אני זוכר (סרט, 2015)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אני זוכר
Remember
Remember poster.jpg
בימוי אטום אגויאן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט Benjamin August עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים כריסטופר פלאמר
דין נוריס
מרטין לנדאו
הנרי צ'רני
יורגן פרוכנוף
ברונו גנץ
James Cade
Natalie Krill
Peter DaCunha
קים רוברטס
Brendan Gall
Sugith Varughese
Heinz Lieven
Liza Balkan עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה מייקל דאנה עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום פול סרוסי עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה קנדהקנדה קנדה
גרמניהגרמניה גרמניה[1]
הקרנת בכורה 31 בדצמבר 2015 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 94 דקות[2]
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט מותחן עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 9.6 מיליון דולר[3]
הכנסות 3.7 מיליון דולר[4]
הכנסות באתר מוג'ו remembercanada
האתר הרשמי
דף הסרט ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אני זוכראנגלית: Remember) הוא סרט מתח דרמטי קנדי-גרמני משנת 2015 בבימויו של אטום אגויאן על פי תסריט מאת בנג'מין אוגוסט. בסרט מככבים כריסטופר פלאמר, ברונו גנץ, יורגן פרוכנוב, היינץ ליבן, הנרי צ'רני, דין נוריס ומרטין לנדאו. העלילה עוקבת אחר ניצול שואה קשיש עם דמנציה שיוצא להרוג פושע מלחמה נאצי.

לאחר הקרנה בפסטיבל הסרטים של ונציה ה-72, הסרט שוחרר בקנדה ב-23 באוקטובר 2015, בגרמניה ב-31 בדצמבר 2015 ובארצות הברית ב-11 במרץ 2016. הסרט קיבל ביקורות חיוביות וזכה במספר פרסים בפסטיבלי סרטים.

תקציר העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בבית חולים סיעודי בניו יורק, זאב גוטמן (כריסטופר פלאמר), חולה דמנציה בן 89, יושב שבעה על אשתו, רות. מטופל קשיש נוסף וניצול אושוויץ, מקס רוזנבאום (מרטין לנדאו), מזכיר לזאב את מה שהבטיח לעשות כאשר רות מתה. מקס מספר לזאב שמשפחותים נרצחו במחנה על ידי קצין האס אס אוטו ואליש, וכי הם מאמינים שהוא היגר לצפון אמריקה תחת השם הבדוי "רודי קורלנדר". מרכז שמעון ויזנטל איתר ארבעה אנשים בשם זה, אך אין די ראיות לעצור אותם. מקס אומר לזאב שהם השניים היחידים שעדיין מסוגלים לזהות את ואליש. מקס משכנע את זאב לנקום את נקמת משפחותיהם על ידי איתור והריגת ואליש והוא נותן לו הוראות כתובות במכתב. זאב עוזב את בית החולים הסיעודי במונית, קונה אקדח גלוק ויוצא למסע ברחבי ארצות הברית וקנדה אחר ארבעת הקורלנדרים.

בקליבלנד, זאב מתעמת עם הרודי קורלנדר הראשון (ברונו גנץ), שטוען שמעולם לא היה באושוויץ ומוכיח לו שבמהלך מלחמת העולם השנייה שהה באפריקה, כחלק מהמערכה בצפון אפריקה. בקוויבק, זאב פוגש ברודי קורלנדר השני (היינץ ליבאן) שמסתבר שהיה בעצמו אסיר באושוויץ, שנשלח לשם בשל היותו הומוסקסואל. זאב ממשיך לבויסי ומגיע לביתו של רודי קורלנדר השלישי. בנו, ג'ון (דין נוריס), שוטר משטרת איידהו, מספר לזאב שאביו מת לפני שלושה חודשים. ג'ון, שחושב שזאב הוא ידיד ותיק של אביו מהמלחמה, מראה לו את המזכרות הנאציות של אביו, אבל זאב מגלה, אחרי כמה כוסות ויסקי, שהאב היה רק ​​ילד וטבח בזמן המלחמה. כאשר ג'ון, שהוא נאו-נאצי, רואה את המספר על היד של זאב ומבין שהוא יהודי, הוא משסה בו את הרועה הגרמני שלו. זאב יורה בכלב ולאחר מכן בג'ון.

