אסף ענברי
 | |
| לידה |
9 במרץ 1968 (בן 56) אפיקים, ישראל  |
|---|---|
| מדינה |
ישראל |
| מקום לימודים |
אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב |
| שפות היצירה |
עברית |
| יצירות בולטות |
הביתה, הטנק, הספר האדום |
| פרסים והוקרה | |
  | |
אסף ענברי (נולד ב-9 במרץ 1968) הוא סופר ישראלי. זוכה פרס עגנון לאמנות הפרוזה לשנת תשפ"א.
ביוגרפיה
ענברי נולד בקיבוץ אפיקים, הבכור מבין שלושה ילדים. ב-1988 פרסם בכתב העת "פרוזה" מסה ראשונה מפרי עטו שעסקה בעמוס עוז. שירת בגלי צה"ל, שם ערך את תוכנית הבוקר של אלכס אנסקי "שבע אפס שבע" ובמקביל החל לפרסם סיפורים ומאמרים בעיתונים רבים תחת שבעה שמות-עט שונים, ביניהם דוד בש, איתי לדרמן ויריב שכטר. בריאיון ברדיו עם יעקב אגמון הוא החשיב תקופה זו כתקופת הכשרה אינטנסיבית ביותר בכתיבה שסייעה לו רבות בהמשך דרכו. לאחר שסיים את שירותו הצבאי המשיך לפרסם סיפורים ומסות בעיתונים שונים במסגרת עבודתו בהם.
הוא למד ספרות כללית ופילוסופיה במסגרת התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. עבודת המוסמך שלו חקרה את "מבנה המציאות ביצירתו של נאבוקוב" והוגשה בשנת 2000. הוא המשיך ללימודי ספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, שבה כתב עבודת דוקטור בהנחיית פרופ׳ אבידב ליפסקר בנושא: "הגותו הספרותית-תרבותית של ביאליק" (הוגשה בשנת 2008).
בשנת 2005 נישא לנעמי, ולהם שני בנים ובת.
ב-2020 זכה בפרס עגנון לאמנות הסיפור לשנת תשפ״א.[1]
אסף ענברי מתגורר בקיבוץ דגניה ב' (אך לא חבר בו), בעבר לימד במכללת כנרת, במכללת עלמא בתל אביב ובמכללת סמינר הקיבוצים. מלמד במרכז האקדמי שלם בירושלים. הוא פרסם מסות וסיפורים בכתבי עת ובעיתונים שונים.
ספריו
ב-2009 יצא לאור רומן פרי עטו, "הביתה", המתאר את תולדותיו של קיבוץ אפיקים לאורך שלושה דורות. סגנונו של הספר חסכני, משפטיו קצרים, והוא גדוש בפעולות ומקמץ בתיאורי רגשות ומחשבות. כתיבה זו נאמנה לתפיסה התאורטית של ענברי על טיבה של הספרות העברית: "במשפט אחד: הספרות העברית, בגרעין מהותה, היא סיפורת-פעולה היסטורית-לאומית. כלומר סיפורת הנשענת על תפיסת הזמן כהיסטוריה, על תפיסת האדם כחלק מלאום, ועל תפיסת המציאות כסדרה של פעולות, ולא כמכלול של עצמים במרחב".[2] ספרו היה ברשימת המועמדים הסופיים לפרס ספיר לשנת 2011.
ב-2018 יצא לאור, בהוצאת "ידיעות ספרים", ספרו "הטנק". הספר מתאר את פרשת הטנק בדגניה, שבמסגרתה ניטש ויכוח בין מגיני דגניה, מי עצר את הטנק. הסיפור מסופר מנקודות המבט השונות של הטוענים שעצרו את הטנק.
ב-2022 יצא לאור ספרו "הספר האדום" בהוצאת "ידיעות ספרים". הספר עוסק באישיותם ובהתפתחותם הרעיונית של יצחק טבנקין, מאיר יערי, ומשה סנה, מנהיגי השמאל במדינת ישראל בעשורים הראשונים לתקומתה.[3]
קישורים חיצוניים
- האתר של אסף ענברי ובו כלולות מסותיו ומאמריו
טקס קבלת פרס עגנון, סרטון באתר יוטיוב, 23 בדצמבר 2020- מסות של ענברי, באתר תכלת
- קטע מספרו "הביתה", באתר "טקסט"
- אסף ענברי, ב"לקסיקון הספרות העברית החדשה"
אסף ענברי, התרבות העברית אינה יכולה להיות תרבות של אתיאיסטים, באתר הארץ, 16 באוקטובר 2017- ביו-גרפיה: אוטוביוגרפיה בעידן הנרקיסיזם - ד"ר אסף ענברי, הרצאה בערוץ "אוניברסיטת בר-אילן", באתר יוטיוב (אורך: 1:02:10)
- [1], מאה שנים של בדידות, סיפורה העצוב של הציונות הדתית.
