שנאת אי-שוויון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

עיינו גם בפורטל

P psychology2.png

פורטל פסיכולוגיה הוא שער לכל הנושאים הקשורים בפסיכולוגיה. ניתן למצוא בו קישורים לערכים על תחומי המשנה של הענף, על מושגי יסוד בתחום, על תאורטיקנים ועל גישות בפסיכולוגיה.


שנאת אי שוויון או סלידה מאי-שוויון (באנגלית: Inequity aversion) הוא מונח המבטא את נטייתם של אנשים להימנע מהתנהגות היוצרת אי-שוויון, גם אם הדבר כרוך בתשלום מחיר מסוים על מנת להגיע לתוצאות יותר שוויוניות. המונח מתאר גם מקרה בו האי-שוויון לטובת הפרט וגם כאשר הוא לרעתו[1][2][3]. מאפיין בולט של המושג הוא שהוא אינו תחום לשדה מחקר בודד, אלא הוא נחקר בהקשרים שונים אצל חוקרים הבאים משדות מחקר מגוונים כמו: כלכלה[4], אנתרופולוגיה[5], פסיכולוגיה[6] ומדעי העצב[7]. בנוסף המונח משחק תפקיד מרכזי בניסיון להבין מהיא הוגנות אנושית[8].

שנאת אי-שוויון מתבטאת בהתנהגות האנושית במצבים שונים ומגוונים. בהקשר ארגוני כאשר מעסיקים משלמים לעובדים סכום שאינו שווה עבור עבודה שווה, או סכום שווה עבור עבודה שאינה שווה הדבר גורם לעובדים חוסר שביעות רצון, מקטין את המוטיבציה ואת הפריון הכלכלי שלהם[9][10].

פעלנות יוזמת ושנאת אי-שוויון[עריכת קוד מקור | עריכה]

קבלת החלטה מושפעת מכמה מניעים שונים כמו: שנאת סיכון, מקסום התועלת של כלל המושפעים מההחלטה, הרצון להרוויח עבור עצמי וכדומה. אחד ממניעים אלו הוא הרצון להימנע מתוצאות לא שוויוניות בין מושפעי ההחלטה. לעיתים המניעים עלולים להתנגש זה בזה, למשל בסיטואציה בה כדי ליצור רווח כללי יותר גדול יש צורך לבצע החלטה שתוצאותיה לא שוויוניות.

אחד הגורמים אשר מווסתים את סדר העדיפויות של המניעים המובילים את ההחלטה הוא תחושת פעלנות יוזמת של המשתתף. פעלנות יוזמת היא המידה בה האדם מסוגל להשפיע על סביבתו[11], ונמצא כי במצבים בהם הפעלנות היוזמת נמוכה, למשל כאשר משתתפים שפטו החלטות אשר הונחתו עליהם בעל כורחם, הם נטו יותר להתחשב בשוויניות של תוצאות ההחלטה כאשר נשאלו עד כמה הם מסופקים מההחלטה שהונחתה עליהם[12][11]. זאת בהשוואה למצב בו רמת הפעלנות היוזמת שלהם הייתה גבוהה, כמו למשל כאשר הם עצמם היו מעורבים בהליך קבלת ההחלטה, ולא רק שפטו החלטה שניתנה עליהם בעל כורחם[11]. ממצאים אלו תוקפו גם באמצעות מדידות אלקטרופיזיולוגיות של מוליכות עורית[3].

אחד ההסברים האפשריים להשפעת הפעלנות על סדר העדיפויות בקבלת החלטה ניתן על ידי שני חוקרים ישראלים: אילן יניב ושהם חשן-הלל. חוקרים אלו שיערו כי כאשר ישנה מעורבות של המשתתף בהליך קבלת ההחלטה, הוא רואה את רווחי האחר מההחלטה כנובעים מנדיבותו ובכך הוא מרוויח ערך מפעולה שכזו, גם במחיר של פגיעה ברווחיו החומריים מההחלטה בצורה שאינה שווה. כאשר המשתתף אינו שותף לקבלת ההחלטה, הוא רואה את תוצאות ההחלטה כמעידות על כישוריו, ועל כן הוא ידחה תוצאות החלטה שמיטיבות עם אחר לעומתו, דבר שמעמיד אותו בעמדת נחיתות[11].