זאב מגיע לסאות' לייק טאהו, קליפורניה, אל בית משפחתו של רודי קורנלדר הרביעי. למקום מגיע גם בנו של זאב. זאב מאיים להרוג את נכדתו של רודי, אלא אם כן האחרון יתוודה על האמת בפני כולם. רודי מתוודה בפני בתו ונכדתו שהיה קצין אס אס והרג הרבה אנשים. עם זאת, הוא אומר ששמו האמיתי הוא קוניברט שטורם, וכי זאב עצמו הוא אוטו ואליש. שניהם היו קצינים יחד באושוויץ, ואחרי המלחמה קעקעו זה את זה כדי להעמיד פנים שהם ניצולי שואה יהודים. מזועזע, זאב יורה בסטורם. זמן קצר לאחר מכן הוא מכריז: "אני זוכר", ויורה בעצמו.

בחזרה בניו יורק, תושבי בית החולים הסיעודי מתבוננים בטלוויזיה על דיווחי הרצח וההתאבדות. מקס מגלה שכאשר זאב הגיע לראשונה לבית האבות, הוא מייד זיהה אותו כאוטו ואליש, וכי ואליש ושטרום הרגו את משפחתו.

שחקנים ודמויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם השחקן/ית שם הדמות אודות הדמות
כריסטופר פלאמר זאב גוטמן / אוטו ואליש
ברונו גנץ רודי קורלנדר
יורגן פרוכנוב רודי קורלנדר / קוניברט שטרום
היינץ ליבאן רודי קורלנדר
ליזה באלקאן רבקה גוטמן
דין נוריס ג'ון קורלנדר
מרטין לנדאו מקס רוזנבאום
קים רוברטס פולה
סופיה ולס מולי
פיטר דה קונה טיילר
אמנדה סמית'
סטפני קימבר אינגה
ג'נט פורטר אמא של מולי

הפקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנג'מין אוגוסט, תסריטאי קולנוע יהודי מניו ג'רזי המתגורר בלוס אנג'לס, שמעולם לא כתב תסריט שהופק לפני כן, סיפר ל-Canadian Jewish News כי הרעיון לסרט "התחיל ... עם רצון לכתוב סרט בכיכובו של שחקן קשיש". הוא הרגיש ששחקנים קשישים מקבלים מעט מאוד תפקידים ראשיים, וכי דמויות של קשישים הן סימפתיות.[5] אוגוסט שלח את התסריט שלו למפיק הקנדי רוברט לנטוס, שחשב שאטום אגויאן הוא הבמאי האידיאלי.[6]

ב-30 באפריל 2014, הוכרז כי את הסרט יביים אגויאן, ויככבו בו כריסטופר פלאמר, מרטין לנדאו, דין נוריס, ברונו גאנז, היינץ ליבן ויורגן פרוכנוב.[7] לדברי אגויאן, הסרט מגיע בזמן שבו אחרוני ניצולי השואה ופושעי השואה עדיין בחיים, וגם כי המשפטים שבאותה העת עוד מתנהלים בגרמניה הופכים את הסרט לאקטואלי.[8] בהקשר זה, המגזין טיים ציין במיוחד את משפטו של ריינהולד האנינג, שהיה באותו הזמן בחדשות.[9] עוד טען הבמאי כי סיפורו של אוגוסט הוא בלתי שגרתי והוא "פרויקט בסיכון גבוה".[8] פלאמר, שהיה הבחירה הראשונה והיחידה של אגויאן לתפקיד של זאב,[10] ציין כי הוא נמשך לפרויקט בשל התייחסותו הבלתי-קונבנציונלית לנושא היסטורי.[9]

