ארומה אספרסו בר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
ארומה אספרסו בר בע"מ
לוגו הרשת
סוג חברה פרטית
מייסדים האחים יריב וסהר שפע
תאריך הקמה 1994
מיקום המטה מגדל משה אביב
משרד ראשי עמק האלה
ענפי תעשייה רשת בתי קפה
אנשי מפתח יריב שפע (ארומה ישראל), גולן עינת (ארומה תל אביב)
 
ארומה ישראל
ארומה תל אביב
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

ארומה אספרסו בר (לעיתים בקיצור: ארומה) היא רשת בתי קפה ישראלית שהוקמה ב־1994, על ידי האחים יריב וסהר שפע. הסניף הראשון נפתח ברחוב הלל בירושלים. ב-1999 פוצלה הבעלות עליה לשתי חברות נפרדות: "ארומה ישראל", בשליטת יריב שפע, ו"ארומה תל אביב", שפועלת בתל אביב-יפו בלבד והייתה בבעלות סהר שפע עד 2014, והיום היא בבעלות איש העסקים גולן עינת. שתי החברות משתמשות במותג "ארומה", ויש דמיון רב בין סמליליהן.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

את העסק הקימו האחים מהלוואה של 70 אלף שקל שלקחו מאמם, ברברה. האח יריב חזר מניו יורק, שם לטענתו גילה את עולם הטייק אוויי וסהר היה חייל משוחרר. בראיון לידיעות אחרונות[1], סיפרו האחים כי בהתחלה חשבו על הקמת רשת חומוסיות, אך לבסוף בחרו בקפה. את מיקום הסניף ברחוב הלל במרכז ירושלים בחרו, לדבריהם, רק אחרי שספרו את העוברים ושבים כדי לוודא שמדובר במקום מרכזי.

במהלך השנתיים שלאחר פתיחת הסניף הראשון פתחו ב"ארומה" עוד שלושה סניפים, כולם בירושלים. חמש שנים לאחר הקמת הרשת, החליטו האחים לפרק את השותפות בעקבות ויכוחים ואי הסכמות רבים ביניהם. האח סהר קיבל את ארבעת הסניפים בירושלים וזכות לפתיחת סניפים בתל אביב ויריב את הזיכיון על יתר המדינה.

בשנת 2000 החלה "ארומה" להכין בעצמה את הקפה המשמש את הסניפים. שנה אחר כך עברו גם המאפים של הרשת לייצור עצמי. בשנת 2004 עבר המרכז של החברה מירושלים לעמק האלה, שם הוקמו מפעלי קפה ובצק המשרתים את כלל הסניפים.

בני משפחה נוספים של האחים שפע פעילים ברשת. האב, ראובן (בעברו אלוף ושיאן ישראל בשחייה), מנהל את מפעל הבצק והקפה הראשי ואחראי על פניות הציבור ב"ארומה ישראל", ומחזיק עם אשתו בכ־20% ממניות החברה. דורון, האח הבכור (כדורסלן נבחרת ישראל לשעבר)[2], מנהל את הסניף בקניון עזריאלי בתל אביב (הנכלל ב"ארומה תל אביב"), ובנוסף מחזיק מניות בחברת "ארומה ישראל".

פרסום שלילי לסהר שפע, בעלי "ארומה תל אביב", גרם לתגובות נזעמות בציבור כלפי המותג "ארומה". בניסיון למנוע פגיעה במוניטין שלה, הדגישה רשת "ארומה ישראל" כי לסהר שפע אין חלק בבעלות על רשת זו, אלא הוא בעליה של רשת נפרדת, "ארומה תל אביב"[3]. אירוע נוסף, של הרעלת מזון בסניף של "ארומה תל אביבי" זה דחף את "ארומה ישראל" לפעול פעם נוספת לבידולה המותגי מ"ארומה תל אביב".[4]

ארומה ישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת "ארומה ישראל" כוללת מעל 150 סניפים ברחבי ישראל מחוץ לתל-אביב. לרשת מעל 40 סניפים בקנדה, כעשרה סניפים בארצות הברית, שני סניפים באוקראינה וחמישה סניפים בקזחסטן. הנהלת הרשת שוכנת במגדל משה אביב ברמת גן.

ביוני 2006 פתחה רשת "ארומה ישראל" סניף ראשון מחוץ לישראל, בשכונת סוהו בניו יורק. סניף זה זכה ליחסי ציבור מפתיעים בנובמבר 2008, כאשר בראיון למוסף של השבועון "טיים" אמרה הטניסאית מריה שרפובה כי כריך גבינת חלומי בארומה אספרסו בר בניו יורק הוא מאכל שכדאי לנסוע במיוחד כדי לאכול אותו.[5]

במסגרת שיתוף הפעולה בין "ארומה ישראל" לשומרי משקל הונהג החל מנובמבר 2011 סימון קלורי של מנות בתפריט ארומה.[6]

ארומה תל אביב[עריכת קוד מקור | עריכה]

רשת "ארומה תל אביב" כוללת מעל 30 סניפים ברחבי תל אביב-יפו בלבד.[7]

בנובמבר 2006 פורסם[8] כי סהר שפע, מבעלי המותג "ארומה אספרסו בר", הפסיד בתביעת לשון הרע[9] שהגישה כנגדו עובדת של חברת כלמוביל, שאליה פנה שפע, בעת שביקר במשרדי החברה, במילים פוגעניות בדבר מוצאה המזרחי ומעמדה הכלכלי.

