אריק השני, מלך דנמרק

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אריק השני
Erik II
Erik Emune Ribe.JPG
לידה 1090
נרצח 18 ביולי 1137 (בגיל 47 בערך)
אורנהובד, דנמרק
מדינה דנמרקדנמרק  דנמרק
מקום קבורה קתדרלת ריבה, דנמרק
עיסוק מונרך עריכת הנתון בוויקינתונים
בת-זוג מלפרידה
שושלת אסטרידסון
כינוי "הבלתי נשכח"
אב אריק הראשון
צאצאים סוון
מלך דנמרק
113418 ביולי 1137
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית OOjs UI icon info big.svg

אריק השנידנית: Erik II; ‏1090 לערך – 18 ביולי 1137) היה מלך דנמרק מ-1134 ועד למותו. אריק היה בנו הבלתי חוקי של אריק הראשון שמלך על דנמרק מ-1095 ועד 1103. אריק מרד נגד דודו, נילס, מלך דנמרק וב-1134 הוא הוכרז כמלך. הוא העניש את יריביו בחומרה וגמל לתומכיו בנדיבות. הוא נרצח על ידי אחד מנתיניו ואחריו מלך אחיינו, אריק השלישי.

ראשית חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק היה בנו של אריק הראשון, מלך דנמרק מפילגש ששמה לא ידוע. אחיו, קנוט לאברד, העניק לו כמה איים בדנמרק והוא היה לרוזן (jarl) של מון (Møn), לולנד (Lolland) ופלסטר (Falster). כאשר נרצח קנוט ב-1131, הצטרף אריק לאחיו למחצה, האראלד, למרד כנגד האחראי לרצח, המלך נילס. באפריל אותה שנה נבחר אריק להיות אנטי-מלך בסקונה, מהלך שגרם להאראלד לקנא ולתמוך בנילס.

צבא תומכיו של אריק הובס בכמה קרבות כנגד נילס וכנגד בנו, מגנוס, כולל ביילין, ביוטלנד ובזילנד ונמלט לסקונה. נסיגתו הקנתה לו את הכינוי "היחף". הוא ניסה ללא הצלחה לשכנע את לותאר השלישי, קיסר האימפריה הרומית הקדושה לתמוך בשאיפתו להיות מלך ובקשתו ממגנוס הרביעי, מלך נורווגיה לתמוך בו, הושבה אף היא ריקם. ב-1134 הוא שב לסקונה, שם הצטרף אליו אסר, הארכיבישוף של לונד ובסופו של דבר הוא גם קיבל את תמיכתו של לותאר השלישי. באותה שנה הוא הביס את צבאו של נילס בקרב פוטביק, בסיועם של פרשים שכירי חרב גרמנים. בקרב זה נהרג בנו של נילס, מגנוס ונילס עצמו נרצח שלושה שבועות לאחר מכן.

מלך[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק הוכרז כמלך באספה שהתכנסה בסקונה והפך את לונד לבירתו. עקב הניצחון המזהיר שלו בפוטביק, שונה כינויו מ"היחף" ל"בלתי נשכח" (בדנית: Emune). האראלד שב לדנמרק והוכרז שם כמלך באספה שהתכנסה בשלזוויג. אריק רדף אחריו והרג אותו ואת בניו, שמהם שרד רק הבן אולף.

מכאן והלאה שאף אריק לייצב ולהכשיר את שלטונו. הוא העניק תארים וזכויות לתומכיו והכריז על אסקיל, אחיינו של אסר כבישוף של רוסקילדה. הוא יזם תהליך לקאנוניזציה של אחיו למחצה, קנוט לאברד והקים מנזר ברינגסטד כדי להוכיח את קיומם של ניסים שהתרחשו בקברו של קנוט. אריק שאף למסד את זכותם האלוהית של מלכי דנמרק וקאנוניזציה של קנוט הרביעי הייתה תומכת בתביעתו לכתר. בסופו של דבר הוקדש קנוט ב-1170.

אריק היה ידוע כמלך שגילה קשיחות כלפי אויביו. בקיץ 1136 הוא יצא למסע צלב כנגד האוכלוסייה הפגנית באי ריגן בים הבלטי ובירתם ארקונה. הוא הורה לאנשיו לחפור תעלה בין העיר לבין יתר שטחי האי. מהלך זה השפיע על שפיעת המעיינות שסיפקו מים לעיר ותושבי ארקונה נאלצו להיכנע. הוא הצטרף למגנוס למערכה בלתי מוצלחת בנורווגיה, שם הוא העלה באש את העיר אוסלו. כאשר נודע לו שהארכיבישוף אסקיל הסית את אצילי זילנד נגדו, יצא אריק במהירות צפונה כדי לדכא את המרד שפשט במהירות ברחבי פין ויוטלנד והטיל קנס כבד על אסקיל.

מותו[עריכת קוד מקור | עריכה]

אריק השני נרצח על ידי אציל בשם סורטה פולב. אחיינו של המלך הנרצח, אריק האקונסון צעד קדימה עם חרבו שלופה בידו, אך המתנקש נמלט על נפשו. אריק נקבר בקתדרלת ריבה ואחיינו מלך תחתיו כאריק השלישי.

נישואין ומשפחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במועד כל שהוא לפני 1130, נשא אריק לאישה את מלפרידה, בתו של מסטיסלאב הראשון, נסיך קייב. מלפרידה הייתה אלמנתו של זיגורד הראשון, מלך נורווגיה. יחד עם פילגשו, תונה, הביא אריק לעולם את בנו סוון, שמאוחר יותר מלך כסוון השלישי, מלך דנמרק.

אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]

אולף תורלינגסון
 
אסטריד סוונסדוטר
 
סוון הוקונסון
 
הולפריד משוודיה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סוון השני, מלך דנמרק
 
 
 
 
 
גונהילד סוונסדוטר
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אריק הראשון, מלך דנמרק
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
לא ידועה
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
אריק השני, מלך דנמרק


קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]