שלב הצילומים החל ב-14 ביולי 2014,‏[11] באונטריו, קנדה.[10][12] עבור הסצנה שבה זאב הורג את ג'ון קורלנדר, אגויאן התכוון להשתמש בפעלולן שישמש כפיל במקומו של פלאמר, אבל פלאמר דרש ממנו לבצע את הסצנה בעצמו. פלאמר סיפר מאוחר יותר לחדשות CBS כי "לרגע הייתי קצת מעוצבן ... כי זה גרם לי להרגיש פתאום זקן למדי".[13] עם זאת, הוא הודה ירי האקדח, וכן הכלב שלקח חלק בסצנה, הפחידו אותו. דין נוריס ציין שפלאמר השתמש בפחד הזה בהופעתו.[14] תקציב הסרט עמד על 13 מיליון דולר.[6]

הפצה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-11 במאי 2015 רכשה A24 Films את זכויות ההפצה לסרט.[15] הסרט הקורן במסגרת התחרותית העיקרית של פסטיבל הסרטים של ונציה ה-72 ב-10 בספטמבר 2015, שם הוא זכה לתשואות במשך 10 דקות,[12] כמו כן הוקרן בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו לשנת 2015.‏[16][17][18] הסרט עלה לאקרנים בקנדה ב-23 באוקטובר 2015.‏[19] הסרט הופץ באמצעות וידאו על פי דרישה על ידי DirecTV Cinema לצפייה בארצות הברית ב-17 בדצמבר 2015.‏[20][21] הסרט היה אמור לעלות לאקרנים בארצות הברית בהפצה מוגבלת ב-15 בינואר 2016, אך מועד זה נדחה ל-12 בפברואר.[18][22] לאחר מכן הוא נדחה שוב ל-11 במרץ 2016.‏[23]

על פי Box Office Mojo, הסרט הרוויח 1,184,564 דולר בצפון אמריקה ועוד 2,507,927 דולר מחוץ לאמריקה, ובסך הכל הכניס 3,692,491 דולר.‏[4] בקנדה בלבד, הסרט הכניס 800 אלף דולר, נתון אשר נחשב למאכזב.[24][25]

תגובות וביקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

השחקן הראשי כריסטופר פלאמר.

באתר Rotten Tomatoes, לסרט יש דירוג של 73% על-סמך 94 ביקורות, עם דירוג ממוצע של 6.5 מתוך 10. על פי דעת הרוב של האתר, נכתב כי הסרט "לוקח סיכון בכך שהוא נודד אל מחוזות של ניצול, אבל הוא צולח בזכות יכולות הבימוי של אגויאן ויכולת המשחק המופלאה הטיפוסית של כריסטופר פלאמר".[26] באתר Metacritic לסרט דירוג של 52 מתוך 100 מתוך 25 מבקרים, המעיד על "ביקורות מעורבות או ממוצעות".[27]

ג'ריל ברונר (Parade) כינתה את הסרט "אחד מסרטי הנקמה הנאציים החזקים והייחודיים ביותר שיבואו לאורך זמן".[28] רובי קולין (דיילי טלגרף) כינתה את הסצנה עם ג'ון קורלנדר "מותחת ביותר" והוסיפה כי סרט זה מושך יותר מסרטיו האחרונים של אגויאן.[29] ג'ון לאסר (IGN) כתב: "אחד הדברים שאגוואן עושה כאן בצורה מבריקה הוא לא רק להציג את הסיפור הרחב יותר, אלא גם לעבוד ברגעים קטנים ומותחים במיוחד", וכן שיבח את פלאמר על "הופעה קורעת לב לחלוטין".[30] טאשונה ריד (CBC News) כתבה כי "אגויאן לוקח את הקהל לנסיעה מסובכת ומרגשת, עם כמה הפתעות בדרך",[31] ותיארה את המשחק של פלאמר "מרתק" ושל מרטין לנדאו ודין נוריס "חזקים באותה מידה".[13] קייט טיילור (The Globe and Mail) כתבה כי הסרט "ראוי להערצה וראוי לציון, הוא בונה דרמת מתח אמיתית סביב החיפוש אחר נקמה של גבר שכחן בן 90 ... עם זאת, הסרט מוגבל באופן מתסכל בדרכים שלא ממש אפשר לדון בהן מבלי לחשוף את ההפתעה".[32]