על "הביתה"
- משה לביא, איך "הביתה" של אסף ענברי נכנס אלי הביתה, 5 במרץ 2011
- אבנר אברהמי, אסף ענברי מפרק את חברי קיבוץ אפיקים בספר חדש, באתר הארץ, 12 באפריל 2009
- עמרי קלטר, בין הביתה לעמוד הבית: קריאה היפר-טקסטואלית
- רומי מיקולינסקי, ישראל ביתנו(הקישור אינו פעיל), וואלה, 21 ביוני 2009
- ניסים קלדרון, אם תרצו גם זו אגדה, באתר ynet, 11 במאי 2009
- אריק גלסנר, ההתיישבות האובדת: על הספר "הביתה", nrg , 3/5/2009
- גדי טאוב, ”הביתה“ של אסף ענברי
- אורי הייטנר, שיתופי-חדשני / תוחלת חיי קיבוץ(הקישור אינו פעיל), באתר "שווים: המטה השיתופי, התנועה הקיבוצית"
- ארנון לפיד, לקרוא את הקיבוץ (אורכב 18.02.2020 בארכיון Wayback Machine), "mynet" , 19 במאי 2009
- נועם לסטר, "הביתה" של אסף ענברי - הישג ספרותי יוצא דופן, בלוג באתר "רשימות", 4 במאי 2009
- עלי קדם, 'הביתה', עכשיו הסיור המודרך, אתר הקיבוצים
- אורית פראג, חדר אורחים: החסידה הציונית, "הדף הירוק", אתר הקיבוצים, 27 באפריל 2009
- של ברמן, על “הביתה”, בבלוג "הערות שוליים לאפלטון"
- זאבה זבידוב, "בין בית-הקברות לבית-אפיקים", "האומה", גיליון 177, מרץ 2010, ע"ע 85–98
- ניצה בן-דב ביוגרפיה של מקום ותנועה כאפוס נאו-מקראי: על "הביתה" של אסף ענברי. בספרה: חיים כתובים: על אוטוביוגרפיות ספרותיות ישראליות (ירושלים ותל אביב : שוקן, תשע"א 2011), עמ' 201–212.
- שיחה בין פרופ' מוטי גולני ופרופ' ניצה בן-דב על ספרה "חיים כתובים" ועל "הביתה" של אסף ענברי, סרטון באתר יוטיוב, 27 בפברואר 2012
על "הטנק"
- יוני ליבנה, "הטנק" של אסף ענברי: מגויס לספרות לאומית אחרת, באתר ynet, 6 באפריל 2018
- חנוך מרמרי, "הטנק": גם את ספרו החדש של אסף ענברי אי אפשר לקרוא בשוויון נפש, באתר הארץ, 17 באפריל 2018
- עופרה עופר אורן, "הטנק": מה קורה כשכולם צודקים?, בבלוג "סופרת ספרים", 21 במאי 2018
- חוצה ישראל: קובי מידן עם אסף ענברי על ספרו "הטנק", סרטון באתר יוטיוב, 21 במרץ 2018
- אורן קקון, "הטנק": הדמויות שמציג אסף ענברי שטוחות והקורא נאלץ לפרוס זחל, באתר הארץ, 22 ביוני 2018
- רחלי דויטש, שאלת המיתוס עוברת לקדמת הבמה: "הטנק" של אסף ענברי בתיאטרון הקאמרי, באתר המרכז האקדמי שלם, 31 במאי 2022
על "הספר האדום"
- חיים וייס, פרים קדושים שנשכחו בשולי שדות המרעה של העמק, פנס מוסף לביקורת ספרות, אוקטובר 2022.
על מאמריו
- אלי אשד, אסף ענברי קובר את פרופסור דן מירון, בלוג באתר "רשימות", 24.12.2005
- נועם לסטר, קפקא. דן מירון. אסף ענברי - על יהודיות ויהדות, בלוג באתר "רשימות", 16.5.2009
- בני ציפר, יומן, ש"קשת" תהיה, באתר הארץ, 24 בינואר 2006
הערות שוליים
- ^ אסף ענברי - הזוכה בפרס עגנון לשנת תשפ״א, באתר הקיבוצים
- ^ אסף ענברי, לקראת ספרות עברית, כתב העת תכלת, גיליון 9, אביב תש"ס
- ^ דן מירון, מה טוב ומה נעים לחשוף את מערומיהם של יצחק טבנקין, מאיר יערי ומשה סנה, באתר הארץ, 31 באוגוסט 2022