר 2015). "MOVIE ABOUT NAZI WAR CRIMINALS OPENS THIS WEEK". Canadian Jewish News. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  6. ^ 1 2 Knelman, Martin (30 באפריל 2014). "Christopher Plummer to star as Holocaust survivor in Robert Lantos movie". Toronto Star. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  7. ^ "Cannes: Christopher Plummer to Star in Atom Egoyan's 'Remember'". The Hollywood Reporter. 2014-04-30. נבדק ב-2014-07-24.
  8. ^ 1 2 Page-Kirby, Kristen (17 במרץ 2016). "Atom Egoyan's 'Remember' proves that memory is faulty". וושינגטון פוסט. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  9. ^ 1 2 Berman, Eliza (7 במרץ 2016). "Christopher Plummer on Nazi Revenge Tale Remember and the Power of Shock Value". Time. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  10. ^ 1 2 Volmers, Eric (27 בספטמבר 2015). "CIFF: Atom Egoyan examines trauma and revenge in new film, Remember". Calgary Herald. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  11. ^ "On The Set For 7/14/14: Dermot Mulroney Starrer 'Insidious: Chapter 3′ Starts, Levan Akin's 'The Circle' Wraps". Studiosystemnews.com. אורכב מ-המקור ב-יולי 18, 2014. נבדק ב-יולי 24, 2014.
  12. ^ 1 2 Knelman, Martin (24 באוקטובר 2016). "Producer hopes voters Remember Plummer at Oscar time". Toronto Star. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  13. ^ 1 2 Reid, Tashauna (24 באוקטובר 2015). "Christopher Plummer captivates in revenge thriller Remembere". CBC News. נבדק ב-24 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  14. ^ Ouzounian, Richard (23 באוקטובר 2015). "Christopher Plummer and Dean Norris remember a terrifying scene". Toronto Star. נבדק ב-27 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  15. ^ Fleming, Mike (2015-05-11). "Atom Egoyan's 'Remember' Starring Christopher Plummer Sells To A24". Deadline Hollywood. נבדק ב-2015-05-30.
  16. ^ "Venice Film Festival: Lido Lineup Builds Awards Season Buzz – Full List". Deadline Hollywood. נבדק ב-29 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  17. ^ "Venice Fest Reveals Robust Lineup Featuring Hollywood Stars and International Auteurs". Variety. נבדק ב-29 ביולי 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  18. ^ 1 2 Tartaglione, Nancy. "Atom Egoyan's 'Remember' Bows To Long Standing O, Mixed Reviews – Venice". Deadline Hollywood. נבדק ב-2015-09-12.
  19. ^ "Remember". FrontRowCentre.com. נבדק ב-12 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  20. ^ Shoukri, Tarek (17 בדצמבר 2015). "Watch: Christopher Plummer is Haunted by Holocaust Memories in Exclusive 'Remember' Clip". Indiewire.com. נבדק ב-12 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  21. ^ "DIRECTV Delivers 'Remember', Directed by Academy Award-Nominated Director Atom Egoyan". Att.com. 17 בדצמבר 2015. נבדק ב-12 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  22. ^ "Remember". BoxOfficeMojo. נבדק ב-5 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  23. ^ "Preview". Slantmagazine.com. נבדק ב-7 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  24. ^ Houpt, Simon (10 ביוני 2016). "A lifetime in film, Robert Lantos has more stories to tell". The Globe and Mail. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  25. ^ Foran, Charles (17 ביוני 2016). "Canada's identity is an experiment in the process of being realized". The Globe and Mail. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ "Remember (2016)". Rotten Tomatoes. Fandango. נבדק ב-17 ביולי 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  27. ^ "Remember Reviews". Metacritic. CBS Interactive. נבדק ב-26 בפברואר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  28. ^ Brunner, Jeryl (14 במרץ 2016). "Filmmaker Atom Egoyan's Remember Captures Rage of Holocaust Victims". Parade. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  29. ^ אתר למנויים בלבד Film, The Telegraph
  30. ^ Lasser, John (11 במרץ 2016). "Remember Review". IGN. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  31. ^ "TIFF 2015 Capsule movie reviews: Beasts of No Nation, Legend, The Danish Girl". CBC News. 11 בספטמבר 2015. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  32. ^ Taylor, Kate (23 באוקטובר 2015). "Remember: Senior seeks Second World War vengeance in clever, twisting plot". The Globe and Mail. נבדק ב-24 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  33. ^ Wilson, Jake (11 במאי 2016). "Remember review: Atom Egoyan loses the plot in pursuit of Nazi vengeance". The Sydney Morning Herald. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  34. ^ Rechtshaffen, Michael (17 במרץ 2016). "Despite some memorable failings, Christopher Plummer is persuasive in thriller 'Remember'". Los Angeles Times. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  35. ^ Roeper, Richard (7 באפריל 2016). "'Remember': An improbable revenge story with some wrinkles". Chicago Sun-Times. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  36. ^ D'Angelo, Mike (6 בינואר 2017). "Dean Norris plays a neighborhood Nazi in a scene that looks way too relevant today". The A.V. Club. נבדק ב-6 בינואר 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  37. ^ זכייה משותפת יחד עם הסרט "חדר"
  38. ^ "2015 Award Winners Announced" (Press release). Calgary International Film Festival. נבדק ב-2015-11-21.
  39. ^ Eric Volmers (2015-10-07). "Room, Remember, Guatanamo's Child among Audience Choice winners at Calgary film fest". נבדק ב-2015-11-21.
  40. ^ "2016 Film". Academy of Canadian Cinema and Television. נבדק ב-5 במרץ 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  41. ^ "The 59th CSC Awards Gala" (PDF). Canadian Society of Cinematographers. 2 באפריל 2016. p. 16. אורכב מ-המקור (PDF) ב-2018-02-05. נבדק ב-2018-09-27. {{cite web}}: (עזרה)
  42. ^ Anderson, Ariston (22 במרץ 2016). "'Spotlight,' 'Inside Out' Among Nominees for Italian Oscars". The Hollywood Reporter. נבדק ב-24 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  43. ^ "Phim về nạn diệt chủng đoạt hai giải lớn nhất LHP Quốc tế Hà Nội 2016". VNExpress (בוייטנאמית). 6 בנובמבר 2016. נבדק ב-6 בנובמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  44. ^ "Cinema Caught Us!". Mar del Plata Film Festival. אורכב מ-המקור ב-2017-10-19. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  45. ^ McNary, Dave (2 במרץ 2017). "Saturn Awards Nominations 2017: 'Rogue One,' 'Walking Dead' Lead". Variety. נבדק ב-3 במרץ 2017. {{cite web}}: (עזרה)
  46. ^ "Vancouver Film Critics Circle announces nominations". Playback. 15 בדצמבר 2015. {{cite web}}: (עזרה)
  47. ^ Gerard, Jeremy (11 במרץ 2016). "Atom Egoyan On His Nazi Revenge Drama 'Remember' With Christopher Plummer & Martin Landau – Q&A". Deadline Hollywood. נבדק ב-23 ביולי 2016. {{cite web}}: (עזרה)
  48. ^ "Women Film Critics Circle Nominations: "Hidden Figures," "13th," & More". Women And Hollywood. 19 בדצמבר 2016. אורכב מ-המקור ב-2018-01-11. נבדק ב-15 בדצמבר 2016. {{cite web}}: (עזרה)
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אני_זוכר_(סרט,_2015)&oldid=37882981"