ג'ייק ווילסון (The Sydney Morning Herald) קבע כי לסרט יש "תסריט המבוסס על גימיק מאת הבחור החדש בנג'מין אוגוסט שהושפע רבות מסרטו של כריסטופר נולאן 'ממנטו'".[33] מייקל רכטשפן מלוס אנג'לס טיימס כתב כי הסרט מוצלח במידה רבה "בשל הופעתו המוצלחת של כריסטופר פלאמר, שכמעט גורמת לך לשכוח את ההיגיון הרופף של העלילה".[34] ריצ'רד רויפר כתב כי הסרט "נועז אך מגוחך".[35] גם מבקר וראייטי גיא לודג' הסתייג מהסרט, וכתב כי "התסריט של אוגוסט הוא ניסיון קלוש לעצב נרטיב חידתי בסגנון 'ממנטו' מהטראומה של השואה".[1]

בחודש ינואר 2017, פרסם The A.V. Club ניתוח של הסצנה שבה זאב פוגש את ג'ון קורלנדר. הסקירה כללה מספר קווי דמיון בין הופעתו של דין נוריס בסרט זה לבין הופעתו כהאנק שריידר בסדרת הטלוויזיה "שובר שורות", אך התמקדה בעיקר בעלייתם של תומכי העליונות הלבנה בארצות הברית ב-2016, שהפכה את הסצנה להרבה יותר מטרידה וריאליסטית ממה שהייתה כאשר הסרט הוקרן לראשונה, ב-2015.‏[36]

פרסים ומועמדויות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרס תאריך קטגוריה מועמד/ים תוצאה הערות
Calgary International Film Festival 2015 בחירת הקהל - סרט עלילתי באורך מלא אני זוכר זכייה[37] [38][39]
Canadian Screen Awards ‏13 במרץ 2016 הסרט הטוב ביותר רוברט לנטוס, ארי לנטוס מועמדות [40]
התסריט המקורי הטוב ביותר בנג'מין אוגוסט זכייה
השחקן הראשי הטוב ביותר כריסטופר פלאמר מועמדות
האפקטים הוויזואליים הטובים ביותר אריק דוירון, שרה וורמסבצר, נייתן לרוצ', אנטוני דה שליס, ג'ף ד.א. סקוט, ג'ייסון סני, ג'ואל צ'יימברס, קייזר תומאס, לון מולנר, רוב קנדי מועמדות
Canadian Society of Cinematographers 2 באפריל 2016 הצילום הטוב ביותר של סרט קולנועי באורך מלא פול סרוסי מועמדות [41]
David di Donatello 18 באפריל 2016 הסרט הזר הטוב ביותר אני זוכר מועמדות [42]
Hanoi International Film Festival 5 בנובמבר 2016 סרט באורך מלא הטוב ביותר אטום אגויאן זכייה [43]
השחקן הראשי הטוב ביותר כריסטופר פלאמר זכייה
Mar del Plata Film Festival 2016 בחירת הקהל אטום אגויאן זכייה [44]
פרס סאטורן 28 ביוני 2017 הסרט העצמאי הטוב ביותר אני זוכר מועמדות [45]
Vancouver Film Critics Circle 6 בינואר 2016 הבמאי הטוב ביותר של סרט קנדי אטום אגויאן מועמדות [46]
השחקן הטוב ביותר בסרט קנדי כריסטופר פלאמר מועמדות
התסריט הטוב ביותר של סרט קנדי בנג'מין אוגוסט מועמדות
פסטיבל הסרטים של ונציה 2 - 12 בספטמבר 2015 Vittorio Veneto Film Festival Award אטום אגויאן זכייה [47]
Women Film Critics Circle 2016 השחקן הטוב ביותר כריסטופר פלאמר מועמדות [48]