בשנת 2011 רכש גולן עינת 50% מ"ארומה תל אביב", ביוני 2013 רכש עוד 25% מהרשת, ובינואר 2014 השלים את רכישת מלוא הבעלות על הרשת.[10]

בשנת 2018 החלה הרשת להשתמש בסמליל חדש, ייחודי לה, שבמרכזו האות A, אך היא ממשיכה להשתמש גם בסמליל הוותיק.[11]

ב-15 באוקטובר 2019 אושפזו שני לקוחות לאחר שאכלו סלט טונה בסניף של "ארומה תל אביב". בעקבות זאת נסגר הסניף עד לתיקון ליקויים שנמצאו בו.[12]

מאפייני הרשתות[עריכת קוד מקור | עריכה]

עמדת המכירה בסניף הראשון של רשת "ארומה" ברחוב הלל בירושלים. תקופה ארוכה עיצוב הסניף היה שונה במעט מעיצוב שאר סניפי הרשת, אך בספטמבר-אוקטובר 2006 הסניף שופץ והורחב.

שתי רשתות "ארומה" עובדות בשיטת הזכיינות. הסניפים ברחבי הארץ מנוהלים על ידי זכיינים, אשר עוברים התלמדות בת חצי שנה ומשלמים דמי זיכיון חד פעמיים ועמלה על בסיס אחוזים מהמכירות והוצאות שיווק ופרסום של הרשת.

לסניפי כל אחת מהרשתות תפריט משותף, ועקרונות עיצוב ותפעול משותפים. בנוסף לקפה לסוגיו ומשקאות קלים, מוגשות בסניפי הרשתות ארוחות קלות. מרכיב עיקרי בארוחות אלה הוא כריכים מסוגים שונים, שהלחם המשמש להכנתם נאפה בסניף עצמו. כן מוגשים סוגים אחדים של סלט ועוגות פשוטות.

מרבית השולחנות בסניפי הרשתות הם שולחנות עגולים קטנים, שסביבם יוכלו לשבת בנוחות שני סועדים. בסניפים אין שירות של מלצרים: הסועד ניגש לדלפק, מוסר את הזמנתו ואת שמו ומשלם תמורתה, ולאחר דקות מעטות הוא נקרא בשמו במערכת הכריזה שבסניף כדי לקבל את הארוחה שהזמין ולקחת אותה אל שולחנו.

בין סניפי הרשתות יש סניפים כשרים וסניפים שאינם תחת השגחת הרבנות.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ידיעות אחרונות, מוסף 7 ימים, 23 בדצמבר 2005.
  2. ^ פרופיל שחקן, דורון שפע, אתר ספסל
  3. ^ מיכל פלטי, ארומה של גזענות, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2006
    מיטל צור ואורנה יפת, הכתם של ארומה: מנסה להתנער מסהר שפע, באתר ynet, 16 בנובמבר 2006
  4. ^ מיכל רז-חיימוביץ', ‏בעקבות סאגת הטונה: ארומה ישראל במהלך פרסומי - "אנחנו לא ארומה ת"א", באתר גלובס, 29 באוקטובר 2019
  5. ^ Maria Sharapova - World Traveler Tell-All, באתר TIME
  6. ^ נורית קדוש, שיתוף פעולה בין ארומה לשומרי משקל, באתר nrg‏, 24 באוקטובר 2011
  7. ^ אורנה יפת, ארומה תל אביב מתרחבת, והיא משלמת על זה, באתר כלכליסט, 19 ביולי 2015
  8. ^ ורד לוביץ' ומיטל צור, בעלי ארומה יפצה אישה שקילל: שחורה, באתר ynet, 9 בנובמבר 2006
  9. ^ א (ת"א) 11138/05 מלי שלו נ' סהר שפע, ניתן ביום 6 בנובמבר 2006
  10. ^ אורנה יפת, גולן עינת רכש את השליטה בארומה תל אביב מידי סהר שפע, באתר כלכליסט, 8 בינואר 2014
  11. ^ עודד בן יהודה, ארומה תל אביב פונה לתיירים ומוסיפה A דומיננטית לשפה הגרפית, באתר Xnet‏, 15 באוקטובר 2018
  12. ^ בועז אפרת‏, תקלה במקרר וטיפול לקוי בטונה: ממצאי השימוע לארומה ת"א, באתר וואלה! NEWS‏, 16 באוקטובר 2019