שנאת אי-שוויון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיינו גם בפורטל

P psychology2.png

פורטל פסיכולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפסיכולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים לערכים על תחומי המשנה של הענף, על מושגי יסוד בתחום, על תאורטיקנים ועל גישות בפסיכולוגיה.

שנאת אי־שוויון או סלידה מאי־שוויוןאנגלית: Inequity aversion) הוא מונח המבטא את נטייתם של אנשים להימנע מהתנהגות היוצרת אי-שוויון, גם אם הדבר כרוך בתשלום מחיר מסוים על מנת להגיע לתוצאות יותר שוויוניות. המונח מתאר גם מקרה בו האי-שוויון לטובת הפרט וגם כאשר הוא לרעתו[1][2][3]. מאפיין בולט של המושג הוא שהוא אינו תחום לשדה מחקר בודד, אלא הוא נחקר בהקשרים שונים אצל חוקרים הבאים משדות מחקר מגוונים כמו: כלכלה[4], אנתרופולוגיה[5], פסיכולוגיה[6] ומדעי העצב[7]. בנוסף המונח משחק תפקיד מרכזי בניסיון להבין מהיא הוגנות אנושית[8].

מבוא[עריכת קוד מקור | עריכה]

שנאת אי-שוויון מתבטאת בהתנהגות האנושית במצבים שונים ומגוונים. בהקשר ארגוני כאשר מעסיקים משלמים לעובדים סכום שאינו שווה עבור עבודה שווה, או סכום שווה עבור עבודה שאינה שווה הדבר גורם לעובדים חוסר שביעות רצון, מקטין את המוטיבציה ואת הפריון הכלכלי שלהם[9][10]. ניתן להבחין בין סיטואציות בהם מקבל ההחלטה מושפע מההחלטה, לבין סיטואציות בהן הוא מהווה צד שלישי לשני גורמים אחרים המושפעים מההחלטה. סדרה של שישה מחקרים שפורסמה ב-2015 הראתה כי הצורה שבה מקבל ההחלטה בוחר בין האפשרויות המוצגות לפניו מושפעת מאוד מן השאלה האם הוא מושפע מן ההשלכות של ההחלטה[11].

קונפליקט קוגניטיבי[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר צריך לבחור בין 2 אפשרויות, ככל שהחלופות יותר דומות זו לזו מבחינת ערכם הכולל עבורנו כך מתעורר יותר קונפליקט קוגניטיבי או במילים אחרות, קשה לנו יותר לבחור. ערכן של חלופות יכול להיות בנוי ממרכיבים שונים, ואף שערכן של חלופות יכול להיות דומה, מרכיבי הערך הספציפיים של החלופות יכולים להיות מאוד שונים, ואף מנוגדים. לדוגמה גלידה אחת יכולה להיות יותר זולה אך פחות טעימה מגלידה אחרת, כך שהבחירה בין הגלידות תהיה עבורנו קשה, ותעורר קונפליקט קוגניטיבי רב ביחס לבחירה מול גלידה זולה וטעימה.

ניתן למדוד רמות של קונפליקט קוגניטיבי באמצעות אבחון דפוס הזזת עכבר מחשב בין 2 חלופות. ככל שהיד זזה בצורה פחות ישרה אל עבר אחת החלופות, כך ניתן לומר שההתלבטות רבה יותר[12].

בהקשר של שנאת אי שוויון, אחד המאפיינים המרכיבים את הערך ניתן לחלופה מסוימת הוא המידה שבה שוויון מצריך תשלום כספי. הגיוני כי בחירה בין חלוקת כספים שוויונית עם עלות, לחלוקה לא שוויונית תעורר יותר קונפליקט קוגניטיבי ביחס לחלופה המחלקת כספים באופן שווה ללא עלות. בשנת 2021 קבוצת חוקרים ישראלית אירופאית הוכיחה זאת בצורה מדעית. החוקרים השתמשו בסיטואציה בה נבדקים נדרשו לבחור בין חלופות המחלקות כספים לנבדקים אחרים שהם אינם מכירים.[13].

עוד השוו החוקרים שתי סיטואציות:

1) שני הצדדים מקבלים משהו, אך צריך להחליט אם לתת למישהו אחד תוספת או לא.

2) שני הצדדים לא יקבלו כלום או שרק אחד הצדדים יקבל משהו

החוקרים הראו כי אנשים חווים קונפליקט גבוה בסיטואציה מס' 2. במיוחד אם הם בחרו לא לתת כלום לאף אחד[13]. בנוסף, בסיטואציה מס' 1 אנשים שבחרו לא לתת למישהו אחד תוספת, הראו קונפליקט יותר גדול ככל שהתוספת הייתה גדולה יותר. עם זאת אנשים שבסיטואציה 1 בחרו לתת את התוספת לא הראו ירידה בקונפליקט עם הגדלתה[13].