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Guy Lodge (10 בספטמבר 2015). "Venice Film Review: ‘Remember’". Variety. בדיקה אחרונה ב-5 בינואר 2016. 
  2. ^ "REMEMBER (15)". British Board of Film Classification. 26 בפברואר 2016. בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2016. 
  3. ^ "Remember – PowerGrind". The Wrap. בדיקה אחרונה ב-1 באפריל 2017. 
  4. ^ 4.0 4.1 "Remember (2016) - Box Office Results". Box Office Mojo. Internet Movie Database. בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2017. 
  5. ^ Adler, Jordan (22 באוקטובר 2015). "MOVIE ABOUT NAZI WAR CRIMINALS OPENS THIS WEEK". Canadian Jewish News. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2016. 
  6. ^ 6.0 6.1 Knelman, Martin (30 באפריל 2014). "Christopher Plummer to star as Holocaust survivor in Robert Lantos movie". Toronto Star. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  7. ^ "Cannes: Christopher Plummer to Star in Atom Egoyan's 'Remember'". The Hollywood Reporter. 30 באפריל 2014. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2014. 
  8. ^ 8.0 8.1 Page-Kirby, Kristen (17 במרץ 2016). "Atom Egoyan’s ‘Remember’ proves that memory is faulty". Washington Post. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  9. ^ 9.0 9.1 Berman, Eliza (7 במרץ 2016). "Christopher Plummer on Nazi Revenge Tale Remember and the Power of Shock Value". Time. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  10. ^ 10.0 10.1 Volmers, Eric (27 בספטמבר 2015). "CIFF: Atom Egoyan examines trauma and revenge in new film, Remember". Calgary Herald. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  11. ^ "On The Set For 7/14/14: Dermot Mulroney Starrer ‘Insidious: Chapter 3′ Starts, Levan Akin’s ‘The Circle’ Wraps". Studiosystemnews.com. אורכב מ-המקור ב-July 18, 2014. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2014.  Unknown parameter |df= ignored (עזרה)
  12. ^ 12.0 12.1 Knelman, Martin (24 באוקטובר 2016). "Producer hopes voters Remember Plummer at Oscar time". Toronto Star. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  13. ^ 13.0 13.1 Reid, Tashauna (24 באוקטובר 2015). "Christopher Plummer captivates in revenge thriller Remembere". CBC News. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2016. 
  14. ^ Ouzounian, Richard (23 באוקטובר 2015). "Christopher Plummer and Dean Norris remember a terrifying scene". Toronto Star. בדיקה אחרונה ב-27 ביולי 2016. 
  15. ^ Fleming, Mike (11 במאי 2015). "Atom Egoyan's ‘Remember’ Starring Christopher Plummer Sells To A24". Deadline Hollywood. בדיקה אחרונה ב-30 במאי 2015. 
  16. ^ "Venice Film Festival: Lido Lineup Builds Awards Season Buzz – Full List". Deadline Hollywood. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2015. 
  17. ^ "Venice Fest Reveals Robust Lineup Featuring Hollywood Stars and International Auteurs". Variety. בדיקה אחרונה ב-29 ביולי 2015. 
  18. ^ 18.0 18.1 Tartaglione, Nancy. "Atom Egoyan’s ‘Remember’ Bows To Long Standing O, Mixed Reviews – Venice". Deadline Hollywood. בדיקה אחרונה ב-12 בספטמבר 2015. 
  19. ^ "Remember". FrontRowCentre.com. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2016. 
  20. ^ Shoukri, Tarek (17 בדצמבר 2015). "Watch: Christopher Plummer is Haunted by Holocaust Memories in Exclusive 'Remember' Clip". Indiewire.com. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2016. 
  21. ^ "DIRECTV Delivers 'Remember', Directed by Academy Award-Nominated Director Atom Egoyan". Att.com. 17 בדצמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-12 בפברואר 2016. 
  22. ^ "Remember". BoxOfficeMojo. בדיקה אחרונה ב-5 בדצמבר 2015. 
  23. ^ "Preview". Slantmagazine.com. בדיקה אחרונה ב-7 בפברואר 2016. 
