אסף ענברי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
גרסה מ־13:58, 13 בספטמבר 2023 מאת Sapper-bot (שיחה | תרומות) (הוספת תאריך לתבנית הארץ)
אסף ענברי
לידה 9 במרץ 1968 (בן 56)
אפיקים, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים אוניברסיטת בר-אילן, אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
יצירות בולטות הביתה, הטנק, הספר האדום עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אסף ענברי (נולד ב-9 במרץ 1968) הוא סופר ישראלי. זוכה פרס עגנון לאמנות הפרוזה לשנת תשפ"א.

ביוגרפיה

ענברי נולד בקיבוץ אפיקים, הבכור מבין שלושה ילדים. ב-1988 פרסם בכתב העת "פרוזה" מסה ראשונה מפרי עטו שעסקה בעמוס עוז. שירת בגלי צה"ל, שם ערך את תוכנית הבוקר של אלכס אנסקי "שבע אפס שבע" ובמקביל החל לפרסם סיפורים ומאמרים בעיתונים רבים תחת שבעה שמות-עט שונים, ביניהם דוד בש, איתי לדרמן ויריב שכטר. בריאיון ברדיו עם יעקב אגמון הוא החשיב תקופה זו כתקופת הכשרה אינטנסיבית ביותר בכתיבה שסייעה לו רבות בהמשך דרכו. לאחר שסיים את שירותו הצבאי המשיך לפרסם סיפורים ומסות בעיתונים שונים במסגרת עבודתו בהם.

הוא למד ספרות כללית ופילוסופיה במסגרת התוכנית הבין-תחומית לתלמידים מצטיינים ע"ש עדי לאוטמן באוניברסיטת תל אביב. עבודת המוסמך שלו חקרה את "מבנה המציאות ביצירתו של נאבוקוב" והוגשה בשנת 2000. הוא המשיך ללימודי ספרות עברית באוניברסיטת בר-אילן, שבה כתב עבודת דוקטור בהנחיית פרופ׳ אבידב ליפסקר בנושא: "הגותו הספרותית-תרבותית של ביאליק" (הוגשה בשנת 2008).

בשנת 2005 נישא לנעמי, ולהם שני בנים ובת.

ב-2020 זכה בפרס עגנון לאמנות הסיפור לשנת תשפ״א.[1]

אסף ענברי מתגורר בקיבוץ דגניה ב' (אך לא חבר בו), בעבר לימד במכללת כנרת, במכללת עלמא בתל אביב ובמכללת סמינר הקיבוצים. מלמד במרכז האקדמי שלם בירושלים. הוא פרסם מסות וסיפורים בכתבי עת ובעיתונים שונים.

ספריו

ב-2009 יצא לאור רומן פרי עטו, "הביתה", המתאר את תולדותיו של קיבוץ אפיקים לאורך שלושה דורות. סגנונו של הספר חסכני, משפטיו קצרים, והוא גדוש בפעולות ומקמץ בתיאורי רגשות ומחשבות. כתיבה זו נאמנה לתפיסה התאורטית של ענברי על טיבה של הספרות העברית: "במשפט אחד: הספרות העברית, בגרעין מהותה, היא סיפורת-פעולה היסטורית-לאומית. כלומר סיפורת הנשענת על תפיסת הזמן כהיסטוריה, על תפיסת האדם כחלק מלאום, ועל תפיסת המציאות כסדרה של פעולות, ולא כמכלול של עצמים במרחב".[2] ספרו היה ברשימת המועמדים הסופיים לפרס ספיר לשנת 2011.

ב-2018 יצא לאור, בהוצאת "ידיעות ספרים", ספרו "הטנק". הספר מתאר את פרשת הטנק בדגניה, שבמסגרתה ניטש ויכוח בין מגיני דגניה, מי עצר את הטנק. הסיפור מסופר מנקודות המבט השונות של הטוענים שעצרו את הטנק.

ב-2022 יצא לאור ספרו "הספר האדום" בהוצאת "ידיעות ספרים". הספר עוסק באישיותם ובהתפתחותם הרעיונית של יצחק טבנקין, מאיר יערי, ומשה סנה, מנהיגי השמאל במדינת ישראל בעשורים הראשונים לתקומתה.[3]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אסף ענברי בוויקישיתוף

על "הביתה"

על "הטנק"

על "הספר האדום"

על מאמריו

הערות שוליים