הבדלים בין אישיים בשנאת אי-שוויון[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנשים שונים נבדלים זה מזה במידה בה הם שונאים אי שוויון. ישנם כמה מבנים פסיכולוגיים המשמשים לאיתור הבדלים בין אישיים שרלוונטיים במיוחד לשנאת אי שוויון. בחקר כלכלה התנהגותית נהוג לבדוק רת האורייטציה ערכית חברתית (Social value orientations) של המשתתפים בתחום. מדד אשר עם השנים פותח כך שיכול לזהות העדפות שונות הקשורות לשנאת אי שוויון[13]. מדד נוסף חשוב הוא מעגל הערכים של שוורץ, המסווג נבדקים על פי מבחן פסיכולוגי, לערכים החשובים להם.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

הילה ויסברג, מקצצים? שתפו את העובדים שלכם, פורסם בתאריך 02.02.2012 באתר דה-מרקר.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Fehr, E., and Schmidt, K. M. (1999). A theory of fairness, competition and cooperation. Q. J. Econ. 114, 817–868. doi: 10.1162/003355399556151
  2. ^ Bolton, G. E., and Ockenfels, A. (2000). ERC: a theory of equity, reciprocity, and competition. Am. Econ. Rev. 90, 166–193. doi: 10.1257/aer.90.1.166
  3. ^ 1 2 Li, O., Xu, F., & Wang, L. (2018) .Advantageous inequity aversion does not always exist: the role of determining allocations modulates preferences for advantageous inequity. Frontiers in psychology, 9, 749
  4. ^ Fershtman, C., Gneezy, U., and List, J. A. (2012). Equity aversion: social norms and the desire to be ahead. Am. Econ. J. Microecon. 4, 131–144. doi: 10.1257/mic.4.4.131
  5. ^ Henrich, J., Boyd, R., Bowles, S., Camerer, C., Fehr, E., Gintis, H., et al. (2001). In search of homo economicus: behavioral experiments in 15 small-scale societies. Am. Econ. Rev. 91, 73–78. doi: 10.1257/aer.91.2.73
  6. ^ Blake, P. R., and McAuliffe, K. (2011). “I had so much it didn't seem fair”: eight-year-olds reject two forms of inequity. Cognition 120, 215–224. doi: 10.1016/j.cognition.2011.04.006
  7. ^ Tricomi, E., Rangel, A., Camerer, C. F., and O'Doherty, J. P. (2010). Neural evidence for inequality-averse social preferences. Nature 463, 1089–1091. doi: 10.1038/nature08785
  8. ^ Xu, F., Li, O., Deng, Y., Liu, C., and Shi, Y. (2016). The inequity aversion in behavioral economics. Adv. Psychol. Sci. 24:1613. doi: 10.3724/sp.j.1042.2016.01613
  9. ^ Pritchard, R. D., Dunnette, M. D., & Gorgenson, D. O. (1972). Effects of perceptions of equity and inequity on worker performance and satisfaction. Journal of Applied Psychology, 56, 75–94.
  10. ^ Sweeney, P. D., & McFarlin, D. B. (2004). Social comparisons and income satisfaction: A cross- national examination. Journal of Occupational and Organizational Psychology, 77, 149 –154. http://dx.doi.org/10.1348/ 096317904774202117
  11. ^ 1 2 3 4 Choshen-Hillel, S., & Yaniv, I. (2011). Agency and the construction of social preference: Between inequality aversion and prosocial behavior. Journal of personality and social psychology, 101(6), 1253.
  12. ^ Oosterbeek, H., Sloof, R., and van de Kuilen, G. (2004). Cultural differences in ultimatum game experiments: evidence from a meta-analysis. Exp. Econ. 7, 171–188. doi: 10.2139/ssrn.286428
  13. ^ Murphy, R. O., Ackermann, K. A., & Handgraaf, M. (2011). Measuring social value orientation. Judgment and Decision making, 6(8), 771-781.