  24. ^ Houpt, Simon (10 ביוני 2016). "A lifetime in film, Robert Lantos has more stories to tell". The Globe and Mail. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  25. ^ Foran, Charles (17 ביוני 2016). "Canada’s identity is an experiment in the process of being realized". The Globe and Mail. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  26. ^ "Remember (2016)". Rotten Tomatoes. Fandango. בדיקה אחרונה ב-17 ביולי 2017. 
  27. ^ "Remember Reviews". Metacritic. CBS Interactive. בדיקה אחרונה ב-26 בפברואר 2016. 
  28. ^ Brunner, Jeryl (14 במרץ 2016). "Filmmaker Atom Egoyan's Remember Captures Rage of Holocaust Victims". Parade. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  29. ^ Collin, Robbie (10 בספטמבר 2015). "Remember review: 'supremely tense'". The Daily Telegraph. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  30. ^ Lasser, John (11 במרץ 2016). "Remember Review". IGN. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  31. ^ "TIFF 2015 Capsule movie reviews: Beasts of No Nation, Legend, The Danish Girl". CBC News. 11 בספטמבר 2015. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  32. ^ Taylor, Kate (23 באוקטובר 2015). "Remember: Senior seeks Second World War vengeance in clever, twisting plot". The Globe and Mail. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2016. 
  33. ^ Wilson, Jake (11 במאי 2016). "Remember review: Atom Egoyan loses the plot in pursuit of Nazi vengeance". The Sydney Morning Herald. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  34. ^ Rechtshaffen, Michael (17 במרץ 2016). "Despite some memorable failings, Christopher Plummer is persuasive in thriller 'Remember'". Los Angeles Times. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  35. ^ Roeper, Richard (7 באפריל 2016). "‘Remember’: An improbable revenge story with some wrinkles". Chicago Sun-Times. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  36. ^ D'Angelo, Mike (6 בינואר 2017). "Dean Norris plays a neighborhood Nazi in a scene that looks way too relevant today". The A.V. Club. בדיקה אחרונה ב-6 בינואר 2017. 
  37. ^ זכייה משותפת יחד עם הסרט "חדר"
  38. ^ "2015 Award Winners Announced" (הודעה לעיתונות). Calgary International Film Festival. בדיקה אחרונה ב-21 בנובמבר 2015. 
  39. ^ Eric Volmers (7 באוקטובר 2015). "Room, Remember, Guatanamo's Child among Audience Choice winners at Calgary film fest". בדיקה אחרונה ב-21 בנובמבר 2015. 
  40. ^ "2016 Film". Academy of Canadian Cinema and Television. בדיקה אחרונה ב-5 במרץ 2016. 
  41. ^ "The 59th CSC Awards Gala". Canadian Society of Cinematographers. 2 באפריל 2016. עמ' 16. 
  42. ^ Anderson, Ariston (22 במרץ 2016). "'Spotlight,' 'Inside Out' Among Nominees for Italian Oscars". The Hollywood Reporter. בדיקה אחרונה ב-24 ביולי 2016. 
  43. ^ "Phim về nạn diệt chủng đoạt hai giải lớn nhất LHP Quốc tế Hà Nội 2016". VNExpress (בוייטנאמית). 6 בנובמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-6 בנובמבר 2016. 
  44. ^ "Cinema Caught Us!". Mar del Plata Film Festival. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  45. ^ McNary, Dave (2 במרץ 2017). "Saturn Awards Nominations 2017: 'Rogue One,' 'Walking Dead' Lead". Variety. בדיקה אחרונה ב-3 במרץ 2017. 
  46. ^ "Vancouver Film Critics Circle announces nominations". Playback. 15 בדצמבר 2015. 
  47. ^ Gerard, Jeremy (11 במרץ 2016). "Atom Egoyan On His Nazi Revenge Drama ‘Remember’ With Christopher Plummer & Martin Landau – Q&A". Deadline Hollywood. בדיקה אחרונה ב-23 ביולי 2016. 
  48. ^ "Women Film Critics Circle Nominations: "Hidden Figures," "13th," & More". Women And Hollywood. 19 בדצמבר 2016. בדיקה אחרונה ב-15 בדצמבר 2016.