פעלנות יוזמת ושנאת אי-שוויון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלת החלטה מושפעת מכמה מניעים שונים כמו: שנאת סיכון, מקסום התועלת של כלל המושפעים מההחלטה, הרצון להרוויח עבור עצמי וכדומה. אחד ממניעים אלו הוא הרצון להימנע מתוצאות לא שוויוניות בין מושפעי ההחלטה. לעיתים המניעים עלולים להתנגש זה בזה, למשל בסיטואציה בה כדי ליצור רווח כללי יותר גדול יש צורך לבצע החלטה שתוצאותיה לא שוויוניות.

אחד הגורמים אשר מווסתים את סדר העדיפויות של המניעים המובילים את ההחלטה הוא תחושת פעלנות יוזמת של המשתתף. פעלנות יוזמת היא המידה בה האדם מסוגל להשפיע על סביבתו[14], ונמצא כי במצבים בהם הפעלנות היוזמת נמוכה, למשל כאשר משתתפים שפטו החלטות אשר הונחתו עליהם בעל כורחם, הם נטו יותר להתחשב בשוויניות של תוצאות ההחלטה כאשר נשאלו עד כמה הם מסופקים מההחלטה שהונחתה עליהם[15][14]. זאת בהשוואה למצב בו רמת הפעלנות היוזמת שלהם הייתה גבוהה, כמו למשל כאשר הם עצמם היו מעורבים בהליך קבלת ההחלטה, ולא רק שפטו החלטה שניתנה עליהם בעל כורחם[14]. ממצאים אלו תוקפו גם באמצעות מדידות אלקטרופיזיולוגיות של מוליכות עורית[3].

אחד ההסברים האפשריים להשפעת הפעלנות על סדר העדיפויות בקבלת החלטה ניתן על ידי שני חוקרים ישראלים: אילן יניב ושהם חשן-הלל. חוקרים אלו שיערו כי כאשר ישנה מעורבות של המשתתף בהליך קבלת ההחלטה, הוא רואה את רווחי האחר מההחלטה כנובעים מנדיבותו ובכך הוא מרוויח ערך מפעולה שכזו, גם במחיר של פגיעה ברווחיו החומריים מההחלטה בצורה שאינה שווה. כאשר המשתתף אינו שותף לקבלת ההחלטה, הוא רואה את תוצאות ההחלטה כמעידות על כישוריו, ועל כן הוא ידחה תוצאות החלטה שמיטיבות עם אחר לעומתו, דבר שמעמיד אותו בעמדת נחיתות[14].

פסיכולוגיה התפתחותית ושנאת אי שוויון[עריכת קוד מקור | עריכה]

כאשר ילדים עומדים מול שתי חלופות של חלוקת כספים בינם לבין אחר, כאשר אחת מהן שוויונית והאחרת לא, בדומה למבוגרים הם נוטים לדחות הצעות לא שוויוניות. במחקרים נמצא כי הם אף ישלמו מחיר כדי למנוע מילד אחר לקבל יותר מהם[16][17]. עם זאת הנטייה לסלוד מאי שוויון נמצאת בדפוס מורכב על העלייה בגיל.

מחקר שבדק ילדים בגילאי 4-8 ופורסם בשנת 2016 מצא כי ילדים בגילאי 4-6 סולדים מאי שוויון המעדיף את האחר יותר מילדים בגילאי 7-8 כאשר הם אלו היוצרים את אי השוויון. כאשר צד שלישי יוצר את אי השוויון, אז הילדים בגילאי 7-8 ובגילאי 4-6 סולדים ממנו במידה דומה[18]. כאשר מדובר באי שוויון המעדיף את הילדים עצמם על פני מישהו אחר דווקא ילדים בני 7-8 יסלדו יותר מאי שוויון זה בהשוואה לילדים בגילאי 4-6.[18]..

הבדלים בין אישיים בשנאת אי-שוויון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים שונים נבדלים זה מזה במידה בה הם שונאים אי שוויון. ישנם כמה מבנים פסיכולוגיים המשמשים לאיתור הבדלים בין אישיים שרלוונטיים במיוחד לשנאת אי שוויון. בחקר כלכלה התנהגותית נהוג לבדוק את האורייטציה ערכית חברתית (Social value orientations) של המשתתפים בתחום. מדד אשר עם השנים פותח כך שיכול לזהות העדפות שונות הקשורות לשנאת אי שוויון[19]. מדד נוסף חשוב הוא מעגל הערכים של שוורץ, המסווג נבדקים על פי מבחן פסיכולוגי, לערכים החשובים להם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילה ויסברג, מקצצים? שתפו את העובדים שלכם, פורסם בתאריך 02.02.2012 באתר דה-מרקר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fehr, E., and Schmidt, K. M. (1999). A theory of fairness, competition and cooperation. Q. J. Econ. 114, 817–868. doi: 10.1162/003355399556151
  2. ^ Bolton, G. E., and Ockenfels, A. (2000). ERC: a theory of equity, reciprocity, and competition. Am. Econ. Rev. 90, 166–193. doi: 10.1257/aer.90.1.166
  3. ^ 1 2 Li, O., Xu, F., & Wang, L. (2018) .Advantageous inequity aversion does not always exist: the role of determining allocations modulates preferences for advantageous inequity. Frontiers in psychology, 9, 749
  4. ^ Fershtman, C., Gneezy, U., and List, J. A. (2012). Equity aversion: social norms and the desire to be ahead. Am. Econ. J. Microecon. 4, 131–144. doi: 10.1257/mic.4.4.131
  5. ^ Henrich, J., Boyd, R., Bowles, S., Camerer, C., Fehr, E., Gintis, H., et al. (2001). In search of homo economicus: behavioral experiments in 15 small-scale societies. Am. Econ. Rev. 91, 73–78. doi: 10.1257/aer.91.2.73
  6. ^ Blake, P. R., and McAuliffe, K. (2011). “I had so much it didn't seem fair”: eight-year-olds reject two forms of inequity. Cognition 120, 215–224. doi: 10.1016/j.cognition.2011.04.006
  7. ^ Tricomi, E., Rangel, A., Camerer, C. F., and O'Doherty, J. P. (2010). Neural evidence for inequality-averse social preferences. Nature 463, 1089–1091. doi: 10.1038/nature08785
  8. ^ Xu, F., Li, O., Deng, Y., Liu, C., and Shi, Y. (2016). The inequity aversion in behavioral economics. Adv. Psychol. Sci. 24:1613. doi: 10.3724/sp.j.1042.2016.01613
  9. ^ Pritchard, R. D., Dunnette, M. D., & Gorgenson, D. O. (1972). Effects of perceptions of equity and inequity on worker performance and satisfaction. Journal of Applied Psychology, 56, 75–94.
  10. ^ Sweeney, P. D., & McFarlin, D. B. (2004). Social comparisons and income satisfaction: A cross- national examination. Journal of Occupational and Organizational Psychology, 77, 149 –154. http://dx.doi.org/10.1348/ 096317904774202117
  11. ^ Choshen-Hillel, S., Shaw, A., & Caruso, E. M. (2015). Waste management: How reducing partiality can promote efficient resource allocation. Journal of Personality and Social Psychology, 109(2), 210.
  12. ^ Stillman, P. E., Shen, X., & Ferguson, M. J. (2018). How mouse-tracking can advance social cognitive theory. Trends in cognitive sciences, 22(6), 531-543.
  13. ^ 1 2 3 Gordon-Hecker, T., Schneider, I. K., Shalvi, S., & Bereby-Meyer, Y. (2021). Leaving with something: When do people experience an equity–efficiency conflict?. Journal of Behavioral Decision Making, 34(2), 213-227.
  14. ^ 1 2 3 4 Choshen-Hillel, S., & Yaniv, I. (2011). Agency and the construction of social preference: Between inequality aversion and prosocial behavior. Journal of personality and social psychology, 101(6), 1253.
  15. ^ Oosterbeek, H., Sloof, R., and van de Kuilen, G. (2004). Cultural differences in ultimatum game experiments: evidence from a meta-analysis. Exp. Econ. 7, 171–188. doi: 10.2139/ssrn.286428
  16. ^ Blake, P. R., & McAuliffe, K. (2011). “I had so much it didn’t seem fair”: Eight-year-olds reject two forms of inequity. Cognition, 120, 215–224. doi:10.1016/j.cognition.2011.04.006
  17. ^ Takagishi, H., Kameshima, S., Schug, J., Koizumi, M., & Yamagishi, T. (2010). Theory of mind enhances preference for fairness. Journal of Experimental Child Psychology, 105, 130 –137. doi:10.1016/j.jecp .2009.09.005
  18. ^ 1 2 Shaw, A., Choshen-Hillel, S., & Caruso, E. M. (2016). The development of inequity aversion: Understanding when (and why) people give others the bigger piece of the pie. Psychological Science, 27(10), 1352-1359.
  19. ^ Murphy, R. O., Ackermann, K. A., & Handgraaf, M. (2011). Measuring social value orientation. Judgment and Decision making, 6(8), 771-781.